Image Image Image Image Image Image Image Image Image

24 מרץ

By

2 Comments

איך להפסיק לשפוט אנשים ומצבים?

24 במרץ 2015 | By | 2 Comments

איך להפסיק לשפוט אנשים ומצבים

האגו רוצה לשפוט

הוא רוצה לשפוט מצבים

הוא רוצה לשפוט אנשים

הוא הקול שהולך ברחוב ואומר: "היא לא משהו", "הם ביחד כי היא כנראה חמודה", "הוא בטח לא אוהב אותה בכלל"…

או במצבים מורכבים יותר הוא אומר, "בחיים לא אסלח לך שעשית לי את זה", "בחיים לא תהיה לי זוגיות אמתית שבה יאהבו אותי כמו שאני", "זאת את הצודקת", "היא לא הייתה צריכה לעשות את זה ככה", "תמיד הוא שוכח להתקשר בזמן", "את תמיד מאחרת", "תמיד אני שוכח משהו".

או שהשפיטה יוצאת החוצה בפרצוף לא מרוצה כלפי אנשים בחיים שלנו, או שאנחנו מזהים את הפרצוף הלא מרוצה מאנשים / בוסים / קולגות בעבודה שלנו, מההורים בתקופת הילדות שלנו וכו'…

#איך אפשר להתמודד עם השפיטה הזו?

איך אני יכולה לדעת שמה שאני אומרת באותו רגע של שפיטה באמת נכון?

אי אפשר לדעת את זה.

לכן, אי אפשר לשפוט.

הקורס בניסים אומר שאי אפשר לשפוט, לא כי אני לא אמורה לשפוט, לא כי זה לא מוסרי לשפוט, אלא כי אני לא יכולה לשפוט.

ומה זה אומר?

לעולם לא תהיה לי את האפשרות לדעת את כל הנתונים הרלוונטיים למה שאני רוצה לשפוט. אני לא יכולה לדעת על אף אדם את העבר המלא שלו, את העתיד המלא שלו, ואת ההווה שלו. אני לא יכולה לקחת רסיסי מידע ולנסות להרכיב מהם תמונה שלמה. אני לא יכולה לקחת את השפיטה שלי ולדעת מה יהיו ההשלכות שלה על האדם הזה וגם לא עליי, או על כל האנשים שקשורים במצב מסוים. אני לא יכולה לדעת למה זה יוביל ואם זה באמת יוציא את הצדק לאור. לעולם לא אוכל להיות בטוחה ב 100 אחוז שהשפיטה שלי מדויקת.

האגו גורם לנו לחשוב שאנחנו אמורים לשפוט, כי האדם השני לא צודק ואנחנו צודקים. כי האדם השני לא מבין ואנחנו מבינים, תמיד יש השוואות, תמיד האדם השני יותר טוב או פחות טוב ממני.

לדעתי יש בזה משהו מאוד מציק שאני לא יכולה לשפוט כי זה אומר לי בעצם שאני חסרת אונים, לא תהיה לי שליטה על מצבים, דברים לא יקרו כמו שאני רוצה, אני מנטרלת את הסיכוי לצדק כמו שהוא נראה לי, אבל חוסר האונים הזה הוא הדבר המשחרר ביותר בעולם. הוא פשוט נותן לי מרחב נשימה סוף סוף.

כל כך הרבה רגעים היו לי בחיים שרציתי לשפוט, ששפטתי כי חשבתי שאני ממש יודעת את הכל על המצב ושרק אני צודקת, בסופו של דבר זה לא הניב לי שום תוצאות טובות. זה הוריד את כל האנרגיות שלי, גרם לי להתמקד תמיד במה שלא עובד, במה שאין, בכעס, באכזבה, בפחד מהעתיד הלא וודאי.

שורה תחתונה, זה לא עובד.

ואיך אני יודעת שזה לא עובד? זה לא מביא לי שלווה. זה גורם לראש לעבוד ללא סוף, ללא מנוחה, להמציא מניפולציות, לנסות עוד דרכים ועוד דרכים, למצוא את הפתרונות במקומות הלא נכונים.

#אז מה עושים עם זה?

פשוט מוותרים על הצורך והדחף לשפוט ומוסרים אותו לשכינה / להדרכה הפנימית שלנו. היא החלק שמקשר בין כל התמונה הגדולה לחלק שבנו שרואה את חתיכות הפאזל הלא פתור.

לפי הקורס בניסים כל אחד ואחד מאיתנו יכול להגיד לשכינה ממש ברגע האמת שאנחנו הכי רוצים לשפוט וזה בוער בתוכנו בגלל הרגל של שנים, "קחי את זה ותשפטי את זה בשבילי".

השפיטה שלה היא תמיד אוהבת.

השפיטה שלה מגיעה ממקום שהיא יודעת שאנחנו הולכים המון המון שנים בעיניים עצומות, ומהשפיטה שלה כולם זוכים. השפיטה שלה רואה את כולם כשווים.

כאן האגו נכנס לעבודה נוספת והיא ממש משימת חייו שאומרת? אין מצב בעולם שמישהו ידע טוב יותר ממני מה נכון כאן, אין מצב שכולם יוצאים זוכים, זה לא הגיוני. לא הגיוני עבורו כי זכייה עבורו היא בדברים שקשורים לכבוד עצמי או דברים פיזיים, בזמן שהזכייה האמתית היא בשלווה הפנימית.

#יש לי משימה סופר טובה לשחרור השפיטה בשבוע הקרוב:

לבחון את עצמינו בסיום כל יום. לשאול ולכתוב:

את מי שפטתי היום?

איך הרגשתי בזמן ששפטתי?

האשליה של השפיטה תתברר מהר מאוד כמשהו שאנחנו פשוט סוחבים איתנו שנים על גבי שנים. מחכה מאוד לשמוע שיתופים שלכם בנושא :)

 

 

 

Comments

  1. פנחס

    היי נילי
    כאחד שנמצא בתהליך כמה שנים ,ולימודים ברפאוה משלימה וגם קורא לא מעט ספרים.
    כל מילה בסלע.
    כל השיפוט הזה נובע מאגו ומחוסר מודעות…
    המוח מפטפט ללא סוף כל היום…אכן זו משימה לא פשוטה

    לפי שיטת האופונופונו אם שמעת עליה, אחת הדרכים להתמודד עם המצב הזה ,זה לבקש סליחה , הודיה ואהבה
    לעצמנו.

    האופונופונו מדבר על…….סליחה אני מצטער אני אוהב אותך תודה…
    זה משפט המפתח בכל זמן שאנחנו שופטים ובמיוחד את עצמנו.

    תודה רבה וחג אביב שמח

    • admin

      בטח ששמעתי! ומתרגלת אותה די הרבה!
      נהדר ותודה רבה על השיתוף.
      חג שמח :)))

Submit a Comment