Image Image Image Image Image Image Image Image Image

בלוג

כל העדכונים האחרונים מהבלוג

09 דצמבר

By

No Comments

כלי 1# שממנו מקבלים את הדברים הטובים ביותר

9 בדצמבר 2014 | By | No Comments

 

gratitude_nilly_day 41

 

אחד מהכלים הכי הכי חזקים לשינוי כל מצב קיים הוא להודות על מה שיש עכשיו.

3 דברים סופר חשובים שהתודה נותנת לנו:

1. התודה מחזירה אותנו למרכז של עצמנו (לאני האמתי והאוהב שלנו) כשאנחנו מרגישים שאנחנו הולכים לאיבוד. היא מחברת אותנו לכוח גדול שקיים בנו ודואג להוביל אותנו לקבל את התוצאה הטובה ביותר עבורנו בכל מצב.

2. כשאנחנו מודים על מה שיש לנו עכשיו, אנחנו יוצרים עוד אנרגיה גבוהה שמשפיע על הצעדים הבאים שלנו. כלומר, החיים שלנו נוצרים בכל רגע ורגע מחדש בהתאם למה שאנחנו מודים עליו עכשיו.

3. כשאנחנו מודים על מה שיש לנו עכשיו, אנחנו מתחילים לזהות את ההתנגדות של האגו לכל העניין הזה של תודה. האגו לא מוכן להודות על משהו מבלי להרגיש שעדיין חסר לו עוד משהו. הוא חייב לחפש בעיה חדשה להיאחז בה. הקול שלו יישמע משהו כמו,

"רציני את חושבת שהתודה הזאת תביא לך משהו"?

כשאנחנו מזהים בפעם הבאה שמשהו עדיין חסר לנו, אנחנו זוכים באפשרות לבחור מחדש במחשבה חדשה.

אז התרגיל השבועי שלנו יהיה בעצם לעשות לעצמנו רשימה של:

3 דברים מהותיים שאנחנו מודים עליהם.
3 דברים שקיימים בחיים שלנו ועוזרים לנו להיות אנשים טובים יותר
3 דברים שקרו לנו במהלך החיים שלנו ועזרו לנו לקלף שכבות ולמצוא את העצמה הפנימית שלנו.

שבוע מלא בדברים טובים

03 דצמבר

By

No Comments

להיות הגורו של עצמך

3 בדצמבר 2014 | By | No Comments

אם את רוצה לגלות את המתנות שקיימות בתוכך, את לא יכולה להרשות לעצמך לחשוב שאת פחות מיצירה שלמה של אלוהים.

לכולם יש נפילות בדרך, אבל בלי הנפילות האלה, אנחנו לא מרגישות את המתיקות של לקום ולצמוח. אני מאמינה שעל פי דרך החשיבה של העולם שגדלנו עליו עד היום, אם היינו רואים את העולם הפנימי שלנו, את המחשבות, הרגשות והאמונות שלנו, היינו רואים המון סדקים. אך אם היינו מתבוננים טוב טוב, היינו רואים שיש מתחת לסדקים קוים קטנים של אור. ואם היינו מרגישים את הרגשות שלנו באופן מלא, ההתנגדות הפנימית שלנו לאושר שעוטפת את הלב, הייתה מתחילה להתפורר והדברים היו זורמים אלינו הרבה יותר בקלות.

#להפסיק להשוות את עצמנו לאחרים

הרבה פעמים אנחנו מרגישים שרק מישהו אחד, רק אדם אחד, מורה אחד או מצב אחד יעשו אותנו רגועים יותר, או שרק אם נהיה כמו X יהיו לנו חיים טובים יותר. אחד מהדברים הכי אהובים על האגו הוא לומר, "אני רוצה להיות כזאת עכשיו, אין לי עצבים לעבוד על עצמי שנה שלמה כדי להגיע לשם"…

אני זוכרת את עצמי בתחילת הדרך שהקמתי את החופש להתבוננות פנימית וגם תוך כדי, רציתי כבר להיות כמו הנשים שעוררו בי השראה. להיות כמו אסתר היקס, מריאן ויליאמסון או איינלה ונזנט, להרגיש שאני כבר אחרי הדרך ושהספקתי לעשות הרבה…הבטחון שלהן  גרם לי להרגיש שאני רוצה להיות כבר "שם". וכששאלתי את ההדרכה הפנימית שלי למה אני מתעכבת על רגשות כאלה והשוואות, התשובה שקיבלתי הייתה, כדי שבסופו של דבר תרגישי חופש…"שתמצאי חופש בתוכך". האגו שלי ניסה לשכנע אותי שיש מה שנקרא, "אחרי הדרך", בזמן שההדרכה הנחתה אותי לראות שאין "לפני" הדרך ו"אחרי הדרך", יש רק למידה, התנסות וחוויה בבית הספר המדהים שנקרא החיים.

אבל המורים הכי טובים שהיו לי, תמיד היו שם בשבילי, בהקשבה מלאה, בחמלה ואמפתיה. אך הם תמיד הפנו אותי חזרה לתוכי.  תמיד היה תהליך של למידה וצמיחה, אבל המטרה של הלמידה הייתה לפרוש כנפיים ולעוף, ולא להיות כבולה בשרשרת, להיות הגורו של עצמך.

#העבודה היא יומיומית

בגלל זה, צמיחה אישית חייבת עבודה יומיומית. ממש כמו שהשמש זורחת בכל יום באופן טבעי, השמש הפנימית שלנו זורחת באופן טבעי, גם אם אנחנו רוצים וגם אם לא. הבחירה היחידה היא אם לראות את זה או אם לא לראות את זה בכלל. אבל מהניסיון שלי, הבחירה הכי הכי טובה היא לראות את זה בכמויות קטנות, בטיפות קטנות, בכל פעם להסכים לראות עוד קצת ועוד קצת, עד שאנחנו מרגישים מוכנים להיכנס באופן מלא ללהיות מי שאנחנו באמת.

אחד מהעקרונות של הקורס בניסים הוא שההוראה והלמידה הם אותו הדבר עצמו. כך שהמורה והתלמיד, הם שניהם מרווחים ותמיד כולנו נמצאים בתהליך של הוראה למידה. לכן בכל מקרה, אנחנו תמיד נמצאים גם בתהליך של ללמוד וגם בתהליך של להדגים.

#כשאת מאפשרת לעצמך למצוא את המתנות שבך, את מאפשרת לעולם לגלות את המתנות שבו

והמתנות שלנו נמצאות שם…כדי שנוכל ללמוד אותם וללמד אותם. המתנות יכולות להיות להסכים להיות פגיעים, להתאמן בלפתוח את הלב, להסכים להוריד את השריון, לבכות בכי משחרר, לשאול שאלות ולפתוח את עצמך לתשובות שיגיעו, שיגיעו מתי שיגיעו, לחייך למישהו שצריך עידוד מהלב… כל אחד מגלה את המתנות שנתנו לו באופן טבעי. ככל שנתאמן עליהם יותר, זה ישבור עוד מחסומים, זה יפורר עוד קליפות וייתן משמעות עמוקה לכל יום. ופתאום, אחרי תקופה מסוימת של עבודה יומיומית, אנחנו מרגישים שעשינו דרך, עשינו דרך שגרמה לנו להרגיש שאנחנו קמים בבוקר למטרה מסוימת ושאנחנו מוצאים חופש בתוכנו.

 

acim-day35

מסע אישי לאהבה עצמית:

אם את מרגישה מוכנה להתחיל לראות את המתנות שבתוכך ואת רוצה להתחבר להדרכה האישית שלך, אני מזמינה אותך לקרוא על הדברים שקורים במפגשים אישיים להתבוננות פנימית. לכל הפרטים על סדרת המפגשים נכנסים לכאן

 

10 נובמבר

By

No Comments

קורס בניסים – ניסים הם טבעיים

10 בנובמבר 2014 | By | No Comments

acim-day20

ניסים הם טבעיים, כשאין הם מתרחשים, משהו השתבש (קורס בניסים).

כשאני מוצאת את עצמי מנותקת מהעיקרון הזה,הכוח ההרמוני שאמור לזרום באופן טבעי, מפסיק לזרום ואז אני כאילו סוגרת את הדלת או מכבה את האור ולא מבינה למה יש חשיכה.

הפחד שלנו מהאור ומהזרם ההרמוני הטבעי של החיים, גורם לנו הרבה פעמים לא לראות את הנקודות הטובות.
את נקודות האור שבכל מצב, לפספס הזדמנויות לריפוי, ולא להקשיב לכיוון שהאני הגבוה שלנו, או ההדרכה הפנימית שלנו מנסה לכוון אותנו אליו.
האגו תמיד מנסה לכוון אותנו לשאיפה, למטרה ולצורה וכשקשיים עולים, הספק העצמי והאשמה עולים איתם יחד, ובגלל זה אנחנו הרבה פעמים מנסים לעשות את אותן פעולות שוב ושוב ועדיין מגיעים לאותן תוצאות.

האהבה תמיד מכוונת אותנו לתוכן, לאיכויות הפנימיות שלנו, לנקודות החזקה שלנו, ולתבונה העתיקה והטבעית שלנו.

היא (האהבה) מובילה אותנו לתוצאות שונות לגמרי, היא מובילה אותנו להסיר מכשולים ולראות אותם כאשליות, היא מובילה אותנו למוסס התנגדויות, לשחרר רגשות רעילים, לנשוף אותם החוצה ולנשוף לתוכנו אור, לוותר על הצורך להיאחז בשליליות, לוותר על ביקורת עצמית ולהשתמש בה לבדיקה עצמית והתבוננות פנימית, ולפנות מקום לדברים הבאמת טובים להיכנס לחיים שלנו.
המטרה שלנו בכל מצב היא לאפשר לניסים להתרחש באופן טבעי.
לזוז מהדרך של עצמי ולקחת כל מחשבה של ספק ופשוט למסור אותה להדרכה הפנימית ולשחרר אליה את כל הרגשות שלי.

בין אם זה על ידי כתיבה, ציור, ספורט אהוב, מדיטציה או ריקוד, כל הפעולות האלו בעצם מאפשרות לי להתחיל להקשיב באמת, להקשיב למה שהקול הפנימי שלי מנסה לכוון אותי אליו, להקשיב ולהבין מה השיעור שלי, מה אני אמורה ללמוד, כדי שאוכל לשנות את הדרך שבה אני רואה כל מה שאני רואה, מראייה של פחד לראייה של אהבה.

11 אוקטובר

By

No Comments

את האור

11 באוקטובר 2014 | By | No Comments

acim-day33

לפי כחודשיים, השתתפתי במדיטציה גלובלית שהועברה בשידור אינטרנטי חי מניו יורק ושערך אותה דיפאק צ'ופרה. במהלך המדיטציה המודרכת, עלתה לבמה הזמרת אינדיה אריה, זמרת שכותבת שירים ישר מהנשמה שלה ומפיצה אותם לעולם.

וכך מתוך המדיטציה עצמה, מהמילים הראשונות שאינדיאה התחילה לשיר, "אני אור", התחילו לזלוג דמעות, שלא הפסיקו לרדת במשך כל המדיטציה. השיר הזה בעצם, נוגע בדיוק במקומות שבהן ההדרכה הפנימית שלנו, עוזרת לנו להאיר את עצמנו מבפנים, והכי חשוב להיזכר מה אנחנו לא, ומי אנחנו כן, ומה באנו לעשות ולהיות כאן, במסע החיים הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו, שבסופו של דבר מחבר את כל המסעות יחד, לאחד.

תרגמתי את המילים של השיר מאנגלית:

אינדיה אריה / אני אור

אני אור

אני אור

אני אור

אני אור

אני לא הדברים שהמשפחה שלי עשתה

אני לא הקולות שבראש שלי

אני לא החתיכות של השברים שבפנים

אני אור

אני אור

אני לא הטעויות שעשיתי

או כל דבר אחר שגרם לי לכאב

אני לא החתיכות של החלום שהשארתי מאחור

אני אור

אני אור

אני לא הצבע של העיניים שלי

אני לא העור מבחוץ

אני לא הגיל שלי

אני לא הגזע שלי

הנשמה שלי בתוכי

היא כולה אור

כולה אור

כולה אור

כולה אור

אני אור

אני אור

אני אלוהות מוגדרת

אני האלוהים שבפנים

אני כוכב

חתיכה מהכל

אני

אני אור