Image Image Image Image Image Image Image Image Image

בלוג

כל העדכונים האחרונים מהבלוג

15 אפריל

By

2 Comments

10 דברים שהיקרים לכם שנפטרו היו רוצים שתדעו

15 באפריל 2015 | By | 2 Comments

היום אנחנו הולכים הפוך.

הרבה פעמים כשאנחנו חושבים על אנשים יקרים לנו שנפטרו, אנחנו (ובדגש על אנחנו) רוצים לדעת עליהם דברים.
איך הם מרגישים?
האם הם סובלים?
האם הם רואים מה עובר עלינו?

*אבל יש כל כך הרבה דברים שהם רוצים שאנחנו נדע.

אם נהפוך לרגע את הרצון שלנו לדעת עליהם, נוכל לאפשר להם לומר לנו מה שהם רוצים שאנחנו נדע (עליהם ועלינו).

אחד המסרים שהכי נגעו בי השבוע היה ללכת עם האבדן יד ביד. לא להתנגד לו או לחשוב שצריך להסתיר אותו או להרגיש שהוא לא יפה. אני כל כך מכירה את ההרגשה שכל העולם המשיך הלאה אבל בפנים היה עדיין כל כך הרבה כאב, שאלות, דברים לא פתורים, מעגלים פתוחים.

המסר המדויק היה: אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לנוע דרך האבדן ולתת לו יד, הוא ייקח אותנו למקום שבו ניזכר מי אנחנו באמת.

יש ספר נפלא של Mike Dooley שנקרא "10 דברים שאנשים מתים היו רוצים שתדעו".

10 דברים שאנשים מתים היו רוצים שתדעו

הקישור הישיר לאתר של הספר ושל מייק

 

אני אכתוב כאן את 5 הנושאים הראשונים, גם כיוון שהם הכי נגעו לי וגם התאימו למה שאני רציתי לחקור לעומק בדרך שלי:

1. אנחנו לא מתים

2. אין דבר כזה "שטן" או "גיהינום".

3. אנחנו היינו מוכנים

4. את/ה עדיין לא מוכן

5. אנחנו מצטערים על כל כאב שגרמנו. (לי באופן אישי, הפסקה הזאת גרמה להמון רגשות לעלות שוב וגם קצת לבכות).

איזה עוד דברים לדעתכם / תחושתכם הם היו רוצים שתדעו?

איך אפשר לדעת?

פשוט לעצום עיניים, לנשום נשימה עמוקה ולאפשר לדימויים לעלות מבלי להתאמץ.

עולה רגש? כתבו עליו בהרחבה במחברת האישית שלכם
עולה לכם צבע מסוים? ציירו אותו.
עולה לכם זיכרון, דימוי מסוים? שאלו את ההדרכה הפנימית שלכם מה הדימוי הזה בא לומר לכם. פרשו אותו יחד עם המורה הפנימית שלכם.

בכל מה שנקבל יש משמעות. אין מסרים סתמיים, בכל הדברים יש תועלת. הדבר החשוב ביותר הוא שנבחר מאיזה מורה פנימי אנחנו רוצים לקבל את המסר.

האם אתם הייתם מוסיפים עוד סעיפים בעקבות המסר שקיבלתם?
שתפו אותי כאן בתיבת התגובות:

אם חוויתם אבדן ואתם רוצים לצמוח מתוכו, אתם מוזמנים לסדנא החדשה של החופש להתבוננות פנימית להתמודדות עם אבדן:

התמודדות עם אבדן

14 אפריל

By

No Comments

איך להתמודד עם אבדן של מערכת יחסים?

14 באפריל 2015 | By | No Comments

 

בוידאו בלוג של היום נדבר על איך להתמודד עם אבדן של מערכות יחסים?

יכול להיות שנפרדנו מבן זוג או מכל אדם (או אפילו מצב) חשוב בחיינו ואנחנו מרגישים חור ענקי בלב, ואנחנו חושבים שרק אותו אדם או מצב רצוי יוכלו למלא אותנו שוב.

ואז אנחנו קולטים שאנחנו עושים את זה שוב. אנחנו תולים את האושר שלנו בנסיבות חיצוניות.

הסביבה מנסה לעודד אותנו להמשיך הלאה, כי "חיים פעם אחת". אבל לנו, כשנשמות רגישות זה לא מרגיש נכון. אנחנו יודעים שדרושה עבודה.

אז מה עושים?

1. לא לשפוט את עצמינו על הרגשות השליליים שלנו.

לפי הקורס בניסים, האגו אוהב לתת לנו להרגיש אשמה, כשאנחנו מרגישים רגש שלילי כמו עצב. האגו גורם לנו להרגיש רע עם זה שאנחנו עצובים ואז בעצם אנחנו מושכים אלינו את הסביבה שאומרת לנו לקום ולהמשיך ,למרות שאנחנו לא מרגישים מוכנים לזה מבפנים.

2. לראות את החלק שלנו בדרמה.

איך אנחנו בעצם תרמנו לכאב ולדרמה במערכת היחסים? יכול להיות שהרבה פעמים הרגשנו תלות במערכת היחסים, אבל עדיין הסכמנו פשוט להמשיך ולא לעשות עם זה כלום, ופתאום המציאות גרמה לנו להרגיש חסרי אונים. התנהלנו מתוך מקום של פחד ולא מתוך מקום של אמון. מה היה החלק שלנו?

איך אנחנו יכולים להיות יותר כנים עם עצמנו? הכנות העצמית חשובה מאוד כי היא תעזור לנו להאיר את המצב ולעבור תהליך של ריפוי. להיות כנים עם עצמנו מבלי לנסות לייפות את הדברים, כדי לאפשר לעצמנו לבדוק מה דורש מבפנים שינוי של תפיסה עצמית.

3. לבקש עזרה רוחנית מההדרכה הפנימית שלנו.

לבקש עזרה רוחנית מההדרכה הפנימית שלנו. ההדרכה הפנימית שלנו עוזרת לנו לשחרר אשמה על מה שאנחנו מרגישים. האשמה משאירה אותנו במקום, היא משאירה אותנו תקועים. אנחנו רק צריכים להסכים לעבוד עם ההדרכה הפנימית שלנו כדי לעבור את התהליך הזה. אפשר לשבת עם ההדרכה הפנימית שלנו ולקבל השראה. לבקש ממנה לרפא את הכאב, פשוט להיכנס פנימה ולראות מה קורה בתוכנו, להגיע לשורש של הדברים.

לשאול את ההדרכה האישית שלך איך הכל התחיל? איך מילדות התחלנו להתנהל ממקום של פחד? פחד לאבד דברים? ואת הפחד הזה השלכנו על מערכות היחסים שלנו מבלי לדעת? והיום אנחנו יכולים לראות את כל הנקודות האלה בחיים שלנו, כי אנחנו במקום שמוכן להקשיב. המתנה שמסתתרת במצב הזה הוא לגלות כמה אנחנו כן נפלאים, כן נהדרים, כמה טוב יש בנו, מה באמת יש לנו לתת. אנחנו יכולים לראות את זה כשאנחנו עושים עבודה פנימית יומיומית.

**שאלה: האם כתוצאה מסיום מערכת יחסים נתקלתם בקושי להמשיך הלאה או רציתם לעשות עבודה  פנימית אבל לא ידעתם איך להתמודד עם הרגשות? כתבו לי כאן (בתיבת התגובות למטה) על החוויה שלכם או שאלה שיש לכם על סיום מערכות יחסים ואשיב השאלה שלך כאן. 

אם חוויתם אבדן ואתם רוצים לצמוח מתוכו, אתם מוזמנים לסדנא החדשה של החופש להתבוננות פנימית להתמודדות עם אבדן:

התמודדות עם אבדן

08 אפריל

By

2 Comments

איך להתמודד רגשית עם תהליכים משפטיים ארוכים?

8 באפריל 2015 | By | 2 Comments

התמודדות עם הליכים משפטיים

3 טיפים רוחניים ומעשיים שיעזרו לכם לעבור את התהליך המשפטי בשלום, להיכנס ולצאת מכל דיון בהרגשה של הקלה ולהתמודד עם הרגשות הקשים לגבי הצד השני.

מכירים את זה שאתם יושבים במסדרון בית המשפט לפני שמתחיל הדיון? כפות הידיים מזיעות, תחושה של פחד שנראית כמו גוש ענן אפור וסמיך יושבת לך בבטן, עולה לגרון ומייבשת את הלשון, הלב דופק, והראש לא מפסיק להיות מוטרד ממחשבות לא מודעות של פחד מהעתיד לבוא, העו"ד שלך מנסה להרגיע אותך, הרי הוא כבר רגיל להרגיע בכל יום עוד עשרות לקוחות כמוך, אבל עדיין מרגיש לך שהתיק שלך קשה יותר, שה-יהיה בסדר שלך חסר סיכוי,  שהרגשות הקשים שלך הם ייחודיים.

ואז הם מגיעים מסוף המסדרון, אותם אלה שאתם מכנים כבר חודשים או שנים – "הצד השני", מה שבטוח הייתם מעדיפים שהם ישוגרו לצד השני של כדור הארץ, (באופן טבעי כמובן). ככל שהם מתקרבים יותר, הלב שלכם דופק חזק יותר. יכול להיות שאלו קרובי משפחה, יכול להיות שאלו בני זוג לשעבר, יכול להיות שכתוצאה מאובדן של אדם קרוב שנפטר, אתם מנהלים תיקי ירושה ארוכים ומתישים. עורכי הדין שלכם ושלהם מחליפים ביניהם בוקר טוב יבש, בזמן שאתם מקפיאים מבטים. הרי הבטחתם לעצמכם, שבפעם הזאת תראו להם שהתגברתם ושאתם חזקים.

השעון מתקתק, אבל עבורכם הזמן קפא מאותו יום שהתחיל התהליך המשפטי, זמן הדיון החל והנה אתם נכנסים לחדר הדיונים בחוסר וודאות…ומתפללים שתצאו משם בחיים.

אני יודעת מה זה.

אני הייתי שם אחרי שאבא שלי נפטר.

איך מתמודדים עם זה, מה עושים כדי לשפר את זה?

כל כאוס בחיים שלנו נועד כדי להכין אותנו למי שאנחנו באמת. האם זה משהו שפשוט קורה לנו? לא. אבל בגלל שאנחנו מחוברים למערכת חשיבה של פחד, מגיל מאוד צעיר, אנחנו מפרשים כל מצב שגורם לנו לרגשות שליליים, כמשהו רע.

2 בחירות

אבל בכל מצב כזה, יש 2 בחירות אפשריות. הבחירה הראשונה היא להמשיך להתמקד במשפט ובכמה קשה לנו להתמודד בו. בכל מה שאנחנו מאמינים שחסר לנו כדי להצליח לעבור את התקופה. והאפשרות השנייה היא לקחת את מה שקרה למקום של נקודת מבט אחרת. למקום שבו אנחנו זוכים לפנות את כל השיפוטים שלנו ואת כל הטינות שלנו, למשהו אחר שקורא לנו מתוכנו. לשנות את מחשבות הפחד והתקיפה לאהבה. כלומר, בתוך כל מצב שאנחנו מגדירים כקשה ובלתי נסבל, יש משהו נוצץ שמסתתר בתוך הבוץ ומחכה שנגלה אותו, ניצוץ, לא חייב להיות משהו חומרי, ניצוץ יכול להיות הרגע המקודש ביותר שאנחנו חווים בחיים שלנו. הרגע שבו אנחנו מבינים, שחייבת להיות דרך אחרת לחוות את הקושי הזה.

כשאנחנו מתחילים להיות מודעים לרגשות שלנו, למחשבות שמורידות אותנו למטה, כשאנחנו מרגישים חסרי אונים או חוזרים בכל פעם לשיפוטים על הצד השני כמו: "איך הוא העז לעשות כך וכך? היא לא הייתה צריכה להגיד לי כך וכך.. הם לא היו צריכים להתנהג ככה, ועוד אחרי כל מה שעשיתי בשבילם, אנחנו עוד נראה מי ינצח בסוף". במחשבות האלה יש תמיד פירוד. יש הם, ויש אנחנו.

כל המחשבות האלה מגיעות ממערכת חשיבה שגדלנו עליה, שיש בה המון פחד, תחרותיות, נפרדות ואשמה.  זאת בעצם מערכת חשיבה שלא רואה את התמונה השלמה. חשיבה של נפרדות שרואה שני מצבים שהם: ניצחון והפסד, טוב ורע, שחור ולבן.

בדרך כלל, אנחנו פועלים וחושבים מתוך שדה הקרב, ואז אנחנו מתמקדים בתוצאות שאנחנו רוצים להגיע אליהן. זה מניע אותנו, אבל גם מאוד שוחק אותנו, גורם לנו להתמקד רק בנסיבות החיצוניות ולהעצים את הפירוד. אבל יש לנו עוד אפשרות, והיא לבחור לראות את הסיפור בדרך אחרת, להתחיל לשאול את עצמנו בכנות, בלי לפחד ממה שנראה וממה שנגלה על עצמינו. כיוון שהפחד מהאור שלנו, הרבה יותר גדול מהפחד שלנו מהחושך.

אנחנו פשוט כל כך רגילים אליו, שאנחנו פוחדים לראות שהאור תמיד דולק. ממה באמת אנחנו מפחדים, הרי מתחת למבטים הקפואים של שני הצדדים, מסתתר מבט של ילד מפוחד שרוצה לאהוב ולהרגיש אהוב. זה אכן המצב האמיתי שלנו, אהבה שהיא שלמה ולא מוגבלת, אך ברגע אחד מסוים בחרנו לשנות את החשיבה הזו, ועברנו מחשיבה של אהבה, לחשיבה של פחד.

1.      כל מערכות היחסים שלנו הן משימות באהבה עצמית

כל אדם שאנחנו לא מסוגלים להכיל, כל אדם שאנחנו מגדירים כאדם רע, >@#$#@,  חוצפן, שקרן, זייפן, שחקן, בעצם משקף לנו משהו שנוגע לנו בנקודה רגישה בתוכנו. משהו שיש לנו עניין איתו, בעולם הפנימי שלנו. ממש כמו מראה שאנחנו פוחדים להסתכל עליה, ואנחנו ממשיכים לברוח מעצמנו. ממה? ממה שנגלה אם נביט הישר לתוך המראה, הרי במראה מסתתר אותו הצל, שאנחנו לא מוכנים לראות בתוכנו. והצל הזה, הוא פשוט מן בועה לא ממשית שאנחנו מפחדים שקיימת בנו. התפקיד שלנו הוא להסתכל במראה באמת, כי כל מערכות היחסים שלנו הן כמו מראות שמשקפות לנו מה בתוכנו קורא לאהבה. אז אנחנו יכולים לזהות מה הצד השני מעורר בנו? איזה רגשות? מה ההתנהגות שלו גורמת לנו להרגיש לגבי עצמינו? איפה יש לנו סכסוך פנימי עם מה שאנחנו רואים שהוא או היא עושים?

שאלה: איך אתם מגדירים את האדם שנמצא אתכם במערכת היחסים של התהליך המשפטי?

כתבו את הכל, הוציאו את הכל על הדף מבלי לערוך אף מילה.

את כל השאלות על מערכות יחסים, כסף, דימוי גוף ומחשבות אוהבות אפשר גם לקבל בספר המתנה שכתבתי – לראות אהבה במקום פחד. 

(אפשר להוריד את הספר כאן או בסיום הפוסט).

התבוננו במה שכתבתם,

האנרגיה של האהבה, השמחה, ההשראה והמוטיבציה רוצה להיות תמיד באיזון בתוכנו, אבל כשאנחנו אוחזים בכל הכוח, בהתנגדות כלפי משהו, היא לא מצליחה לעבור דרכנו בצורה חלקה כיוון שהיא נתקלת במחסומים. חישבו על האדם שאתם עומדים מולו בהליך המשפטי, אותו אדם מהצד השני, אם מדובר בקבוצה של אנשים חישבו על האדם שמוביל את המושכות, אותה דמות שנוגעת לכם בנקודות הכי רגישות, עצמו עיניים, הביטו באדם הזה. שבו עם עצמכם במקום שקט, ראו אותו ופשוט אמרו לו כל מה שאתם מרגישים, אתם יכולים למצוא את עצמכם מטיחים עליו את כל הכעס שלכם, לאחר שסיימתם לשפוך את כל הרגשות שלכם, הביטו בו ושאלו אותו, מה הוא רוצה לאמר לכם, מדוע הוא נמצא במשחק החיים שלכם.

2.      אינני קורבן של העולם שאני רואה

מכירים את זה שאתם מתעוררים בבוקר, הכל טוב ויפה עד לרגע שבו אתם נזכרים בהליך המשפטי שלכם? או בסידורים שיש לכם לעשות בעקבות אותו הליך, הפסד ימי עבודה, הכנה ומציאת מסמכים, שיחות עם עורך הדין וכו'…בכל פעם שאנחנו עושים פעולה שקשורה להליך המשפטי שלנו, ואנחנו משקיעים את האנרגיה שלנו רק לצורך המשפט, אנחנו מרגישים ירידת אנרגיה, ואז עולה תחושת הקורבן. בקורס בניסים יש תרגיל שאומר:

"אינני קורבן של העולם שאני רואה"

מחשבה שלילית על כמה אנחנו מסכנים ואין לנו חיים בעקבות המשפט, גוררת אחריה עוד מחשבה ואז אנחנו מוצאים את עצמנו מתחילים את היום בידיעה, שהולך להיות לנו יום מתיש, שבו נמצא את עצמנו מתנגדים באופן לא מוסבר, לכל דבר טוב שיכול להגיע אלינו. לכל הזמנה לקפה, חיוך, או משהו שיקל עלינו.

ההתנגדות הזו, מגיעה מתחושת הקורבן והמחשבה שאנחנו נפרדים מאלוהים. הקורס בניסים אומר, שאנחנו רעיון בשכל האלוהים, ושרעיון לעולם לא יכול לעזוב את מקורו. כמו קרן שמש שיכולה לחשוב שהיא נפרדת מאלוהים, אבל היא לא מזהה שהיא תמיד מחוברת אל השמש. גם אנחנו חושבים שנפרדנו מאלוהים, למרות שמעולם זה לא קרה, והמחשבה הזאת, יוצרת בתוכנו אשמה בלתי מוסברת.

את האשמה הזאת, אנחנו תמיד  משליכים על אנשים בחיים שלנו שאותם אנחנו לא אוהבים, או יש לנו עניין איתם, ואז, כל דבר שאנחנו לא רוצים לראות בתוכינו, אנחנו רואים בהם. אנחנו מרגישים אשמה בלתי מוסברת, כשאנחנו לא מביאים לעולם את החיבור המלא ליופי והשמחה של האני השלם שלנו ואז אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים משפטים כמו– "לא מגיע לי כי אני מסכן עכשיו, עד שההליך לא ייגמר, לא יהיו לי חיים, אני לא יכולה להתקדם לשום מקום עד שהמשבר הזה לא ייגמר" וכו…

נכון שצריך להיות מחושבים, אך יש לשים לב שאנחנו לא עוצרים את כל החיים שלנו בגלל אותו משפט, ולזהות את הגבול שעובר בין חישוב הגיוני כמו לא להוציא הוצאות מיותרות כי צריך לחסוך למשפט, לבין להעניש את עצמנו על כך שאנחנו נמצאים בכלל בהליך המשפטי.

3.      לשנות תפישה מפחד לאהבה

אנחנו נמצאים במימד שמורכב מזמן ומרחב. אבל יש לנו אפשרות לראות דברים גם קצת מלמעלה כמו חתיכות של פאזל, שמלמטה הן נראות כמו רסיסים של חיים ונסיבות שמלאות בפחד ממה שיהיה, כאב על מה שהיה וכו… מלמעלה, הדברים נראים אחרת. אפילו אם לא הספקנו עדיין להרכיב את כל החלקים.

מספיק שתהיה בנו הנכונות הקטנה לפחות להתחיל למצוא את החלקים שמרכיבים את המסגרת, ואז את החלקים של השמיים, החיות והמגדלים, כל קבוצה של חלקים שחיברנו אחד לשני, עוזרות לנו לשנות תפיסה מהחשיבה של הנפרדות והפחד, לחשיבה של אהבה. האהבה היא הכוח הגדול ביותר שקיים בנו.

זה לא אומר שאנחנו הולכים להיות החברים הכי טובים של מי שאנחנו נמצאים איתו בתהליך משפטי או משבר, זה כן אומר, שאנחנו מוכנים לראות מה הם מייצגים בתוכנו, בחיים שלנו, בעולם הפנימי שלנו, ואז, למסור את כל הנסיבות והרצונות שלנו, לאהבה. רק הרצון שלנו, הנחישות וההתמדה עוזרים לנו לשנות תפיסה מפחד לאהבה.

בכל רגע שאנחנו בוחרים לראות את השיעור שלנו, ואת האנשים שבחיינו בדרך של אהבה, ולא בדרך של התניה שאומרת – "אני הטוב והם הרעים", אנחנו בוחרים לראות את התמונה השלמה.

אפילו כשאנחנו יודעים שהאדם הזה מהצד השני בתהליך המשפטי, עשה ועושה המון דברים שממש מרגיזים אותנו, אנחנו יודעים שגם אנחנו פועלים ממקומות כואבים, ממקומות שבהם אנחנו רוצים להוכיח לעצמינו שאנחנו ראויים לאהבה. מה שאנחנו כן יכולים לעשות, זה לקחת אחריות על הצד שלנו בדרמה ולראות, מה היו הדפוסים שלנו לפני המשפט הזה, ואיך בעצם, התפיסות שלנו הגבילו אותנו אז, ומגבילות אותנו עכשיו. אנחנו מביאים איתנו את החבילות הרגשיות מהבר שלנו לכל מקום שאליו אנחנו הולכים, ואז בעצם, אנחנו חווים את המציאות אותו הדבר, שוב ושוב.

התפקיד שלנו הוא לשחרר את מה שהיה, לשחרר את הדרך שבה אנחנו חושבים על מה שהיה. לרפא את זה מהשורש, כדי לחוות את ההקלה שאנחנו כל כך רוצים.  עצם זה שאנחנו רואים את עצמינו כפגיעים או שבריריים, אנחנו יוצרים נסיבות וקשרים, שגורמים לנו לראות את זה בנו שוב ושוב.

אז זה אומר שאנחנו צריכים לקשט את המשבר הזה בסרטים ורודים ולחשוב שהכל בסדר? ממש לא. אף אחד לא מבקש מאיתנו לקחת מכחול ולצבוע את המצב בורוד, או להדביק מדבקות יפות ומקושטות על אנשים שיש לנו טינות כל כך עמוקות אליהם. הערך האמתי שלך לעולם לא נמדד כתוצאה מדברים חומריים, הערך שלך לא יכול להיות אפילו מדיד, כי מה שהוא שלם, אי אפשר למדוד.

אבל הזהות העצמית שלנו, הרבה פעמים מפריעה לנו להתמקד בערך האמתי שלנו. אנחנו יכולים לקלף את כל הקישוטים ששמנו על עצמנו ואימצנו לנו כזהות מהפחד להיפגע ולעבור דרך הכעס עד שמגיעים לידיעה של האני השלם שלנו- שם נמצאת האהבה. ואז, הטינות נעלמות מעצמן. ואז, גם הצד השני, נראה כמונו בדיוק. שווה בין שווים. אנחנו יכולים לבקש לראות את האמת אודות הצד השני, לראות מה משותף לנו, במקום לראות מה מפריד בינינו.

תהליכים משפטיים וערך עצמי

זה בסדר לחוות קושי, זה בסדר להודות שיש בנו כעסים על הצד השני, על עצמנו ועל כל אדם שקשור למצב הזה, יש משהו מאוד משחרר ומרגש בלהודות ברגשות ולחלוק אותם עם אנשים שאתם סומכים עליהם או עם ההדרכה הפנימית שלכם, ולא לנסות לייפות את הרגשות השליליים שלנו ולהגיד לעצמנו שבגלל שלכעוס זה לא רוחני, אנחנו לא כועסים בכלל. זה אחד הטריקים של האגו שלנו, שמנסה להגיד לנו שזה לא בסדר לכעוס, אבל עדיין להשאיר בתוכנו כעס ולהפנות אותו יותר ויותר כלפי עצמינו. הכעס הסמוי הזה גם גורם לנו לעשות לצד השני את פרצוף ה "אני התגברתי על זה", ואז, להרגיש מבפנים, כמה אנחנו מספרים לעצמינו סיפור.

מה לעשות אחרי הדיון?

אז הדיון נגמר. הרגשות עדיין סוערים, אבל לאט לאט, עולה עייפות. עייפות במקרה הזה, היא סימן טוב. זה סימן שמראה לנו, שיכולה להיות דרך אחרת לראות את הדברים. אנחנו יכולים להגיע הביתה, להיזכר בדברים שאמרנו, בדברים שאמר העורך הדין, השופט. איפה הרגשנו הכי טוב? איפה הרגשנו הכי רע? מה היו המילים שהפעילו אותנו? אנחנו צריכים ממש לבחון את עצמינו טוב טוב, כדי לדעת איזה דפוסים ואמונות מגבילים אותנו בהקשר להליך הזה.  וכשאנחנו הולכים לישון בלילה, אנחנו יכולים להתפלל בשקט, שהתקופה הקשה תחלוף ושנוכל להמשיך לחיות חיים פשוטים. כי מתחת לכל התשוקה והרצון לנצח, מסתתר הרצון לחיות חיים פשוטים ושקטים.

לסיכום, עשו לכם הרגל להכניס לחיי היום יום שלכם דבר אחד שאתם מגדירים כפשוט, משהו שאתם מאוד אוהבים לעשות. מדיטציה ותפילה, הן ממש הבסיס. תפילה היא הדרך שלנו לבקש, ומדיטציה היא הדרך שלנו להאזין. הרבה פעמים אנחנו אומרים שאין לנו זמן לעשות מדיטציה, אבל זה אחד מהטריקים של האגו שלנו (הקול הפנימי של הפחד) שנשקיע את הזמן של המדיטציה שיכולנו לעשות, בלהרגיש רע ולהקטין כל סיכוי לתחושה של הקלה. אפשר גם (חוץ ממדיטציה אבל לא במקום) לעשות כל מה שגורם לכם להרגיש טוב עם עצמכם, לשמוע מוסיקה, לעשות ספורט, לכתוב, לשיר, להירשם לחוג שתמיד רציתם, עשו את הצעד הזה שאומר – אני מוכן להגדיל את הנוכחת של הדברים שאני אוהב בחיים שלי.

התקופה הקשה תחלוף ויגיע יום בו תביטו על עצמכם במראה ותראו את כל המתנות והאיכויות שגיליתם בתוככם מאותו מצב: חמלה, שמחה, אושר שלא תלוי בתנאים חיצוניים, הנאה מהדברים היפים שבחיים.

בהצלחה :)

מתנה ממני ♥

קבלו במתנה את המדריך לשינוי עמוק של דפוסי חשיבה ואמונות מגבילות, המדריך שייתן לך את המוטיבציה וההתמדה לראות כל קושי ומשבר כמתנה – להורדה לוחצים כאן

 

 

31 מרץ

By

2 Comments

מה הייעוד שלי? החופש להתבוננות פנימית מארחת את מיכל פיירמן – פרק 02

31 במרץ 2015 | By | 2 Comments

מיכל פיירמן מתארחת היום בתכנית הראיונות של החופש להתבוננות פנימית וזה ממש ממש מרגש אותי.

מיכל היא אמנית רב תחומית, בלוגרית, מטפלת בשחרור אמונות מגבילות מהתת מודע, צלמת צילומי וינטאג', יוצרת סדנאות לנשים ויוצרת קלפי מודעות בהשראת נשים בהיסטוריה.

מיכ

כשאני חושבת על מיכל, בעקבות השיחה שלנו ובכלל מהיכרות שלי אתה, המסר שהיא מביאה אתה לכל מקום הוא, "תהיי את, תאהבי את עצמך ואל תוותרי לעצמך". היא פשוט מקסימה, ואני בטוחה שתקבלו המון כלים והשראה מהדרך והכנות שלה.

ובפרק של היום אנחנו מדברות על כל הנושא של אהבה עצמית, קבלה עצמית שלך כפי שאת באמת, הגשמת ייעוד, יציאה לדרך עצמאית, יצירתיות, חיבור לנשיות והקשבה לקול הפנימי.

אני מזמינה אתכם להאזין לתכנית ולקבל השראה ונקודת מבט עמוקה וגם משעשעת על יצירתיות ועצמאות.

הלינקים שדיברנו עליהם בתכנית:

האתר הרשמי של מיכל   –   facebook   –   instagram

טיפים מעולים מהפרק של היום:

#אנחנו יכולים לשלוט בקול הפנימי השלילי שלנו

#את נפלאה באי המושלמות שלך.

#אנשים חייבים להיות קשובים לסימנים

#יש איזה שהוא כוח עליון, היקום, הבריאה, כוח עליון חזק מאוד, שאולי אנחנו קטנים מידי בשביל להבין את העוצמה שלו, והוא זה שמכוון אותנו בדרך שלנו והוא זה ששולח סימנים כל הזמן. הוא זה ששולח אנשים שיעזבו לנו להגשים ייעוד מסוים.

 

 

24 מרץ

By

2 Comments

איך להפסיק לשפוט אנשים ומצבים?

24 במרץ 2015 | By | 2 Comments

איך להפסיק לשפוט אנשים ומצבים

האגו רוצה לשפוט

הוא רוצה לשפוט מצבים

הוא רוצה לשפוט אנשים

הוא הקול שהולך ברחוב ואומר: "היא לא משהו", "הם ביחד כי היא כנראה חמודה", "הוא בטח לא אוהב אותה בכלל"…

או במצבים מורכבים יותר הוא אומר, "בחיים לא אסלח לך שעשית לי את זה", "בחיים לא תהיה לי זוגיות אמתית שבה יאהבו אותי כמו שאני", "זאת את הצודקת", "היא לא הייתה צריכה לעשות את זה ככה", "תמיד הוא שוכח להתקשר בזמן", "את תמיד מאחרת", "תמיד אני שוכח משהו".

או שהשפיטה יוצאת החוצה בפרצוף לא מרוצה כלפי אנשים בחיים שלנו, או שאנחנו מזהים את הפרצוף הלא מרוצה מאנשים / בוסים / קולגות בעבודה שלנו, מההורים בתקופת הילדות שלנו וכו'…

#איך אפשר להתמודד עם השפיטה הזו?

איך אני יכולה לדעת שמה שאני אומרת באותו רגע של שפיטה באמת נכון?

אי אפשר לדעת את זה.

לכן, אי אפשר לשפוט.

הקורס בניסים אומר שאי אפשר לשפוט, לא כי אני לא אמורה לשפוט, לא כי זה לא מוסרי לשפוט, אלא כי אני לא יכולה לשפוט.

ומה זה אומר?

לעולם לא תהיה לי את האפשרות לדעת את כל הנתונים הרלוונטיים למה שאני רוצה לשפוט. אני לא יכולה לדעת על אף אדם את העבר המלא שלו, את העתיד המלא שלו, ואת ההווה שלו. אני לא יכולה לקחת רסיסי מידע ולנסות להרכיב מהם תמונה שלמה. אני לא יכולה לקחת את השפיטה שלי ולדעת מה יהיו ההשלכות שלה על האדם הזה וגם לא עליי, או על כל האנשים שקשורים במצב מסוים. אני לא יכולה לדעת למה זה יוביל ואם זה באמת יוציא את הצדק לאור. לעולם לא אוכל להיות בטוחה ב 100 אחוז שהשפיטה שלי מדויקת.

האגו גורם לנו לחשוב שאנחנו אמורים לשפוט, כי האדם השני לא צודק ואנחנו צודקים. כי האדם השני לא מבין ואנחנו מבינים, תמיד יש השוואות, תמיד האדם השני יותר טוב או פחות טוב ממני.

לדעתי יש בזה משהו מאוד מציק שאני לא יכולה לשפוט כי זה אומר לי בעצם שאני חסרת אונים, לא תהיה לי שליטה על מצבים, דברים לא יקרו כמו שאני רוצה, אני מנטרלת את הסיכוי לצדק כמו שהוא נראה לי, אבל חוסר האונים הזה הוא הדבר המשחרר ביותר בעולם. הוא פשוט נותן לי מרחב נשימה סוף סוף.

כל כך הרבה רגעים היו לי בחיים שרציתי לשפוט, ששפטתי כי חשבתי שאני ממש יודעת את הכל על המצב ושרק אני צודקת, בסופו של דבר זה לא הניב לי שום תוצאות טובות. זה הוריד את כל האנרגיות שלי, גרם לי להתמקד תמיד במה שלא עובד, במה שאין, בכעס, באכזבה, בפחד מהעתיד הלא וודאי.

שורה תחתונה, זה לא עובד.

ואיך אני יודעת שזה לא עובד? זה לא מביא לי שלווה. זה גורם לראש לעבוד ללא סוף, ללא מנוחה, להמציא מניפולציות, לנסות עוד דרכים ועוד דרכים, למצוא את הפתרונות במקומות הלא נכונים.

#אז מה עושים עם זה?

פשוט מוותרים על הצורך והדחף לשפוט ומוסרים אותו לשכינה / להדרכה הפנימית שלנו. היא החלק שמקשר בין כל התמונה הגדולה לחלק שבנו שרואה את חתיכות הפאזל הלא פתור.

לפי הקורס בניסים כל אחד ואחד מאיתנו יכול להגיד לשכינה ממש ברגע האמת שאנחנו הכי רוצים לשפוט וזה בוער בתוכנו בגלל הרגל של שנים, "קחי את זה ותשפטי את זה בשבילי".

השפיטה שלה היא תמיד אוהבת.

השפיטה שלה מגיעה ממקום שהיא יודעת שאנחנו הולכים המון המון שנים בעיניים עצומות, ומהשפיטה שלה כולם זוכים. השפיטה שלה רואה את כולם כשווים.

כאן האגו נכנס לעבודה נוספת והיא ממש משימת חייו שאומרת? אין מצב בעולם שמישהו ידע טוב יותר ממני מה נכון כאן, אין מצב שכולם יוצאים זוכים, זה לא הגיוני. לא הגיוני עבורו כי זכייה עבורו היא בדברים שקשורים לכבוד עצמי או דברים פיזיים, בזמן שהזכייה האמתית היא בשלווה הפנימית.

#יש לי משימה סופר טובה לשחרור השפיטה בשבוע הקרוב:

לבחון את עצמינו בסיום כל יום. לשאול ולכתוב:

את מי שפטתי היום?

איך הרגשתי בזמן ששפטתי?

האשליה של השפיטה תתברר מהר מאוד כמשהו שאנחנו פשוט סוחבים איתנו שנים על גבי שנים. מחכה מאוד לשמוע שיתופים שלכם בנושא :)

 

 

 

17 מרץ

By

7 Comments

איך לשחרר ציפיות כשהדברים לא קורים?

17 במרץ 2015 | By | 7 Comments

איך לנקות ציפיות שלא מתממשות?

ציפיות הן דרך מתוחכמת לשלוט על העתיד או הדרך של האגו להסוות את הבהירות והצלילות של הרגע הזה.

כשהן לא מתממשות, די קשה לנו להרפות ולתת לדברים להסתדר, כי אנחנו נאחזים בציפורניים בתוצאה הרצויה, וכשהן כן מתממשות, יש מן אי שקט פנימי שחושש שאולי הפעם זה לא ממש יצליח או לא יסתדר כמו בפעם האחרונה.

כל עוד אנחנו מצפים ממישהו למשהו, סביר להניח שנמצא את עצמינו באי שקט. תמיד נהיה בתחושה שאנחנו כבר רוצים שזה יקרה, רוצים שזה יגיע. נגיד כל הפעמים האלה שאנחנו רוצים שמישהו ישלח מייל שאנחנו ממש מחכים לו, ושכלום לא מגיע ואנחנו עושים ריפרש על האינבוקס, זה גם לא ממש עוזר.

אז איך אני יכולה לשחרר ציפיות ממשהו שאני כל כך רוצה שיקרה? אם האגו שלי תמיד מנסה לאחוז בדברים בכוח, והוא חייב לגרום לדברים לקרות כמו שהוא חושב שהכי טוב שהם יקרו, איך אני משחררת את המקום הזה?

#לזהות את הציפייה

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא פשוט להתחיל לזהות מתי אני מצפה למשהו שיכול לעזור רק לי, ומתי אני מצפה למשהו שיכול לעזור גם לזולת.

כשאני מצפה למשהו שקשור לא רק אליי ויש לו מטרה גבוהה, הרבה יותר קל לי לזכור שמתחת למטרה יש לי זהות הרבה יותר עמוקה ממה שהתרגלתי לחשוב במשך כל השנים, וזה מה שעוזר לי להתחיל לצפות מתוך פתיחות וגמישות.

נגיד אם יש לי יצירת אומנות שאני רוצה למכור, ואני מצפה שהרבה אנשים ירכשו אותה, אני יכולה לצפות ממקום שאני רוצה שירכשו אותה כי השקעתי בה המון זמן ומחשבה, ואני רוצה תגמול על זה, או שאני יכולה לצפות ממקום של אני השקעתי משהו שקיבלתי מתוך השראה ואני מעבירה אותו הלאה, והאנשים שיקבלו את היצירה הזו יקבלו את מה שהאהבה העבירה דרכי. במצב הזה, הגמול שהוא כסף, מנוטרל מהמשמעות שנתתי לו, הציפייה היא כבר לא אם כן יהיה לי או לא יהיה לי, אלא שהאנשים שירכשו את היצירה ייהנו מההרגשה שהעברתי ביצירה וגם אני אהנה מהידיעה שעשיתי משהו שנתן למישהו משהו בעל ערך, ואז הגמול נכנס הרבה יותר בקלות כי אני מאפשרת לו להיכנס עם פחות אשמה.

כשאני מצפה למשהו ממישהו, אני מצפה לאותו דבר מעצמי, וכשזה לא קורה, אני בעצם מאשימה אותו, בזמן שבכלל אני מאשימה את עצמי. אני יוצרת השלכה של הדבר שאני מצפה ממנו מעצמי על מישהו אחר.

אם לדוגמא אני מצפה ממישהו שיהיה יותר מסודר, אני בעצם מצפה מעצמי לאותו הדבר. גם אם אני האדם המסודר ביותר בעולם, עדיין יש לי אשמה מסוימת בכל מה שקשור לסדר ונקיון, ואת האשמה הזאת אני משליכה על האדם הזה כדי להימנע מלראות את זה בתוכי.

ההתבוננות על ציפייה עוזרת לי להבין בעצם מה אני מצפה מהעולם ולמה אני מצפה מעצמי. איפה אני מאשימה את עצמי ואני לא רואה.

#לבקש להרגיש שמחה

הדבר השני שעוזר לשחרר ציפיות זה פשוט לבקש מההדרכה הפנימית שלי לחוות קודם כל שמחה. להרגיש את מה שאני רוצה להרגיש לפני שהדברים מתבטאים בעולם הפיזי.

אני מצפה לאהבה? אני מבקשת מההדרכה שלי להרגיש אהבה, לחוות אהבה בתוכי, אהבה אותנטית שלי לעצמי, אהבה שלא קשורה כלל לאהבה רומנטית, אלא לאהבה של האני הבלתי מותנה שלי.

כשאני מזמנת שמחה, אהבה, שלווה, ובוחרת להרגיש אותן כאן ועכשיו, אני מתחילה להסיר את המכשולים שמונעים ממני להרגיש. וכאן נמצאות כל המתנות הטובות ביותר עבורי. התהליך שאני חווה עם עצמי עוזר לי לראות את כל התפישות שהיו לי עד היום, את כל הדפוסים שכבר כל כך לא מתאימים לי.

איך לשחרר ציפיות?

כל ההתבוננות הזאת עוזרת לי לראות מה אני רוצה להשאיר, מה אני רוצה לשחרר באמת באמת. ואז בעצם דברים מתחילים לקרות. הציפיות לבד ומבלי שננסה בכוח מתמוססות, והדברים מסתדרים מעצמם..

ויש לי גם שאלה אליכם: מה הקושי הכי גדול שלכם בלצפות למשהו שלא מתממש? ממש אשמח לקרוא את התגובות שלכם ולענות חזרה :)

 

10 מרץ

By

2 Comments

איך להתחבר להדרכה הרוחנית שלנו?

10 במרץ 2015 | By | 2 Comments


היום בבלוג, אני רוצה לחלוק איתך 2 דרכים סופר סופר חשובות על איך להתחבר להדרכה הרוחנית שלנו?

ההדרכה הפנימית שלנו היא בעצם הקול הפנימי האוהב שלנו.
יש את מה שנקרא הקול הפנימי השלילי שלנו, שהקורס בניסים קורא לו הקול הפנימי של האגו. הקול הפנימי השלילי תמיד שופט אותנו ואת הסביבה שלנו. הוא שופט ומפריד אותנו בכל מערכות היחסים שלנו, וגם במערכת היחסים שלנו עם עצמינו.

#מעל לטוב ורע

הקול הפנימי של ההדרכה הרוחנית שלנו, הוא מעל לטוב ורע. הוא תמיד מראה לנו כל מצב מנקודת מבט גבוהה יותר, הוא תמיד מראה לנו מה כן עשינו נכון, איך אנחנו כן יכולים והוא פשוט הקול שמהדהד לנו נכון בנשמה שלנו.

הטיפ ה 1 לאיך להתחבר להדרכה הרוחנית שלנו:

#לבקש סימנים

לבקש שייפול עלינו הספר הנכון לנו, לבקש שיר שייתן לנו מסר, לשמוע משהו שייתן לנו הבנה חדשה שלא הפנמנו עד היום. מה שהכי חשוב כאן זה לא איך התשובה תגיע אלא הפתיחות שלנו והמוכנות שלנו להקשיב.

הטיפ ה 2 להתחבר להדרכה הרוחנית שלנו:

#לבקש הדרכה בחלומות

לבקש לחלום חלומות שיתנו לנו הבנה על מה בעצם אנחנו עושים לא נכון, איזה שיעור אנחנו אמורים ללמוד במצב שבו אנחנו מרגישים תקועים, עם איזה רגשות אנחנו אמורים להתמודד ולרפא?

הדבר החשוב ביותר מעבר להכל הוא להבין שכל אחד מאתנו יכול לתקשר עם ההדרכה הפנימית שלו. ההדרכה הפנימית שלנו היא תמיד הקול של האהבה האוניברסלית. לעולם היא לא תעשה את העבודה במקומינו, איך היא תעזור לנו כמו שהקורס בניסים בעצם אומר, לקחת צעד אחורה, ולתת לה להוביל אותנו בהשראה.

אם יש לך שאלה על הבלוג, תרשמי לי אותה כן למטה בתיבת התגובות. אני קוראת את כל התגובות ועונה :)

05 מרץ

By

One Comment

פירוש חלומות – איך מפרשים חלום מבולגן?

5 במרץ 2015 | By | One Comment

לכולנו יש מידי פעם חלומות מבולגנים. החלומות האלה שבהם הכל קורה יחד ושום דבר לא נראה קשור אחד לשני. לא מבחינת הדמויות בחלום, המקומות והדברים שקורים.

אבל לכל פרט ופרט בחלום יש משמעות.

הדבר הכי אפקטיבי שיעשה לנו סדר בחלום כזה הוא פשוט לחלק אותו לחלקים.

כל החלום הוא כמו סיפור לכל דבר, שיש בו התחלה, אמצע וסוף.

לכן את החלום הזה אפשר לחלק ל 3 חלקים.

ואז יהיה לנו יותר קל לשים לב לכל פרט ופרט ולקשר בין הדברים.

פירוש חלומות

בחלק הראשון אשים לב לסצינה שמתחרשת, אשים לב לכל הפרטים האפשריים, איפה אני? את מי אני רואה? האם אני מחזיקה משהו? מה אני לובשת? האם יש משהו בולט מאוד שזכור לי מהחלק הזה?

לדוגמא, אם חלמתי בחלק הראשון של החלום שאני יורדת במדרגות עם עגלת תינוק ונעלי עקב, אז אשאל את עצמי:

א. הירידה במדרגות: האם יש תחום מסוים בחיים שלי שבו אני מרגישה בירידה? או שאולי בתקופה שבה חלמתי את החלום ביקשתי לנקות דברים מתת המודע שלי?

ב. ירידה במדרגות יכולה לסמל בעולם האישי שלי גם ירידה לתת מודע ולדי.אן.איי לצורך ניקיון בזמן השינה, או ירידה אנרגטית שאני חווה בתחום מסוים בחיים שלי.

ג. האם נעלי עקב זה משהו שאני נוהגת ללבוש? מה זה אומר לי נעלי עקב? אולי אני רוצה לנעול נעלי עקב אבל זה לא נוח לי וזה לא אני? האם אני מנסה לעשות בחיים שלי משהו שלא באמת נוח לי או לא באמת אני? מה זה הדבר הזה? (לפרט כמה שיותר).

ד.  האם אכן ילדתי תינוק? אם כן, אז יכול להיות שאני מרגישה שמאז שילדתי אני חווה ירידה אנרגטית ומאמצת לי דפוסים שלא שייכים לי (נעלי העקב לצורך העניין). אם לא ילדתי תינוק, אז התינוק בעצם מסמל לי פרויקט שהוצאתי מכוח המחשבה לאור. משהו שיצרתי ושהוא נולד. זה יכול להיות מוצר שקשור לעסק שלי, פרויקט בעבודה, כל דבר שהוצאתי לאור.

אני רושמת לעצמי כל פרט ופרט, מה זה אומר לי, איפה הסמלים האלה משקפים דברים שקורים בתוכי? ואז בעצם עוברת לחלק 2 של החלום ולחלק 3 ומתחילה לראות איך החלקים בחלום מתקשרים אחד לשני.

בסופו של דבר הכול מתחבר, ומה שלא, חוזר אלינו בדרך אחרת בחלום אחר, כך שאנחנו לא יוצאים מופסדים משום חלום :)

 מזמינה אותך לסדנא חדשה ב 10.3 לפירוש חלומות בחולון:

אם התעוררת בבוקר מחלום משמעותי והפירוש מהאינטרנט לא ישב לך נכון על "הלב", בואי תלמדי להיכנס לעולם הפנימי שלך ולעשות שם חיפוש לתשובות הנכונות. 

לקבלת כל הפרטים – לוחצים כאן

פירוש חלומות

03 מרץ

By

2 Comments

מה שאת בוחרת להיות.

3 במרץ 2015 | By | 2 Comments

זה לא משנה מי היית עד היום, זה משנה מה את בוחרת להיות היום.

בכל אחת מאתנו יש מגוון של דמויות.  הדמויות האלה מלוות אותנו מגיל מאוד מוקדם. הן ממש כמו חברות לדרך. אחת נחמדה וחייכנית, למרות שלא תמיד בא לה. אחת מתגוננת ורוצה תמיד להיות צודקת, אחת אסרטיבית וסמכותית, אחת מפתה ומרגישה נזקקות, והן מגוונות ושונות.

אבל מה בכל זאת משותף לכולן יחד?

ההזדהות המוחלטת שלנו עם הדמות, זה מה שמשותף לכולן יחד.

יש תקופות שדמות אחת מככבת במיוחד, לדוגמא הדמות הקורבנית שאימצנו לנו אחרי שחווינו משבר גדול  או פרידה ולא ידענו מה לעשות כדי למלא את הכאב. הקול הפנימי של הדמות הזאת אומר הרבה פעמים, "למה דווקא אני, מה כבר עשיתי רע בחיים האלה"?

יש את הנזקקת, שמנסה להשיג דברים בהמון דרכים מניפולטיביות, ופשוט משדרת את זה, משדרת שאם לא יפעלו כמו שהיא רוצה, היא פשוט "תתגבר" על זה וזה הכי קטן עליה, למרות שהיא מרגישה בפנים שהיא פשוט תתרסק.

האגו חייב זהות. הוא חייב את ה – מי. מי אני, מה השגתי, איך רואים אותי, איך אני נראית? אני האותנטי שלך הוא לא הדימויים שהאגו יצר כדי לחזק את עולם האשליות, האני האמיתי שלך הוא שלווה מוחלטת ותום אינסופי. האני האמיתי שלי הוא ה – מה. אני אני באמת. אור, שמחה, אהבה, אינסופיות.

כל דמות כזאת משרתת אותנו במובן מסויים, אם היא לא הייתה משרתת אותנו, לא היינו ממשיכים להיאחז בה.

אני זוכרת שבאחד מספרי סת של ג'יין רוברטס, ג'יין תקשרה מסת' פרק שלם על עולם הדמויות והדימויים. אחד מהדימויים האלו היה ההורה הטוב, זה שפוחד שאם הוא לא יצטייר בעיני הסביבה כהורה מסור וטוב שמבטל את למען הילדים שלו, אז הסביבה לא תקבל אותו.

מודעות עצמית

 

מתחת להיאחזות הזאת הייתה אמונה של, "אני לא מספיק טוב"," אני מרגיש הרבה פעמים דחוי וכעוס מהסיבה שלא מקבלים אותי, אבל אם אראה שאני טוב, אז זה ישתנה". וזה לא אומר חלילה שהכוונה היא לא להיות הורה טוב, אלא פשוט להתבונן על זה, להתבונן על הדמות הזאת מבלי לשפוט אותה.

למה? כי ככה תהיה לנו הרבה יותר בהירות ומודעות למי שאנחנו מתחת לדמויות האלה, ונוכל לוותר על הצורך להיאחז בהן.

אם בעצם נוותר על הדמות הזאת, האגו יבין שזה הסוף שלו. התפקיד שלנו הוא להיות בעולם הזה ולדעת שאנחנו הרבה מעבר לעולם הזה. אנחנו מעבר לדמויות האלה. אנחנו מנהלים מערכות יחסים מתוך הדמויות האלה, ואנחנו יכולים להתחיל לנהל את מערכות היחסים שלנו בידיעה של מי אנחנו באמת. מי אנחנו מתחת לדמויות האלה, ומי האנשים שנמצאים בחיים שלנו באמת. מתחת לטעויות, מתחת למילים, מתחת לתגובות, מתחת לדברים שקרו בעבר. האגו תמיד ינסה להשאיר אותנו תקועים במה קרה בעבר ומהפחד ממה יקרה או לא יקרה בעתיד.

בתוך כל אחד ואחד מאיתנו מעבר לכל הדמויות קיים אור העולם, לכן זה הופך כל אחד ואחד מאיתנו לאור העולם.

אחת מהתפילות הכי אהובות עליי מהקורס בניסים היא:

"היום יהיה לי האור למדריך.

אחריו אלך לאן שיובלנו,

ואסתכל רק על מה שהוא יראה לי.

היום הזה אחווה את השלווה של תפישה אמיתית".

כשאני תופשת את עצמי כמו שאני באמת, אני חווה שלווה. אין יותר לחץ להיות משהו מיוחד, יש רק שקט של פשטות ושם בעצם יש לי את הכל.

 

#אירועים קרובים:

מזמינה אתכן לסדנא חדשה ב 10.3 לפירוש חלומות בחולון:

אם התעוררת בבוקר מחלום משמעותי והפירוש מהאינטרנט לא ישב לך נכון על "הלב", אני מזמינה אותך לגלות בסדנא את התשובות שנמצאות בתוכך. 

לקבלת כל הפרטים – לוחצים כאן

פירוש חלומות

03 מרץ

By

No Comments

פירוש חלומות – אני והבן זוג שלי על ספינה שיש בה תקלה

3 במרץ 2015 | By | No Comments

משתפת אתכם בחלום מקסים ומעניין שחלמה אישה מדהימה שעברה איתי תהליך ליווי רוחני ושיחד פירשנו אותו עם ההדרכה הפנימית:

"חלמתי שאני והבן זוג שלי נמצאים על ספינה שהייתה בה בעיה טכנית. לא ידענו מה הבעיה אבל ידענו שמשהו לא בסדר".

החלום בעצם משקף משהו שקורה במערכת היחסים הספציפית הזו. הספינה בעצם היא כלי תחבורה שמוביל אותם באיזה שהוא תהליך רגשי. הים הוא הרגש והספינה היא כלי התחבורה שהם נמצאים עליו. הקומה שהם היו בה היא הקומה הכי עליונה בספינה ומשם הם בעצם יכלו לראות את הנוף שמסביב או מה שנקרא, את העולם הפיזי ולאו דווקא את מה שקורה בפנים בתחתית הספינה.

"הרגשנו ממש בלחץ שמשהו רע עומד לקרות, למרות שידענו שיש מי שמטפל בעניינים בתחתית הספינה אבל משום מה רק הוא ואני היינו שם. לא ראינו אף אחד מסביב , ידענו שמי שמטפל בתקלה נמצא בתחתית".

ממה בעצם נובעת תחושת המתח והלחץ?

ההימצאות אך ורק ברמת הבעיה (בקומה הכי עליונה של הספינה) גורמת לזוג להרגיש את המתח והלחץ והייתי אומרת אפילו חוסר אונים שמגדילה את הפחד שחלילה משהו רע יקרה.

פירוש חלומות - החופש להתבוננות פנימית

למרות שהם יודעים בחלום שיש מישהו שמטפל בבעיה הזו, הטיפול יכול להיעשות אך ורק בתחתית (ברמת הסיבה). כלומר צריך להגיע לשורש של הבעיה כדי להרים את היחסים האלה בחזרה למעלה.

צריכה להיעשות עבודה פנימית רצינית ומצד שני גם לדעת לשחרר ולסמוך על מה שקורה, כלומר לאפשר למי שמטפל בבעיה לטפל בה ואולי אפילו להיעזר בגורם חיצוני שיעזור להם להגיע לתחתית ולפתור את הבעיות מהשורש.

"בסוף של החלום הכל הסתדר, הבעיה סודרה והספינה המשיכה במסלול הרגיל שלה, אני זוכרת שאני והוא הסתכלנו על השמיים והספינה פשוט לקחה אותנו מבלי שידענו לאן, אני רק זוכרת שהאווירה ממש השתנתה והכל היה רגוע ושליו".

החלום מראה שאכן נעשתה עבודה פנימית ושהספינה המשיכה במסלול הרגיל שלה, כלומר לא היה שינוי במערכת היחסים.

*אבל במה כן היה שינוי? היה שינוי בגישה שלהם במערכת היחסים.

להסתכל על השמיים זה כמו להיכנע ולדעת כמו שהקורס בניסים אומר, שלבד אנחנו לא יכולים לדעת למה נועד כל דבר.

למה דברים קורים כפי שהם קורים ומה הצעד הבא שצריך לקחת.

אבל יש כוח שקיים בנו שמתי שאנחנו פונים אליו, הוא עוזר לנו לחוות את כל מערכות היחסים שלנו בדרך אחרת. (הספינה פשוט לקחה אותנו מבלי שידענו לאן, אך האווירה הייתה רגוע ושליווה)…

כשנקודת המבט שלנו משתנה גם האווירה מבחוץ משתנה.

ממש התרגשתי מהחלום הזה ותודה כמובן לנשמה המדהימה ששיתפה את החלום שלה :)

מזמינה אתכן לסדנא חדשה ב 10.3 לפירוש חלומות בחולון:

אם התעוררת בבוקר מחלום משמעותי והפירוש מהאינטרנט לא ישב לך נכון על "הלב", אני מזמינה אותך לגלות בסדנא את התשובות שנמצאות בתוכך. 

לקבלת כל הפרטים – לוחצים כאןסדנא לפירוש חלומות