Image Image Image Image Image Image Image Image Image

בלוג

כל העדכונים האחרונים מהבלוג

03 מרץ

By

No Comments

פירוש חלומות – אני והבן זוג שלי על ספינה שיש בה תקלה

3 במרץ 2015 | By | No Comments

משתפת אתכם בחלום מקסים ומעניין שחלמה אישה מדהימה שעברה איתי תהליך ליווי רוחני ושיחד פירשנו אותו עם ההדרכה הפנימית:

"חלמתי שאני והבן זוג שלי נמצאים על ספינה שהייתה בה בעיה טכנית. לא ידענו מה הבעיה אבל ידענו שמשהו לא בסדר".

החלום בעצם משקף משהו שקורה במערכת היחסים הספציפית הזו. הספינה בעצם היא כלי תחבורה שמוביל אותם באיזה שהוא תהליך רגשי. הים הוא הרגש והספינה היא כלי התחבורה שהם נמצאים עליו. הקומה שהם היו בה היא הקומה הכי עליונה בספינה ומשם הם בעצם יכלו לראות את הנוף שמסביב או מה שנקרא, את העולם הפיזי ולאו דווקא את מה שקורה בפנים בתחתית הספינה.

"הרגשנו ממש בלחץ שמשהו רע עומד לקרות, למרות שידענו שיש מי שמטפל בעניינים בתחתית הספינה אבל משום מה רק הוא ואני היינו שם. לא ראינו אף אחד מסביב , ידענו שמי שמטפל בתקלה נמצא בתחתית".

ממה בעצם נובעת תחושת המתח והלחץ?

ההימצאות אך ורק ברמת הבעיה (בקומה הכי עליונה של הספינה) גורמת לזוג להרגיש את המתח והלחץ והייתי אומרת אפילו חוסר אונים שמגדילה את הפחד שחלילה משהו רע יקרה.

פירוש חלומות - החופש להתבוננות פנימית

למרות שהם יודעים בחלום שיש מישהו שמטפל בבעיה הזו, הטיפול יכול להיעשות אך ורק בתחתית (ברמת הסיבה). כלומר צריך להגיע לשורש של הבעיה כדי להרים את היחסים האלה בחזרה למעלה.

צריכה להיעשות עבודה פנימית רצינית ומצד שני גם לדעת לשחרר ולסמוך על מה שקורה, כלומר לאפשר למי שמטפל בבעיה לטפל בה ואולי אפילו להיעזר בגורם חיצוני שיעזור להם להגיע לתחתית ולפתור את הבעיות מהשורש.

"בסוף של החלום הכל הסתדר, הבעיה סודרה והספינה המשיכה במסלול הרגיל שלה, אני זוכרת שאני והוא הסתכלנו על השמיים והספינה פשוט לקחה אותנו מבלי שידענו לאן, אני רק זוכרת שהאווירה ממש השתנתה והכל היה רגוע ושליו".

החלום מראה שאכן נעשתה עבודה פנימית ושהספינה המשיכה במסלול הרגיל שלה, כלומר לא היה שינוי במערכת היחסים.

*אבל במה כן היה שינוי? היה שינוי בגישה שלהם במערכת היחסים.

להסתכל על השמיים זה כמו להיכנע ולדעת כמו שהקורס בניסים אומר, שלבד אנחנו לא יכולים לדעת למה נועד כל דבר.

למה דברים קורים כפי שהם קורים ומה הצעד הבא שצריך לקחת.

אבל יש כוח שקיים בנו שמתי שאנחנו פונים אליו, הוא עוזר לנו לחוות את כל מערכות היחסים שלנו בדרך אחרת. (הספינה פשוט לקחה אותנו מבלי שידענו לאן, אך האווירה הייתה רגוע ושליווה)…

כשנקודת המבט שלנו משתנה גם האווירה מבחוץ משתנה.

ממש התרגשתי מהחלום הזה ותודה כמובן לנשמה המדהימה ששיתפה את החלום שלה :)

מזמינה אתכן לסדנא חדשה ב 10.3 לפירוש חלומות בחולון:

אם התעוררת בבוקר מחלום משמעותי והפירוש מהאינטרנט לא ישב לך נכון על "הלב", אני מזמינה אותך לגלות בסדנא את התשובות שנמצאות בתוכך. 

לקבלת כל הפרטים – לוחצים כאןסדנא לפירוש חלומות

24 פברואר

By

4 Comments

איך לשחרר טינה כלפי אנשים שלוחצים לנו על הכפתורים הרגישים?

24 בפברואר 2015 | By | 4 Comments

"אני שונאת אותו! מי הוא חושב שהוא בכלל? הוא לא עבר חצי מהדרך הרוחנית שאני עברתי"…נשמע מוכר?

"נעים מאוד, זאת אני, הטינה שלך שאומרת את הדברים האלה על הרבה אנשים בחיים שלך שאת לא הכי אוהבת (ואפילו אנשים שאת כן). למרות שאת עובדת כל כך קשה על לעשות מדיטציה, להתפלל, לאכול בריא ולחשוב חיובי"…

"אז בקיצור, שמי טינה ואני מסתתרת טוב טוב מתחת לדברים שנראים לכאורה הכי קטנים. חתכו אותי בכביש, עקפו אותי בתור בסופר, אמא שלי התקשרה…למרות שאת חושבת שאת כבר עובדת על עצמך המון זמן ואין לך שום שאריות ממני".

הרבה פעמים מתחת לאי שביעות רצון ממשהו קטן, מסתתר זעם ענקי על נושא מסוים או אדם מסוים.

מתחת לזעם הזה מסתתרות טינות ישנות ועתיקות שאנחנו עדיין אוחזים בהן מהפחד שאם נוותר עליהם נצא לוזרים…

העניין הוא שכל טינה כזאת מסתירה את האור שמאחד אותנו עם ההוויה השלמה שלנו.

acim-day58

האגו מנסה הרבה פעמים להראות לנו שהוא האהבה העצמית שלנו, בזמן שהוא ההיפך הגמור. האגו גורם לנו לחשוב שדווקא עכשיו אנחנו חייבים להגיד את מה שיש לנו כדי להיות צודקים. קרה לך לאחרונה שהרגשת שהאגו אומר לך, "תגידי לו את זה עכשיו", "תשלחי לו את ההודעה עכשיו"…אני יכולה להגיד ששני הדברים האלה קרו לי ממש לא מזמן.

#המכשול שהטינה מציבה בדרך לאהבה עצמית

אך כל טינה כזאת מסתירה את האני האמתי שלנו. בגלל זה הקורס בניסים אומר שהתפקיד שלנו הוא לא לחפש את האהבה אלא לחפש את המכשולים שהצבנו בתוכנו כדי להסתיר אותה. טינה היא מכשול…אבל לא מכשול שצריך להתנגד לו, לא לשפוט אותו, פשוט להתבונן עליו מבחוץ. אני אולי מרגישה טינה, אבל אני לא הטינה שלי.

טינה היא הדרך של האגו להשאיר את העבר חי ובועט ואת העתיד בחוסר וודאות. הכול כדי לא להיות מחוברים באופן מלא למה שקורה כאן ועכשיו…

התפקיד שלנו הוא פשוט לוותר על הטינה. צעד צעד כמובן ולא הכל ביחד (לא להיבהל :) )

#על מה בעצם אני אמורה לוותר?

על הצורך להחזיק בטינה מהפחד שרק הטינה תעזור לי להישאר בעמדה צודקת.

מתחת לטינה יש משהו שקורא לנו. קול פנימי שיודע מה זה צדק אמתי. ידיעה עתיקה שמכוונת רק פנימה.

יש לנו יכולת להשפיע אחד על השני בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא. וכשאנחנו חושבים שאנחנו מצליחים לפגוע במישהו אחר, אנחנו מצליחים לפגוע אפילו יותר – בעצמינו.

כשמישהו פוגע בנו או כשאנחנו פוגעים במישהו בין אם במילים או במעשים זה תמיד מגיע מהחלק בתוכנו ש"חושב" שהוא ער, החלק שחושב שהוא צודק. אבל זה החלק שבנו שישן שינה עמוקה, הנשמה נמצאת כאן כדי להעיר את אותו חלק ולהיזכר מי אנחנו באמת.

#בחירה חופשית

וזה מזכיר לי את הבחירה החופשית מהפוסט האחרון. מה הבחירה שלי כאן? הבחירה החופשית שלי היא להסכים לראות את הנס שמסתתר בכל מצב כזה, לראות את הנס זה בעצם לאפשר לעצמי לשחרר את הטינות מהעבר אל תוך ההווה וליצור עתיד אחר.

הבחירה החופשית שלי היא האם אני בוחרת לחשוב מחשבות שמתואמות לאני הגבוה שלי או לחשוב מחשבות שמתואמות לאגו שלי. "זה לא פייר לעומת יש בטוח משהו שאני מפספסת כאן ולא ראיתי",  "אני חייבת להשיג את זה לעומת יש משהו טוב שנועד עבורי ואני מוותרת על המחסומים שאני מציבה בפניו"…

הנשמה תמיד מובילה אותי להיות במקום הנכון ובזמן הנכון כפי שהיא רואה את הדברים. היא תוביל אותי למקום שבו יש לי הכי הרבה הזדמנויות למידה. היא תפגיש אותי עם האנשים שעמם אוכל להגיע למקסימום של הפוטנציאל שלי לגדילה, צמיחה קבלה וסליחה. וכן, היא תפגיש אותי עם אנשים שיש לי טינות כלפיהם. כי התפקיד של האהבה היא להראות לי כל מה שנמצא בתוכי ודורש ניקוי יסודי.

#הרבה מעבר לגבולות הגוף

אם אני מזדהה עם הגוף שלי באופן כזה שאני מאמינה שאני רק הגוף שלי, אז אני תמיד אחשוב שאני נפרדת ממך. הנפרדות הזאת גורמת לי לחשוב שמשהו מחוץ לעצמי מעורר בי כעס ולהימנע  מלהסתכל על הכעס שלי על עצמי.

אבל אם אני רואה את הרוח הפנימית שלי, אז אני מתחילה להתעורר לכך שגם בך יש רוח פנימית. ואם אני מסכימה לראות את הניצוץ של הרוח הפנימית שלך, כאילו הסכמתי לראות את כל העולם.

השבוע אפשר לקחת את הטינות הקטנות שיש לנו, את אותם דברים קטנים שמעצבנים אותנו ולהתחיל להתבונן דרכם, מבלי לנסות לייפות אותם או להרדים אותם. איזה טינות מסתתרות מתחת לאותם דברים? והאם אני מוכנה להתחיל לרפא אותם?

ספרי לי כאן בתגובות מה הדבר העיקרי שאת מרגישה שמונע ממך לוותר על טינה כלפי מישהו או משהו? אשמח מאוד לקרוא ולהגיב לך חזרה.

 

17 פברואר

By

2 Comments

איך לשחרר ספקות על ידי חלומות?

17 בפברואר 2015 | By | 2 Comments

לעתים קרובות ההדרכה הפנימית שלנו מדברת אלינו גם דרך החלומות שאנחנו חולמים בלילה. בזמן השינה, אנחנו חווים תהליכים של שחרור רגשות, של דברים שלא שמנו אליהם מספיק לב במהלך היום,  של פחדים שהרבה פעמים ניסינו להתעלם מהקיום שלהם.  אנחנו חושבים שאנחנו ממש ישנים וזה לא ממש נכון. ברובד הפיזי אנחנו ישנים כמובן, אבל ברובד הרוחני אנחנו מתעוררים למציאות עמוקה יותר.

שינה היא חלק בלתי נפרד מהצמיחה הרוחנית שלנו, ובחלומות שאנחנו חולמים בלילה, הרבה פעמים אנחנו מקבלים תמונות, מסרים וצלילים שבבוקר נראים לנו רחוקים ומטושטשים אנחנו שוכחים אותם.

יש הרבה עבודה שאנחנו עושים בלילה, כדי שיהיה לנו כוח להתמודד ביום למחרת. בכל יום יש הזדמנויות חדשות ללמידה ובכל יום אנחנו נולדים מחדש.

#מסרים מאנשים אהובים

במהלך השינה אנחנו גם מקבלים מסרים מאנשים יקרים לנו שכבר לא נמצאים בחיים שלנו. למשל, לקוחה שלי חלמה שאבא שלה שנפטר לפני מס' שנים מתקשר אליה לנייד, השם "אבא" הופיע לה על הצג, והיא ענתה לטלפון, אבל לא שמעו טוב. הוא ניסה לדבר והיא ניסתה שוב ושוב לענות לו חזרה אבל היא כל הזמן שמעה את הקול שלו קטוע. מיותר לציין שהחלום הזה תסכל אותה מאוד, אפילו שהיא קיבלה ממנו סימן, היא לא שמעה אותו טוב, לא הבינה מה הוא רוצה לומר לה, וגם חששה שאולי הוא לא בסדר.

הבנתי ממנה שמה שהכי היה לה חשוב מעבר לקבלת סימן ממנו, זה לדעת שהוא במקום טוב ושהוא מוגן.

תוך כדי שיחה וכשאנחנו מנסות יחד להבין מה החלום הזה בא לומר לה, ראינו שברוב שנות חייה היא החזיקה בהמון ספקות, ובכלל כל הראייה שלה את התחום הרוחני ואת החיים בכלל הייתה ספקנית. היא תמיד התאכזבה במערכות יחסים, תמיד היה משהו טוב שהתחיל ואז התפקשש והיא הייתה ממש מלאה בכעס על העולם.

הבנו יחד שאבא שלה ניסה להראות לה שהוא אתה, הוא יודע מה היא חווה, והוא מנסה לעזור לה לראות את הדברים אחרת, אבל בגלל הספקות, התקשורת בחלום הייתה משובשת.

טלפון הוא כלי תקשורת , וכשהקו משובש יש משהו שמונע מהמסר לעבור בצורה חלקה.

#ההדרכה שלך תמיד איתך

אפשר לדמות את החלום הזה לקשר שלנו עם ההדרכה הפנימית שלנו. ההדרכה שלנו יודעת שהן החלום והן המציאות הם חלק מעולם האשליה, והיא גם יודעת שאנחנו רוצים לקבל הכוונה, היא רוצה לעזור לנו להבין שאנחנו חולמים את החלום, אבל אנחנו לא החלום עצמו. כלומר, יש לנו את היכולת להתעורר מהספקות שלנו. אנחנו לא הספק עצמו. היא רוצה לעזור לנו להבין שהמחשבות שלנו מנותבות למקומות של ספק שמגיע ממקום כואב שמגיע מהאגו.

ההדרכה תמיד נמצאת אתנו ומנסה להעביר לנו עידוד ואומץ לב, אנחנו רואים את הצג, כלומר מתחילים לקבל את התובנות, רוצים לקבל את העידוד, אבל הפחד מלוותר על הספק גורם לנו לשבש את התקשורת.

הכאב שאנחנו חווים כשמישהו יקר לנו כבר לא נמצא בחיים שלנו, הוא אחד מהדברים הקשים ביותר שאדם חווה. לא משנה מה הגיל שלנו, זה תמיד לא קל. זה תמיד מלווה במסע רגשי קשה שיכול להימשך שנים וזה בסדר. התפקיד שלנו הוא לא להתנגד לזה, הוא פשוט ללכת עם זה, ללכת עם זה לא על הגב, אלא לתת לזה יד, להתיידד עם זה, לראות איך זה בא לעזור לי בחיים, איך זה בא לקדם אותי, איך זה גורם לי לגדול ולהיות האדם שהאהבה ייעדה אותי להיות.

#רק מה שהאהבה רוצה

לפי הקורס בניסים האבדן הוא רק במחשבה שלנו. באהבה אין אובדן. בסופו של דבר כולנו מגיעים מאותו מקום וכולנו שבים לאותו המקום. יש שיעור בקורס שאומר, "אין רצון מלבד רצון האלוהים", ואיך שאני רואה את הדברים, זה כמו להגיד שאין רצון מלבד רצון האהבה, והאהבה שהיא השלם, האהבה שהיא כל מה שקיים, רוצה שנהיה מאושרים.

מאושרים זה בעצם לקבל את המהות האמתית שלנו ללא שום התניה, מאושרים זה לזכור מי אנחנו באמת. כשאני נזכרת מי אני באמת, אני מאושרת.

הרצון שלנו הוא בדיוק כמו הרצון של האהבה והאגו מנסה לקחת את הרצון הזה ולנתב אותו למקומות אשלייתיים.  לכן הקורס אומר שהתפקיד שלנו הוא לפוגג את האשליה צעד צעד ביחד עם האהבה ולא לחשוב שאנחנו צריכים לסבול כדי לצמוח.

acim-day56

לפי הקורס סבל הוא שימת דגש על כל הדברים שהעולם עשה כדי לפצוע אותנו. הספקות שאימצנו לעצמנו שירתו אותנו לתקופה מסוימת, הם עזרו לנו לפתח שריון, לא להיפגע, להפסיק לצפות לדברים טובים או לצפות לטוב, להגיע לנקודת הספק ולהגיד, "ידעתי, ידעתי שזה יקרה". אבל הספקות האלו הן רק אשליות, אשליות שהאגו מנסה לגרום לנו להשקיע בהן עוד ועוד אנרגיה כדי להימנע ממה שאנחנו באמת רוצים יחד עם האהבה.

בשבוע הקרוב, לפני השינה, אפשר לבקש לראות בחלומות את הספקות שלנו בקשר לנושא שאנחנו מרגישים בו תקועים ובבוקר לרשום את החלומות. ובנוסף, בכל פעם שעולה לנו ספק כל שהוא במהלך היום, אפשר לבדוק על מה הספק הזה יושב, מאיפה הוא מגיע, ולהתחיל לדבר אתו, לשאול אותו, "ספק יקר, מה אתה רוצה להגיד לי היום? האם אתה מנסה להגן עליי? ממה אתה מנסה להגן עליי"? ופשוט להתחיל לראות מה יושב מתחת להגנה המדומה של הספק.

ועכשיו אלייך: כתבי לי בתיבת התגובות, האם חווית ספקות בדרך שלך לצמיחה אישית והצלחת לשחרר אותם? האם קיבלת גם תובנות בעקבות חלום?  איך שחררת את הספק ואיך הרגשת אחרי ששחררת אותו?

באהבה ענקית!

נילי

10 פברואר

By

No Comments

איפה את בחירה חופשית שלי?

10 בפברואר 2015 | By | No Comments

מאז שהתחלתי את הדרך הרוחנית שלי התחבטתי בשאלה הזאת. איך יכולה להיות בחירה חופשית אם הכול פשוט קורה כמו שהוא קורה? איך יכולה להיות בחירה חופשי אם הכל נראה גורלי? ואיפה כל הבולשיט הזה של בחירה חופשית נפגש עם יצירת מציאות?

כולנו כבר יודעים שיצירת מציאות הרבה יותר מורכבת מלדמיין שהכסף, התפקיד או הסטטוס שרצינו מגיע. זה לא רק מורכב ממה שאני רוצה. יש פה מרכיב שהוא הרבה יותר חשוב וזה מה שהנשמה שלי יודעת שאני צריכה.

וכאן נמצא הקונפליקט התמידי בין גורל (מה שכביכול נקבע מראש) ויצירת מציאות (הבחירה החופשית שלי).

לדוגמא, אני יכולה לרצות לעבוד בתפקיד מסוים בחברת ענק בזמן שהנשמה שלי יודעת שההזדמנות הטובה ביותר ללמידה ושמחה תהיה בחברה קטנה.

שנים הייתי עסוקה בלהאשים את העולם על השליליות שחוויתי, עד שברגעים מסוימים של התבוננות על מצבים בחיי הבנתי שאני זאת שמציבה את החומות. אני זאת שעושה את עצמי מבואסת, אני זאת שמורידה את עצמי למטה ורק נקודת הבהירות הזאת גרמה לי לרצות להפסיק לעשות את זה לעצמי.

אז היה פה משחק משותף של גורל עם  נסיבות חיצוניות שנראות קבועות ולא משתנות אבל רק הרצון שלי להפסיק את דרך החשיבה הזאת עזר לי בסופו של דבר.

#רחוקה מעצמי

הבעיה שבה הכל מתחיל והכל נגמר היא רק הריחוק שלנו מעצמינו. אנחנו רחוקים כל כך מהעולם הפנימי שלנו שכל מה שנותר הוא להאשים את העולם החיצוני שלנו. להאשים את הנסיבות שלנו בחוסר המלאות שלנו. הפחד מלקחת אחריות על מה שבאמת קורה בתוכנו מושך תמיד את האצבע המאשימה כלפי חוץ. אין אשמה. לא חיצונית ולא פנימית.

#המפה הפנימית שלי

אני מאמינה שלכל אחד מאתנו יש מפה פנימית שנולדנו אתה, ואת המפה הזאת בחרנו לפני שנולדנו, המפה הזאת היא תכנית של משימות באהבה עצמית ואת מה שאנחנו אמורים לחוות כדי לגדול ולחזור למצב הטבעי שלנו שהוא לחיות חיים של אהבה שלמה וטהורה.

ולמה? לפי הקורס בניסים כל העולם הוא אשליה שיצרנו מאותו רגע שנוצר הפירוד מהאני השלם שלנו. ומאותו רגע של פירוד, יש חלל שלם וגדול שאותו אנחנו מזינים באשמה. האשליה הזו נקראת גם הפחד, וכל המחשבות הלא אוהבות שלנו כלפי עצמינו וכלפי העולם מגיעות ממערכת החשיבה הזאת של הפירוד. המצב של האני השלם שלנו נקרא אהבה, ומאותו רגע של פירוד, האהבה שלא יודעת מה זה פירוד נמצאת אוטומטית עדיין בתוכנו ולפי הקורס, הפירוד הזה בעצם מעולם לא קרה.

#לפוגג את האשליה

התפקיד שלנו הוא פשוט לפוגג את האשליה הזו ולהיזכר מי אנחנו באמת.  יש דברים שאפשר ללמוד מהם רק כשחווים אותם והנשמה רוצה ללמוד כדי להרחיב את עצמה וכדי להיזכר במה שנצחי בעולם של זמן.

הקול הפנימי העדין של ההדרכה תמיד מזכיר לנו שיש את הדרך הזו חזרה לאהבה, הוא ממש כמו הפנס שמראה לנו את הדרך במפה, אבל האגו שהוא הקול הפנימי של הפחד תמיד מנסה להישמע חזק יותר גורם לנו לחשוב, "זה לא אמתי"… התורה הבסיסית של האגו היא, "יגעת ולא מצאת"…

מה שאנחנו בוחרים לעשות עם המפה הזאת זה רק שלנו. יכול להיות שיש תקופות שממש מרגיש לנו ללכת לפי המפה הפנימית ויש תקופות שלא, ואולי זה גם בכלל חלק מהמפה? יש דברים שתמיד יישארו מסתוריים בעיני ואולי זה כל היופי אבל כשאנחנו בוחרים ללכת בעקבות המפה אנחנו מחפשים את האהבה במקום שבה היא נמצאת ובמצב כזה אי אפשר להיכשל.

acim-day55

כל אדם שיש לנו אתו מערכת יחסים, גם המפגש הכי קצר, הכול נעשה על ידי תכנית האהבה שיודעת ששני אנשים ייפגשו בנקודת זמן בחייהם ושמהמפגש הזה תיווצר עבור שניהם הזדמנות טובה ללמידה.

מה שאותם אנשים ייבחרו לעשות עם זה, זה רק שלהם. ולא מדובר כאן דווקא על מערכות יחסים רומנטיות, מדובר על כל מערכת יחסים ללא יוצא מן הכלל. הורים, ילדים, אחים, חברים, אנשים שאנחנו עולים איתם במעלית וכו'….איזה כיף זה לדעת שכל מערכת יחסים כזאת הופכת ממשהו שקורה למשהו שיש בו באמת משמעות.

#אל תנסי לשנות אף אחד

השיעור הכי גדול פה הוא פשוט להפסיק לחכות שמישהו או משהו ישתנה ולהתחיל לשנות את נקודת המבט שלי. זה מאוד קשה. אבל זה מצליח. זה אפשרי. זה לא אומר שאני לא רוצה עד היום שעוד אנשים ישתנו, אני מאוד רוצה, אבל אני לומדת בכל יום עוד קצת ועוד קצת. לא מדובר על לנסות לייפות את הטעויות שהאדם השני עשה, זה להבין שיש בתוכי עולם שלם, בעולם הזה יש מקומות שעדיין פצועים והם קוראים לאהבה.

אני יכולה לבחור אם לרפא אותם או להשאיר אותם ככה, זאת הבחירה החופשית לפי איך שאני רואה אותה.

בשלב מסוים בדרך כל נשמה רגישה שלוקחת על עצמה משימה באהבה עצמית יודעת שמה שצריך באמת להיעשות הוא שינוי נקודת מבט על הנסיבות החיצוניות ופניה פנימה לעבודה פנימית.

אז השאלות שלדעתי אפשר לשאול את עצמינו ממש בכל יום השבוע הן:

באיזה חלק בחיי אני מרגישה שהדברים פשוט קורים לי?

באיזה חלק בחיים שלי אני מרגישה יש קונפליקט בין מה שנראה לי גורל ומה שאני מרגישה שאני רוצה?

ועכשיו אלייך: ספרי לי אילו איכויות או תכונות את מרגישה שהנשמה שלך גילתה בתוכה בעקבות אתגרים שחווית בחייך? אשמח מאוד לקרוא את השיתופים שלך.

 

04 פברואר

By

No Comments

מה הייעוד שלי? ראיון עם להקת מרפסות

4 בפברואר 2015 | By | No Comments

את להקת מרפסות הכרתי בפעם הראשונה דרך שיר. השיר שלהם אמר לי בדיוק את מה שהרגשתי בתוכי באופן מדויק. לפעמים היקום פשוט מעניק לנו ריפוי דרך שירים, ומי שיוצר את השירים האלה, לא תמיד יודע שהיקום יפנה את השירים האלו לאותם אנשים שאמורים לשמוע אותו.

וככה עובד הייעוד שלנו. אנחנו רק צריכים לבקש שהיצירה שלנו, העסק שלנו, השירות שלנו, המילים שלנו, יגיעו בדיוק למי שהכוח הגדול שמניע את העולם רוצה שהם יגיעו.

מרפסות 

אז פגשתי את האנשים המדהימים האלה, צחי אלוש ורועי בר שדה ויחד ישבנו לשיחה אותנטית על איך בעצם מתבצע תהליך של יצירה וחיבור לייעוד. שיחה עמוקה עם המון תובנות וטיפים לכל מי שרוצה לשחרר מחסומים ולהתחבר למתנות האישיות שקיימות בו ורוצות לצאת החוצה לעולם.

 

הנה הקישורים על הנושאים שדיברנו עליהם בפרק:

כרטיסים להופעה בזאפה תל אביב ביום ב' 9.2.15: http://bit.ly/1FGDPAQ

המרפסות ב:  facebook –  instagram  –  youtube

טיפים מהפרק: 

#הרגעים החלשים של החיים אלו הרגעים ששווה לחיות בשבילם כי ברגע שאתה מטפס מהמקומות האלה, אז אתה מרגיש את החיים האמתיים.

#לא לנסות לעשות דברים בכוח, כשזה לא הולך אז להניח בצד ואז לנסות שוב, אם זה לא קורה יכול להיות מאוד שזה לא היה אמור לקרות עכשיו.

#שום דבר לא קורה סתם בדרך, כל מה שקורה יש לו תועלת עבור הייעוד שלנו.

27 ינואר

By

9 Comments

איך להתמודד במצבים שאין לך שליטה עליהם?

27 בינואר 2015 | By | 9 Comments

מה לעשות כשאני מרגישה שניסיתי כול מה שיכולתי אבל שום דבר לא עובד?

מי מאיתנו לא חווה בעבר או חווה עכשיו תקופות בחיים שהכל פשוט היה מסתורי, חסר בהירות, מבלבל, והיה נראה כאילו אנחנו עומדים לאבד משהו יקר? אחד הדברים שאני רוצה להעביר לך היום הוא שגם אם לעולם לא תדעי מה צופן לך העתיד,  את יכולה להיות בטוחה שהוא הולך להיות סופר מבורך. איך אני יודעת את זה ולמה אני אומרת את זה בכזה בטחון? כי אם את קוראת עכשיו את הבלוג הזה, סימן שאת דואגת להזין את הקשר שלך עם הנצחיות שבך.

acim-day54

לפעמים זה מרגיש כאילו החיים נושאים אותנו ממקום למקום. כאילו אין שום מקום בטוח שבו אפשר להירגע לרגע, לעצור את הכל ופשוט לנשום. אבל כל המחשבה הזאת על הגבלה, על חוסר שקט, על חוסר רוגע, נמצאת רק בראש שלנו. כאילו משהו בתוכנו מרחיק אותנו מלעשות פעילויות קטנות ויומיומיות שיכולות לתרום בצורה משמעותית לרוגע להתהוות בחיים שלנו.

כאילו יש בתוכנו את הרצון להתבוסס עוד קצת בבוץ, עוד קצת בקושי. אבל זה לא בדיוק כך. זה יותר עניין של בחירה ופחות של עובדה. כשאני חושבת על זה לעומק, זה כאילו השקעתי במשך 26 שנים מהחיים שלי בהיבט מסוים בתוכי וחשבתי שרק הוא נכון ורק הוא קיים.

היבט כזה יכול להיות לדוג' תחושה של קורבן. וברגע שהבנתי שזה לא טוב לי שאני תופסת את עצמי כקורבן, הורדתי קצת מההשקעה שלי בהיבט הזה. אחר כך שמתי לב ששוב משהו קרה שעורר בי את הקורבנות, אז חזרתי להשקיע בו והשקעתי  אפילו יותר כי רציתי להתבוסס עוד קצת ועוד קצת למרות שבתוך תוכי הנשמה שלי לחשה לי, "היי נהדרת שלי, את יודעת שאת לא באמת קורבן"…

אבל פחדתי שאני מפספסת פה הזדמנות טובה להתבוסס עוד קצת, למרות שיכול להיות מאוד שאאבד שוב חלק נכבד משלוות הנפש שלי. ואז אחרי עוד 4 שנים שהרגשתי כבר שהכל התרסק, נכנעתי ואמרתי, איך לא ראיתי את זה קורה? איך השקעתי 30 שנים מהחיים שלי באשליה הזאת?

הרגע הזה שאני מרגישה שאיבדתי משהו, אבל אני מוכנה להבין שלא יכולתי לאבד משהו שמעולם לא היה שלי באמת, הוא הרגע שהאני הגבוה שלי, ניסה להוביל אותי אליו במשך כל השנים האלו.

אז מה עושים כשאין לנו שליטה על מה שקורה? כשאנחנו רוצים שמשהו יקרה, כשאנחנו רוצים כבר להיות במקום מסוים, בין אם זה מקום פיזי כמו עבודה חדשה או דירה חדשה, או מצב רגשי או בתחושה של בטחון וידיעה?

#מוותרים על מחשבות הקורבן.

אין צורך לעשות דרמה ממחשבות הקורבן. האגו אוהב להאדיר דברים ולעשות אותם מיוחדים. הוא אוהב שאנחנו מגדילים את אפקט ה wow –  סביב מחשבות קורבניות. כאילו שאנחנו מזינים ומתדלקים אותן וההתמקדות בהן גורמת לנו להוריד תקוות ולהאמין שרק ההיבט הקורבני שלי הוא הנכון.

עלינו לוותר על המחשבה הזאת כדי לשחרר אותה ללא אשמה. לוותר על המחשבה הזאת זה לא להתכחש לה או להילחם איתה.

מנקודת מבט רוחנית, כל מה שאנחנו נלחמים נגדו לא נעלם אלא מתחזק. אבל מה שאנחנו מוותרים עליו לא מקבל את ההזנה הזו יותר ולכן הוא מתפוגג.

#במה אני רוצה להשקיע?

במה אני משקיעה? באיזה היבט של עצמי אני נתפסת? והאם ההיבט הזה הוא מי שאני?

בקורס בניסים יש תרגיל שאומר, מחשבות התקיפה שלי תוקפות את אי פגיעותי. כלומר המחשבות השליליות שרצות לי בראש יכולות להיות, "אני לא מספיק טובה, הדברים כפי שהם קורים עכשיו לא טובים, אני בודדה, לא אוהבים אותי"…והמחשבות האלה מנסות לתקוף את האני השלם שהוא אהבה עצמית טהורה ללא שום התניה. האני המופרד, זה שמרגיש אשמה, זה שחושב כל הזמן את מחשבות התקיפה מנסה לתקוף משהו שלא ניתן בכלל לתקוף אותו.  כיוון שבנצח אי אפשר לפגוע. אפשר לחשוב שכן, אבל התקיפה חוזרת בחזרה אל החלק המופרד.

אני יכולה לנסות להוכיח לעצמי שמה שאני חושבת על מה שלא קורה עכשיו בחיים שלי הוא הדבר היחיד שקיים, להתמקד בו ולהגדיל אותו וכך גם המציאות שאני אראה תתאים למה שאני בוחרת לראות. רק אני בוחרת אם להשקיע במה שלא קורה, או להכיר תודה על מה שכן קורה.

אז כדי לצאת מתקיעות כזאת, אפשר לשאול את האהבה, ההדרכה הפנימית שלנו:

מה את רוצה שאראה שאני לא רואה במצב הזה? על איזו אשליה אני מתעקשת לא לוותר?

ואז פשוט תבקשי להקשיב בשקט האישי שלך, מה הנשמה שלך מנסה ללחוש לך? אולי היא רוצה שתשחררי קצת בכי? אולי היא רוצה שתרקדי? אולי היא רוצה שתציירי את הרגשות שלך?

תרגיל: תשאלי את ההדרכה הפנימית שלך למה התחושות האלו כל כך חזקות, תבקשי ממנה הדרכה, תבקשי ממנה ריפוי. היא תמיד תיתן לך את הצעד הבא. היא תמיד תזין אותך בעוד אהבה. את רק צריכה להיכנס לשקט ולהיות בנכונות להקשיב. היא תמיד תמיד עוזרת לך להגיע לאני השלם שלך. גם בתקופות מבלבלות, גם כשהכול מסתורי וחסר בהירות.

ועכשיו אלייך: ספרי לי איזה תובנות קיבלת כתוצאה מהתרגיל הזה? אני ממש אשמח לשמוע ממך ועל החוויות שלך מהדרך.

 

 

20 ינואר

By

2 Comments

איך להתגבר על בעיות ולמצוא שלווה עכשיו?

20 בינואר 2015 | By | 2 Comments

היום בזמן המדיטציה של הבוקר ראיתי מחזה מרהיב. שמיים אינסופיים ושחורים זרועים בכוכבים. ומתוך נקודה רחוקה ראיתי קרן לייזר מוזהבת שהתחילה ליצור דמות. קרן הלייזר ציירה את הדמות בפסים דקים, ממש כמו פסל של גוף האדם, מכפות הרגליים ועד הראש. הגוף היה גבוה מאוד וחזק מאוד, אבל בתוכו החלל נשאר ריק לגמרי. שמיים בתוך גוף. ואז בעצם קיבלתי כד שיש בתוכו תוכן, ואת התוכן הזה הייתי צריכה למזוג לתוך הגוף ממרכז הראש שלו. הכד הזה בעצם הכיל את כל התפיסות, הרעיונות והאמונות שבחרתי למצוא בתוך אותו גוף.

כלומר המשמעות של מה שאני אראה בו, תהיה המשמעות שמזגתי לתוכו בלבד.

וזה בעצם מה שהוביל אותי להיזכר שוב בכל כך הרבה רגעים בחיים שלי שנתתי להם משמעות שרציתי לתת להם, או המשמעות שהייתה נכונה לאותו הרגע. המשמעות שהתאימה לדרמה של אותו רגע.

הדרמה הזאת יכולה לכלול מגוון דמויות. אנשים אהובים מאוד, אנשים פחות אהובים או אנשים בכלל בכלל לא אהובים. הדרמה הזאת יכולה להיות כואבת. אבל רק אנחנו מחליטים איך נרגיש בזמן שנחווה את מה שנחווה בה.

אבל אז שאלתי את אלוהים, מה קורה כשאנחנו מתחילים להרגיש תקועים בדרמה. שאולי בכלל לא רצינו להשתתף בדרמה הזאת ונקלענו לתוכה בלית ברירה. איך יוצאים מהמקומות האלה שלא משרתים אותנו יותר?

והמילה היחידה שעלתה לי מהלב הייתה – נמאס.

כשאנחנו מתחילים להרגיש בשלות מינימלית לוותר. לוותר על הצורך בדרמה.

#מתי נמאס לנו?

כשאנחנו מתחילים לומר לעצמינו:

נמאס לי לרצות לתקן

נמאס לי לרצות שהכול יסתדר

נמאס לי להתאמץ ולא להשיג כלום

נמאס לי להרגיש קטנה

נמאס לי לרצות את כל העולם ולבטל את עצמי

נמאס לי לרצות להתגבר על זה…

ואז המילה הבאה שעלתה לי הייתה – כניעה.

#מתי נכנעים?

מתי שמרגישים שהשקענו כל כך הרבה אנרגיה על דברים שלא עבדו, ויש בתוכנו קריאה פנימית שיודעת שיש דרך אחרת.

כאילו התכנית הייתה מחולקת לשניים. הקטע שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים לחוות את החיים עם אלוהים, והקטע שאנחנו אומרים, "די, אני רוצה לבד".

אין מצב שבו באמת נהיה מופרדים או לבד. המצב שבו אני נפרדת הוא מצב שנראה במציאות מאוד מוחשי, אבל בעצם אני לא מגיע בו לשום מקום.

הקורס בניסים אומר שאנחנו חושבים שיש לנו הרבה בעיות שונות ומגוונות בזמן שיש לנו רק בעיה אחת והיא הפירוד שלנו מאלוהים.

הפירוד שלנו מאלוהים הוא בדיוק כמו הפירוד שלנו מהאהבה. הפירוד שלנו מהאהבה הוא בדיוק כמו הפירוד שלנו מעצמינו. כיוון שאין שום פירוד בין אלוהים, האהבה ובינינו. לא יכול להיות פירוד כזה כי כול אלו הם אותו הדבר עצמו. הכוח הכי אותנטי שלי נמצא בידיעה שאני, אלוהים והאהבה, הם אותו הדבר עצמו ובנכונות שלי למוטט את כל החומות שהצבתי ביני לבין האהבה הזאת.

acim-day53

יש בעיות שנראות לנו כל כך סבוכות. כאילו הכול קורה ביחד. יש דרמות, יש כאב, יש אובדן, יש לב שבור. אבל המחשבות שלנו לעולם לא פטורות מאחריות. זה מזכיר לי ששמעתי באחת ההרצאות של מריאן ויליאמסון שאומרת , "הדברים היחידים שאנחנו באמת צריכים להינצל מהם בחיים שלנו, הם המחשבות השליליות שלנו".

המשמעות שאני נותנת לבעיה היא המשמעות שהחלטתי לתת לה.

אני החלטתי אם לעשות את הבעיה טובה או רעה. אם לעשות אותה בעיה או לעשות אותה מתנה.

הבעיה עצמה היא לא טובה ולא רעה, היא פשוט מה שהיא.

כסף הוא לא טוב או רע, הוא פשוט מה שהוא.

הצלחה היא לא טובה או רעה, היא מה שהיא. היא מה שאני החלטתי שהיא תהיה עבורי.

איזה תוכן אני מחליטה למזוג לכל מי שאני רואה? לכל מה שאני חווה? לכל מה שאני מגדירה כבעיה?

אז השאלות שאפשר לעשות איתן עבודה פנימית השבוע הן: איזה משמעות אני נותנת לדברים שאני חווה בחיי? האם אני נותנת להם משמעות טובה או משמעות רעה? האם אני רואה אותם כנסיבות חיצוניות או כשיעורים רוחניים? האם אני רואה בהם פחד או אהבה? האם אני מוכנה לראות אותם קצת אחרת ממה שהייתי רגילה?

ואם לכם יש דרך שבה הצלחתם להתגבר על הקושי בהתמודדות עם נסיבות חיצוניות וגיליתם בתוככם מהו השיעור הרוחני שהסתתר באותו מצב – שתפו אותי כאן בתגובות למטה. אשמח מאוד לשמוע מכם :)

באהבה גדולה,

נילי

 

 

13 ינואר

By

No Comments

איך להתמודד עם קנאה?

13 בינואר 2015 | By | No Comments

מתי בפעם האחרונה מצאת את עצמך מקנאה? כולנו ללא יוצא מהכלל מקנאים. מקנאים במשהו, במישהו או במצב מסוים. בגלל שחלק נכבד מהעבודה עם הקורס בניסים הוא להתבונן פנימה ולהיות סופר כנה עם עצמך, אני יכולה להגיד שבשבועיים האחרונים קינאתי לפחות פעמיים.

במה קינאתי? במצבים שראיתי אנשים אוכלים סופר בריא וזה גרם לי להרגיש אשמה עצמית שמאז שהתחיל להיות קר הייתה בי פחות נכונות להכין שייקים. והאגו התחיל להשתולל. כי לא משנה שזה טבעי להרפות קצת מדברים, עדיין הוא ינסה לגרום לך לעשות את מה שלא בריא לך, ואז להרגיש רע עם זה. קנאה על דבר פעוט שהאגו מנסה להגדיל ולהעצים.

נכון שפעם הייתי מוצאת את עצמי מקנאה יותר, אבל גם היום הרגש הזה מלווה אותי ואני עדיין עובדת על ללמוד מה הוא בא להראות לי, מה הוא בא ללמד אותי, מה הוא מנסה להגיד לי.

הקנאה היא בעצם שיעור מאוד עצמתי שבא להראות לי שמישהו אחר בעצם עושה את מה שאני רוצה לעשות, את מה שאני מאמינה שנמצא בתוכי בגדר פוטנציאל, והוא פשוט משקף לי את זה שאני יכולה לעשות את זה.

שמישהו הגיע להישג שאני חלמתי להגיע אליו ועכשיו אני מרגישה רע עם עצמי כי ויתרתי לעצמי ולא עשיתי את מה שרציתי בזמן. העדפתי להמשיך הלאה כרגיל מבלי להקשיב לקול הפנימי שניסה להגיד לי, "היי, בואי נעשה זאת יחד, את יודעת בתוך תוכך שאת יכולה"…

הקנאה הזאת בעצם שייכת למערכת החשיבה של האגו.

הקנאה מעמיקה את הפירוד שאני חושבת שיש ביני לבין אנשים אחרים

הקנאה מעמיקה את הפירוד שאני חושבת שיש ביני לבין אלוהים

הקנאה מעמיקה את הפירוד שאני חושבת שיש ביני לבין האהבה

אחד הדברים שהאגו משתמש בהם כדי לתחזק  את הקנאה יותר ויותר הם לתת לנו להרגיש תחושת אשמה עצמית כשאנחנו מקנאים.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שבגלל שאנחנו אנשים שנמצאים בדרך רוחנית הקנאה בעצם לא שייכת לעולם הזה יותר. אנחנו כל כך רוצים להיות כל הזמן במקום גבוה ונטול רגשות שליליים שכשמתי שזה קורה, אנחנו מרגישים רע.

מרגישים לא מספיק. היא אומרת לי שאני לא מספיק. לא מספיק רוחנית, לא מספיק בוגרת קוסמית, לא מספיק טובה.

acim-day52

לפי הקורס בניסים, כל מה שהוא לא אהבה הוא בעצם קריאה לאהבה. כל מה שהוא פחד, הוא קריאה לאהבה. אז איך בעצם הקנאה קוראת לאהבה?

הקנאה בעצם קוראת לי להביא לידי ביטוי את מה שאני רוצה להעביר לעולם ולהגשים את החלומות הכי גדולים שלי.

הקנאה בעצם קוראת לי למצוא בתוכי את הכוח הפנימי להגשים את מי שאני באמת

הקנאה קוראת לי לרפא אותה ולסלוח לעצמי.

הקנאה קוראת לי להבין שאני אנושית ושיש לי רגשות מסוימים שאני עדיין עובדת עליהם שוב ושוב ושוב ושזה בסדר!

אין שום תועלת בלהרגיש רע בגלל הקנאה. מה שפשוט צריך לעשות כדי להיפטר ממנה הוא לעטוף אותה באהבה. להבין שהיא באה להעיר אותי, להאיר בתוכי משהו שעכשיו אני עובדת על השיעור הרוחני שלו.

כשאני פועלת ממקום אמתי ומחובר מתוכי ולא ממקום של פחד שחייב להשיג משהו כדי להיות מסופק או מאושר, אז הקנאה תוביל אותי לפריצת דרך כי היא תדרבן אותי לעשות את מה שאני בדרך הגבוהה ביותר שתביא את התוצאות הטובות ביותר כי העשייה תהיה מתוך השראה וייעוד.

כשאני פועלת ממקום שרוצה להשיג משהו מסוים שמגיע מהאגו כמו לעשות משהו כי מישהו אחר עושה אותו ומשם אפשר להרוויח הרבה תהילה,  אז הקנאה תכרסם בתוכי, היא לא תיתן לי מנוח, היא תמשיך להזין את האשמה ואני ארגיש מרוקנת ולא על המסלול הנכון.

ומה התגובה של ההדרכה הפנימית על כל הפעמים שבהם אני מרגישה קנאה?

אני לא מה שאני עושה

אני לא מה שיש לי

אני לא מה שאני חושבת שאני צריכה לעשות כי מישהו אחר עושה

אני מה שהאהבה החליטה שאני.

מה שהאהבה החליטה שאני לא קשור להישגים, לא קשור לדברים, לא קשור לכמויות, לא קשור לתוצאות. מה שהאהבה החליטה שאני הוא פשוט שלווה. שקט פנימי. דממה נצחית שמתוכה הכל קורה. המקור של כל מה שיש, ושם אין מחסור, אין צורך בלאחוז במשהו בכוח. יש רק ידיעה של מי שאנחנו באמת.

07 ינואר

By

2 Comments

מדיטציה – מה עושים כשאין חשק לעשות מדיטציה?

7 בינואר 2015 | By | 2 Comments



מה לעשות כשאין חשק לעשות מדיטציה?

היום אני רוצה לדבר על הקטע הזה שאנחנו מרגישים שאין כוח וטעם לעשות מדיטציה.

כשאנחנו מתחילים להיכנס לאיזה שהוא מסלול או תרגול יומיומי של דרך מסוימת, שיטה מסוימת ולא משנה בעצם לאיזה דרך רוחנית או שיטה אנחנו מחוברים, ברוב השיטות או ברוב הדרכים מאוד מומלץ לעשות מדיטציה.

אבל בואו נודה, הרבה פעמים אין לנו חשק לעשות את זה. אני מודה :).  לפעמים קמים בלחץ להתחיל את היום, דברים קורים, נכנסת לנו שיחת טלפון והכל נראה מאוד חשוב, רק לא לעשות מדיטציה.

אבל למה זה חשוב לא לוותר על ההרגל הזה ומה בעצם אנחנו מפספסים כשאנחנו מוותרים עליו?

אז ברגע שאנחנו מתחילים בדרך שלנו, בדרך של הצמיחה האישית שלנו, כמו בכל דרך יש עליות וירידות. כשהכל טוב אנחנו נוטים לשכוח כמה קשה היה לנו בעבר ואנחנו מתחילים לעשות לעצמינו הנחות. "לא צריך, הכול כבר בסדר, לא כדאי"…ואז פתאום מגיע איזה שהוא בום ואנחנו אומרים לעצמנו, "חבל שלא עשיתי קודם, חבל שהייתה לי הזדמנות, ההדרכה שלי נתנה לי סימן, הייתי צריכה לעשות"…

#לא לשפוט את עצמינו

אז קודם כל, אין טעם לשפוט את עצמינו, זה לא הכיוון, זו לא המטרה. המטרה היא בעצם להרגיל את עצמינו כמו שאנחנו קמים בבוקר לצחצח שיניים, להתחיל לעשות מדיטציה. להתחיל לעשות משהו עבור עצמינו. משהו שיוביל את עצמינו להתחיל את היום, את השעה, או את הערב באופן שבו אנחנו מחוברים להוויה האמתית שלנו.

#להיות מחויבים רק לאור

ברגע שהחלטנו שאנחנו מחויבים לאור ואנחנו לא מחויבים יותר לחשכה הפנימית הזאת, לבלגן ולעולם של החוסר והאגו, אנחנו בעצם מתחייבים לאור. ברגע שאנחנו מתחייבים לאור אנחנו צריכים לתחזק אותו ברמה כזאת שכל הזמן אנחנו נהיה מודעים אליו.

האור כל הזמן קיים בתוכינו, ההדרכה הפנימית שלנו כל הזמן איתנו. האנרגיה של האהבה כל הזמן אתנו, אבל אנחנו הרבה פעמים בוחרים באופן לא מודע להתנתק מהמקום הזה ועוד פעם ללכת למקומות שהאגו מנסה להוביל אותנו אליהם. למקומות חשוכים, להרפתקאות שכבר מיצינו אותם ונמאס לנו מהם. ועדיין אנחנו מוצאים את עצמינו חוזרים לדפוסים ישנים שאנחנו יודעים שלא משרתים אותנו יותר.

ברגע שאנחנו מחוברים לאור, אנחנו מחויבים להטעין את עצמינו באור, ולתת לאור להוביל אותנו ולא לחשכה.

מדיטציה זאת אחת מהדרכים שאנחנו יכולים להשתמש בהם, אחד מהכלים הכי זמינים, היא לא עולה לנו כסף, והיא תמיד שם עבורנו. פשוט להתחיל לעשות אותה, כל יום, מבלי לוותר לעצמינו.

אני יכולה להגיד מהניסיון האישי שלי שבתקופות שהייתי מוותרת לעצמי ולא עושה מדיטציה, אז הייתי בסוף היום סחוטה נפשית, רגשית ופיזית. בתקופה שהתחלתי לתרגל את שיעורי הקורס בניסים שבהם יש בעצם 365 מדיטציות, מדיטציה אחת בכל יום, אז בשנה הראשונה זה היה מאוד מאתגר, והרבה פעמים לא היה לי חשק להתמיד ולפעמים בחרתי פשוט להניח לזה ולא להמשיך או לתרגל שיעור אחד במשך מס' ימים עד שהייתי מרגישה סוג של פתיחות בלב והקלה.

אך בשנה השנייה והשלישית וברגע שהחלטתי שאני מתחייבת לעשות את זה יום יום, אני לא יכולה להגיד שלא היו לי אתגרים, או עליות וירידות, אבל הדרך הייתה הרבה יותר פתוחה. דברים הרבה יותר זרמו. רגשות היו ממצים את עצמם. הייתי נותנת במה לרגשות הרבה יותר מהר וגם אם זה לא היה מהר זה היה מרגיש הרבה יותר בנוח, הרבה יותר בסדר.

המטרה של לעשות את המדיטציה בכל יום היא שנוכל להקשיב לקול הפנימי האוהב שלנו, להטעין את עצמינו באור שיהיה שם כל היום עבורנו. לנשום, להירגע ופשוט להתחבר להדרכה הפנימית שלנו. להתחיל לבקש פתרונות רוחניים, פתרונות יצירתיים, לקבל תובנות על איך להתמודד במצבים מסוימים.

זה לאו דווקא חייב להיעשות בתחילת היום, אפשר גם באמצע היום. בכל דקה אפילו.

#להתמקד באיכות ולא בכמות

מדיטציה לא חייבת להימשך שעות על גבי שעות, היא יכולה אפילו להימשך גם דקה. אחד הדברים ה"מתוחכמים" ביותר שהאגו עושה הוא להלחיץ אותנו בזמן, מזכיר לנו כל הזמן את המשימות שיש לנו לעשות היום, והוא מוביל אותנו לחוות את הזמן בדיוק בצורה ההפוכה שלשמו הוא נועד. הזמן נועד לעזור לנו להירפא ולהבין דברים, כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להאט את עצמנו, הזמן מתרחב. כשאנחנו מלחיצים את עצמינו, הזמן מתכווץ. לכן, הכמות לא משנה כאן, מה שמשנה מאוד זאת האיכות. מה אני בוחרת להביא לדקה הזאת שאני בוחרת להתחבר להוויה האמתית שלי? להדרכה הפנימית שלי? לאלוהים שבתוכי? לכוח הזה שמניע את העולם? לא מהמקום של האגו אלא מהמקום של באמת להביא את עצמי למקומות טובים יותר.

אז כדי למצוא את הפתרונות היצירתיים האלה וכדי להתמודד במערכות יחסים ברמה הרבה יותר מתקדמת וגבוהה, בכדי להצליח לבטא את עצמינו יותר טוב, ולהרגיש טוב עם עצמינו מבפנים וגם להקרין את זה החוצה, אנחנו יכולים להתחייב לעשות מדיטציה על בסיס יומי.

#מה אני בוחרת להביא איתי לרגע הזה?

כשנביט בעוד חודש או שנה קדימה, נוכל לראות שההתמדה בעצם הצילה אותנו בכמה וכמה מצבים. עצם זה שלא וויתרנו לעצמינו. הדרך הכי טובה לדעתי להסתכל על זה היא לא להתייחס לכמות, אלא להתייחס לאיכות ולמה אנחנו בוחרים להביא אתנו למדיטציה. בין אם זה דקה, בין אם זה חמש דקות, בין אם זה ארבעים דקות. זה לא משנה. מה שמשנה הוא מה אני בוחרת להביא אתי לאותו רגע מקודש.

ותמיד לזכור שהאגו מנסה להראות לנו כמויות בזמן שההדרכה הפנימית שלנו מובילה אותנו לראות איכויות. ברגע שאנחנו בוחרים להתחבר להדרכה הפנימית שלנו, אנחנו בוחרים להתחבר לעצמה הפנימית שלנו. כי ההדרכה הזו היא העצמה הפנימית שלנו, ההדרכה שלנו היא מקום של כוח אותנטי ואמתי, כוח של נתינה, כוח של אהבה ולא כוח מניפולטיבי שמנסה לגרום לדברים לקרות בכוח או למצבים להשתנות ולדברים לקרות כדי שאנחנו נהיה שמחים או ננסה לשלוט על תוצאה מסוימת. זה לא הכיוון.

acim-day50

 

הכיוון הוא להתחבר לאני האמתי שלנו שהוא בעצם אוגר בתוכו אהבה, שלווה פנימית, שמחה, אור, יצירתיות, ואלו כל הדברים בעצם שמובילים אותנו ליצור את המציאות שלנו ברמה אחרת לגמרי. ברמה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא נלחמים יותר במציאות. כיוון שאין במי להילחם. אין צורך להילחם. המלחמה מתרחשת בתוכי אבל אני גם יכולה לבחור אחרת. הכול בסדר, כל מה שקורה עכשיו הוא מה שצריך לקרות. אנחנו לומדים מהרגע הזה מה שאנחנו אמורים ללמוד ממנו.

אז לא לוותר לעצמנו, לעשות ולשבת, ולכתוב את התובנות שלנו אחרי המדיטציה או בסוף היום ושתפו אותי בתובנות שעולות לכם והכי הכי חשוב שיהיה המון בהצלחה :)

30 דצמבר

By

No Comments

זוגיות – 4 דרכים לריפוי מערכות יחסים ויצירת ניסים

30 בדצמבר 2014 | By | No Comments

בתכנית זו, אלינור ברגר, שהיא עו"ד לעינייני משפחה ואני מדברות על שיטת 4 הל' שאני הכי אוהבת לעבוד איתה בכל מה שקשור להתבוננות פנימית וצמיחה ממשברים, בדרך שעוזרת לאנשים לשחרר את כל המחסומים שמונעים מהם להתחבר לעצמה הפנימית שלהם ולהתמודד עם שינויים בלתי צפויים בחיים.

בתכנית ניתן להאזין לשילוב של טיפים רוחניים ופרקטיים להתמודדות בזמן משבר אישי, זוגיות במשבר, הליכים משפטיים בענייני משפחה,  גישור והרגשות השליליים שמתמודדים איתם בזמנים שבהם אנחנו מרגישים שמשהו חייב להשתנות.

ההארות האהובות עליי מהתכנית:

המטרה של כל מערכות היחסים שלנו, היא לגלות את עצמנו באדם שעומד מולנו.

המטרה של כל מערכות היחסים שלנו היא להפוך ממיוחדות לקדושות.

הילד הפנימי שבנו הוא כמו המנגינה שקיימת בתוכנו ורוצה להתפרץ החוצה

לינקים מהתכנית של היום:

עמוד הפייסבוק של אלינור

טיפול האודיו החדש שיצרתי לריפוי הילד הפנימי

radio_show_with_elinor_episode