3# כלים שיעזרו לך לשנות נקודת מבט על כל מצב
23 בדצמבר 2014 | By admin | 2 Comments
הרבה פעמים אנחנו נתקלים במצבים או באנשים שאנחנו ממש רוצים שישתנו. או מצב שאנחנו ממש רוצים שישתנה מהמקום הזה שאנחנו מאמינים שבעצם אם הדבר הזה ישתנה, הכול יהיה בסדר, אנחנו נהיה מאושרים והכל יסתדר.
מה שקורה בפועל, זה שגם אם דברים באמת משתנים או אנשים משתנים, מהר מאוד אנחנו רוצים שעוד משהו ישתנה, שעוד אדם ישתנה. ואנחנו מבינים בעצם באיזה שהוא שלב שכדי שדברים ישתנו, אנחנו צריכים לעשות משהו אחר. יש משהו שלא עובד, יש משהו שאנחנו צריכים לעשות אחרת.
הפתרון הוא לבחור לראות דברים בדרך אחרת. לבחור לראות אנשים בדרך אחרת. להתחבר לקול הפנימי בתוכנו שאומר שצריכה להיות דרך גבוהה יותר להסתכל על המצב הזה.
לפי הקורס בניסים יש מה שנקרא נכונות קטנה. מספיק שתהיה לנו נכונות קטנה להשתנות או לשנות את נקודת המבט שלנו, כדי לאפשר למשהו גדול מאתנו להוביל אותנו ובאמת להגשים את המטרה הזאת.
והדבר הגדול הזה בעצם יכול להיקרא אהבה, יכול להיקרא אלוהים, יכול להיקרא ההדרכה הפנימית שלנו. לא משנה איך נבחר לקרוא לזה. מה שמשנה הוא שנבחר את זה ממקום עמוק ומאוד כנה.
אנחנו משנים את נקודת המבט שלנו, לא בשביל שנעשה איזו שהיא מניפולציה שאם נשנה את נקודת המבט שלנו אז נגרום לאיזה שהוא משהו בכוח להשתנות, כי זה בעצם סוג של גם להתחבר לאגו שלנו ולפעול מהמקום הזה. לפעול מהדלק הלא נכון.
ברגע שאנחנו בוחרים ממקום באמת אמיתי, עמוק וכנה, לא קיים שום כוח בעולם שיוכל לעצור את הדבר הזה מלקרות. שום דבר לא יוכל לעצור אותנו מלראות את המצב הזה או את האדם הזה בדרך אחרת.
1% של נכונות:
אז הדבר הראשון שאנחנו בעצם צריכים זה אפילו 1% של נכונות, כדי לגרום לעצמנו נקודת מבט על משהו כדי לאפשר לכוח הזה שמזיז הרים, לכוח הזה שגורם לנו לנשום ולחיות, לשנות את התפיסה שלנו. לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים מצב, לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו.
לדוגמא:
במקום לראות את עצמנו כקורבן של הנסיבות לראות, אדם שלומד מהדרך הרוחנית שלו.
לאדם שלא רואה את עצמו כמסכן יותר.
לאדם שקם בבוקר, יודע שכל יום זה שיעור חדש, כל יום לומדים בעצם דברים חדשים, כמו בית ספר גדול שבעצם אנחנו מתעוררים אליו מחדש בכל בוקר, שבבית הספר הזה בעצם אין איזה שהוא מבחן אבל יש המון אהבה, והמון סבלנות, והמון נתינה.
מספיקה לנו הנכונות הקטנה ביותר, כדי לאפשר לכוח המרפא הזה להוביל אותנו לצעד הבא. והצעד הבא יכול להיות שפתאום ייפול עלינו איזה שהוא ספר שיש בו פיסקה, שורה, מסר גדול שאנחנו צריכים לקבל, או לשמוע איזה שיר, או להיתקל באיזה אדם, או לראות שיש איזה שהיא הרצאה שפתאום מעניינת אותנו. זה סימן שאנחנו יודעים שאפשרנו לכוח הגדול יותר לפעול מתוכנו.
כל שינוי גדול מורכב מהמון שינויים קטנים:
השלב הבא, אחרי שאנחנו מגלים שיש בתוכנו את הנכונות הקטנה, זה פשוט להתחיל בתהליך הזה של השינוי הגדול, שמתפרק לשינויים קטנים. ותמיד אני אומרת, שכל שינוי גדול שאנחנו רוצים לעשות בחיים שלנו, מורכב מהמון שינויים קטנים ורכים. אחרת זה תמיד יראה לנו משהו גדול, משהו ענקי, משהו בלתי אפשרי, משהו שמתרחק מאתנו יותר ויותר. אז לא. זה משהו שהוא אפשרי. אבל זה משהו שצריך לפרק אותו לצעדים קטנים, כל יום צעד אחד קטן.
3 צעדים שאנחנו עושים מעבר לנכונות הקטנה:
#צעד 1
מה אני שומעת?
לשים לב לדברים שאני שומעת ביום יום שלי. להתחיל ממש עכשיו בשעה הקרובה. אני שומעת עולם או אנשים שמדברים על חוסר? אני שומעת אנשים שמדברים ביקורת, רכילות? אנשים שמבקרים אחד את השני? אנשים שמבקרים אותי?
אפשר לקחת בסוף היום, דף או לכתוב במחברת האישית שלנו, 10 דברים משמעותיים ששמענו היום שיראו לנו מה קורה בתוכנו, בעולם הפנימי שלנו. אם שמעתי מישהו מרכל על מישהו, מה זה אומר עליי? איפה אני בעצם מורידה את עצמי למקומות של רכילות? או על מי אני מרכלת? למה בעצם אני מרכלת? מה זה באמת נותן לי? איזה צורך זה מספק לי?
האם זה איזה שהוא צורך שאני מנסה להחזיק כדי לברוח מעצמי או כדי לברוח מהביקורת שיש לי כלפי עצמי?
פשוט להתחיל לעשות רשימה של דברים שאנחנו שומעים ולהתחיל לשאול את עצמנו את השאלות האלה כדי שפשוט נשים לב למה קורה בעולם הפנימי שלנו.
#צעד 2
מה אני רואה?
ממש כמו ששמנו לב למה אנחנו שומעים, אז להתחיל לשים לב למה אנחנו רואים.
בשעה הקרובה, ביום הקרוב, ביום הקרוב או בשנה הקרובה, זה לא משנה. כל אחד לוקח את זה למקום שלו, וגם ההתבוננות הזאת זה משהו שבעצם אף פעם לא נגמר.
איזה עולם אני בוחרת לראות? אני רואה עולם של חוסר? עולם של ביקורת? עולם של שיפוטיות? עולם שכולם מבקרים בו את כולם או אותי? עולם שבו אומרים דברים שנוגעים בדיוק בנקודות הרגישות שעדיין לא ריפאתי מתקופת הילדות או הבגרות?
מה אני רואה? ומה בעצם מה שאני רואה גורם לי להרגיש? האם זה גורם לי להרגיש שאני מבקרת את עצמי יותר או שופטת את עצמי? שופטת מישהו אחר או מנסה לראות את עצמי מעל מישהו? מתחת למישהו? להרגיש חוסר ערך?
כל הדברים האלה שאני רואה, בעצם משקפים לי מה שאני רואה במסך הפנימי שלי. כל מה שאני רואה קשור אך ורק אליי.
#צעד 3
במה אני בוחרת להאמין?
ממש כמו הסיפור על שני הזאבים שקיימים בתוכנו, רק שאחד מתמקד בכל מה שאין, במה שחסר, במה צריך לשנות, במי שצריך לתקן את עצמו. ואחד מחובר למה שיש, למה שקורה עכשיו ולמה שטוב. ויותר מזה, למה שמעבר לטוב ורע. למקום של השלם, למקום השלו הזה.
למה אני בוחרת להאמין בתוכי? האם אני בוחרת להאמין לקול של האגו שלי שתמיד ינסה להפריד אותי מאנשים? שתמיד ינסה להראות לי מה לא בסדר? שתמיד ינסה להראות לי שהכול חייב להשתנות כדי שאהיה מאושרת?
או שאני בוחרת לקול הפנימי של האהבה, של אלוהים, של ההדרכה הפנימית שלי? שמנסה להראות לי, שגם כשהמצב כרגע לא קל, לא לנסות להתכחש למה שקורה. אבל במה שקורה יש איזה שהוא שיעור, משהו שלא נלמד עדיין. משהו שלא הפנמנו עדיין. משהו שקורה כרגע בחיים שלך ואת פשוט לא שמה לב אליו מספיק, לא מתייחסת אליו מספיק, לא נותנת לו מספיק תשומת לב אוהבת.
את נותנת תשומת לב כרגע יותר לשיפוט, ובמי צריך להשתנות. אבל את מפספסת את מה שקורה בתוכך, וגם כשאת מתחילה לראות את מה שקורה בתוכך זה מהול בהמון שפיטה עצמית ואשמה ורגשות לא קלים. המון אנרגיות שמורידות אותנו הרבה פעמים עוד יותר למטה.
האחריות שלי על הראייה שלי:
זה איזה שהוא גשר שאנחנו עוברים שגורם לנו להבין שהעולם שאנחנו רואים הוא העולם שלנו, ויכול להיות שאנשים אחרים רואים את העולם שלהם אחרת לגמרי, וזה מה שמגביר את האחריות שלנו כלפי עצמינו כי אם אני יודעת שכל מה שאני רואה וכל מה שאני חווה קשור אליי, אז האחריות היא רק עליי. האחריות שלי לראות את הדברים, להרגיש את מה שאני מרגישה היא שלי והיא לא של אף אחד אחר.
גם לי יש כל הזמן אתגרים, אבל להבדיל מפעם אני חוזרת מאוד מהר לאיזון הפנימי הזה. אני שואלת את ההדרכה הפנימית שלי:
מה אני אמורה ללמוד מהמצב הזה, מה אני לא רואה שנאי אמורה לראות פה? ולאט לאט הדברים משתחררים והאנרגיה ממשיכה לזרום בקלות. ואין משהו כזה כבד, כמו חומה שחוסמת את הצעדים הבאים.
אז בשבוע הקרוב, אנחנו יכולים לשים לב אם יש בתוכנו את הנכונות הקטנה הזאת, שמאפשרת לנו לראות אחרת את הדברים. כדי לאפשר לעצמנו לחוות חיים יותר מלאים, יותר משמעותיים, וכדי שנכיר את עצמינו יותר טוב, ואחרי שאנחנו מגלים שיש בתוכנו את הנכונות הקטנה הזאת, או לפני, או תוך כדי, אנחנו יכולים להתחיל לשים לב למה אנחנו שומעים, מה אנחנו רואים ולאיזה קול פנימי בעצם אנחנו בוחרים להאמין.
ועכשיו, אני רוצה לשמוע מכם, אם יש לכם דרך שבה גיליתם שאתם יכולים לראות דברים ומצבים אחרת, בדרך חדשה ולשנות דפוסי חשיבה, אני אשמח לשמוע את הדרך שלכם כאן בתגובות:
באהבה,
נילי
תגובות אחרונות