Image Image Image Image Image Image Image Image Image

בלוג

כל העדכונים האחרונים מהבלוג

27 דצמבר

By

No Comments

לאישה – כתבה על מחשבות אוהבות – נילי ווצ'ינה

27 בדצמבר 2016 | By | No Comments

מחשבות אוהבות - בכיוון הרוח - לאישה

 

הנה הראיון והכתבה שמופיעים בלאישה על מחשבות אוהבות.

אני כל כך שמחה שהכתבה הזאת יצאה. איך זה קרה ומה למדתי מזה? על זה אני הולכת לשתף בקרוב, וזה מבחינתי הדבר הכי חשוב. שהכלים האלה יפיצו את עצמם.

 

 

25 דצמבר

By

2 Comments

חנוכה – לפנות מקום לניסים

25 בדצמבר 2016 | By | 2 Comments

כשאני לא בשלווה, אני יודעת שאני רק צריכה לעשות שינוי בחשיבה.
חוסר בשלווה, מראה לי שאני רואה משהו לא נכון, שומעת משהו לא נכון, לכן אני חווה אותו במימד הפיזי ככאוס, או אפילו גיהנום.
 

ברגעים האלו, כפי שאני רואה את זה, יש 2 אפשרויות.

 1. אפשר לנסות לשנות את התמונה מהתמונה עצמה, ללכת אל התמונה, לנסות לעצב אותה, לשנות אותה ואת הדמויות המופיעות בה.
2. לקחת צעד אחורה, וללכת לחלק האחורי של התמונה, שם נמצא המקור של מה שאנחנו בוחרים לראות. ומשם, אפשר לשנות. מה אנחנו רוצים לשנות? את נקודת המבט שלנו. 
 
כשאנחנו פונים לאלוהים / להדרכה שלנו / לאהבה לשינוי תפיסה, יש כוחות אינסופיים שבאים לעזור לנו.
לכולנו יש את הכאבים שלנו, כאב פיזי, כאב רגשי, אבל כשאנחנו בוחרים לזכור באחדות עם אלוהים, אנחנו בוחרים לזכור מי אנחנו באמת. איך מזהים איזה מחשבה צריך לשנות?

לוותר על מחשבות תקיפה

 מחשבות אוהבות
את מחשבות התקיפה שלנו. מחשבת תקיפה, היא כל מחשבה שלא מותאמת לאני האמתי שלנו. מחשבה של פירוד למשל, היא מחשבת תקיפה. מחשבה של אני לא מספיק טובה, אני משעממת, הוא לא מספיק טוב…וכו'.
הקורס בניסים אומר, שמתי שאנחנו חושבים בלי אלוהים, אנחנו לא חושבים כלל. זה ממש כמו להיות בתוך אשליה ולחשוב, שהיא אמתית, ושכל המחשבות שם הן אמתיות.
איך אנחנו יודעים מתי המחשבות האלה לא אמתיות? פשוט מאוד, הן מובילות אותנו לגיהינום הפנימי שלנו. כשאנחנו בוחרים במחשבה אוהבת על עצמנו ועל אחרים, אנחנו בוחרים בניסים. חנוכה, הוא הזמן המקודש שבו ניסים מתרחשים. לכל אחד מאיתנו יש את הכוח הזה, כוח גדול ממנו שקיים בו אך לא שלו, והכוח הזה, יכול לעזור לנו להחזיר את החשיבה שלנו בחזרה למצב הטבעי שלה, שהוא אהבה.
אנחנו מסתכלים על מחשבות התקיפה שלנו, האם הם עלינו? האם הם על מישהו ספציפי? מה אנחנו חושבים, איך אנחנו אוחזים בכוח בחוסר אהבה? האם לשנות תפיסה זה אומר שחייבים לאהוב אותם?
 
המון שאלות, שהמטרה שלהן היא לחזור למקום של השלווה בתוכנו. ללא התבוננות, אנחנו מכחישים דברים שאנחנו חווים במבפנים. לכן, זה כל כך חשוב להתבונן בכנות הגדולה ביותר, ולהסכים לראות, שזה לא כל כך מפחיד לשנות חשיבה, זה לא גורם לנו לאבד משהו מעבר לדפוסים שגם ככה מגבילים אותנו.
 
כל התהליכים מתבצעים בתוכינו, ואז אנחנו מתנהגים אחרת, מגיבים אחרת, וכשאנחנו רוצים לדבר על הדברים שמפריעים, אנחנו מקבלים אומץ לעשות את זה, עם הרבה פחות דרמה, ועם הרבה יותר הקשבה.
 
נכון, זה נשמע מאוד מפחיד לחשוב שכל מי שפגע בנו ראוי לאותה אהבה כמו האנשים היקרים לנו ביותר. ושוב, גם כאן, אנחנו מסתכלים על אהבה בעיניים הלא נכונות. למדנו הרבה דברים על אהבה, אבל לא למדנו על אהבה ללא תנאים. ושוב, זה לא אומר שלא צריך להגן על עצמינו, לאכול מאוזן או לקחת תרופות.

האם אני חייב / חייבת לאהוב את כולם?

מדובר פה על משהו הרבה יותר עמוק, מדובר פה על הסכמה להתבונן, לקחת רגע צעד אחורה, ולא לשפוט. הכי קל לנו לשפוט, הכי קל לי לשפוט. השפיטה כולה נובעת מהסתכלות על המעשים שהגוף עושה, וכל מה שקשור לגוף, תמיד מתקשר לחשיבה של האגו, שמבוססת על אשמה. יש דרך לראות אחרת, וזו הדרך לאפשר לניסים להתרחש. לא מדובר על מעשים, כמו שמדובר על מחשבות. כל המחשבות שלנו מובילות לאיך שאנחנו מגיבים.
בכל פעם שאנחנו בוחרים לחשוב על אחדות, על קריאה לאלוהים, להדרכה שלנו, אנחנו בעצם בוחרים להתעורר, לקבל אור, ולהבין, מי אנחנו באמת, את האמת אודותינו. ככל שאנחנו מבינים מי אנחנו, אנחנו מבינים מי האנשים בחיים שלנו.
כל מה שלמדנו על אהבה, היא שברוב המקרים היא בלתי אפשרית, ואם היא אפשרית, אנחנו חוששים לאבד אותה. הדברים שלמדנו על עצמינו, ועל העולם, מגיעים ממערכת חשיבה שמבוססת על נפרדות. כל התפקיד שלנו כולו, הוא להחזיר את מערכת החשיבה הטבעית שלנו, המבוססת על אחדות עם אלוהים.
לכן, בכל אזור שבו אנחנו מרגישים חוסר, אשמה, עצב, דיכאון, חוסר הגשמה, כעס עצמי, כעס על אנשים, מחלה, משברים במערכות יחסים, אנחנו יכולים לקרוא לאלוהים, להתפלל המון, להתפלל מהלב, ויש לנו בכל רגע הזדמנות לעשות את זה. לקחת בידיים שלנו את ההזמנה שמחכה רק לנו, וכך, אנחנו מפנים מקום לניסים.

לבחור בניסים 

אז בחג הזה, אפשר לקחת צעד אחורה,
להתבונן על מחשבות התקיפה שלנו
לבחור מחדש
לסלוח
לבחור בנס
לבחור שוב לוותר על מחשבות התקיפה
לבחור שוב ושוב בנס שאומר, שאנחנו צריכים
להחזיר את מערכת החשיבה שלנו למצב הטבעי שלה.
ולראות איך הוא מגיע.

אלבום המדיטציות לניסים ומחשבות אוהבות 

מדיטציות

13 דצמבר

By

5 Comments

מערכות יחסים – איך להתמודד כשלא רואים אותך?

13 בדצמבר 2016 | By | 5 Comments

היי,

האם הרגשת פעם שחסרה לך אהבה? שלא רואים אותך? שלא מתייחסים אלייך מספיק יפה או בכבוד?

אז היום, יש לי משהו קצת אחר, שיעזור לך לשפוך אור על ההרגשה הזאת.

אני יודעת שלפעמים המחשבות שאני מעלה בפוסטים, יכולות לעורר הרבה התנגדויות. אבל מספיק שניקח אחוז קטן ממה שאנחנו מתחברים אליו, כדי לאפשר לשינוי של ממש להתרחש בחיים.

אז הרעיון שאני רוצה לדבר עליו היום הוא כזה:

מערכות יחסים, יכולות להיראות לנו מאוד מורכבות, במיוחד כשאנחנו מרגישים שהאדם השני חייב לעשות משהו כדי לספק את הצרכים שלנו.

מה שאני חושבת שחסר לי, מה שאני מאמינה שאדם מסוים מונע ממני, אני מונעת אותו גם, באופן כל שהוא. זה לא חייב להיות בדיוק באותו אופן, אבל משהו בתוכי לא שלם, מעורער, לא בטוח, והתחושות האלה מלוות את התגובות שלי, כי הן מתחילות במחשבות שלי על עצמי.

הקורס בניסים אומר, שרק מה שאנחנו לא נותנים בכל מצב, יכול להיות חסר.

קורס בניסים מערכות יחסים

כל מה שאני מאמינה שחסר לי, זה משהו שאני מחסירה ממישהו. ממי? את זה אני מגלה רק שאני מוכנה להתבונן על הרעיון הזה ולהתחיל לשחק איתו.

זה ממש כמו ריקוד, או השתקפות. זה כאילו שיש לי משהו לתת, אני בוחרת לא לתת אותו, ואז אני רואה כלפי חוץ, שהדבר הזה חסר לי.

למה אני מרגישה בכלל שמשהו חסר לי?

כי למדתי לתפוס את עצמי כחסרת ערך, לא חשובה, לא ראויה שיראו אותה, ואז הדברים שאני פוגשת בחוץ, משקפים לי את מה שאני חושבת על עצמי. התפיסה השגויה שלי על עצמי, מחבלת לי בכל מקום אפשרי שאני מנסה ליצור בו משהו טוב. זאת אמונה שמקרקרת תמיד מסביב, ונמצאת בשטח האפור הזה שגורם לי לא להיות מרוצה משום מצב. כי אם אני מאמינה שאני חסרת ערך, אז מה בכלל יהיה לי לתת לעולם? כתוצאה מהאמונה הזאת, אני לא מעניקה משהו מעצמי באמת, ואז אני מאמינה, שלא מעניקים לי.

לדוגמא אם אני מרגישה שחסרה לי הערכה, מילה טובה, זה משהו שאני מחסירה מהעולם. זה משהו שאני לא נותנת.

אם אני מרגישה שחסרה לי אהבה, יש אנשים שאני מונעת מהם אהבה. (ולאו דווקא מדובר על אנשים שאנחנו רואים בפיזי, אלא מונעים מהם אהבה במחשבות שלנו).

אם אני מרגישה שלא רואים אותי, זה אומר שאני לא רואה מישהו, משהו. את מי אני לא רואה? אני לא רואה את עצמי באופן עמוק, ואז אני לא רואה את האנשים בחיים שלי באופן עמוק וברור. מה התוצאה? לא רואים אותי. נכון שזה כבר לא כל כך מפתיע? :)

ויותר מהכל, אני מרגישה שאלוהים לא רואה אותי, שהכל לא הוגן…ואולי אני לא מוכנה לראות את מה שהייקום / אלוהים שולח לי? את ההזדמנויות לסליחה? את המקומות שאני אמורה לצמוח מהם?

מה אני לא מוכנה לראות?

רק אני אדע.

אני יכולה להאמין כל כך בכך שמשהו  חסר לי, שאני באמת חווה את החוסר הזה, והאמונה הזאת מונעת ממני להתבונן, איפה אני מחסירה?

האשליה הזאת, שמשהו חסר לי בחיים נראית כל כך אמתית, שאני לא מאפשרת לשום דבר להיכנס באמת ולעזור לי לראות את האמת.

והפעם בפינת התרגול:

איך מתחילים לשנות בצעדים קטנים את המחשבות האלה על מה שאני מאמינה שחסר לי?

זה  ממש כמו שרשרת של אירועים שאנחנו יכולים להתבונן עליה מקרוב קרוב.

מה אני מאמינה שחסר בי?

איך האמונה הזאת משתקפת במערכות היחסים שלי?

איך אני מונעת את מה שאני מאמינה שחסר בי מאנשים אחרים?

איך אני רואה שהדבר הזה נמנע ממני?

ועכשיו, לפינת השיתופים:

מה הדבר שראית שחסר לך, ואיך מנעת אותו מאנשים אחרים?

כתבו לי  בתגובות, האם התרגול הזה עזר לך לשפוך אור על היחסים שלך?

 

11 דצמבר

By

No Comments

כל הכעסים בעולם שלי – הם שלי

11 בדצמבר 2016 | By | No Comments

כל הכעסים בעולם שלי הם שלי.
אני יכולה לבחור לאחוז בהם, או לשחרר אותם.
כשאני אוחזת בכעס, אני אוחזת באנרגיה
שמגיעה איתי לכל מצב.

האנרגיה הזאת יוצרת צורה שנראית לי
מציאותית מאוד במערכות היחסים שלי ובחיים שלי.
היא משודרת החוצה בכל מיני צורות.

לדוגמא נזקקות. נזקקות תמיד מתבססת על כעס
כלפי מישהו שאנחנו מאמינים שמנע מאתנו אהבה.

כשאדם מסוים מונע מאיתנו אהבה, זה מעורר
בנו את הנקודות הכי רגישות. הכאב הזה גורם
לנו להאמין שמשהו חסר בנו.

מכירה את זה שאת יודעת שאת משדרת
נזקקות אבל לא יודעת למה? הכעס יודע
להסוות את עצמו ממש טוב מתחת לנזקקות,
ומהכעס נוצר המקום הכואב שמפחד לאבד משהו,
או מישהו, וכתוצאה מכך יוצר תלות במערכות יחסים.

המעגל הזה של אמונה שמשהו חסר בי, כעס,
נזקקות, הוא מעגל שמתרחש בתוכינו,
בתפיסה העצמית שלנו.

כל הכעסים בעולם שלך הם שלך.
את יכולה לבחור אם לאחוז בהם חזק, או לשחרר אותם.

27 אוקטובר

By

No Comments

איך לקבל יותר ממה שאנחנו רוצים? + תובנות מהגשם הראשון

27 באוקטובר 2016 | By | No Comments

הגשם הראשון, מפנה מקום לניסים. אבל אני חייבת להיות כנה, ציפיתי שהתחושה תהיה אחרת.

ציפיתי לשמוח, אבל משהו בשמיים האפורים עשה לי מצב רוח "בלוזי" כזה. פתאום חשבתי, שאולי בגלל שסיימנו עם החגים וחזרנו לשגרה, הגשם הזה הגיע כדי לתת את החותמת האחרונה שמשהו משתנה.

הלב שלי מצד אחד רוצה את הקיץ בחזרה, למרות שאני לא כל כך מתחברת לקיץ, אבל הוא גם נפתח ומקבל את השינוי שהיום הזה מביא איתו. אחרי שסיימתי את המשימות של העבודה, שאלתי את ההדרכה הפנימית שלי, איך אני יכולה להמשיך את היום הזה אחרת? בטוח יש דרך לחוות את זה יותר קליל.

ואז נזכרתי, שחמותי הביאה לי לפני יומיים מתכון למרק עגבניות עם סלרי. חיפשתי את הנייר שרשמתי עליו את המתכון. היו לי את כל המצרכים…ישר התחלתי לחתוך את הבצל והשום, להוסיף עגבניות מרוסקות, מלח, פלפל, קצת אורז וסלרי…והבית התחיל להעלות ריח של בישול. האוויר שנכנס מבחוץ, היה קריר, למרות שבחוץ היה חם. נשמתי את האוויר הזה לתוכי, ונזכרתי בעקרון מהקורס בניסים שאומר, שניסים הם טבעיים, ושהם אינם מתרחשים זה אומר שמשהו השתבש.

מרק עגבניות

מה השתבש? זה שאני מחזיקה באנרגיה שאני לא באמת רוצה להחזיק בה. ממש כמו איזה סלע, שמתוכו מבצבץ עלה, שרוצה לצאת החוצה ולקבל את הטיפות של הגשם. מה זה הסלע הזה? הסלע הזה יושב לנו על הלב, והוא בעצם כל הרעיונות הכוזבים שיש לנו על עצמינו. רעיון כוזב, הוא כל דבר שהאמנו בו מספיק זמן כדי לעשות אותו אמתי בשבילנו.

רעיון כוזב לדוגמא, יכול להיות, שאנחנו רוצים משהו גדול בחיים שלנו, ואנחנו עוצמים את העיניים כלפי הדברים הקטנים, הפשוטים. שאם נקבל אותם, יהיה לנו הרבה הרבה יותר קל, לפתוח את עצמינו לדברים הגדולים. קטן וגדול, הם רעיונות של האגו שרוצה תמיד שנמשיך לחפש מבלי למצוא.

דרך הראייה הזאת בעצם, של גדול וקטן, היא משהו מאוד מקובע. כי גם כשיהיו הדברים הגדולים, עדיין נרצה דברים גדולים יותר.  לדוגמא, השוואות לאנשים אחרים, או יותר אנשים שיאהבו אותנו.

ואנחנו יכולים לראות את כל האנשים שאוהבים אותנו עכשיו. וגם את האנשים שאנחנו אוהבים, ולהוקיר תודה. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו מרחיבים את הלב שלנו, ומפנים מקום לעוד ועוד ניסים. לעוד מפגשים שבהם אנחנו מרגישים איך אנחנו מברכים אנשים, ואיך אנחנו מבורכים. בין אם זה בעבודה שלנו, בין אם זה בזוגיות שלנו, אנחנו מפנים מקום מרעיון שיושב לנו כמו סלע על הלב, וממלא את הראש שלנו במחשבות שהן כל כך מגבילות אותנו, ומשאירות אותנו במשבצת קטנה (ומעצבנת) בלי שאנחנו אפילו מודעים לכך, שאנחנו שמנו את עצמינו במשבצת הזאת.

רעיונות כוזבים, משבשים את הראייה שלנו. הם משבשים את היכולת שלנו לחשוב בבהירות, ולראות שהכל מדויק. כשאנחנו משחררים את הרעיונות הכוזבים בקשר לעצמינו, אנחנו מפנים מקום לניסים. הרבה הרבה מקום. מקום לנשום, ומקום לדעת שהכל טוב כפי שהוא.

אפשר ממש לנשום לתוכנו את המנטרה הזאת, יחד עם האוויר החדש הזה והריח של הגשם.

אז זה להיום….

ומה המתכון למרק עגבניות? 

פשוט לוקחים את כל המרכיבים שרשמתי למעלה, ומטגנים קודם כל את הבצל עם מעט שום, מוסיפים עגבניות מרוסקות, מים, מלח ופלפל, סלרי ואורז, מביאים לרתיחה, ואז מנמיכים ומבשלים בערך חצי שעה.

פגישת ייעוץ רוחני לשנה החדשה

אתם רוצים להתחיל את השנה הזאת באנרגיות חיוביות? אני מזמינה אתכם לקבוע פגישת ייעוץ איתי, כדי להיכנס למקומות שבהם נוצרים מכשולים שמונעים מכם להכניס שמחה, משמעות ואהבה לחיים שלכם. להתמודד עם שינויים בלתי צפויים, ולרפא כל מה שקשור לדימוי גוף. כל הפרטים על פגישת ייעוץ כאן

קורס בניסים

 

 

 

 

 

 

 

24 אוקטובר

By

5 Comments

איך לשנות אנרגיה ברגע?

24 באוקטובר 2016 | By | 5 Comments

 

איך לשנות אנרגיה?

1) בסרטון היום, אני מדברת על איך לשנות אנרגיה ברגע אחד?

כולנו עשויים מאנרגיה. בעצם, כל מה שאנחנו רואים בעיניים הפיזיות שלנו, עשוי מאנרגיה. אבל אתם בטח מכירים תקופות בחיים שלכם, שאתם ממש מרגישים מרוקנים אנרגטית, ושממש אין מוטיבציה לעשות כלום. אפילו עולות ספקות ושאלות כמו, מה אני עושה כאן בכלל?

חוסר מוטיבציה או ריקון אנרגטי, יכולים להצביע גם על תקופה קשה שאנחנו מתמודדים איתה. שיעורי החיים, או עבודה פנימית שאנחנו עושים ומרגישים שכבר אין לנו כוח. זה בעצם סימן שאנחנו לא מחוברים למקור הכוח האנרגטי שלנו. שכחנו את המהות האמתית שלנו שהיא אהבה בלבד. אבל החדשות הטובות הן, שאם שכחנו משהו, זה גם אומר שאנחנו יכולים להיזכר בו.

איך אנחנו נזכרים? על ידי עזרה לזולת. כשאנחנו בוחרים לעזור, אנחנו מרחיבים את האנרגיה שלנו, ואנחנו מרגישים איך הפעולה הזאת ממלאה אותנו במשמעות ואהבה. בדרך כלל, הנטייה שלנו ביום יום, היא להפריד את עצמינו מאנשים אחרים, או לתלות את האושר שלנו במה שהם יעשו, או לא יעשו. ואז, התפילות שלנו בדרך כלל מכוונות את אלוהים, ליצור את הדברים שאנחנו רוצים. (לדוגמא, איך אנחנו רוצים שאנשים אחרים יתנהגו).  ואז, אנחנו לא מתמלאים אנרגטית. אבל כשאנחנו נפתחים כדי לקבל אנרגיה גבוהה, וממש פונים לאלוהים, עושים מדיטציה עם נשימות, ומתחברים למקום שרוצה להיות לעזר, אנחנו יכולים לומר, "אלוהים איך אתה רוצה שאהיה לעזר באמת"?

אנחנו בעצם הולכים הפוך. אנחנו מבקשים מאלוהים, לעבור דרכינו, ולהרחיב את האנרגיה שלנו, במקום לקבל משהו שהוא לעצמינו בלבד. וזהו בעצם, הדבר שהכי ממלא אותנו אנרגטית. אנחנו מתחילים לראות, שאלוהים מציב אותנו במקום הנכון ובזמן הנכון, כדי לעזור למישהו שאנחנו אמורים לעזור לו. ואז, אנחנו מתחילים להרגיש בתוכינו, שהעזרה הזאת לא הייתה לאותו אדם בלבד, אנחנו מרגישים איך הלב שלנו מתרחב, איך אנחנו מתמלאים באנרגיה, זאת בעצם, המהות של אהבה.

2) ספרו לי, איך אתם משנים את האנרגיה שלכם?

מה אתם עושים, כשאתם מרגישים שאין לכם אנרגיה לכלום? מה עוזר לכם לצאת מהמקום הזה?

כתבו לי כאן – בתגובות.

20 אוקטובר

By

No Comments

גופי האור – להתחבר לכוח החיים שבך

20 באוקטובר 2016 | By | No Comments

גופי האור

גופי האור

מכירים את זה שאנחנו מרגישים כל כך מתוסכלים וחסרי אונים במצב מסוים? ואז אנחנו מתפללים, עושים מדיטציה, עושים את העבודה הפנימית שאנחנו יודעים שתעזור לנו? דברים מסתדרים, ואז, אנחנו שוכחים. ושוב חוזרים אחורה.

כשאנחנו מתמקדים בגוף שלנו ובעולם הפיזי שאנחנו רואים, אנחנו מאמינים שאנחנו הגוף שלנו בלבד, ואז, אנחנו נוטים ממש להרגיש מותשים, כי אנחנו יורדים למקום אנרגטי נמוך.

אבל עדיין, יש בתוכינו מדריכה פנימית שנותנת לנו תזכורות, שמגיע לנו הרבה יותר. אז אנחנו מסתכלים על הבעיה, ומתחילים להתבונן מאיפה היא הגיעה? מה המקור שלה? ולפתור אותה משם, וכשדברים משתפרים, אנחנו חוזרים שוב להתמקד בגוף ובעולם הפיזי בלבד, והדברים מסתבכים לנו שוב. ספקות עולים בקשר לחיים שלנו ולמהות שלנו כאן , ואנחנו הופכים להיות חסרי סבלנות ושוב, מותשים.

המעגל הזה, יכול להיפסק כשאנחנו מחליטים לראות את האמת אודותינו, ולהישאר איתה. להישאר איתה כאן ועכשיו. קשה לנו לזכור את זה כשהדברים מתחילים להשתפר. נהיה לנו נוח מידי וכאילו משהו מערפל את הרצון שלנו להתחבר שוב למהות האמתית שלנו. זה סוג של נוחות מדומה. והנוחות המדומה הזאת בעצם, מביאה אותנו למצב, שאנחנו מתחילים להתרוקן אנרגטית. אפילו כאילו שדדו לנו את כל האנרגיה. שיחות בעבודה הופכות להיות סתמיות, אנחנו מרגישים שאנחנו קורבן של נסיבות החיים שלנו, אין לנו כוח להביא את עצמינו במערכות יחסים, אנחנו פשוט עייפים מהחיים.

מה אנחנו יכולים לעשות?

להשאיר במודעות שלנו כל הזמן את התזכורת, מי אנחנו באמת. לתחזק את הקשר עם ההדרכות שלנו, ממש על בסיס יומיומי. גם כדי לאמן את השרירים הרוחניים שלנו, וגם כדי להגדיל את הנוכחות של האהבה בחיים שלנו. כשהנוכחות של האהבה גדלה, אנחנו מרגישים אותה. אנחנו מרגישים הרבה הרבה יותר טוב. יש לנו כוח, יש לנו מטרה נעלה שלשמה אנחנו חיים. האהבה מובילה אותנו אז, למחשבות ולרגשות ולפעולות שמגיעות ממנה. אנחנו לא נותנים לחיים להכתיב לנו איך להיות, ולדברים שאנחנו רואים בחוץ להוריד אותנו. אנחנו מתחברים עם החיים. והחיים הם האהבה, הם אלוהים.

השבוע, אחרי שהרגשתי את המותשות הזאת, הקשבתי שוב לשיעור הזה מהקורס שאני לומדת אצל המורה שלי רותי אזולאי. קורס ההכשרה לעידן החדש. השיעור הזה בעצם, מדבר על גופי האור שלנו ועל הקשר שלנו איתם. כל שיעור מורכב מתקשור, וטיפול המתייחס לאותו הנושא המתוקשר. לכל אחד מאיתנו יש מספר גופי אור, והגופים האלה בעצם עוזרים לנו להיות מוזנים כל הזמן באהבה. כשאנחנו מתחברים לגופי האור באופן מודע, אנחנו מתחילים להרגיש את כל היתרונות של החיבור הנפלא הזה. אני מצרפת לכאן, את התקשור מהשיעור על גופי האור, שמסביר בעצם מה המהות שלהם, ואיך הם נועדו לתמוך בנו ולעזור לנו. אחרי שהקשבתי לתקשור ולטיפול, הרגשתי שוב איך המצבר האנרגטי שלי נטען, והאנרגיה הזו מלווה אותי ללא הפסקה.

מצרפת לכאן קטע מתוך תקשור על גופי האור קורס ההכשרה לעידן החדש:

"גופי האור – המטרה שלהם היא לתמוך בכם רגשית ואנרגטית, הם מחוברים ישירות לצ'אקרות ולהילה שלכם. לכל צ'אקרה בגוף הפיזי מחובר גוף אור משלו, אותו גוף אור הוא בצבע הצ'אקרה ובהתאם לאותו רובד בהילה החיבור הוא ישיר, ההילה והצ'אקרות ניזונות מאותם גופי אור. גופי האור מעבדים ומתמירים את אשר עובר עליכם במשך היום-יום כל אותם כעסים, רגשות, אמוציות, כל זה מעובד שם ומותמר וחוזר אליכם כהבנות ורגש גבוה, אך מכיוון שעם השנים לאורך דורות התרחקתם מהחלקים הרוחניים שלכם והתחברתם לפיזי הקשר בניכם לבין אותם גופים הלך וקטן, הלך והצטמצם.  היום אתם מחוברים אל אותם גופים חיבור מינורי.
הגופים אמורים לתמוך בכם לשרת ולהקל עליכם את החיים על כדור-הארץ. יודעים אנו שקשה לכם בגוף הפיזי, קשה לנשמה לשהות בגוף הזה לכן אותם גופים הם בעצם אותם חלקים של אותה נפש. אלו חלקים מוארים אשר נמצאים שם כדי לתמוך בנפש, בגוף הפיזי, הדבר לא נעשה היום לצערכם אם הייתם מחוברים בצורה מלאה לאותם גופים החיים שלכם היו נראים אחרת, הייתם פחות דרמטיים, היו לכם פחות עכבות, פחות מעצורים ומחסומים בחיים שלכם והייתם עובדים פחות מההיגיון הייתם עובדים יותר מהאינטואיציה, הראייה המטאפיזית שלכם הייתה הרבה יותר מחודדת, מקומכם היה טוב יותר, אותם גופים נמצאים סביבכם ומקושרים אליכם בחוט של אור, באנרגיה דרך צינור של אור שעובר ביניכם ומגיע אליהם ישירות מהצ'אקרה דרך ההילה אל גופי האור הם נמצאים בקצה ההילה בקצה של כל צ'אקרה, (זוכרים אתם שכל צ'אקרה מתחילה בקצה ההילה) שם נמצאים גופי האור שלכם, והיה ותנסו להסתכל מעבר להילה שלכם אתם תראו את זה כנקודות צבע, כבועות צבע. אם הזרימה הייתה מלאה הייתם רואים בועות גדולות יותר, ככל שהבועות קטנות יותר זה מעיד על כך שהזרימה האנרגטית מועטה, אין מה שמפתח את גופי האור ובהתאם לכך גם אתם לא מתפתחים ברמה הרגשית.
אנחנו מדברים על גופי האור השייכים אך ורק לצ'אקרות הפיזיות גופי האור שמחוברים אל הצ'אקרות העליונות שלכם הצ'אקרות הרוחניות, הזרימה שם שונה העבודה שנעשית שם שונה.
אתם אמורים לעבוד בסנכרון מלא עם הנשמה שלכם והגוף הפיזי, אתם לא עושים את זה בצורה טובה לכן הגוף שלכם חולה וקשה לו כאשר תהיו מחוברים בצורה מלאה גם רוב הפחדים שלכם ייעלמו רוב החרדות שלכם ייעלמו הצורך בשליטה ילך ויפחת, הזרימה וההבנות הגבוהות יגיעו אליכם בצורה חלקה יותר, החיבור לרגש גבוה גם כן. אותם גופים אינם נפרדים מכם אל תדחו אותם, אל תדחו אותם כפי שעשיתם עד היום הם תמיד היו שם ותמיד נמצאים שם לשרת אתכם ולתמוך בכם השתמשו לטובה במה שהבריאה דאגה לצייד אתכם.
כאשר תהיו מחוברים לגופי האור שלכם תחושו את הסיוע והתמיכה שלהם וגם התחושה  שאינכם לבד בעולם תלך ותגבר ובהתאם גם האמונה שלכם בעצמכם ובבריאה, כדי שהחיבור ילך ויתחזק כדי תבינו את המטרה של אותם גופים ככל שתהיו במצב של חיבור וסינכרון עם אותם גופים אתם תלמדו להעריך את השירות שלהם וההילה שלכם תזרח בהתאם, והצ'אקרות יהיו פתוחות ומאוזנות יותר".
כל הזכויות שמורות לרותי אזולאי ©

06 אוקטובר

By

No Comments

פירוש חלומות – איך לפרש חלום רע?

6 באוקטובר 2016 | By | No Comments

איך לפרש חלום רע

מה עושים כשאנחנו מתעוררים מחלום רע?

אני שומעת שזה קורה לנו הרבה, לפעמים אנחנו חולמים חלום רע אפילו באמצע הלילה, או קמים בבוקר, וישר  נזכרים בחלום הזה, ורוצים למצוא מה הפירוש של החלום שלנו במנוע החיפוש.

אבל שם, הרבה פעמים אנחנו לא מוצאים את התשובה שחיפשנו. מה חיפשנו? שקט. משהו שירגיע אותנו ויגיד לנו שהכל בסדר. חלומות הם אחד הכלים הכי מדהימים שקיימים בנו, וכשאנחנו לומדים להשתמש איתם נכון, הכל טוב.

ובגלל זה, היום בסרטון, אני אומרת שאין דבר כזה חלום רע.

כן, כן.

אני חוזרת.

אין דבר כזה חלום רע.

למה?

כי יש רק את המשמעות והפרשנות האישית שלנו לחלום.

הפרשנו שלנו, מגיעה תמיד מהזיכרונות שלנו. בין אם זיכרונות ממסע החיים שלנו, או זיכרונות שטבועים בדי. אן. איי הרוחני שלנו, ממקומות אחרים, ותקופות אחרות.

החלום הוא הכלי שלנו, לשקף מה קורה בתוכנו. מה מתעורר בנו עכשיו וקורא לנו לריפוי?

ההדרכה הפנימית שלנו, היא כמו פיה שלוחשת לנו דרך החלום, על מה אנחנו עובדים עכשיו, ומה החלום בא להראות לנו על עצמנו.

וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בסדנא של פירוש החלומות שלי, להתעורר דרך החלום.

אנחנו מבינים, שאין חלום רע, אלא רק הפרשנות האישית שלנו לחלום.

אנחנו שמים את המדבקה טוב או רע. על כל דבר בחיים שלנו, גם בזמן העירות, וגם בזמן השינה. טוב או רע, אלא שני הקצוות שאנחנו תמיד חושבים דרכם, ורואים את החיים שלנו, דרך הפילטר הזה.

אם אנחנו חולמים שרדפה אחרינו מפלצת, או שנקלענו לעימות, או שנתקענו במדבר ואנחנו לא יכולים לחזור הביתה, אנחנו מפרשים את זה כחלום רע, ואז אנחנו מרגישים תסכול וחוסר אונים.

הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו היום, זה לשאול:

איך הרגשת בחלום?

איך הרגשת כשהתעוררת מהחלום?

ולמה אני שואלת את זה?

אם אני חוזרת לחלום שרדפה אחרינו חיה וניסינו לברוח ולהציל את החיים שלנו, מה הייתה ההרגשה שלך בחלום הזה?

הילחם או ברח?

לחץ? מתח? פחד מלמות? הרגשה שאת חייבת להיות דרוכה כי משהו רע יכול לקרות בכל רגע?

זיהוי הרגש, הוא אחד הדברים הכי חשובים בחלום, כיוון שכמו שהרגשנו בחלום הזה, החלום מנסה להראות לנו אזור בחיים שלנו, שאנחנו מרגישים לגביו בדיוק אותו הדבר. החלום הוא השתקפות של מה שאנחנו מרגישים בנושא הזה, והסימבולים, מתארים סיטואציות ודמויות, שאנחנו פוגשים ביום יום שלנו, בקשר לאותה סיטואציה.

בסדנא של להתעורר דרך החלום, אנחנו ממש נכנסים לנושא של זיהוי הרגש, ומסתכלים תכלס, איך זה באמת מתחבר לחיים שלי? מה ההדרכה הפנימית שלי מראה לי כאן, ואיזה יופי שיש לי את היכולת האינטואיטיבית הזאת טבועה בתוכי, להשתמש עם כל המידע החשוב הזה מהחלום, בכל המקומות שבהם אני רוצה להביא יותר שחרור, פחות מתח, פחות לחץ, פחות חוסר וודאות.

אז אני מאחלת לכולם חלומות נהדרים! חלומות מצמיחים וחלומות אוהבים.

הנושא הזה של חלומות, הוא אחד הנושאים הכי מדוברים שיש, והיכולת לראות חלומות בדרך אחרת, היא הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמינו, ועבור העולם.

שתפו את הסרטון בפייסבוק, דרך כפתורי השיתוף שנמצאים כאן.

נשיקות, נילי

28 ספטמבר

By

No Comments

השאלות החשובות ביותר השנה…

28 בספטמבר 2016 | By | No Comments

תמיד אהבתי לשאול שאלות. למעשה, תמיד שאלתי שאלות,
אבל אף פעם לא הבנתי מה אני באמת שואלת, ויותר מכך,
לא ממש חשבתי את מי אני שואלת.

היו לי שאלות סודיות…ביני לבין עצמי, ביני לבין אלוהים.
מתי יהיה לי? איך זה יקרה? מתי זה יקרה?
מתי הוא ישתנה? מתי היא תפסיק להתנהג ככה?

שאלות שתמיד קשורות לנסיבות חיצוניות, שמשהו מבחוץ
ישתנה, ואז כתוצאה מהשינוי הזה, אני אהיה בטוחה ומאושרת.
חוסר הוודאות הזה עשה לי ממש ממש רע. הוא עיכב אותי בהרבה
תהליכים בחיים. חיכיתי לתוצאה מסוימת, חשבתי שזה מה שאני רוצה,
אבל בתוך תוכי חיכיתי לשלווה, והיא תמיד הצליחה להתחמק ממני.

ואני, נשארתי עם לב שבור, אבל היום אני מבינה,
שהוא תמיד היה פתוח לקבל משהו אחר.

בשנת 2005, כתוצאה ממשבר אישי מאוד גדול ואובדן,
התחלתי לשים לב לשאלות שאני שואלת, וככל ששמתי לב אליהן יותר,
השאלות השתנו, השאלות התייפו. השאלות התבגרו.

במקום לשאול, מתי זה יקרה? התחלתי לשאול,
מה נכון לי? מה נכון לדרך שלי? איך האדם הזה,
משקף לי את המקומות בתוכי שאני נמנעת מלראות?
השאלות הזדקקו. הן הפכו לשיח. שיח עם משהו שנמצא
הרבה מעבר לנסיבות חיצוניות.

משנה לשנה, עם המון עבודה פנימית יומיומית,
והתמדה, הבנתי, שכשאני שואלת את השאלות
הנכונות, מגיעות התשובות הבאמת טובות.

אלה שלא מוותרות לי, אלה שיראו לי תמיד את
האמת אודותיי. אלה שישנו לי את הפילטר שדרכו
אני מסתכלת על החיים. אלה שיחזירו אותי למודעות
של מי שאני באמת במרכז שלי, בהוויה שלי.

לדוגמא, במקום לשאול את הפחד, למה זה קרה לי?
אני פונה לאהבה ושואלת אותה, מה את רוצה שאלמד
מהמצב הזה? למי אני לא סולחת? איפה אני מאמינה
שחסר בי משהו?

באילו דרכים אני בוחרת לשים חומה ביני ובין האהבה?

איפה אני מתעקשת לאחוז בדפוס הזה ולמה אני לא
רוצה לשחרר אותו? מה אני מאמינה שהוא נותן לי?
איזה מתנה אני לא מסכימה לקבל במצב הזה?
איפה נמצא מפתח הזהב שלי?
איך אני מגיעה מהמצב הזה למודעות שלמה?
איך אני מוותרת על מלחמה?

היא תמיד עונה, היא תמיד עונה מעבר,
היא לוקחת אותנו למקומות, שאפילו לא דמיינו
שקיימים בתוכינו, והיא תמיד נותנת מענה של
ריפוי ושלווה שנשארת, שלווה שהיא תמיד
הייתה קיימת בתוכינו ותמיד תהיה.

אני מאמינה גדולה בתשובות ושכל התשובות
נמצאות בתוכינו, אנחנו רק צריכים להתחיל לקלף,
לחדד, ולהסכים להיכנס פנימה. להסכים להיכנס
פנימה כדי לקחת אחריות על המסע שלנו,

על החיים שלנו, על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמינו,
וכדי לרפא את כל המקומות שבהם אנחנו מתקיפים
במחשבות שלנו את עצמינו ואת האנשים בחיים שלנו,
ומרגישים אשמה, חוסר מימוש, אפילו הענשה עצמית.

אז אם אתם רוצים לשאול איתי ביחד את השאלות,
שיתנו לכם מענה של שינוי עמוק מבפנים.
אני כאן כדי לתת לכם מענה, בפגישת ייעוץ,
שבה נשאל את השאלות, שמובילות לצמיחה, לריפוי,
לשלווה ואהבה. בכל התחומים שבהם אתם מרגישים
שאתם צריכים את השינוי הזה.

לתיאום ושאלות, ניתן להשאיר פרטים כאן, בעמוד יצירת הקשר

 

acim-day115

27 ספטמבר

By

No Comments

מוגן: שיעור מוקלט במתנה מהקורס בניסים

27 בספטמבר 2016 | By | No Comments

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן: