Image Image Image Image Image Image Image Image Image

09 יוני

By

4 Comments

האם השאלה הזאת עוצרת את החיים שלך?

9 ביוני 2015 | By | 4 Comments

זה כל כך מפחיד לקחת אחריות.

לקחת אחריות על איך אנחנו מרגישים, על איך אנחנו רואים את הקשיים בחיים שלנו.

לפעמים זה פשוט נראה לנו לא הגיוני. לא הגיוני שדברים פשוט קורים לנו ואנחנו צריכים להיות אחראיים לאיך אנחנו רואים את זה…

מה שאני רוצה להגיד לך היום, יישמע לך אולי באמת לא הגיוני.

כל מה שנראה לי שקורה לי מבחוץ, יש לו את הכוח להחליט על מצב הרוח שלי. אבל רק לי יש את הכוח להחליט על מצב הרוח שלי. אני נתתי לכל הדברים את הכוח הזה.

אם נראה לי שזה קורה לי, אז אני נותנת לזה כוח.

הקורס בניסים אומר שאנחנו נתנו את המשמעות לכל הדברים בחיים שלנו. אנחנו נותנים את המשמעות לקושי, אנחנו נותנים את המשמעות אפילו לספל שאנחנו רואים על השולחן שלנו. זה ממש כאילו אנחנו מוזגים לתוך הספל את המשמעות שיש לנו על ספלים. אם זה מזכיר לנו משהו רע, אנחנו רואים את זה כרע, אם זה מזכיר לנו משהו טוב, אז אנחנו רואים את זה כטוב. כלומר, השכל שלנו מלא בכוח, והבחירה שלנו היא אם לנתב אותו על פי המחשבות של האגו, או על פי המחשבות של אלוהים. לכל מקום שבו אנחנו מביאים את המחשבות של האגו, אנחנו בעצם נותנים אישור לחשיכה להיכנס, ועומדים מבחוץ כמו שומרי ראש, כדי לא לאפשר לפנס להאיר, או לאור לזרוח על הדברים.

acim-day115

כשאני מנותקת מאלוהים, אני רואה דברים שמשתנים. פעם זה טוב, פעם זה רע, אבל זה אף פעם לא שלם.

ולמה זה מפחיד?

כי כשאנחנו נמצאים בתהליך של התעוררות, הרבה פעמים אנחנו מלחיצים את עצמנו לראות את כל הדברים כטובים. זה מפחיד אותנו שאולי אם לא נאהב ישר את כל העולם לא נהיה מספיק רוחניים. קשה לנו לחשוב חיובי, כשאנחנו מאזינים לשני מורים. לשני מערכות חשיבה שונות. כשאני נאבקת עם האגו, אני בעצם משתמשת עם האגו, נגד עצמי. המטרה שלי בפוסט של היום, היא להפסיק את הצורך במאבק. אין מאבק, רק בראש שלי. שם נמצא הכל, ושם, אני יכולה לבחור להניח למאבקים בחיי. כשאני מניחה למאבקים בתוכי. האגו אוהב לסבך דברים ולהראות שהכל מורכב, אך האהבה היא הדבר הפשוט ביותר שיש, ועם זאת, גם הכי עצמתי. שום כוח לא יכול לסדר את כל תחומי החיים, כפי שהאהבה עושה זאת. איך? היא פשוט יודעת.

האגו מעוניין להשאיר אותנו תקועים בעבר או בעתיד הלא ממומש. בשביל האגו כל הדברים שמפריעים לנו נראים כמו סוף העולם ובשביל האהבה זה פשוט תהליך של למידה. תהליך של התעוררות למי שאנחנו באמת בלי טיפה אחת של ייאוש, כל פעם עוד צעד קטן ועוד צעד קטן.

אולי את מורה ליוגה, אולי את בלוגרית שרוצה להפיץ את המסרים שלה לעולם, אולי את עובדת עם ילדים, אולי את נמצאת במשרד מהבוקר עד אחה"צ ועדיין את מרגישה שיש בך קריאה פנימית, ליצור, לעשות, להפיץ אהבה. לא משנה במה אנחנו עוסקים, עדיין יש לכולנו תפקיד אחד שמאחד את כולנו והוא לדעת מי אנחנו באמת.

ובחלק גדול מהחיים אנחנו שואלות את עצמנו – למה זה קרה לי?

השאלה הזאת מובילה אותנו לשאול את השאלות האמתיות והמהותיות בקשר למסע החיים שלנו, או שהיא גם עוצרת אותנו. תלוי כמה זמן אנחנו בוחרים להישאר אתה. וכשאנחנו מרגישות בשלות לקחת את האחריות על הראייה שלנו, זאת הנקודה שממנה אין דרך חזרה.

הנקודה שלפעמים אנחנו חווים אותה כהכי כואבת אבל שממנה החיים באמת מתחילים.

כשאנחנו מגיעות לשלב הזה, זאת המתנה הגדולה ביותר עבורנו. אבל אנחנו עדיין לא רואים אותה. צריך עין מיומנת מאוד שיודעת לסנן את התפל ולראות רק את מה שאמתי. הקורס בניסים אומר שהכול מתחיל בשכל שלנו, העין תראה רק מה שהשכל ינחה אותה לראות.

יכול להיות שחווינו אובדן של מערכת יחסים, מקום עבודה או אפילו מתכון שתכננו ועבדנו עליו קשה התפקשש לנו וזה הרס לנו את כל הכיף בארוחה. העין הזאת, הראייה הפנימית שלנו עוזרת לנו בתהליך שאנחנו עוברים, לראות את מה שאמתי ולוותר על האשליה.

למה זה קורה לי?

השאלה הזאת העסיקה אותי ימים ולילות, בכל שיעור עם המורה שלי הייתי מתעמקת בשאלה הזאת עד שבשלב מסוים פשוט הרגשתי שאני מוכנה לוותר על הקורבנות שלי קצת ולהבין באמת מה השאלה הזאת אומרת.

ואז הבנתי שהשאלה הזאת לא מדויקת ולא רק שהיא לא מדויקת, היא גם לא רלוונטית עבורי. כי לפי נקודת המבט הרוחנית, שום דבר באמת לא קרה לך. השאלה שבאמת הייתי צריכה לשאול את עצמי מלכתחילה  במקום, "למה זה קרה לי"?

היא:

האם זה באמת קרה לי?

ולאחר מכן את השאלות, "האם באמת יש כוח שיכול להחליט אם אהיה מאושרת או לא"?

"בידי מי אני מפקידה את האושר לי"?

"עד כמה אני משקיעה אנרגיה ומאמץ במה שנתפס בעיני כשלילי"?

"האם זה באמת סוף העולם"?

"האם לא עברתי דברים כאלה בעבר והצלחתי להתמודד איתם"?

והשאלה הכי חשובה:

"מה האהבה רוצה שאלמד מהמצב הזה"?

אולי היא רוצה שאלמד לקבל את עצמי ללא תנאי?

אולי היא מנסה לעורר אותי לכוח של הסליחה?

אולי היא מנסה לגרום לי לזכור מי אני באמת?

ועכשיו אלייך:

מה האהבה רוצה שתלמדי מהמצב שנראה לך הכי הכי קשה כרגע בחיים שלך?

אני רוצה לשמוע ממך.

כאן למטה בתיבת התגובות.

באהבה ענקית,

נילי

Comments

  1. אפרת

    וואוו, נילי. ממש מעניין ומעורר מחשבה. תודה!

    • admin

      תודה רבה אפרת יקרה!

    • נילי וקס

      הי נילי קראתי הכל יכולת הניסוח שלך מדהימה התעכבתי על 2 משפטים "כשאנחנו נמצאים בתהליך של התעוררות, הרבה פעמים אנחנו מלחיצים את עצמנו לראות את כל הדברים כטובים" תגובה: אני לא חושבת שאנחנו מלחיצים את עצמנו אנחנו יותר מנתבים את עצמנו לשם בנסיון להצליח. נכון באסה לנו אם אנחנו לא מצליחם. המשפט השני : "כשאנחנו מרגישות בשלות לקחת את האחריות על הראייה שלנו, זאת הנקודה שממנה אין דרך חזרה.' הוא כל כך נכון ומדיוק להפליא. נילי אני מאחלת לעצמי שיהיה לי תמיד את הזמן לקרוא את מה שאת כותבת

      • admin

        נילי יקרה,
        תודה רבה לך!

Submit a Comment