Image Image Image Image Image Image Image Image Image

טיפול התמודדות עם אבדן

sign_up_form_v2
profile_pic

 

התמודדות עם אבדן

תהליך התמודדות עם אבדן, נחווה בדרך כלל בקושי ובבדידות. בעולם שלנו שהכל נהיה מאוד מהיר וזמין, הרבה פעמים מצפים מאיתנו לחוות את ההתמודדות עם האבדן בדרך מהירה. אך מדובר בתהליך שכל אדם חווה עם עצמו באופן אישי, ולכל אבדן יש את הנסיבות הנלוות אליו. הרבה פעמים הפחד מלחוות את הכאב וההתמודדות עם הרגשות הלא קלים, מאיץ בנו לנסות לברוח למקומות אחרים וזה לגמרי בסדר. אך כשאנחנו מוכנים לגעת בכאב על מנת לרפא אותו ולהיזכר מי אנחנו באמת, אנחנו מקבלים את כל התמיכה והעזרה מההדרכה הפנימית שלנו.

אספתי עבורכם מספר שאלות נפוצות שנשאלתי על התמודדות עם אבדן ואני משתפת כאן עבורכם את התשובות:

ש:

אבדתי את בעלי לפני כשנה ועדיין מאוד מאוד קשה לי לקום בבוקר לעבודה כרגיל. אני מרגישה שאין לי טעם לכלום, הדבר היחיד שמחזיק אותי הוא התקווה שאולי יום אחד הכאב יחלוף ואחזור לעצמי. האם יש זמן מקסימלי שנחשב נורמלי להתמודדות עם אבדן?

ת:

אין זמן שנחשב נורמלי להתמודדות עם אבדן. לכל אחד יש את התהליך האישי שלו, וכל אחד מאתנו לוקח את האבדן למקום שלו. בעולם שלנו, הכל התחיל ללכת כל כך מהר, ששנה אחת זה נראה לא נורמאלי או לא בסדר. אנחנו מרגישים שהכול חייב להיות מהר ולא מכבדים את הלאט. יש לנו אוכל מהיר, כדורים להרגעת כאב ראש באופן מהיר, בגלישה באתרים רשום לנו, "מיד תועבר לעמוד המבוקש", ההודעות בווטס אפ מגיעות תוך שניה, ונראה לנו מאוד סביר  לחשוב שאולי גם ההתמודדות הזאת צריכה להיות מהירה. הכוונה היא לא להתבוסס שנים על גבי שנים ברגשות שליליים, אלא לשים לב לכל רגש שעולה, ולהבין מה הוא בא לומר לי, לקרוא ספרים של עזרה עצמית, להקדיש לעצמך ממש מס' דקות לפחות בכל יום למדיטציה ותפילה, לסגור מעגל, לעשות תהליכי שחרור עם עצמך או עם מטפל רגשי, לכתוב יומן או לעשות דברים מתוך השראה שבעצם יובילו אותך צעד אחר צעד להתמודד עם האבדן.

ש:

אבא שלי נפטר לפני כשבע שנים. אף פעם היחסים ביננו לא היו טובים. אני מאוד אוהבת את אבא שלי עד היום אבל הרבה פעמים אני מרגישה רגשות מעורבים כלפיו. מצד אחד אני אוהבת אותו ומתגעגעת מאוד, ומצד שני אני עדיין מוצאת את עצמי כועסת ומאוכזבת ממנו ואני מרגישה רע עם עצמי. אשמח מאוד לקבל נקודת מבט ממך על הנושא.

ת:

אחד הדברים שלימדו אותנו זה שאם מישהו נפטר, חייבים להפסיק עם הכעס ושזה לא טבעי לכעוס או להרגיש מאוכזבים מדברים שקרו במהלך הקשר שלנו. נכון שהרגשות האלו יכולים להכביד עלינו, אבל האשמה העצמית על הרגשות האלו, היא זו שעושה את המצב לגרוע יותר. אנשים מצפים מאתנו להיות עצובים בזמן שאנחנו כועסים, או שנמשיך הלאה, בזמן שאנחנו מבולבלים. הכי חשוב להיות כנים עם עצמינו ולשאול, מה אני מרגיש עכשיו?

כי אם אנחנו נמשיך לנסות להתאים את הרגשות שלנו לרגשות שהסביבה מצפה מאתנו להרגיש, אנחנו רק נגדיל את הכעס המוסווה ונוציא אותו על אנשים חפים מפשע בהתפרצויות, באכילה רגשית, בהתמכרויות מגוונות וכו'…

הרגשות שלנו רוצים את תשומת ליבנו, ברגע שהם מקבלים תשומת לב ואהבה, הם מתעכלים ומתפוגגים. הכי חשוב שנבין שהתמודדות עם האובדן היא תהליך. התהליך הזה יכול להצליח מאוד אם נסכים לא לשפוט את עצמנו על הרגשות שלנו. בתהליך הזה יש הרבה רגעים של עצב וגם הרבה רגעים של שמחה ונוסטלגיה. אם נשפוט את עצמנו על התהליך הזה נרגיש אשמה מיותרת. הרגשות שלנו רוצים שנאיר עליהם עם פנס.

לא לכעוס על עצמי, להבין את עצמי, לקבל שזה מה שאני חווה עכשיו מבלי לשפוט את עצמי…

ש: 

קשה לי לקום בבוקר ולהמשיך כרגיל, מה אני עושה עם זה?

ת:

בכל יום לעשות משהו אחד שעושה לנו טוב. יש הרבה אנשים שמרגישים מאוד קרבניים כשהם חווים אובדן והם מרגישים שפשוט לא מגיע להם לעשות דברים שהם אוהבים. מנקודת מבט רוחנית יש לנו את העולם הפיזי שבו אנחנו חיים על זמן ליניארי, ויש את העולם הנצחי שבו אין זמן. לכולנו יש איפה שהוא בפנים את הנטייה להאמין שהאנשים שאיבדנו, עוברים למקום שבו אין זמן. אך אם זה כך, גם בתוכנו יש את הרוח הנצחית הזו. העובדה שאנחנו חיים בגוף פיזי אינה אומרת שאנחנו רק הגוף הפיזי הזה. אני זוכרת שהדבר שהכי עזר לי להתמודד במצב הזה היה לחשוב שאבא שלי פשוט עבר לחדר אחר שבו הגוף שלו לא נראה יותר דחוס אלא קליל. הרוח הנצחית קיימת בכל אחד מאתנו. עצם זה שאנחנו לא רואים את האהובים שלנו יותר בגוף פיזי לא אומר שהם לא מלווים אותנו בדרך כזו או אחרת.

אני חושבת שעצם זה שיש לנו את התקווה שכולנו חווים את הכל יחד, ושבסך הכל האדם האהוב שכל כך חסר לנו עדיין קיים ברובד שבו אין סופיות לכלום, יכול לעורר בנו את המוטיבציה לעשות צעד ועוד צעד ועוד צעד, לעשות עבודה פנימית, להכיר באני האמיתי שלנו שלא חווה אבדן, שלא חווה עצב, שלא חווה ייאוש או צער ולהביא את הנצח הזה לחיי היום יום שלנו.

אם חווית אבדן ואת רוצה לצמוח ממנו, ניתן להזמין סדרה של 10 מפגשים – מסערה לייעוד.

לכל הפרטים לוחצים כאן