Image Image Image Image Image Image Image Image Image

08 יולי

By

2 Comments

לאהוב בלי סיבה…

8 ביולי 2017 | By | 2 Comments

"כל הדברים הם שיעורים שאלוהים רוצה שאלמד". (קורס בניסים שיעור 193)

תל אביב

כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני שלנו, הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו. הנסיבות שאנחנו רואים הן התוצאות. המקור של התוצאות האלה נמצא במישור של המחשבות. כלומר, אם אני לא מרוצה ממשהו, ואני אנסה לשנות אותו מתוך התוצאה, אני לא אצליח לשנות אותו, כיוון שלא משם תבוא הגאולה שלי. אני צריכה לקחת צעד אחורה, ולהיכנס למרחב אחר. המרחב של הסיבות, שמשפיע על התוצאות.

זה נראה לנו שהתוצאות הרבה פעמים מגיעות אחרי המחשבות. אבל זה רק בגלל שאנחנו חיים בעולם של זמן ומרחב, שנראה שיש השהייה בין המחשבה לבין התוצאה שלה. המחשבה הווה את עצמה תמיד, היא תמיד מתרחשת כאן ועכשיו, וזו הסיבה שאנחנו תמיד יכולים לחשוב מחדש, לבחור מחדש כיוון של מחשבות שמחוברות למקור שלנו, האהבה שבנו, לעומת המחשבות שמבוססות על פחד, ותפיסות שגויות של מי שאנחנו בעולם הזה.

השאלה החשובה ביותר:

הדבר הכי חשוב שנשאל את עצמינו תמיד, זה מי אני ומה אני עושה כאן?

מי אני? ילד מושלם של אלוהים.

מה אני עושה כאן? באתי לזכור מי אני ולהזכיר.

איך? על ידי כך שארפא את הלב שלי, והריפוי שאחווה אני יעזור גם לריפוי של אנשים אחרים. הם לא חייבים להיות אנשים שאני מכיר. הם לא חייבים לדעת שזה דווקא ממני או אני, כי אלו גם מחשבות שמגיעות מהאגו שרוצה תמיד שיכירו בו, יהללו אותו ויגידו לו כמה הוא מדהים ומיוחד.

על פי הקורס בניסים, אף אחד לא מיוחד וכולנו מיוחדים. לכל אחד יש את המתנות שהוא קיבל מאלוהים, וכל אחד יכול להשתמש עם המתנות שהוא קיבל כדי לבצע את המשימה שלו. המשימות שלנו הן משימות באהבה, אנחנו מתחברים למשימות שלנו כשאנחנו חווים קושי. קושי במערכות יחסים, בעבודה, בעסק, עם בני הזוג, עם העובדים שלנו או הילדים שלנו. זה לא משנה, בכל מערכת יחסים, יש לנו את האתגרים שלנו, והמשימה שלנו היא תמיד להתבונן על המחשבות של האגו שלנו.

איך האגו שלי מתנהל עכשיו? מה הוא רוצה להשיג? האם הוא רוצה תשומת לב? האם אני מגיבה עכשיו מהמקום הפצוע שלי מהילדות? האם אני באמת מאמינה שמגיע לי מה שאני מבקש? האם אני מנסה להשיג בכוח משהו? האם אני מנסה להעניש את עצמי? את האדם שאיתו קשה לי?

אלו שאלות של התבוננות. התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו. התבוננות עוזרת לנו להגיע למישור של הסיבות, ולעשות שם עבודה פנימית. העבודה הפנימית הזאת משחררת את התוצאות שאנחנו רואים, ועוזרת לנו לשנות תפיסה.

התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו.

ואז כל קושי הופך לשיעור באהבה. במרחב הזה אנחנו יכולים גם להתפלל, לשנות את התפיסה שלנו לגבי עצמינו ולגבי אותו אדם או קושי, והתפילה שלנו תמיד נענית והופכת להבנה, וככה אנחנו מאירים מקומות חשוכים בתוכנו. מקומות ששנים חיכו להכרה והבנה. הבנה והכלה. כשאנחנו מכילים ומכירים במה שאנחנו מרגישים וחושבים, אנחנו מאפשרים לדרמה לרדת קצת, ולאנרגיות להשתחרר, ולאפשר לתוצאה הטובה ביותר עבורנו ועבור אותו אדם להתהוות ולהופיע במסך שלנו.

כל ריפוי הופך לנס

כשאנחנו מרפאים את המקומות האלה בתוכנו, אנחנו מרפאים בלי שנדע אפילו, אנשים אחרים. אנחנו פשוט מאפשרים להם לרפא פצעים שלהם, וכך אנחנו משפיעים על כל כך הרבה אנשים בלי שאפילו נדע. אבל בתוך תוכנו אנחנו יודעים, שכולנו מגיעים מאותו מקום, כולנו יודעים שהמקור שלנו הוא מקור אחד. ואז ניסים מתרחשים בחיים שלנו ובחיים של אחרים. אנחנו אוהבים בלי סיבה, כי אנחנו הסיבה. אנחנו פשוט שכחנו את הכוח שיש לחשיבה שלנו, ואני לא מדברת על חשיבה ניו אייג'ית שהכל טוב וכו'. הכוונה שלי היא שיש בנו יכולת לחשוב יחד עם האהבה, יחד עם אלוהים, ואנחנו מנסים לעוות את החשיבה הזאת ואז אנחנו מונעים מניסים להתרחש באופן טבעי. כשאנחנו מכירים בכוח השכל שלנו, ומתאמנים על התבוננות, אנחנו מחזירים את השכל שלנו בחזרה למקור, ושם, במקום הזה, במישור של הסיבות, אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש. בכל אזור שבו אנחנו מרגישים הגבלה, מחסור, כאב. בדיוק לשם, אנחנו צריכים להביא את המקור שלנו.

ועכשיו שאלה אליכם: 

ספרו לי, באיזה ,תחום אתם מרגישים שדרוש שינוי מחשבה? שינוי תפיסה? מה הקושי באזור הזה בחייכם?

(כיתבו לי כאן בתיבת התגובות)

באהבה ענקית,

נילי

Comments

  1. אלה

    יש לי הרבה יותר מדי.בעיה שחוזרת על עצמה עם הרבה אנשים וסיטואציות זה שאני מרגישה שלא ״רואים״ אותי.אפילו אם אני מדברת לא מקשיבים לי,אם אני כותבת ויש היום טכנולוגיה נהדרת שהייתי בטוחה שבעזרת הטכנולוגיה,הפייסבוק סוף סוף יראו אותי ובודאי אגיע להרבה אנשים שיאהבו ויעריכו את מה שאני כותבת וזה לא קורה.אני עדיין שקופה.כשהעליתי את הבעיה הכאובה הזאת בסדנה שהשתתפתי עוד שאלו אותי,למה זה חשוב לי?מאד מאד מתסכל שאנשים לא מבינים ומתייחסים בשוויון נפש לכל מה שכואב לי עד שנדמה שלרוב האנשים יש לב אטום כאבן ואת זה הייתי רוצה לשנות.איך אפשר לשנות את זה מתוכי?תודה

    • admin

      היי אלה אהובה ויקרה,

      קודם כל הדבר הראשון והכי חשוב, זה שאת שמה לב שזה דפוס שחוזר על עצמו. אבל מה שיותר חשוב מכך וזו גם הסיבה ששאלו אותך בסדנא.
      כל דבר שאומרים לנו, משקף לנו משהו שאנחנו א. או אומרים לעצמינו ולא מכירים בכך שאנחנו אומרים את זה לעצמינו. ב. או שיש לנו עניין לא פתור סביב מה שאמרו לנו. הכוונה שמענו את זה בזמנים אחרים, במקומות אחרים בחיים. יש לנו בגוף הרגשי, כאב שנמצא ויש לנו ממש חלק בלתי מודע שמשחזר את הכאב שחווינו כילדים. הכאב הזה מתבטא במערכות יחסים, או זוגיות, או עם הסביבה שלנו.
      לכן, כשאנשאלת מה שנשאלת בסדנא, זה נגע לך במקום של לא רואים אותי. המסר כאן הוא לראות את עצמך, ולהתבונן על הצורך שאחרים ייראו, במה זה נוגע, על מה זה יושב? ולהיכנס למקומות האלה דרך כתיבה, התבוננות. תהליך שאנחנו עושים בינינו לבין עצמנו או תוך כדי טיפול, אבל משהו שיהיה בינך לבין עצמך כדי שגם לשם לא ייכנס המקום הזה שמחפש אישורים. לראות את עצמך ממש מבפנים, ואת הצורך בראייה חיצונית מבחוץ לקבלת אישור ואז לבקש הדרכה אינטואיטיבית איך לשחרר את המקום הזה ולרפא אותו. תודה על השיתוף! עצם השיתוף שלך המון אנשים מבינים על עצמם דברים גם כן.

Submit a Comment