Image Image Image Image Image Image Image Image Image

07 ינואר

By

2 Comments

מדיטציה – מה עושים כשאין חשק לעשות מדיטציה?

7 בינואר 2015 | By | 2 Comments



מה לעשות כשאין חשק לעשות מדיטציה?

היום אני רוצה לדבר על הקטע הזה שאנחנו מרגישים שאין כוח וטעם לעשות מדיטציה.

כשאנחנו מתחילים להיכנס לאיזה שהוא מסלול או תרגול יומיומי של דרך מסוימת, שיטה מסוימת ולא משנה בעצם לאיזה דרך רוחנית או שיטה אנחנו מחוברים, ברוב השיטות או ברוב הדרכים מאוד מומלץ לעשות מדיטציה.

אבל בואו נודה, הרבה פעמים אין לנו חשק לעשות את זה. אני מודה :).  לפעמים קמים בלחץ להתחיל את היום, דברים קורים, נכנסת לנו שיחת טלפון והכל נראה מאוד חשוב, רק לא לעשות מדיטציה.

אבל למה זה חשוב לא לוותר על ההרגל הזה ומה בעצם אנחנו מפספסים כשאנחנו מוותרים עליו?

אז ברגע שאנחנו מתחילים בדרך שלנו, בדרך של הצמיחה האישית שלנו, כמו בכל דרך יש עליות וירידות. כשהכל טוב אנחנו נוטים לשכוח כמה קשה היה לנו בעבר ואנחנו מתחילים לעשות לעצמינו הנחות. "לא צריך, הכול כבר בסדר, לא כדאי"…ואז פתאום מגיע איזה שהוא בום ואנחנו אומרים לעצמנו, "חבל שלא עשיתי קודם, חבל שהייתה לי הזדמנות, ההדרכה שלי נתנה לי סימן, הייתי צריכה לעשות"…

#לא לשפוט את עצמינו

אז קודם כל, אין טעם לשפוט את עצמינו, זה לא הכיוון, זו לא המטרה. המטרה היא בעצם להרגיל את עצמינו כמו שאנחנו קמים בבוקר לצחצח שיניים, להתחיל לעשות מדיטציה. להתחיל לעשות משהו עבור עצמינו. משהו שיוביל את עצמינו להתחיל את היום, את השעה, או את הערב באופן שבו אנחנו מחוברים להוויה האמתית שלנו.

#להיות מחויבים רק לאור

ברגע שהחלטנו שאנחנו מחויבים לאור ואנחנו לא מחויבים יותר לחשכה הפנימית הזאת, לבלגן ולעולם של החוסר והאגו, אנחנו בעצם מתחייבים לאור. ברגע שאנחנו מתחייבים לאור אנחנו צריכים לתחזק אותו ברמה כזאת שכל הזמן אנחנו נהיה מודעים אליו.

האור כל הזמן קיים בתוכינו, ההדרכה הפנימית שלנו כל הזמן איתנו. האנרגיה של האהבה כל הזמן אתנו, אבל אנחנו הרבה פעמים בוחרים באופן לא מודע להתנתק מהמקום הזה ועוד פעם ללכת למקומות שהאגו מנסה להוביל אותנו אליהם. למקומות חשוכים, להרפתקאות שכבר מיצינו אותם ונמאס לנו מהם. ועדיין אנחנו מוצאים את עצמינו חוזרים לדפוסים ישנים שאנחנו יודעים שלא משרתים אותנו יותר.

ברגע שאנחנו מחוברים לאור, אנחנו מחויבים להטעין את עצמינו באור, ולתת לאור להוביל אותנו ולא לחשכה.

מדיטציה זאת אחת מהדרכים שאנחנו יכולים להשתמש בהם, אחד מהכלים הכי זמינים, היא לא עולה לנו כסף, והיא תמיד שם עבורנו. פשוט להתחיל לעשות אותה, כל יום, מבלי לוותר לעצמינו.

אני יכולה להגיד מהניסיון האישי שלי שבתקופות שהייתי מוותרת לעצמי ולא עושה מדיטציה, אז הייתי בסוף היום סחוטה נפשית, רגשית ופיזית. בתקופה שהתחלתי לתרגל את שיעורי הקורס בניסים שבהם יש בעצם 365 מדיטציות, מדיטציה אחת בכל יום, אז בשנה הראשונה זה היה מאוד מאתגר, והרבה פעמים לא היה לי חשק להתמיד ולפעמים בחרתי פשוט להניח לזה ולא להמשיך או לתרגל שיעור אחד במשך מס' ימים עד שהייתי מרגישה סוג של פתיחות בלב והקלה.

אך בשנה השנייה והשלישית וברגע שהחלטתי שאני מתחייבת לעשות את זה יום יום, אני לא יכולה להגיד שלא היו לי אתגרים, או עליות וירידות, אבל הדרך הייתה הרבה יותר פתוחה. דברים הרבה יותר זרמו. רגשות היו ממצים את עצמם. הייתי נותנת במה לרגשות הרבה יותר מהר וגם אם זה לא היה מהר זה היה מרגיש הרבה יותר בנוח, הרבה יותר בסדר.

המטרה של לעשות את המדיטציה בכל יום היא שנוכל להקשיב לקול הפנימי האוהב שלנו, להטעין את עצמינו באור שיהיה שם כל היום עבורנו. לנשום, להירגע ופשוט להתחבר להדרכה הפנימית שלנו. להתחיל לבקש פתרונות רוחניים, פתרונות יצירתיים, לקבל תובנות על איך להתמודד במצבים מסוימים.

זה לאו דווקא חייב להיעשות בתחילת היום, אפשר גם באמצע היום. בכל דקה אפילו.

#להתמקד באיכות ולא בכמות

מדיטציה לא חייבת להימשך שעות על גבי שעות, היא יכולה אפילו להימשך גם דקה. אחד הדברים ה"מתוחכמים" ביותר שהאגו עושה הוא להלחיץ אותנו בזמן, מזכיר לנו כל הזמן את המשימות שיש לנו לעשות היום, והוא מוביל אותנו לחוות את הזמן בדיוק בצורה ההפוכה שלשמו הוא נועד. הזמן נועד לעזור לנו להירפא ולהבין דברים, כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להאט את עצמנו, הזמן מתרחב. כשאנחנו מלחיצים את עצמינו, הזמן מתכווץ. לכן, הכמות לא משנה כאן, מה שמשנה מאוד זאת האיכות. מה אני בוחרת להביא לדקה הזאת שאני בוחרת להתחבר להוויה האמתית שלי? להדרכה הפנימית שלי? לאלוהים שבתוכי? לכוח הזה שמניע את העולם? לא מהמקום של האגו אלא מהמקום של באמת להביא את עצמי למקומות טובים יותר.

אז כדי למצוא את הפתרונות היצירתיים האלה וכדי להתמודד במערכות יחסים ברמה הרבה יותר מתקדמת וגבוהה, בכדי להצליח לבטא את עצמינו יותר טוב, ולהרגיש טוב עם עצמינו מבפנים וגם להקרין את זה החוצה, אנחנו יכולים להתחייב לעשות מדיטציה על בסיס יומי.

#מה אני בוחרת להביא איתי לרגע הזה?

כשנביט בעוד חודש או שנה קדימה, נוכל לראות שההתמדה בעצם הצילה אותנו בכמה וכמה מצבים. עצם זה שלא וויתרנו לעצמינו. הדרך הכי טובה לדעתי להסתכל על זה היא לא להתייחס לכמות, אלא להתייחס לאיכות ולמה אנחנו בוחרים להביא אתנו למדיטציה. בין אם זה דקה, בין אם זה חמש דקות, בין אם זה ארבעים דקות. זה לא משנה. מה שמשנה הוא מה אני בוחרת להביא אתי לאותו רגע מקודש.

ותמיד לזכור שהאגו מנסה להראות לנו כמויות בזמן שההדרכה הפנימית שלנו מובילה אותנו לראות איכויות. ברגע שאנחנו בוחרים להתחבר להדרכה הפנימית שלנו, אנחנו בוחרים להתחבר לעצמה הפנימית שלנו. כי ההדרכה הזו היא העצמה הפנימית שלנו, ההדרכה שלנו היא מקום של כוח אותנטי ואמתי, כוח של נתינה, כוח של אהבה ולא כוח מניפולטיבי שמנסה לגרום לדברים לקרות בכוח או למצבים להשתנות ולדברים לקרות כדי שאנחנו נהיה שמחים או ננסה לשלוט על תוצאה מסוימת. זה לא הכיוון.

acim-day50

 

הכיוון הוא להתחבר לאני האמתי שלנו שהוא בעצם אוגר בתוכו אהבה, שלווה פנימית, שמחה, אור, יצירתיות, ואלו כל הדברים בעצם שמובילים אותנו ליצור את המציאות שלנו ברמה אחרת לגמרי. ברמה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא נלחמים יותר במציאות. כיוון שאין במי להילחם. אין צורך להילחם. המלחמה מתרחשת בתוכי אבל אני גם יכולה לבחור אחרת. הכול בסדר, כל מה שקורה עכשיו הוא מה שצריך לקרות. אנחנו לומדים מהרגע הזה מה שאנחנו אמורים ללמוד ממנו.

אז לא לוותר לעצמנו, לעשות ולשבת, ולכתוב את התובנות שלנו אחרי המדיטציה או בסוף היום ושתפו אותי בתובנות שעולות לכם והכי הכי חשוב שיהיה המון בהצלחה :)

Comments

  1. נגה

    וואו, איזה מדהימה! נתת פה המון אינפורמציה, תודה רבה!

    • admin

      תודה רבה! מדהימה את בעצמך!

Submit a Comment