Image Image Image Image Image Image Image Image Image

מחשבות אוהבות וניסים

 

"לסלוח משמעו פשוט לזכור רק את המחשבות האוהבות שנתת בעבר, ואת אלה שניתנו לך". (קורס בניסים)

יום אחד כל החיים שלך משתנים, כל מה שהיה נראה לך פעם משמעותי הופך לקטן ושטותי. אני יודעת מה זה כי אני הייתי בדיוק שם. בתחילה יש את התחושה הזו ששום דבר לא יחזור להיות כשהיה. פתאום שיחות החולין של האנשים שסובבים אותך נשמעות לך כמו ערימה של שטויות. "על מה הם מדברים בכלל"? "אין להם מושג מה קורה בתוכי עכשיו".

המון רגשות שאפילו לא ידעת שקיימים נמצאים שם ואת מרגישה שאין לך שליטה על מה שקורה בתוכך. יכול להיות שחווית אובדן, יכול להיות שמישהו יקר לך עזב את חייך, יכול להיות שחווית פיטורין או שחווית נתק מאדם יקר.

אבל מגיע רגע שבו את יודעת בתוכך שחייבת להיות דרך אחרת להתמודד עם המצב הזה. באותו רגע שבו את מחליטה לפנות לכוח גדול ממך ולתת לו להוביל את הדרך, את מאפשרת לעצמך לחוות ניסים על ידי זה שאת מתחילה להתעורר לאני האמתי שלך ולבחור בחיים בכל יום מחדש. אפילו מעבר לכל יום, לבחור בחיים בכל רגע ורגע מחדש. לבחור בחיים זה פשוט להיות את בגירסא הכי גבוהה שלך.

המשבר מביא אותנו לנקודה הטובה ביותר בחיינו, וזה המקום שממנו בעצם אפשר לראות איך שנים של חוסר אהבה עצמית הובילו אותנו להרבה מקומות ודברים שלאו דווקא שירתו אותנו בדרך הטובה ביותר ופשוט להתחיל לבחור באהבה עצמית. לבחור באהבה עצמית, זה ממש כמו לבחור בחיים.

כדי לבחור בחיים בכל בוקר מחדש, לקום בבוקר בהרגשה של משמעות וללכת לישון בלילה בידיעה שהגשמתי את התפקיד שלי בעולם, יהיה עליי קודם כל לבחור במחשבות אוהבות. לפי הקורס בניסים, אין לנו מחשבות נייטרליות. או שאנחנו בוחרים במחשבות פחד, או במחשבות האהבה. מחשבות הפחד הן האשליה הגדולה ביותר, אך עדיין, גם הן, משפיעות עלינו ברמה הפיזית. הן משפיעות על הדרך שבה אנחנו קמים בבוקר, הן משפיעות על המוטיבציה שלנו, הן משפיעות על כל מערכת יחסים שיש לנו, גם בעבודה, גם עם בני הזוג וגם עם האקס.

לבחור במחשבות אוהבות, זה לבחור במחשבות שמאוחדות עם האלוהי שבנו. מעבר לעולם הדואלי שאנחנו מתבוננים עליו. זה לחשוב עם האני האמיתי שבך. זה לבטא את מה שאני מרגישה מהמקום הכי עמוק ואותנטי, לתת להדרכה הפנימית שלי לדבר דרכי, לבחור בסליחה ככלי היחיד שיעזור לי להבחין בין אשליה לאמת, בין מה שתפל למה שבאמת חשוב. בין מה שזמני, לבין מה שנצחי.

ברגע שאני בוחרת לחשוב מחשבות אוהבות, אני משיבה את הכוח שהשלכתי על אנשים ומצבים, אליי בחזרה. בגלל שהעניים הפיזיות שלי הראו לי שיש משהו מחוץ לעצמי שיכול להפר את השלווה שלי.

לבחור במחשבות אוהבות, זה לקחת אחריות על העולם הפנימי שלי.

כשאני לוקחת אחריות על העולם הפנימי שלי, על המחשבות שלי, על הרגשות שלי, על החלק שלי בדרמה האנושית, אני יכולה לבחור להבין מה השיעור שלי בכל מצב, ולהיעזר בהדרכה הפנימית שלי, שתמיד תראה לי את מה שאני מרגישה מוכנה ונכונה לראות.

כשהחיים לא קורים לי יותר מחוץ לעצמי, כשאני מנתקת את עצמי מהדימויים שהעולם לימד אותי לסחוב איתי כמו, בת, אימא, מורה, תלמידה, רוחנית, ספורטאית, שוחרת בריאות וכו'…אני יכולה לחוות את ההוויה שרואה את כל הדימויים האלה, לחבור לשלם, ומהשלם הזה אני מתחילה להבין  את ההקשרים בין כל הדברים, וגם אם כל הדברים לא מובנים, זה עדיין בסדר, כי יש קול בתוכי שאני בוטחת בו ואני יודעת שהוא תמיד יוביל אותי להיות במקום הנכון בזמן הנכון. אני מתחילה לחוות רגעים של חופש. חופש פנימי, קריאה ממקום רחוק שנמצא כל כך קרוב. נמצא כאן, ברגע ההווה.

כשנפרדנו במחשבה מהשלם שלנו, הפרדנו את עצמנו במחשבה מאלוהים, ואז הפרידה הדמיונית הזו, יצרה תחושת אשמה. האגו שלנו, העצמי הנפרד, זה שרואה את העולם כמשהו פיזי ומתכלה שבו הולכים רק גופים פיזיים, שמהם הוא מנסה להשיג דברים, דואג תמיד להשאיר אותנו במצב הנפרדות הזה, ואנו, נשארים אתו פעם אחר פעם, פשוט מתוך הרגל, הרגל שנוצר משכחת הזהות האמתית שלנו. האשמה הזו, שעדיין כמובן קיימת בתוכנו, מוסווית טוב טוב על ידי האגו, המטרה שלו היא שלעולם לא נזהה שהיא בתוכנו, כדי שלא נבין את הפירוד הדמיוני שיצרנו מאלוהים (השלם שלנו). הטריק של האגו להסוואת האשמה העצמית, היא השלכת האשמה החוצה.

באותו רגע שעזבנו את הבית שלנו בדמיון, נכנסנו לתוך החלום. בחלום יש טוב ורע, בחלום יש פירוד, בחלום יש חוסר אונים, בחלום יש אובדן, בחלום יש מוות וחיים, בחלום יש משהו שתמיד חסר אז אנחנו חייבים לנסות להשיג אותו מאנשים אחרים. בחלום, האגו תמיד דואג שתהיה אומללות בגלל סיבה כל שהיא. חוסר תקשורת בזוגיות, בעיות אכילה ומשקל, שנאה או טינה. בחלום, כל היחסים שלנו הם יחסים מיוחדים. אנחנו אוהבים מישהו עד כדי שיגעון, או שונאים מישהו עד כדי שיגעון.  בחלום אנחנו תמיד משווים את עצמנו לאחרים. בחלום אנחנו מרגישים רע הרבה פעמים וטוב הרבה פעמים. אבל בחלום תמיד יש את הפחד שהטוב הזה ייגמר, כי בחלום יש את מושג האובדן.

החדשות הטובות הן, שמעולם לא עזבנו באמת והחלום הזה הוא לא ממשי. התפקיד שלנו הוא לדעת שאנחנו בתוך החלום אבל לא מהחלום. התפקיד שלנו הוא להתעורר מהחלום הזה על ידי תהליך של שינוי פנימי.

אך אנחנו לא לבד, יש בתוך כל אחד ואחד מאתנו הדרכה פנימית שברגע שאנחנו בוחרים להושיט יד לעזרה ולקבל את ההזמנה שלנו לריפוי, אנחנו נקבל את כל התמיכה, את כל מה שנזדקק לו, על מנת להשלים את התהליך ולהפיץ את המסר של הריפוי שלנו לכל מי שיזדקק לו אחרינו.

כשאנחנו בוחרים במחשבות אוהבות, אנחנו בעצם בוחרים בתת מודע לאפשר גם לאחרים שנקלעים למבוי סתום בחיים, לבחור באור הפנימי שלהם גם. אפשר לומר שיש בתוכנו אלה פנימית, אחות נשמה שכבר מחוברת לתבונה, ולכן בכל פעם שנבחר באגו ונזכר שאנחנו רוצים לבחור אחרת, נוכל לקרוא לה, להקשיב, והיא תאמר לנו את הדברים שמותאמים באופן מדויק לשפה האישית של כל אחד ואחד מאתנו. ההדרכה הפנימית הזו, משתוקקת לשיר דרכינו את השיר האישי של כל אחד ואחד מאתנו, ולבחור בחיים. או כמו שווין דייר כתב באחד מהמאמרים שלו, "אל תמות עם המוזיקה שלך עדיין בתוכך".

לכל אחד מאתנו מגיע לחיות חיים מלאים. מלאים בהגשמה, מלאים בשמחה, מלאים בניצוץ פנימי שפורץ החוצה. לא משנה מה המקצוע שלנו, לא משנה אם אנחנו שכירים או עצמאיים, הצורה היא של האגו. התוכן הוא מהאהבה.

לפי  הקורס בניסים, יש רק שני רגשות והם פחד ואהבה. כל מה שקשור לעולם הפחד, קשור לעולם החלום, וכל מה שקשור לאהבה הוא בעצם ההבנה שהחלום הזה לא קיים ושמעולם לא באמת עזבנו את המקור שלנו. לפי הקורס, רק האהבה ממשית והתפקיד שלנו הוא בעצם להיזכר מי אנחנו באמת ולהזכיר. לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים את הגוף הפיזי שלנו, ממשהו שמתכלה למשהו שמפיץ ריפוי. התפקיד שלנו הוא בעצם לשיר את השיר שקיים בנו ודרכו להפיץ אהבה וריפוי לעולם.

 

sign_up_form_v2
profile_pic