Image Image Image Image Image Image Image Image Image

24 אפריל

By

8 Comments

איך לקבל את העתיד מבלי לחשוש ממנו?

24 באפריל 2015 | By | 8 Comments

איך לחזות עתיד

תתארו לכם לרגע שכל העתיד היה פתוח בפנינו, כל תמונת החיים, כל התשובות, זה היה יכול להיות ממש מדהים או ממש מפחיד. כשאני חושבת על זה, יש קול בתוכי שאומר, וואלה, מתאים לי דווקא לדעת הכול ולהיות בוודאות, לחשוב שכל תכנית החיים שאני רוצה, תתרחש בדיוק לפי הסטנדרטים שלי, מבלי להתאמץ.

אבל אז אני מבינה מהר מאוד, שהמחשבה הזאת לא באמת מובילה אותי לשום מקום. כי אם אדע את הכל, למה בכלל לחקור, לשאול, לחפש תשובות? אם הכל היה קבוע מראש, לא היה לי שום דרייב לנסות לשנות.

לא מתאמצים, חיים מתוך הנעה

וכאן בדיוק טמונה הבעיה. הרבה פעמים כאנשים שמחפשים תשובות, אמצנו את הרעיון שכדי למצוא את התשובות, צריך להתאמץ. וכן, אני ממש לא שוללת את המאמץ, אבל המשמעות שהלבשנו על המילה הזו, מביאה אותנו לייאוש מהר מאוד. לחפש תשובות זה לא להתאמץ, זה פשוט לחיות את החיים מתוך הנעה. הרעיון הזה מגיע מהמחשבה, שבשביל לקבל משהו שאנחנו מגדירים אותו כ "טוב", צריך להתאמץ, אמונה שמסתירה מחשבה שאומרת שלא מגיע לנו להיות שלווים ולכן, המאמץ הוא סוג של אשמה שאנחנו סוחבים איתנו.

הורגלנו שנים על גבי שנים, למערכת חשיבה שהמקור שלה הוא ההיפך הגמור מהזהות האמתית שלנו, וכתוצאה מההרגל הזה, יש לנו את הנטייה לכסות את העיניים עם הידיים ולומר – "אני לא רוצה לראות". לא עכשיו, זה לא נוח או מסתדר לי אם איך שאני חושב/ת שהדברים צריכים לקרות.

יש לנו הכל, כל תמונת החיים מונחת בכף ידינו, האהבה של אלוהים מונחת בכף ידינו, ואנחנו מתעקשים לא לקבל אותה. האהבה הזאת מונחת ברגע אחד בלבד שנקרא עכשיו. ואם כל הרגעים הם עכשיו, אז מה זה אומר לגבי העתיד? ומה זה אומר לגבי העבר?

אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד בדרך שבה נהיה בטוחים בוודאות מושלמת, אך אנחנו יכולים לחיות את החיים מתוך מסתורין שבו כבר קיימת וודאות מושלמת.

עתיד

המטרה של הזמן בעיני האהבה

כל עוד אנחנו מחוברים לעולם שבו יש זמן, אנחנו חווים עבר ועתיד. אם היינו יודעים את כל מה שניתן לדעת עכשיו,  ברמה הפיזית כמו – "האם אתקבל לעבודה הזאת"? "מה יהיה עם העסק שלי"? "האם נהיה ביחד"? לא הייתה התפתחות והנעה קדימה. הכול מתחבר להכל, הכול מתקשר להכל. התהליך של גילוי של ההקשרים הוא התהליך של הלמידה והצמיחה. אבל התמונה שמחברת את הכל יחד היא השיעור היחיד שבאמת קיים, אנחנו שלמים, התפקיד שלנו הוא לזכור את זה. לזכור ולהזכיר.

וכן, אני יודעת כמה זה יכול להיות מעצבן, שאנחנו רוצים לדעת עכשיו מה יקרה בנושא שהכי בוער לנו, או מה אנחנו צריכים לעשות על מנת לצאת מדפוס מסוים שלא משרת אותנו יותר.

כל התשובות שאנחנו מקבלים מתוכנו, הם התשובות ברמה שאנחנו יכולים להכיל עכשיו. וכדי להכיל יותר, הדבר שאנחנו יכולים לעשות, הוא לפנות מקום. להיכנע לתוך המסתורין כדי לאפשר לקרן אור להיכנס למה שאנחנו חווים בתוך השיעורים.

אינני יודע למה נועד כל דבר

הקורס בניסים אומר, "אינני יודע למה נועד כל דבר"…הקורס אומר, שכל מה שאנחנו רואים מהאגו שלנו, הוא לא ממשי. רק האהבה ממשית ולכן, כשאנחנו תופשים את העולם דרך האשליות של האגו, ורואים דרך האשליות שלו, אנחנו לא רואים כלל. אבל כשאנחנו מסכימים לראות דרך עיני האהבה, אנחנו יכולים לדעת בוודאות, שאנחנו רואים רק מה שממשי בלבד. לכן, אנחנו יכולים להסכים להתבונן על האשליות ולשנות את הראייה שלנו מפחד לאהבה, לא להתכחש להן, אלא פשוט להתבונן על האמונות שלנו, להתבונן על הרגשות שלנו, על מה שאנחנו לוקחים איתנו מכל מצב שחווינו בחיים שלנו, מכל מערכת יחסים שבה הרגשנו שפשוט אין לנו יכולת לשלוט על הדברים. אין לי אולי את האפשרות לדעת למה נועד מה שאני חווה עכשיו, אבל אני יכול להיות בטוח שיש משהו מאחורי הדבר הזה שמוביל אותי למקום הנכון לי. מוביל אותי מפחד לאהבה.

ועדיין יהיו ימים, שלא נלך לישון בהרגשה שהכול היה ברור, לפעמים הדברים לא ייראו לנו ברורים, ואולי דווקא השיעור שלנו באותו בזמן הוא להתחבר ליופי שבמסתורין וללמוד לבחור מתוך המסתורין. קרולין מיס, מורה רוחנית מדהימה שנחשפתי אליה, אומרת שהריפוי האמתי לא אמור לפתור לנו את המסתורין, הריפוי האמתי הוא ללמוד לחיות מתוך המסתורין.

וחשוב לי להבדיל בין מסתורין לכאוס. מסתורין מבחינתי, זה לא תמיד לדעת לאן כל בחירה תוביל אותי ומה מתקשר למה בתמונה הגדולה בכל רגע. כאוס, זה להיות עדיין לפני השלב של המסתורין, בתוך האי סדר שגורם לנו להאזין לקול הפנימי שמניע אותנו לרצות לעשות את הסדר.

ומה אם  לא תמיד נדע מה הצעד הנכון הבא, אבל שם בעצם מסתתר השיעור שאמור להוביל אותנו לצמיחה? מה אם השיעור שלנו הוא דווקא להביט אחורה ולראות אילו בחירות שרתו אותנו, ואילו בחירות לא משרתות אותנו יותר ומשם להחליט משהו חדש ואותנטי לנו?

הרבה דברים לחשוב עליהם עד לשבוע הבא עם הפוסט הבא:)

האם אהבת את הפוסט? שתף אותו עם מישהו שיכול להיעזר בו. 

באהבה גדולה,

נילי

Comments

  1. אליאן

    אני אישית… חיה לי מיום ליום לא חושבת על העתיד :)

    • admin

      והרבה בזכות זה את עושה את מה שאת עושה כל כך טוב!

  2. שני צולפה

    נילי אחד הפוסטים המרתקים שלך התחברתי לגמרי לכתוב!!

    • admin

      איזה כיף שני! אין כמוך!

  3. אלינה

    אני גם מנסה להיות אופטימית לגבי העתיד ומתחברת מאד לגישה החיובית ומיסתורית שאת מדברת אליה… (;

    • admin

      איזה כיף אלינה!
      ואת אכן אחד האנשים הכי אופטימיים שאני מכירה :)

  4. אהבתי …והיתחברתי נילי היקרה

    • admin

      תודה ציפי אהובה!! חג שמח!!

Submit a Comment