Image Image Image Image Image Image Image Image Image

24 יולי

By

No Comments

קנאה – איך להתמודד איתה?

24 ביולי 2016 | By | No Comments

קנאה - איך להתמודד?

קנאה

הרגש הזה שעולה לנו כשאנחנו מאמינים שלמישהו אחר יש מה שחסר לנו.

והאשמה שמלווה לקנאה שאומרת, שלאנשים רוחניים לא מתאים לקנא. זה ממש כאילו אנחנו קצת מתביישים בכך שאנחנו מקנאים. מתביישים בקנאה הזאת, כי אז בעצם אנחנו אומרים לעצמנו שלא מספיק שאנחנו חושבים שמשהו חסר לנו, אנחנו גם אוחזים ברגש הזה שאנחנו יודעים שיש מסביבו כל כך הרבה אשמה. כמה פעמים אמרו לנו בילדות, אל תקנא, אבל אף פעם לא באמת לימדו אותנו להתמודד עם קנאה?

מה הקנאה גורמת לנו לעשות?

לאיזה מקומות היא מובילה אותנו? או יותר נכון, לאיזה מקומות אנחנו נותנים לה להוביל אותנו? לכעס פנימי. למה? כי הקנאה בעצם משקפת לנו את הפוטנציאל שאנחנו לא מממשים, כיוון שמשהו עוצר אותנו. משהו גורם לנו להמשיך לחשוב שאנחנו לא מספיק. אצלנו זה לא אפשרי, לא באנו עם הקבלות המתאימות, והכעס הזה כשהוא מושלך החוצה, נקרא בסופו של דבר, "קנאה".

אנחנו בני אדם ואנחנו מופלאים כפי שאנחנו. עם כל קשת הרגשות שלנו. וקנאה היא רגש שמנדנד לנו הרבה פעמים ואפילו גורם לנו לעשות פעולות ממקום שמנסה להוכיח לאחרים שאנחנו יכולים.

גם כשאנחנו מרגישים הקלה ושיפור משמעותי בחיים ובתחום הרוחני בכלל, קנאה היא עדיין חלק מהשיעורים שאנחנו למדים בדרך שלנו. זה הרגל. זאת אמונה שמגיעה ממקום שמרגיש שאף פעם הוא לא מספיק טוב. לא משנה כמה אנחנו כבר במקום אחר, או כמה אנחנו מודעים, שלווים, אוהבים…

רק לזהות את הקנאה

כשאנחנו מזהים את הקנאה, ומתבוננים עליה בעיניים פשוטות, כפי שהיא, הרבה יותר קל לנו להרגיש שלמים ואהובים מבפנים, כמו שאנחנו. ואז בעצם, האפקט הדרמטי של הקנאה יורד. אנחנו יכולים להתנהל עם הקנאה בדרך אחרת לגמרי. אנחנו יכולים אפילו לקחת אותה יד ביד, להשתעשע איתה, לחבק אותה, ואז לראות איך היא לא מורידה אותנו למטה בדרמטיות.

קנאה בתקופה של משבר

בתקופה של המשבר הגדול ביותר שחוויתי אחרי שאבא שלי נפטר, הקנאה שלי הייתה כלפי חיים רגילים. "חיים פשוטים", ממש כמו בשיר של עידן רייכל. כל מה שרציתי היה ליהנות מהדברים הקטנים מבלי להתעסק ולטבוע בדרמות הגדולות שהתלוו לפטירה שלו. רציתי מאוד לנסות מתכונים חדשים, ליהנות מהטבע, לדבר על דברים מעבר למה שחוויתי באותה תקופה. הקנאה הייתה הרצון הלא ממומש לעתיד שקט, או יותר נכון להווה שקט. אבל הקנאה, תמיד מתמקדת בעתיד הלא ממומש או בעבר הכואב. אני זוכרת שכשחברות שלי היו מדברות על בעיות של התמודדות בעבודה, הרגשתי איך הלב שלי רוצה גם את הבעיות האלה, שהיו נראות לי מאוד קלות להתמודדות. אבל כגודל ההתמודדות הנוכחית שלנו, כך גודל המתנות שאנחנו מקבלים מהן. הייתי פונה לאלוהים, ומתפללת ממקום מאוד כואב, לחיות חיים פשוטים ושלווים.

אם מסתכלים על קנאה בדרך קצת אחרת, היא יכולה לתת לנו דלק להגשים את הפוטנציאל שלנו. האגו רוצה הכל ורוצה עכשיו. כשאנחנו יודעים שצריך לחכות וצריך להיות מרווח זמן בין המקום שאנחנו נמצאים בו למקום שאנחנו רוצים להיות בו, זה מטריף אותו.

לפי הקורס בניסים, כשאנחנו מאמינים בנפרדות מאלוהים, תמיד למישהו אחר יהיה משהו שאנחנו מרגישים שחסר לנו. כיוון שברגע שיש לנו מחשבה של פירוד, אנחנו חווים את הפירוד הזה מול כל אדם, מול כל דבר. חשיבה של פירוד, יוצרת מראית עין של מחסור. לו יש – לי אין. אני צריכה את מה שיש לו כדי להרגיש שלמה, וזה מה שהקורס קורא לו, היחסים המיוחדים. לאדם השני יש את מה שאני מאמינה שחסר בי.

יש מספיק לכולם

כשאנחנו רואים שפע אצל מישהו אחר, אנחנו מרגישים אוטומטית שאין מספיק בשבילנו, וגם אם יש, יקח לזה הרבה זמן להגיע אלינו. אבל אפשר לפרש את הקנאה מחדש כך: כשאנחנו מזהים שפע שיש מסביבנו, זה מראה לנו שאנחנו מזהים שפע בתוכנו.

התפקיד שלנו במצב הזה, הוא להיות סופר כנים עם עצמנו, מבלי להרגיש שזה לא בסדר או אשמה על כך ולשאול את עצמנו:

במי אני מקנא?

מה אני מרגישה שיש לו / לה שלי אין?

מה אני מרגיש שחסר בי?

איך התחושה של החוסר שלי מושלכת עליה / עליו?

האם אני מוכן / מוכנה להכיר ברגש הזה בתוכי?

 

כיתבו לי בתגובות: 

מה התסכול הגדול ביותר שחווית בנוגע לקנאה?

מה מרגיש לך הכי קשה בעבודה של ריפוי הרגש הזה?

אני מחכה לראות את התגובה שלך ועונה לך כאן.

נילי

בואו לעשות מדיטציה למחשבות אוהבות

meditation banner for home page

Submit a Comment