Image Image Image Image Image Image Image Image Image

16 אוגוסט

By

4 Comments

רוחניות – מה לעשות כשמאבדים אמון?

16 באוגוסט 2015 | By | 4 Comments

כמה פעמים חווינו נפילה בדרך הרוחנית שלנו?

יכול להיות שאנחנו מחפשים את הדרך שלנו, יכול להיות שכבר מצאנו, אבל בשני המקרים יש משהו אחד שהוא בלתי נמנע, ואלו הרגעים שאנחנו מאבדים את האמון.

אין דרך נכונה או לא נכונה, אבל בכל דרך שהיא אנחנו חווים עליות וירידות.

אחרי כל נפילה אנחנו יודעים שאנחנו גם קמים.

היו לנו רגעים של אמון מלא, ופתאום משהו קרה, בהתחלה לא ממש נכנענו לחוסר האמון, אבל הקול הפנימי הזה שמנסה להראות לנו שהמציאות היא דראק אמר לנו, "אמרתי לך".

יכול להיות שמישהו אמר לנו משהו שפגע בנו, או שאנחנו תוך כדי שיחה עם מישהו מרגישים, שלא משנה כמה עבודה עשינו, אנחנו לא מרגישים את החוזק  הפנימי הזה שהרגשנו לפני הנפילה. אנחנו מרגישים שאין ערך למה שכבר עברנו, והמשהו הזה הזכיר לנו פתאום שיש עוד כל כך הרבה עבודה, ושאם יש כל כך הרבה עבודה, אין בכלל עוד למה להתאמץ, ושאם אין עוד בכלל למה להתאמץ אין תקווה, ושאם אין תקווה אין משמעות לכלום, ואם אין משמעות לכלום, ומשם, הדרך לשום מקום מובטחת.

#אז מה עושים?

זה חלק מהדרך שלנו, זה חלק מהתהליך שלנו, זה מה שעוזר לנו להמשיך ולגדול בדרך. אם הכל היה מושלם, תכלס, מה היה לנו לעשות פה? המצב כפי שאנחנו רואים אותו עכשיו, בעיניים הפיזיות שלנו, הוא לא ככה, הוא לא מושלם. אבל מנקודת המבט של האני השלם שלנו, הכל באמת מושלם, המשימה שלנו היא לגלות את המושלמות שלנו ואת האחדות שלנו עם השלם הזה.

#מה דורש ריפוי מבפנים?

את זה אנחנו נדע ברגע הבא כשנרגיש – עצב, כעס, חוסר אונים, רצון לבכות, רצון להטיח האשמות במישהו, רצון לשלוט על איזה שהיא תוצאה או מצב, שנאה עצמית.

בכל פעם שאנחנו מרגישים את זה, זה לא אומר שאנחנו צריכים לתת לרגשות האלה להוביל אותנו, אלא להיפך, אנחנו אמורים לעבוד עם המקומות האלה כדי לרפא אותם.

ריפוי הוא הדרך שאנחנו עושים בשביל מפחד לאהבה.

איזה מחשבות רצות לנו בראש כשאנחנו חווים את הרגשות האלה?

לפעמים, אנחנו מפחדים לראות.

גדלנו על תפיסה שלהיות רוחני זה להיות אדם רגוע. כל עוד אנחנו נמצאים בכדור הארץ ומקומות של דואליות, טוב ורע, צדק ואי צדק, אנחנו מתמודדים עם דברים שקורים לנו מבפנים ואנחנו לא תמיד מוכנים לראות אותם. לראות אותם זה לקחת עליהם אחריות ולשנות אותם.

#ולמה זה הדבר הכי הכי מדהים וטוב ומעולה שיכול לקרות לך?

כי אז, אנחנו יכולים לשים לב, שמבלי שראינו בכלל, אנחנו מתנהלים מהמקומות הכואבים האלה.  אנחנו מתנהלים מהמקומות שאנחנו לא אוהבים בעצמינו. ממקומות של נזקקות, של רצון לאישורים, של חוסר בטחון, של רצון לשלוט, מפחד להישאר לבד. אז מה עדיף לנו בעצם? להתנהל מהמקומות האלה ולא לדעת מזה, או לראות את זה ולהבין איך שרשרת האירועים מתרחשת בחיים שלנו מהרגע של המחשבה עד לרגע של התוצאה שאנחנו רואים?

 

#אז מה לעשות בפעם הבאה כשמישהו לוחץ לנו על הכפתורים שמפעילים אותנו?

1. לשנות את הדרך שבה אני רואה אותו. ממישהו שאני רוצה להתקיף חזרה בין אם במחשבה או בין אם במילים, לשאול את עצמי, מה האדם הזה מראה לי כרגע על עצמי?

2. לבקש מההדרכה הפנימית שלנו להוביל אותנו למחשבה הזאת שתראה לנו מאיזה מקום אנחנו מתנהלים בהקשר למערכת היחסים הזאת?

אהבתם את הפוסט הזה?

שתפו אותו עם מישהו שיכול להיעזר בו. (חברים, קרוב משפחה, מישהו שחווה עכשיו תקופה של שינוי והוא רוצה לקבל הכוונה מנקודת מבט גבוהה על המצב).

 

 

 

 

Comments

  1. עופרה

    מקסים ברור בגובה העיניים בלי התחכמות פשוט מסר נקי ומעצים תודה נילי על השיתוף

    • admin

      עופרה, המון המון תודה לך! שמחה מאוד על המילים החמות.

  2. אלה

    הסרטון מאד דיבר אלי.זה בדיוק מה שאני חווה המון בחיי ונותן תחושה שאני חיה כדי לסבול,שלמרות כל השקעותי וכשרונותי אני אפס ומה שיש לי לתת לעולם מיותר.נברתי המון מה ללמוד מהקשיים והכשלונות ולא קיבלתי תובנה מספקת.אני באמת מחפשת אישורים וחיזוקים.הלוואי שלא אזדקק!הצורך שלי בחיזוקים עורר כעס ושנאה בלתי נתפסת במישהי שמחבקת את כולם ומלמדת לפתוח את הלב,לאהוב.אני מאמינה שיש עוד כמהים לטוב כמוני אך הרבה יותר מדי אנשים הוכיחו לי שאינם אמיתיים ואני ״עוף מוזר״ בנושא זה.אנשים שבקשר איתי מאד מורידים לי את האנרגיה.אני כמהה לקשרים מעצימים.שואלת ״עד מתי״?מתפללת לעולם טוב יותר.

    • admin

      היי אלה יקרה,
      מהמילים שלך אפשר להרגיש שמסע החיים שלך בכלל לא היה קל.
      האגו יעשה הכל כדי שנחשוב שהחיים נועדו לסבל, או שאין לנו מה לתת (כפי שכתבת),
      זה כמו סיפור שסיפרנו לעצמנו פעם אחר פעם אחר פעם, מהרגע הראשון שחווינו אכזבה או פגיעה.
      הצורך באישורים וחיזוקים גורם לנו לבחור ממקומות שלא באמת מובילים אותנו לשום מקום,
      זה כאילו כמו להיכנס למבוך ולדעת שאין דרך לצאת ממנו.

      אבל יש דרך לצאת ממנו, והיא רק לבחור לפרש את כל מה שחווית בדרך אחרת.
      נכון, הצורך באישורים גורם לנו הרבה פעמים לכעוס כשאנחנו לא מקבלים את האישור,
      את החותמת שאנחנו רוצים, אבל אין שום דבר שקרה שאין בו תועלת.
      זה רק יכול לגרום לך להבין שהיחידה שיכולה לקבל את החותמת הזאת זו את.
      ברגע שאת בוחרת בזה, ברגע שאת בוחרת לנקות ולראות את הדברים אחרת, הצורך הזה מתמוסס,
      ואז בדיעבד את מסתכלת אחורה ורואה את כל העבודה שאת עושה ואת הפירות שלה.

      המשיכי לנסות ולהבין מאיפה נובע הצורך באישור. האם זה בקשר עם אחד מההורים?
      האם זה משהו בסביבה שגדלת בה? תבקשי מההדרכה שלך להגיע למקור של הבעיה
      וששם היא תעזור לך לעשות את העבודה הפנימית הדרושה כדי לשחרר את המקום הזה.

      אפילו במשך 30 הימים הבאים, בכל יום תפני אליה ותבקשי שתעזור לך להתבונן על
      המקום הזה בחיים שלך מבלי להאשים או לשפוט, אלא רק להתבונן.
      גם הקשרים שמורידים לנו את האנרגיה, הם נראים כלפי חוץ ככה,
      אבל בפועל, הם הקשרים המעצימים ביותר, כי אז בעצם את מבינה איזה קשרים את רוצה,
      ואיזה קשרים את לא רוצה. ככל שאת מנקה יותר ועושה עבודת סליחה,
      הקשרים בחיים שלך משתקפים לך בדרך אחרת לגמרי.

      בהצלחה!!

      נילי

Submit a Comment