Image Image Image Image Image Image Image Image Image

2015 פברואר

כל העדכונים האחרונים מהבלוג

24 פברואר

By

No Comments

איך לשחרר טינה כלפי אנשים שלוחצים לנו על הכפתורים הרגישים?

24 בפברואר 2015 | By | No Comments

"אני שונאת אותו! מי הוא חושב שהוא בכלל? הוא לא עבר חצי מהדרך הרוחנית שאני עברתי"…נשמע מוכר?

"נעים מאוד, זאת אני, הטינה שלך שאומרת את הדברים האלה על הרבה אנשים בחיים שלך שאת לא הכי אוהבת (ואפילו אנשים שאת כן). למרות שאת עובדת כל כך קשה על לעשות מדיטציה, להתפלל, לאכול בריא ולחשוב חיובי"…

"אז בקיצור, שמי טינה ואני מסתתרת טוב טוב מתחת לדברים שנראים לכאורה הכי קטנים. חתכו אותי בכביש, עקפו אותי בתור בסופר, אמא שלי התקשרה…למרות שאת חושבת שאת כבר עובדת על עצמך המון זמן ואין לך שום שאריות ממני".

הרבה פעמים מתחת לאי שביעות רצון ממשהו קטן, מסתתר זעם ענקי על נושא מסוים או אדם מסוים.

מתחת לזעם הזה מסתתרות טינות ישנות ועתיקות שאנחנו עדיין אוחזים בהן מהפחד שאם נוותר עליהם נצא לוזרים…

העניין הוא שכל טינה כזאת מסתירה את האור שמאחד אותנו עם ההוויה השלמה שלנו.

acim-day58

האגו מנסה הרבה פעמים להראות לנו שהוא האהבה העצמית שלנו, בזמן שהוא ההיפך הגמור. האגו גורם לנו לחשוב שדווקא עכשיו אנחנו חייבים להגיד את מה שיש לנו כדי להיות צודקים. קרה לך לאחרונה שהרגשת שהאגו אומר לך, "תגידי לו את זה עכשיו", "תשלחי לו את ההודעה עכשיו"…אני יכולה להגיד ששני הדברים האלה קרו לי ממש לא מזמן.

#המכשול שהטינה מציבה בדרך לאהבה עצמית

אך כל טינה כזאת מסתירה את האני האמתי שלנו. בגלל זה הקורס בניסים אומר שהתפקיד שלנו הוא לא לחפש את האהבה אלא לחפש את המכשולים שהצבנו בתוכנו כדי להסתיר אותה. טינה היא מכשול…אבל לא מכשול שצריך להתנגד לו, לא לשפוט אותו, פשוט להתבונן עליו מבחוץ. אני אולי מרגישה טינה, אבל אני לא הטינה שלי.

טינה היא הדרך של האגו להשאיר את העבר חי ובועט ואת העתיד בחוסר וודאות. הכול כדי לא להיות מחוברים באופן מלא למה שקורה כאן ועכשיו…

התפקיד שלנו הוא פשוט לוותר על הטינה. צעד צעד כמובן ולא הכל ביחד (לא להיבהל :) )

#על מה בעצם אני אמורה לוותר?

על הצורך להחזיק בטינה מהפחד שרק הטינה תעזור לי להישאר בעמדה צודקת.

מתחת לטינה יש משהו שקורא לנו. קול פנימי שיודע מה זה צדק אמתי. ידיעה עתיקה שמכוונת רק פנימה.

יש לנו יכולת להשפיע אחד על השני בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא. וכשאנחנו חושבים שאנחנו מצליחים לפגוע במישהו אחר, אנחנו מצליחים לפגוע אפילו יותר – בעצמינו.

כשמישהו פוגע בנו או כשאנחנו פוגעים במישהו בין אם במילים או במעשים זה תמיד מגיע מהחלק בתוכנו ש"חושב" שהוא ער, החלק שחושב שהוא צודק. אבל זה החלק שבנו שישן שינה עמוקה, הנשמה נמצאת כאן כדי להעיר את אותו חלק ולהיזכר מי אנחנו באמת.

#בחירה חופשית

וזה מזכיר לי את הבחירה החופשית מהפוסט האחרון. מה הבחירה שלי כאן? הבחירה החופשית שלי היא להסכים לראות את הנס שמסתתר בכל מצב כזה, לראות את הנס זה בעצם לאפשר לעצמי לשחרר את הטינות מהעבר אל תוך ההווה וליצור עתיד אחר.

הבחירה החופשית שלי היא האם אני בוחרת לחשוב מחשבות שמתואמות לאני הגבוה שלי או לחשוב מחשבות שמתואמות לאגו שלי. "זה לא פייר לעומת יש בטוח משהו שאני מפספסת כאן ולא ראיתי",  "אני חייבת להשיג את זה לעומת יש משהו טוב שנועד עבורי ואני מוותרת על המחסומים שאני מציבה בפניו"…

הנשמה תמיד מובילה אותי להיות במקום הנכון ובזמן הנכון כפי שהיא רואה את הדברים. היא תוביל אותי למקום שבו יש לי הכי הרבה הזדמנויות למידה. היא תפגיש אותי עם האנשים שעמם אוכל להגיע למקסימום של הפוטנציאל שלי לגדילה, צמיחה קבלה וסליחה. וכן, היא תפגיש אותי עם אנשים שיש לי טינות כלפיהם. כי התפקיד של האהבה היא להראות לי כל מה שנמצא בתוכי ודורש ניקוי יסודי.

#הרבה מעבר לגבולות הגוף

אם אני מזדהה עם הגוף שלי באופן כזה שאני מאמינה שאני רק הגוף שלי, אז אני תמיד אחשוב שאני נפרדת ממך. הנפרדות הזאת גורמת לי לחשוב שמשהו מחוץ לעצמי מעורר בי כעס ולהימנע  מלהסתכל על הכעס שלי על עצמי.

אבל אם אני רואה את הרוח הפנימית שלי, אז אני מתחילה להתעורר לכך שגם בך יש רוח פנימית. ואם אני מסכימה לראות את הניצוץ של הרוח הפנימית שלך, כאילו הסכמתי לראות את כל העולם.

השבוע אפשר לקחת את הטינות הקטנות שיש לנו, את אותם דברים קטנים שמעצבנים אותנו ולהתחיל להתבונן דרכם, מבלי לנסות לייפות אותם או להרדים אותם. איזה טינות מסתתרות מתחת לאותם דברים? והאם אני מוכנה להתחיל לרפא אותם?

ספרי לי כאן בתגובות מה הדבר העיקרי שאת מרגישה שמונע ממך לוותר על טינה כלפי מישהו או משהו? אשמח מאוד לקרוא ולהגיב לך חזרה.

 

17 פברואר

By

2 Comments

איך לשחרר ספקות על ידי חלומות?

17 בפברואר 2015 | By | 2 Comments

לעתים קרובות ההדרכה הפנימית שלנו מדברת אלינו גם דרך החלומות שאנחנו חולמים בלילה. בזמן השינה, אנחנו חווים תהליכים של שחרור רגשות, של דברים שלא שמנו אליהם מספיק לב במהלך היום,  של פחדים שהרבה פעמים ניסינו להתעלם מהקיום שלהם.  אנחנו חושבים שאנחנו ממש ישנים וזה לא ממש נכון. ברובד הפיזי אנחנו ישנים כמובן, אבל ברובד הרוחני אנחנו מתעוררים למציאות עמוקה יותר.

שינה היא חלק בלתי נפרד מהצמיחה הרוחנית שלנו, ובחלומות שאנחנו חולמים בלילה, הרבה פעמים אנחנו מקבלים תמונות, מסרים וצלילים שבבוקר נראים לנו רחוקים ומטושטשים אנחנו שוכחים אותם.

יש הרבה עבודה שאנחנו עושים בלילה, כדי שיהיה לנו כוח להתמודד ביום למחרת. בכל יום יש הזדמנויות חדשות ללמידה ובכל יום אנחנו נולדים מחדש.

#מסרים מאנשים אהובים

במהלך השינה אנחנו גם מקבלים מסרים מאנשים יקרים לנו שכבר לא נמצאים בחיים שלנו. למשל, לקוחה שלי חלמה שאבא שלה שנפטר לפני מס' שנים מתקשר אליה לנייד, השם "אבא" הופיע לה על הצג, והיא ענתה לטלפון, אבל לא שמעו טוב. הוא ניסה לדבר והיא ניסתה שוב ושוב לענות לו חזרה אבל היא כל הזמן שמעה את הקול שלו קטוע. מיותר לציין שהחלום הזה תסכל אותה מאוד, אפילו שהיא קיבלה ממנו סימן, היא לא שמעה אותו טוב, לא הבינה מה הוא רוצה לומר לה, וגם חששה שאולי הוא לא בסדר.

הבנתי ממנה שמה שהכי היה לה חשוב מעבר לקבלת סימן ממנו, זה לדעת שהוא במקום טוב ושהוא מוגן.

תוך כדי שיחה וכשאנחנו מנסות יחד להבין מה החלום הזה בא לומר לה, ראינו שברוב שנות חייה היא החזיקה בהמון ספקות, ובכלל כל הראייה שלה את התחום הרוחני ואת החיים בכלל הייתה ספקנית. היא תמיד התאכזבה במערכות יחסים, תמיד היה משהו טוב שהתחיל ואז התפקשש והיא הייתה ממש מלאה בכעס על העולם.

הבנו יחד שאבא שלה ניסה להראות לה שהוא אתה, הוא יודע מה היא חווה, והוא מנסה לעזור לה לראות את הדברים אחרת, אבל בגלל הספקות, התקשורת בחלום הייתה משובשת.

טלפון הוא כלי תקשורת , וכשהקו משובש יש משהו שמונע מהמסר לעבור בצורה חלקה.

#ההדרכה שלך תמיד איתך

אפשר לדמות את החלום הזה לקשר שלנו עם ההדרכה הפנימית שלנו. ההדרכה שלנו יודעת שהן החלום והן המציאות הם חלק מעולם האשליה, והיא גם יודעת שאנחנו רוצים לקבל הכוונה, היא רוצה לעזור לנו להבין שאנחנו חולמים את החלום, אבל אנחנו לא החלום עצמו. כלומר, יש לנו את היכולת להתעורר מהספקות שלנו. אנחנו לא הספק עצמו. היא רוצה לעזור לנו להבין שהמחשבות שלנו מנותבות למקומות של ספק שמגיע ממקום כואב שמגיע מהאגו.

ההדרכה תמיד נמצאת אתנו ומנסה להעביר לנו עידוד ואומץ לב, אנחנו רואים את הצג, כלומר מתחילים לקבל את התובנות, רוצים לקבל את העידוד, אבל הפחד מלוותר על הספק גורם לנו לשבש את התקשורת.

הכאב שאנחנו חווים כשמישהו יקר לנו כבר לא נמצא בחיים שלנו, הוא אחד מהדברים הקשים ביותר שאדם חווה. לא משנה מה הגיל שלנו, זה תמיד לא קל. זה תמיד מלווה במסע רגשי קשה שיכול להימשך שנים וזה בסדר. התפקיד שלנו הוא לא להתנגד לזה, הוא פשוט ללכת עם זה, ללכת עם זה לא על הגב, אלא לתת לזה יד, להתיידד עם זה, לראות איך זה בא לעזור לי בחיים, איך זה בא לקדם אותי, איך זה גורם לי לגדול ולהיות האדם שהאהבה ייעדה אותי להיות.

#רק מה שהאהבה רוצה

לפי הקורס בניסים האבדן הוא רק במחשבה שלנו. באהבה אין אובדן. בסופו של דבר כולנו מגיעים מאותו מקום וכולנו שבים לאותו המקום. יש שיעור בקורס שאומר, "אין רצון מלבד רצון האלוהים", ואיך שאני רואה את הדברים, זה כמו להגיד שאין רצון מלבד רצון האהבה, והאהבה שהיא השלם, האהבה שהיא כל מה שקיים, רוצה שנהיה מאושרים.

מאושרים זה בעצם לקבל את המהות האמתית שלנו ללא שום התניה, מאושרים זה לזכור מי אנחנו באמת. כשאני נזכרת מי אני באמת, אני מאושרת.

הרצון שלנו הוא בדיוק כמו הרצון של האהבה והאגו מנסה לקחת את הרצון הזה ולנתב אותו למקומות אשלייתיים.  לכן הקורס אומר שהתפקיד שלנו הוא לפוגג את האשליה צעד צעד ביחד עם האהבה ולא לחשוב שאנחנו צריכים לסבול כדי לצמוח.

acim-day56

לפי הקורס סבל הוא שימת דגש על כל הדברים שהעולם עשה כדי לפצוע אותנו. הספקות שאימצנו לעצמנו שירתו אותנו לתקופה מסוימת, הם עזרו לנו לפתח שריון, לא להיפגע, להפסיק לצפות לדברים טובים או לצפות לטוב, להגיע לנקודת הספק ולהגיד, "ידעתי, ידעתי שזה יקרה". אבל הספקות האלו הן רק אשליות, אשליות שהאגו מנסה לגרום לנו להשקיע בהן עוד ועוד אנרגיה כדי להימנע ממה שאנחנו באמת רוצים יחד עם האהבה.

בשבוע הקרוב, לפני השינה, אפשר לבקש לראות בחלומות את הספקות שלנו בקשר לנושא שאנחנו מרגישים בו תקועים ובבוקר לרשום את החלומות. ובנוסף, בכל פעם שעולה לנו ספק כל שהוא במהלך היום, אפשר לבדוק על מה הספק הזה יושב, מאיפה הוא מגיע, ולהתחיל לדבר אתו, לשאול אותו, "ספק יקר, מה אתה רוצה להגיד לי היום? האם אתה מנסה להגן עליי? ממה אתה מנסה להגן עליי"? ופשוט להתחיל לראות מה יושב מתחת להגנה המדומה של הספק.

ועכשיו אלייך: כתבי לי בתיבת התגובות, האם חווית ספקות בדרך שלך לצמיחה אישית והצלחת לשחרר אותם? האם קיבלת גם תובנות בעקבות חלום?  איך שחררת את הספק ואיך הרגשת אחרי ששחררת אותו?

באהבה ענקית!

נילי

10 פברואר

By

No Comments

איפה את בחירה חופשית שלי?

10 בפברואר 2015 | By | No Comments

מאז שהתחלתי את הדרך הרוחנית שלי התחבטתי בשאלה הזאת. איך יכולה להיות בחירה חופשית אם הכול פשוט קורה כמו שהוא קורה? איך יכולה להיות בחירה חופשי אם הכל נראה גורלי? ואיפה כל הבולשיט הזה של בחירה חופשית נפגש עם יצירת מציאות?

כולנו כבר יודעים שיצירת מציאות הרבה יותר מורכבת מלדמיין שהכסף, התפקיד או הסטטוס שרצינו מגיע. זה לא רק מורכב ממה שאני רוצה. יש פה מרכיב שהוא הרבה יותר חשוב וזה מה שהנשמה שלי יודעת שאני צריכה.

וכאן נמצא הקונפליקט התמידי בין גורל (מה שכביכול נקבע מראש) ויצירת מציאות (הבחירה החופשית שלי).

לדוגמא, אני יכולה לרצות לעבוד בתפקיד מסוים בחברת ענק בזמן שהנשמה שלי יודעת שההזדמנות הטובה ביותר ללמידה ושמחה תהיה בחברה קטנה.

שנים הייתי עסוקה בלהאשים את העולם על השליליות שחוויתי, עד שברגעים מסוימים של התבוננות על מצבים בחיי הבנתי שאני זאת שמציבה את החומות. אני זאת שעושה את עצמי מבואסת, אני זאת שמורידה את עצמי למטה ורק נקודת הבהירות הזאת גרמה לי לרצות להפסיק לעשות את זה לעצמי.

אז היה פה משחק משותף של גורל עם  נסיבות חיצוניות שנראות קבועות ולא משתנות אבל רק הרצון שלי להפסיק את דרך החשיבה הזאת עזר לי בסופו של דבר.

#רחוקה מעצמי

הבעיה שבה הכל מתחיל והכל נגמר היא רק הריחוק שלנו מעצמינו. אנחנו רחוקים כל כך מהעולם הפנימי שלנו שכל מה שנותר הוא להאשים את העולם החיצוני שלנו. להאשים את הנסיבות שלנו בחוסר המלאות שלנו. הפחד מלקחת אחריות על מה שבאמת קורה בתוכנו מושך תמיד את האצבע המאשימה כלפי חוץ. אין אשמה. לא חיצונית ולא פנימית.

#המפה הפנימית שלי

אני מאמינה שלכל אחד מאתנו יש מפה פנימית שנולדנו אתה, ואת המפה הזאת בחרנו לפני שנולדנו, המפה הזאת היא תכנית של משימות באהבה עצמית ואת מה שאנחנו אמורים לחוות כדי לגדול ולחזור למצב הטבעי שלנו שהוא לחיות חיים של אהבה שלמה וטהורה.

ולמה? לפי הקורס בניסים כל העולם הוא אשליה שיצרנו מאותו רגע שנוצר הפירוד מהאני השלם שלנו. ומאותו רגע של פירוד, יש חלל שלם וגדול שאותו אנחנו מזינים באשמה. האשליה הזו נקראת גם הפחד, וכל המחשבות הלא אוהבות שלנו כלפי עצמינו וכלפי העולם מגיעות ממערכת החשיבה הזאת של הפירוד. המצב של האני השלם שלנו נקרא אהבה, ומאותו רגע של פירוד, האהבה שלא יודעת מה זה פירוד נמצאת אוטומטית עדיין בתוכנו ולפי הקורס, הפירוד הזה בעצם מעולם לא קרה.

#לפוגג את האשליה

התפקיד שלנו הוא פשוט לפוגג את האשליה הזו ולהיזכר מי אנחנו באמת.  יש דברים שאפשר ללמוד מהם רק כשחווים אותם והנשמה רוצה ללמוד כדי להרחיב את עצמה וכדי להיזכר במה שנצחי בעולם של זמן.

הקול הפנימי העדין של ההדרכה תמיד מזכיר לנו שיש את הדרך הזו חזרה לאהבה, הוא ממש כמו הפנס שמראה לנו את הדרך במפה, אבל האגו שהוא הקול הפנימי של הפחד תמיד מנסה להישמע חזק יותר גורם לנו לחשוב, "זה לא אמתי"… התורה הבסיסית של האגו היא, "יגעת ולא מצאת"…

מה שאנחנו בוחרים לעשות עם המפה הזאת זה רק שלנו. יכול להיות שיש תקופות שממש מרגיש לנו ללכת לפי המפה הפנימית ויש תקופות שלא, ואולי זה גם בכלל חלק מהמפה? יש דברים שתמיד יישארו מסתוריים בעיני ואולי זה כל היופי אבל כשאנחנו בוחרים ללכת בעקבות המפה אנחנו מחפשים את האהבה במקום שבה היא נמצאת ובמצב כזה אי אפשר להיכשל.

acim-day55

כל אדם שיש לנו אתו מערכת יחסים, גם המפגש הכי קצר, הכול נעשה על ידי תכנית האהבה שיודעת ששני אנשים ייפגשו בנקודת זמן בחייהם ושמהמפגש הזה תיווצר עבור שניהם הזדמנות טובה ללמידה.

מה שאותם אנשים ייבחרו לעשות עם זה, זה רק שלהם. ולא מדובר כאן דווקא על מערכות יחסים רומנטיות, מדובר על כל מערכת יחסים ללא יוצא מן הכלל. הורים, ילדים, אחים, חברים, אנשים שאנחנו עולים איתם במעלית וכו'….איזה כיף זה לדעת שכל מערכת יחסים כזאת הופכת ממשהו שקורה למשהו שיש בו באמת משמעות.

#אל תנסי לשנות אף אחד

השיעור הכי גדול פה הוא פשוט להפסיק לחכות שמישהו או משהו ישתנה ולהתחיל לשנות את נקודת המבט שלי. זה מאוד קשה. אבל זה מצליח. זה אפשרי. זה לא אומר שאני לא רוצה עד היום שעוד אנשים ישתנו, אני מאוד רוצה, אבל אני לומדת בכל יום עוד קצת ועוד קצת. לא מדובר על לנסות לייפות את הטעויות שהאדם השני עשה, זה להבין שיש בתוכי עולם שלם, בעולם הזה יש מקומות שעדיין פצועים והם קוראים לאהבה.

אני יכולה לבחור אם לרפא אותם או להשאיר אותם ככה, זאת הבחירה החופשית לפי איך שאני רואה אותה.

בשלב מסוים בדרך כל נשמה רגישה שלוקחת על עצמה משימה באהבה עצמית יודעת שמה שצריך באמת להיעשות הוא שינוי נקודת מבט על הנסיבות החיצוניות ופניה פנימה לעבודה פנימית.

אז השאלות שלדעתי אפשר לשאול את עצמינו ממש בכל יום השבוע הן:

באיזה חלק בחיי אני מרגישה שהדברים פשוט קורים לי?

באיזה חלק בחיים שלי אני מרגישה יש קונפליקט בין מה שנראה לי גורל ומה שאני מרגישה שאני רוצה?

ועכשיו אלייך: ספרי לי אילו איכויות או תכונות את מרגישה שהנשמה שלך גילתה בתוכה בעקבות אתגרים שחווית בחייך? אשמח מאוד לקרוא את השיתופים שלך.

 

04 פברואר

By

No Comments

מה הייעוד שלי? ראיון עם להקת מרפסות

4 בפברואר 2015 | By | No Comments

את להקת מרפסות הכרתי בפעם הראשונה דרך שיר. השיר שלהם אמר לי בדיוק את מה שהרגשתי בתוכי באופן מדויק. לפעמים היקום פשוט מעניק לנו ריפוי דרך שירים, ומי שיוצר את השירים האלה, לא תמיד יודע שהיקום יפנה את השירים האלו לאותם אנשים שאמורים לשמוע אותו.

וככה עובד הייעוד שלנו. אנחנו רק צריכים לבקש שהיצירה שלנו, העסק שלנו, השירות שלנו, המילים שלנו, יגיעו בדיוק למי שהכוח הגדול שמניע את העולם רוצה שהם יגיעו.

מרפסות 

אז פגשתי את האנשים המדהימים האלה, צחי אלוש ורועי בר שדה ויחד ישבנו לשיחה אותנטית על איך בעצם מתבצע תהליך של יצירה וחיבור לייעוד. שיחה עמוקה עם המון תובנות וטיפים לכל מי שרוצה לשחרר מחסומים ולהתחבר למתנות האישיות שקיימות בו ורוצות לצאת החוצה לעולם.

 

הנה הקישורים על הנושאים שדיברנו עליהם בפרק:

כרטיסים להופעה בזאפה תל אביב ביום ב' 9.2.15: http://bit.ly/1FGDPAQ

המרפסות ב:  facebook –  instagram  –  youtube

טיפים מהפרק: 

#הרגעים החלשים של החיים אלו הרגעים ששווה לחיות בשבילם כי ברגע שאתה מטפס מהמקומות האלה, אז אתה מרגיש את החיים האמתיים.

#לא לנסות לעשות דברים בכוח, כשזה לא הולך אז להניח בצד ואז לנסות שוב, אם זה לא קורה יכול להיות מאוד שזה לא היה אמור לקרות עכשיו.

#שום דבר לא קורה סתם בדרך, כל מה שקורה יש לו תועלת עבור הייעוד שלנו.