Image Image Image Image Image Image Image Image Image

2015 מאי

כל העדכונים האחרונים מהבלוג

27 מאי

By

No Comments

איך להתמודד כשאת סופגת ביקורת?

27 במאי 2015 | By | No Comments

כמה פעמים ספגת ביקורת?

המילים המרגיזות האלה שבזמן שאת שומעת אותם, הלב רוצה להתפרץ ואת רק מרגישה כמו ילדה קטנה שלא בסדר.

אנחנו נותנים המון כוח לביקורת כי למדנו שהאושר שלנו נמדד על פי נסיבות חיצוניות.

אבל היום, אני שואלת את עצמי, מה עם הדיבור הפנימי שלנו?

מה עם הביקורת הפנימית שלנו?

#כל הביקורת הזאת קיימת בתוכך

הרבה פעמים ביקורת חיצונית היא פשוט שיקוף של ביקורת פנימית או משהו בתוכנו שמרגיש לנו לא נוח עם עצמנו. הביקורת בעצם באה להראות לנו מה הנושא בתוכנו שקורא לתשומת לב.

איזה דברים את אומרת לעצמך בלב בלי שאת שמה לב?

"את חברה גרועה, את עובדת גרועה, את לא מספיק טובה, את לא באמת יכולה".

כל הדברים האלה, כל התפישות השגויות שאנחנו בעצם מאמינים בהם כל כך והשקענו בהם כל כך הרבה אנרגיה, מתבטאים ומראים לנו את עצמם ממש כמו מראה. וגם אם הם לא משקפים לי דברים כאלו, זה עדיין מראה לי שיש משהו בתוכי שקשור לנושא שמפריע לי ועליי לשנות את נקודת המבט הפנימית שלי לגביו.

כל הנושאים שבהם אנחנו מרגישים חוסר בטחון, חוסר נוחות, או כמו שאני נוהגת לומר חוסר קבלה עצמית, לעיתים קרובות ישתקפו אלינו דרך אנשים אחרים.

לפי הקורס בניסים, אנחנו רואים את עצמנו נפרדים מהעולם ומהסביבה שלנו, יש אותי ויש אותך, ולך יש דעה מסוימת עליי, אבל בעצם מה שקורה ברוב המקרים זה שהדברים שאת אומרת לי, משקפים לי בעצם הרבה פעמים דברים שאני אומרת לעצמי בדיאלוג הפנימי שלי אבל לא שמה לב לכך.

#איך אני יכולה לגרום לעצמי לקבל את עצמי כמו שאני?

אני פשוט צריכה להסכים.

להסכים לראות את עצמי כדף חלק.

כל תהליך הריפוי שלי בעצם מתעצם, בכל רגע שאני מחליטה לראות את עצמי כאחד עם האנרגיה של האהבה שהיא חובקת כל.

לכן הרבה יותר מסתדר לי להאשים אנשים אחרים במה שקורה לי, או במה שאמרו לי, במילים שהם ביקרו אותי ואז להתעסק עם זה ולפתח את זה יותר ויותר, לתת לזה יותר כוח עליי. לתת למילים האלה כוח להכריע על המהות שלי. האם אני טובה? האם אני לא טובה?

גם כשאני אומרת שלא אתייחס לזה, גם שאני אומרת שאדפדף את זה, מחר יום חדש, עדיין זה מרגיז אותי וגם אז אני משקיעה באשליה הזו המון המון אנרגיה, והאמת? זה ממש ממש מעייף, סוחט וסוחף.

מנקודת המבט של אלוהים – האהבה – מה שקיים בכל, אין טובה או לא טובה. יש רק שלמות. את השלמות, את האהבה, את כל אשר קיים. את, אני וכולם. כולם באופן שווה.

קבלה עצמית

את עדיין כפי שאת מהרגע שנוצרת, לא משנה מה היה מאז, תמיד נשארת שלמה באהבה.

#אז מה אני יכולה לעשות כבר היום כדי לשנות את זה?

אני בוחרת לשנות את הדיאלוג הפנימי שלי

השבוע, במקום להגיד לעצמי, אני לא טובה, אני אגיד לעצמי, אני אהבה, ובאהבה אין טובה או לא טובה, יש רק שלמות.

השבוע, במקום להגיד לעצמי, אני לא מספיק טובה, אגיד לעצמי, האהבה לא יצרה את הביקורת הזאת, ולכן היא לא אמיתית.

השבוע, בכל פעם שאסתכל על עצמי במראה, וארגיש רע עם עצמי, אגיד, האהבה לא יצרה שום פגם, ולכן אני שלמה.

השבוע, אני בוחרת לקבל את עצמי כפי שאני, כי מעולם לא השתניתי, אני עדיין דף חלק ושלם של אהבה.

acim-day63

יש משהו מאוד משחרר בהצהרה שאומרת, אני עדיין לא מרגישה כך, אני לא רוצה לזייף הצהרות חיוביות, אבל אני מוכנה להיזכר מי אני באמת. כיוון שזיכרון, הוא לא לאלץ את עצמך לחפש משהו שלא קיים, אלא לשחרר את כל מה שחשבת והלבשת על מה שקיים באמת ולעולם אינו משתנה.

אהבת את הבלוג? שתפי אותו עם החברים שלך (בכפתורי השיתוף למטה)

וכתבי לי כאן בתיבת התגובות למטה: איך את מתמודדת עם ביקורת? איך את רואה את הקשר בין הדיאלוג הפנימי שלך לבין הביקורת החיצונית?

26 מאי

By

No Comments

כך הכנתי לוח חזון שהניב לי את התוצאות הטובות ביותר.

26 במאי 2015 | By | No Comments

לעולם לא אשכח, את החוויה בלהכין את לוח החזון הראשון שלי…

ניסיתי לעשות משהו חדש שכולם עשו,
וממש הצטרפתי לבאזז הגדול שהיה סביב הסרט "הסוד"

האמת…

אם רק הייתי עושה את לוח החזון
הראשון שלי בדיוק כמו שעשיתי את הלוח האחרון, ממש לאחרונה
הייתי אומרת לעצמי: איך לא חשבת על זה קודם?!

אבל מה שהכי יפה, זה שבגלל שכולנו עוברים תהליך של שינוי מתמיד, כל מה שהיה נכון לנו לפני 5 שנים, לאו דווקא נכון לנו בנקודת הזמן הנוכחית בחיים שלנו.

כולנו עוברים תהליך, ובתהליך הזה אנחנו לומדים להתחבר לעצמי הנצחי שלנו דרך עולם של זמן, ולכן כל כך חשוב ליצור את המציאות שלנו ממקום שמחובר לייעוד שלו.

הכנתי לך בוידאו של היום דרך ייחודית שבה אני עובדת על המטרות שלי.

נכון, אני תמיד בעד עבודה פנימית עמוקה, והאני המאמין שלי בכלל תמיד אומר שלא משנה כמה לוחות חזון נעשה תמיד הכי חשוב שנבטא את האמת העמוקה ביותר שלנו על מי שאנחנו באמת, שנתחבר לקריאה הפנימית שבתוכינו.

אבל במידה ואת רוצה ליצור לוח חזון שמגיע מחזון נשמה, אני ממש ממליצה לך לצפות בסרטון הזה.

19 מאי

By

4 Comments

איפה הנס שלי? הדבר שמשכיח ממך מי את באמת

19 במאי 2015 | By | 4 Comments

היום מוקדם יותר בבוקר כשעשיתי מדיטציה, נזכרתי.

נזכרתי שלפעמים מרוב עומס אני שוכחת את המטרה האמיתית שלי בחיים ובכלל בעסק.

לעבוד עם נשים על להיזכר מי הן באמת ולתת להם כלים רוחניים שעוזרים להן להתחבר להדרכה הפנימית שלהן, שמדריכה אותן לאפשר לניסים להתרחש בחיים שלהן. להדריך נשים לחזור למערכת החשיבה הטבעית שלהן שנקראת גם מערכת החשיבה של האהבה והניסים, שמובילה אותן לפעול בחיים שלהן ממקום של בטחון, וודאות במי שהן ושלווה פנימית.

אז איך אני יכולה לשכוח? תאמינו לי שאפשר.

לפעמים מרוב עשייה, כתיבה, עמידה בזמנים וביעדים המהות האמיתית מתפספת. והכי מלחיץ זה שהספר שהתחלתי לכתוב לפני שלוש שנים על צמיחה ממשברים במרווחים יחסית ארוכים, יושב מתחת לערמה ואומר לי "תחזרי לכתוב כבר, למה את בדיוק מחכה"? ושהבן שלי חוגג ב"ה בחודש הבא בר מצווה, כל הדברים האלה משמחים מאוד, ועם זאת צריך להקדיש להם מה שנקרא המון המון זמן.

#הדרך לשום מקום מובילה לשום מקום

איך אני יודעת שזה קורה לי? איך אני יודעת שאני מובילה את עצמי לדרך שאני לא אהיה מרוצה ממנה? אני מתחילה להרגיש שאני טכנית. עושה את הדברים ומרגישה עייפות. מתי אני הכי מרגישה שזה קורה לי? כשאני אוכלת מהר מידי או אוכלת אוכל מעובד בסוכר. (למשל גרנולה עם סוכר) במקום לשים בבלנדר מרכיבים לשייק ירוק או לחתוך לי סלט עם מלא ירקות וקטניות בכיף ולאט.

IMG_9771

קייל, אפרסק, משקה סויה, מעט מים, גרעיני צ'יה ומפזרים מלמעלה גוג'י ברי…

למזלי, למדתי לזהות את הפעולות האלה, וכשאני מזהה שזה קורה לי אני מתבאסת מאוד (על עצמי בעיקר), אבל אז אני מפקידה את המצב בידי אלוהים. אני מחכה שהנכונות שלי תהיה מבושלת כדי שאוכל למסור את זה לאלוהים בלי לחפור אחר כך.

#התשובה היחידה

מתי אני יודעת שסיימתי עם הטירוף הזה? כשאני נושפת את הנשיפה הארוכה הזאת אחרי המדיטציה שאומרת, זהו, סיימתי לנסות לגרום לדברים לקרות בדרך שלי, אני מוכנה לאפשר לנס להתרחש.

נס נתפס בעינינו כפעילות חיצונית, כמשהו גדול שקשה מאוד להגיע אליו ושישות חיצונית וגדולה מאיתנו מחליטה אם נקבל אותו או לא. למדנו שאנחנו צריכים להשקיע המון מאמץ ולרוץ ממקום למקום, לצעוק ולדחוף את העניינים קדימה כדי שדברים יקרו.

לפי הקורס בניסים, הנס הוא שינוי בתפיסה מפחד לאהבה. לי יש את היכולת לתפוס את העולם כמשהו חיצוני ואת עצמי כנפרדת מאלוהים. מהתפיסה הזאת אני יוצרת פחד. פחד לאבד דברים, הישרדות, עולם שמשדר לי רוע, חוסר הגינות, מחלה וחוסר וודאות לגבי מצבים ואנשים.

קורס בניסים

אבל יש לי גם יכולת לתפוס עולם אחר. היכולת הזאת הייתה קיימת מאז ומתמיד, רק שאני, שכחתי אותה. שכחתי מי אני. שכחתי שיש לי את האפשרות לתפוס את העולם כהשלכה פנימית שלי ואת עצמי כמאוחדת עם אלוהים.

כל הדרך שבה אחווה את החיים שלי, קשורה לשני מערכות החשיבה האלה, פחד ואהבה. כל מערכות היחסים שאחווה בחיים שלי, קשורות לפחד או אהבה. ואיפה האגו הכי פוגש אותנו? במערכות היחסים שלנו ובמיוחד במערכות היחסים הרומנטיות שלנו. שם הוא משחק הכי הכי חזק וגם נשמע הכי חזק. כשאני חווה מערכת יחסים ממקום של פחד, אני תמיד אחווה תלות, נזקקות, שהצד השני יתן לי מה שאין לי, מה שאני הכי הכי רוצה.

#ניסים ומערכות יחסים

כשאני לוקחת את מערכת היחסים הזאת ואומרת לאהבה, הנה, קחי, בואי תכנסי את לכאן, תעזרי לי לבוא ממקום שלם ולא ממקום של נזקקות. משהו אחר קורה, אני מתחברת למקדש הפנימי שלי. משהו מקודש ונצחי נכנס למערכת היחסים הזאת ואני לא התאמצתי "להשיג" את זה.

שיניתי תפיסה, הבנתי שאני חייבת לשנות את מה שקורה בתוכי עם המחשבות של החוסר שלי, עם המחשבות של הפחד שלי, עם הצורך שלי באישורים. ככה לעולם לא אקבל מערכת יחסים כמו שאני רוצה. אבל הנכונות שלי לתת לאהבה לקחת פיקוד, לתת לה להיכנס ולשכון בתוך מערכת היחסים, אפשרה לנס להתרחש.

איך בעצם הנס נראה במצב הזה? יכול להיות שאני מרגישה הרבה יותר משוחררת במערכת היחסים, אני מרגישה שאני מוכנה לשחרר לחץ, שאני נותנת לצד השני להיות מי שהוא במקום לנסות לשנות אותו. כל הדברים האלה הם שיקופים נטו של מה שקורה בתוכי. שחררתי את עצמי, שחררתי גם אותו להיות מי שהוא.

הנס הוא בעצם הדרך של האהבה להראות לי שאני יכולה, שאני בכיוון הנכון, שאני בכיוון פנימה ולא החוצה, שאני בכיוון של שחרור ולא של לחץ…אני לא יכולה לשלוט עליו כי שליטה ונס לא הולכים ביחד, אני יכולה רק לאפשר לו להתרחש. בלי להתערב. ושם במוכנות שלי לוותר על ההתערבות, נמצא השיעור האמיתי.

מה קשה יותר?

ואני שואלת, מה קשה יותר? לנסות להשיג דברים בכוח? להתאמץ מאוד חזק? או לוותר על הצורך שלי בהתערבות בתכנית הגבוה שנועדה עבורי ולאפשר לדברים להתרחש? מה את חושבת? באילו משני האפשרויות את מרגישה שקשה לך יותר? כתבי לי כאן למטה בתיבת התגובות.

נ.ב – לקראת סוף יוני, אני הולכת להעביר סדנא לנשים שרוצות לאפשר לניסים להתרחש בתחום מסויים בחייהן. אם את מעוניינת לקבל פרטים נוספים, את יכולה להכניס את השם והאימייל שלך לטופס יצירת הקשר בעמוד הזה ואשלח לך את הפרטים ברגע שיהיו.

 

17 מאי

By

No Comments

עיקרון 1 שישחרר אותך משנים של סבל

17 במאי 2015 | By | No Comments

בעיני האגו  תמיד יהיה מה לשפר בעצמי.

כשהאגו שומע על אהבה עצמית, הוא בונה מערכה שלמה של סצינות שבהן הוא מדמיין מה זה להיות האישיות הזאת שכולם יאהבו.

איך האישיות הזאת נראית? רזה יותר? עשירה יותר? מפורסמת יותר? רוחנית יותר? חזקה יותר או מיוחדת יותר?

זה לא שצריך לעשות משהו כדי לאהוב את עצמי, זה לבטל את כל מה שחשבתי שאני אמורה וצריכה להיות.

בשביל האגו משהו יצטרך תמיד להיות יותר, אבל בשביל האהבה זה בדיוק ההיפך.

מחשבה אחת פחות על חוסר והשפע מתגלה מעצמו.

מחשבה שיפוטית אחת פחות על עצמי והאהבה מתגלה מעצמה.

זה לא שהמטרה שלי תהיה להתאמץ להשיג משהו אלא בדיוק להיפך…

האגו גורם לנו לחשוב שכדי להגיע לסוג של הארה אנחנו צריכים להתאמץ הרבה יותר. האמת מבקשת מאתנו לעשות הרבה פחות. היא מבקשת רק לתת לה לעבור דרכנו.

לעשות פחות מה?

פחות מחשבה אחת שיפוטית על עצמי והאהבה מתגלה מעצמה

פחות מחשבה אחת של שנאה עצמית והאהבה נוכחת בעינינו יותר…

היא מתגלה מעצמה, ללא מאמץ כי היא כל הזמן קיימת.

מה שקיים לנצח לא צריך להתאמץ כי הוא פשוט קיים…

איך זה יהיה לא לשפוט את עצמי ואפילו רק ליום אחד?

איך תהיה התחושה? מזו ההקלה הזו?

זו הקבלה העצמית, זאת האהבה העצמית.

איך להתמודד עם משבר

 

 

 

 

12 מאי

By

2 Comments

אהבה עצמית – למה משבר זה הדבר הכי טוב שקרה לך?

12 במאי 2015 | By | 2 Comments

לעתים, המתנות הכי יפות מהיקום מגיעות בתחפושת של משבר.
אולי אני אפילו אגזים ואומר שזו אחת המתנות המבורכות ביותר שמגלים את הטוב שבהם תוך כדי תהליך צמיחה, תוך כדי תנועה…

איזה דברים מדהימים קיבלת בעצם מאותו רגע שהתרחש משבר בחייך?
למה בעצם המשבר הזה הוא טוב עבורך? (עם כמה שזה נשמע ווירדי)
איך אהבה עצמית יכולה לרפא את הכל ולחולל ניסים בחיים היומיומיים?

אל דאגה, כיסיתי את כל הנושאים האלה בשיעור שהקלטתי :)

אני מזמינה אותך לצפות, לתרגל את התרגיל שאני נותנת בסוף השיעור וליהנות מזמן נעים עם עצמך …

ועכשיו קריאה ממני אלייך: בסוף השיעור יש תרגיל חשוב ועצמתי להיכרות עצמית בעקבות משבר או קושי. אני מזמינה אותך לכתוב לי בתבית התגובות בבלוג (מתחת לשיעור) מה הן התכונות שגילית בעצמך כתוצאה מהמשבר שחווית?

05 מאי

By

2 Comments

כלי לשחרור ביקורת

5 במאי 2015 | By | 2 Comments

release critisicsm

לפני קצת יותר משבוע נכנסתי למקום הזה, נכנסתי למקום שלעיתים נדירות אני נכנסת אליו כבר, אך כשאני נכנסת אליו זה מלא בדברים ממש לא נעימים. ביקורת, כעס וספק הורידו לי ממש את האנרגיה גם הרגשית וגם הפיזית. מילה אחת קטנה של ביקורת התחילה את כל העניין, וגרמה לי בעצם להיות בכל החצי הראשון של היום בהתעסקות בנושא הזה.

מה ששמתי לב אליו היה שבאותם רגעים לא הסכמתי להיגרר לשם יותר כמו בעבר, והמלחמה הפנימית כבר לא הייתה כל כך גדולה ומתישה. נכון, הרגשות היו עדיין אינטנסיביים, אך הייתה בי את הנכונות הקטנה לראות מה השיעור הרוחני שמסתתר כאן ומה עליי לעשות כדי לצמוח מזה, לשחרר את זה ולהיכנע לאהבה.

ואז נזכרתי בשיעור מהקורס בניסים שאומר, "שום אדם המבקש להשיג את האמת אינו יכול להיכשל". במילים אחרות, גם אם את חושבת שעכשיו זאת המציאות, ואת מבואסת, עדיין הדבר הזה בא להראות לך מה בתוכך קורא לריפוי וקבלה עצמית כדי להסיר את המכשולים שמונעים ממך לראות את האמת הפנימית שלך.

"אתה תמצא את השמיים, כל דבר אחר שתחפש ייעלם. אבל לא משום שהוא נגזל ממך. הוא יאבד משום שאינך רוצה בו. תגיע למטרה שאותה אתה רוצה באמת באותה ודאות שאלוהים ברא אותך בחפות מחטא".

השיעור הזה בעצם בא לשאול אותי מה אני באמת רוצה, במה אני רוצה להשקיע את עצמי? להעסיק את עצמי במה שקורה כרגע כאילו שזה הדבר היחיד שקיים או להעסיק את עצמי בלמצוא את המתנות שהמצב הזה מציע לי? אני רוצה להתעסק במחשבות שמנותקות מההוויה השלמה שלי או במחשבות של אלוהים? כי כל מחשבה שלא נחשבת ביחד עם אלוהים היא לא מחשבה ממשית כלל.

acim-day 63

ובכלל ככל שאנחנו עושים עבודה פנימית ומשחררים קליפות, אנחנו שמים לב שאנשים מסוימים מבקרים אותנו. יכול להיות שמדובר בבני משפחה, חברים או אנשים שאנחנו כלל לא מכירים. יכול להיות שאיחרנו לפגישה, יכול להיות שאנחנו עובדים על פרויקט מסוים שחשוב לנו מאוד לשמוע חוות דעת אמתית ולקבל עידוד מהסביבה, ואנחנו נתקלים בביקורת שממש מורידה לנו את המצב רוח והמוטיבציה.

#איך בעצם אפשר להתמודד עם ביקורת?

הדבר הראשון שחשבתי עליו היה שהביקורת שאנחנו מקבלים היא לא תמיד הדבר הנכון באמת. לכולנו יש מגוון דעות, ואנחנו שופטים בערך בכל שנייה במשך היום. זה כן טוב, זה לא טוב, זה היא יפה, היא לא יפה. מאיפה מגיעות השפיטות האלה? הן בטוח לא מגיעות מהאני האמתי שלנו, אלא רק מהאני שרואה את עצמו כנפרד וגם הרבה פעמים מפוחד.

כשאנחנו משתנים, הסביבה לא תמיד תקבל את השינוי שלנו ישר וזה בסדר. לא כולם אמורים לאהוב אותנו ולקבל אותנו תמיד. הסביבה גם הרבה פעמים לא רגילה לשינוי הזה ולעיתים משפטים או מילים שהם אומרים לא באים כדי לפגוע בנו אלא כדי לשמור עלינו. האגו יגיד לנו באותם רגעים ש"לא עשינו מספיק עבודה ושהיום כבר היינו אמורים להיות במקום אחר בחיים שלנו"… אין מקום או זמן שבהם האגו לא ינסה להגיד את הדברים האלה, רק כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להגיע למקום פנימי שבו אין מקום וזמן יותר, שם האגו נמס כאילו שמעולם לא היה קיים.

יש ציטוט של ביל קוסבי שתמיד כל כך מתחבר לי לכל מה שקשור לביקורת: "אני לא יודע מה המפתח להצלחה, אבל המפתח לכישלון הוא לנסות לרצות את כולם". לא יהיה מצב שכולם ירצו תמיד להגיד לנו רק דברים טובים, וזה ממש ממש לגיטימי ובסדר.

אנחנו פשוט צריכים באמת לשבת עם עצמנו קצת, ולבדוק האם יש משהו נכון במה שאמרו לנו, או שזה משהו שקשור אך ורק למחשבות ולתפיסת המציאות של הצד שביקר אותנו? האם המחשבות האלה הן האמת? או שאנחנו נותנים להן לקחת אותנו למקומות מוגזמים מעבר למה ששמענו?

הדבר השני שחשבתי עליו הוא, שגם אם הביקורת הזו לא נכונה, היא עדיין מפריעה לי, אז היא בטח נוגעת לי באיזה נקודה רגישה. מה הנקודה הזאת שכואבת שם בפנים? מה עדיין זקוק לריפוי ואהבה?

לכן, כדי למצוא את הנקודה הזאת שעדיין זקוקה לריפוי, אני מציעה לך לעשות 3 דברים.

1. ללחוץ play ולהאזין לשיר הזה: https://youtu.be/XV59KZAZQUQ

2. לחזור על השיעור הזה מהקורס בניסים בקול רם: "שום אדם המבקש את האמת אינו יכול להיכשל" לחזור על זה      לעצמך 3 פעמים

3. במשך 10 דקות לעקוב אחר המחשבות שלנו בעיניים עצומות ולשאול האם הביקורת ששמענו מעידה על משהו אמיתי וגם אם לא, באיזה נקודה רגישה היא נוגעת בנו? וכשעולות תחושות או תמונות מהעבר שלנו, לשים לב אליהם, שם בעצם נמצאת החסימה שממנה אנחנו מרגישים רגישים לביקורת.

במשך השבוע, כשיעלו עוד תמונות וזכרונות מהעבר, אפשר להמשיך לעבוד עם המנטרה הזאת ולבקש מההדרכה הפנימית שלנו לשחרר את הרגשות האלו ולשנות תפיסה.

ועכשיו אלייך: אני ממש ממש אשמח לשמוע ממך, איך עבר עלייך התרגיל הזה? רשמו לי כאן בתיבת התגובות.

באהבה ענקית,

נילי