Image Image Image Image Image Image Image Image Image

2016 דצמבר

כל העדכונים האחרונים מהבלוג

27 דצמבר

By

No Comments

לאישה – כתבה על מחשבות אוהבות – נילי ווצ'ינה

27 בדצמבר 2016 | By | No Comments

מחשבות אוהבות - בכיוון הרוח - לאישה

 

הנה הראיון והכתבה שמופיעים בלאישה על מחשבות אוהבות.

אני כל כך שמחה שהכתבה הזאת יצאה. איך זה קרה ומה למדתי מזה? על זה אני הולכת לשתף בקרוב, וזה מבחינתי הדבר הכי חשוב. שהכלים האלה יפיצו את עצמם.

 

 

25 דצמבר

By

2 Comments

חנוכה – לפנות מקום לניסים

25 בדצמבר 2016 | By | 2 Comments

כשאני לא בשלווה, אני יודעת שאני רק צריכה לעשות שינוי בחשיבה.
חוסר בשלווה, מראה לי שאני רואה משהו לא נכון, שומעת משהו לא נכון, לכן אני חווה אותו במימד הפיזי ככאוס, או אפילו גיהנום.
 

ברגעים האלו, כפי שאני רואה את זה, יש 2 אפשרויות.

 1. אפשר לנסות לשנות את התמונה מהתמונה עצמה, ללכת אל התמונה, לנסות לעצב אותה, לשנות אותה ואת הדמויות המופיעות בה.
2. לקחת צעד אחורה, וללכת לחלק האחורי של התמונה, שם נמצא המקור של מה שאנחנו בוחרים לראות. ומשם, אפשר לשנות. מה אנחנו רוצים לשנות? את נקודת המבט שלנו. 
 
כשאנחנו פונים לאלוהים / להדרכה שלנו / לאהבה לשינוי תפיסה, יש כוחות אינסופיים שבאים לעזור לנו.
לכולנו יש את הכאבים שלנו, כאב פיזי, כאב רגשי, אבל כשאנחנו בוחרים לזכור באחדות עם אלוהים, אנחנו בוחרים לזכור מי אנחנו באמת. איך מזהים איזה מחשבה צריך לשנות?

לוותר על מחשבות תקיפה

 מחשבות אוהבות
את מחשבות התקיפה שלנו. מחשבת תקיפה, היא כל מחשבה שלא מותאמת לאני האמתי שלנו. מחשבה של פירוד למשל, היא מחשבת תקיפה. מחשבה של אני לא מספיק טובה, אני משעממת, הוא לא מספיק טוב…וכו'.
הקורס בניסים אומר, שמתי שאנחנו חושבים בלי אלוהים, אנחנו לא חושבים כלל. זה ממש כמו להיות בתוך אשליה ולחשוב, שהיא אמתית, ושכל המחשבות שם הן אמתיות.
איך אנחנו יודעים מתי המחשבות האלה לא אמתיות? פשוט מאוד, הן מובילות אותנו לגיהינום הפנימי שלנו. כשאנחנו בוחרים במחשבה אוהבת על עצמנו ועל אחרים, אנחנו בוחרים בניסים. חנוכה, הוא הזמן המקודש שבו ניסים מתרחשים. לכל אחד מאיתנו יש את הכוח הזה, כוח גדול ממנו שקיים בו אך לא שלו, והכוח הזה, יכול לעזור לנו להחזיר את החשיבה שלנו בחזרה למצב הטבעי שלה, שהוא אהבה.
אנחנו מסתכלים על מחשבות התקיפה שלנו, האם הם עלינו? האם הם על מישהו ספציפי? מה אנחנו חושבים, איך אנחנו אוחזים בכוח בחוסר אהבה? האם לשנות תפיסה זה אומר שחייבים לאהוב אותם?
 
המון שאלות, שהמטרה שלהן היא לחזור למקום של השלווה בתוכנו. ללא התבוננות, אנחנו מכחישים דברים שאנחנו חווים במבפנים. לכן, זה כל כך חשוב להתבונן בכנות הגדולה ביותר, ולהסכים לראות, שזה לא כל כך מפחיד לשנות חשיבה, זה לא גורם לנו לאבד משהו מעבר לדפוסים שגם ככה מגבילים אותנו.
 
כל התהליכים מתבצעים בתוכינו, ואז אנחנו מתנהגים אחרת, מגיבים אחרת, וכשאנחנו רוצים לדבר על הדברים שמפריעים, אנחנו מקבלים אומץ לעשות את זה, עם הרבה פחות דרמה, ועם הרבה יותר הקשבה.
 
נכון, זה נשמע מאוד מפחיד לחשוב שכל מי שפגע בנו ראוי לאותה אהבה כמו האנשים היקרים לנו ביותר. ושוב, גם כאן, אנחנו מסתכלים על אהבה בעיניים הלא נכונות. למדנו הרבה דברים על אהבה, אבל לא למדנו על אהבה ללא תנאים. ושוב, זה לא אומר שלא צריך להגן על עצמינו, לאכול מאוזן או לקחת תרופות.

האם אני חייב / חייבת לאהוב את כולם?

מדובר פה על משהו הרבה יותר עמוק, מדובר פה על הסכמה להתבונן, לקחת רגע צעד אחורה, ולא לשפוט. הכי קל לנו לשפוט, הכי קל לי לשפוט. השפיטה כולה נובעת מהסתכלות על המעשים שהגוף עושה, וכל מה שקשור לגוף, תמיד מתקשר לחשיבה של האגו, שמבוססת על אשמה. יש דרך לראות אחרת, וזו הדרך לאפשר לניסים להתרחש. לא מדובר על מעשים, כמו שמדובר על מחשבות. כל המחשבות שלנו מובילות לאיך שאנחנו מגיבים.
בכל פעם שאנחנו בוחרים לחשוב על אחדות, על קריאה לאלוהים, להדרכה שלנו, אנחנו בעצם בוחרים להתעורר, לקבל אור, ולהבין, מי אנחנו באמת, את האמת אודותינו. ככל שאנחנו מבינים מי אנחנו, אנחנו מבינים מי האנשים בחיים שלנו.
כל מה שלמדנו על אהבה, היא שברוב המקרים היא בלתי אפשרית, ואם היא אפשרית, אנחנו חוששים לאבד אותה. הדברים שלמדנו על עצמינו, ועל העולם, מגיעים ממערכת חשיבה שמבוססת על נפרדות. כל התפקיד שלנו כולו, הוא להחזיר את מערכת החשיבה הטבעית שלנו, המבוססת על אחדות עם אלוהים.
לכן, בכל אזור שבו אנחנו מרגישים חוסר, אשמה, עצב, דיכאון, חוסר הגשמה, כעס עצמי, כעס על אנשים, מחלה, משברים במערכות יחסים, אנחנו יכולים לקרוא לאלוהים, להתפלל המון, להתפלל מהלב, ויש לנו בכל רגע הזדמנות לעשות את זה. לקחת בידיים שלנו את ההזמנה שמחכה רק לנו, וכך, אנחנו מפנים מקום לניסים.

לבחור בניסים 

אז בחג הזה, אפשר לקחת צעד אחורה,
להתבונן על מחשבות התקיפה שלנו
לבחור מחדש
לסלוח
לבחור בנס
לבחור שוב לוותר על מחשבות התקיפה
לבחור שוב ושוב בנס שאומר, שאנחנו צריכים
להחזיר את מערכת החשיבה שלנו למצב הטבעי שלה.
ולראות איך הוא מגיע.

אלבום המדיטציות לניסים ומחשבות אוהבות 

מדיטציות

13 דצמבר

By

5 Comments

מערכות יחסים – איך להתמודד כשלא רואים אותך?

13 בדצמבר 2016 | By | 5 Comments

היי,

האם הרגשת פעם שחסרה לך אהבה? שלא רואים אותך? שלא מתייחסים אלייך מספיק יפה או בכבוד?

אז היום, יש לי משהו קצת אחר, שיעזור לך לשפוך אור על ההרגשה הזאת.

אני יודעת שלפעמים המחשבות שאני מעלה בפוסטים, יכולות לעורר הרבה התנגדויות. אבל מספיק שניקח אחוז קטן ממה שאנחנו מתחברים אליו, כדי לאפשר לשינוי של ממש להתרחש בחיים.

אז הרעיון שאני רוצה לדבר עליו היום הוא כזה:

מערכות יחסים, יכולות להיראות לנו מאוד מורכבות, במיוחד כשאנחנו מרגישים שהאדם השני חייב לעשות משהו כדי לספק את הצרכים שלנו.

מה שאני חושבת שחסר לי, מה שאני מאמינה שאדם מסוים מונע ממני, אני מונעת אותו גם, באופן כל שהוא. זה לא חייב להיות בדיוק באותו אופן, אבל משהו בתוכי לא שלם, מעורער, לא בטוח, והתחושות האלה מלוות את התגובות שלי, כי הן מתחילות במחשבות שלי על עצמי.

הקורס בניסים אומר, שרק מה שאנחנו לא נותנים בכל מצב, יכול להיות חסר.

קורס בניסים מערכות יחסים

כל מה שאני מאמינה שחסר לי, זה משהו שאני מחסירה ממישהו. ממי? את זה אני מגלה רק שאני מוכנה להתבונן על הרעיון הזה ולהתחיל לשחק איתו.

זה ממש כמו ריקוד, או השתקפות. זה כאילו שיש לי משהו לתת, אני בוחרת לא לתת אותו, ואז אני רואה כלפי חוץ, שהדבר הזה חסר לי.

למה אני מרגישה בכלל שמשהו חסר לי?

כי למדתי לתפוס את עצמי כחסרת ערך, לא חשובה, לא ראויה שיראו אותה, ואז הדברים שאני פוגשת בחוץ, משקפים לי את מה שאני חושבת על עצמי. התפיסה השגויה שלי על עצמי, מחבלת לי בכל מקום אפשרי שאני מנסה ליצור בו משהו טוב. זאת אמונה שמקרקרת תמיד מסביב, ונמצאת בשטח האפור הזה שגורם לי לא להיות מרוצה משום מצב. כי אם אני מאמינה שאני חסרת ערך, אז מה בכלל יהיה לי לתת לעולם? כתוצאה מהאמונה הזאת, אני לא מעניקה משהו מעצמי באמת, ואז אני מאמינה, שלא מעניקים לי.

לדוגמא אם אני מרגישה שחסרה לי הערכה, מילה טובה, זה משהו שאני מחסירה מהעולם. זה משהו שאני לא נותנת.

אם אני מרגישה שחסרה לי אהבה, יש אנשים שאני מונעת מהם אהבה. (ולאו דווקא מדובר על אנשים שאנחנו רואים בפיזי, אלא מונעים מהם אהבה במחשבות שלנו).

אם אני מרגישה שלא רואים אותי, זה אומר שאני לא רואה מישהו, משהו. את מי אני לא רואה? אני לא רואה את עצמי באופן עמוק, ואז אני לא רואה את האנשים בחיים שלי באופן עמוק וברור. מה התוצאה? לא רואים אותי. נכון שזה כבר לא כל כך מפתיע? :)

ויותר מהכל, אני מרגישה שאלוהים לא רואה אותי, שהכל לא הוגן…ואולי אני לא מוכנה לראות את מה שהייקום / אלוהים שולח לי? את ההזדמנויות לסליחה? את המקומות שאני אמורה לצמוח מהם?

מה אני לא מוכנה לראות?

רק אני אדע.

אני יכולה להאמין כל כך בכך שמשהו  חסר לי, שאני באמת חווה את החוסר הזה, והאמונה הזאת מונעת ממני להתבונן, איפה אני מחסירה?

האשליה הזאת, שמשהו חסר לי בחיים נראית כל כך אמתית, שאני לא מאפשרת לשום דבר להיכנס באמת ולעזור לי לראות את האמת.

והפעם בפינת התרגול:

איך מתחילים לשנות בצעדים קטנים את המחשבות האלה על מה שאני מאמינה שחסר לי?

זה  ממש כמו שרשרת של אירועים שאנחנו יכולים להתבונן עליה מקרוב קרוב.

מה אני מאמינה שחסר בי?

איך האמונה הזאת משתקפת במערכות היחסים שלי?

איך אני מונעת את מה שאני מאמינה שחסר בי מאנשים אחרים?

איך אני רואה שהדבר הזה נמנע ממני?

ועכשיו, לפינת השיתופים:

מה הדבר שראית שחסר לך, ואיך מנעת אותו מאנשים אחרים?

כתבו לי  בתגובות, האם התרגול הזה עזר לך לשפוך אור על היחסים שלך?

 

11 דצמבר

By

No Comments

כל הכעסים בעולם שלי – הם שלי

11 בדצמבר 2016 | By | No Comments

כל הכעסים בעולם שלי הם שלי.
אני יכולה לבחור לאחוז בהם, או לשחרר אותם.
כשאני אוחזת בכעס, אני אוחזת באנרגיה
שמגיעה איתי לכל מצב.

האנרגיה הזאת יוצרת צורה שנראית לי
מציאותית מאוד במערכות היחסים שלי ובחיים שלי.
היא משודרת החוצה בכל מיני צורות.

לדוגמא נזקקות. נזקקות תמיד מתבססת על כעס
כלפי מישהו שאנחנו מאמינים שמנע מאתנו אהבה.

כשאדם מסוים מונע מאיתנו אהבה, זה מעורר
בנו את הנקודות הכי רגישות. הכאב הזה גורם
לנו להאמין שמשהו חסר בנו.

מכירה את זה שאת יודעת שאת משדרת
נזקקות אבל לא יודעת למה? הכעס יודע
להסוות את עצמו ממש טוב מתחת לנזקקות,
ומהכעס נוצר המקום הכואב שמפחד לאבד משהו,
או מישהו, וכתוצאה מכך יוצר תלות במערכות יחסים.

המעגל הזה של אמונה שמשהו חסר בי, כעס,
נזקקות, הוא מעגל שמתרחש בתוכינו,
בתפיסה העצמית שלנו.

כל הכעסים בעולם שלך הם שלך.
את יכולה לבחור אם לאחוז בהם חזק, או לשחרר אותם.