Image Image Image Image Image Image Image Image Image

21 אוקטובר

By

4 Comments

5 דרכים שישפרו את כל מערכות היחסים שלך

21 באוקטובר 2015 | By | 4 Comments

5 דרכים שישפרו את כל מערכות היחסים שלך

הערה חשובה:

(הפוסט פורסם לראשונה באוקטובר 2015. ערכתי בו מספר שינויים ופרסמתי אותו מחדש).

מה הדבר הנחוץ ביותר בחיים שלנו? אהבה. אפשר לקרוא לאהבה גם האני הגבוה, הקול הפנימי או אלוהים. כשאנחנו מאוחדים עם הדבר הנחוץ הזה, אנחנו מחוברים לכוח האמתי שלנו. דברים זזים לנו הרבה יותר בקלות, הזדמנויות חדשות שלא חשבנו עליהן נפתחות, אנחנו מרגישים שקל לנו יותר לדבר ולבטא את מה שאנחנו מרגישים.

אבל בגלל שלימדנו את עצמנו הרבה זמן להגן על עצמנו מהפחד להיפגע, אנחנו מחפשים אהבה במקומות הלא נכונים, דרך מצבים לא נכונים, דרך ציפיות לא נכונות. ולמרות זאת, יש דרך שאפשר לזהות אהבה בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון.

והיא:

לזהות את עצמך באדם שמולך.

שם, כל החומות נשברות כל ההגנות מתמוססות, כאילו שום דבר לא היה שם פעם. איפה היה השיפוט? רק בראש.

ומשם מתחילה המחשבה. מי אני? מי אני באמת? מי זה אתה שעומד מולי? מי אתה באמת?

השבוע בפוסט, אני משתפת בכמה תובנות שעלו לי בשבוע האחרון לגבי מערכות יחסים.

טיפים עוצמתיים שיעזרו לנו להסיר את המכשולים שמונעים מאיתנו לזהות את עצמנו באנשים שאנחנו נמצאים איתם במערכות יחסים.

1.     אנשים רוצים רק שיקשיבו להם

לפעמים, עצות זה הדבר האחרון שמישהו רוצה. אנשים רוצים שיקשיבו להם, שיתנו להם מרחב לדבר בו, להיות בו בטוחים ולפרוק את הרגשות שלהם והמחשבות שלהם כדי להגיע לתובנות בעצמם. העצה הטובה ביותר שאפשר לתת למישהו היא לא דווקא העצה הרוחנית, אלא פשוט להיות שם בשבילו באופן מלא, להזיז את עצמנו הצידה ולשים את השיפוטיות שלנו ואיך אנחנו רואים את המצב בצד ולהיות ממש מרחב מקודש להקשבה וקבלה.

 

2.     אי אפשר לרצות את כולם

אחד הציטוטים הכי אהובים עליי הם של ביל קוסבי:

"איני יודע מהו המפתח להצלחה, אך המפתח לכישלון הוא לנסות לרצות את כולם."

האם להקשיב לראש שאומר לנו שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לרצות מישהו או להקשיב ללב? לעולם לא נוכל לגרום לכולם להיות מרוצים. האגו תמיד פוחד שמישהו לא יאהב אותו, ולכן הרבה פעמים הוא עושה דברים מתוך ריצוי, מה שגורם לנו לבזבז המון אנרגיה. כמה פעמים אנחנו מרגישים לא מרוצים? התפקיד שלנו הוא לא לבטל את החלומות שלנו כדי להגשים חלומות של מישהו אחר. התפקיד שלנו זה להקשיב למה שהנשמה רוצה להגיד לנו. מה היא לוחשת לנו? כל השיעורים של הנשמה תמיד יהיו קשורים לאהבה עצמית ולריפוי מערכות היחסים שלנו, אבל לפעמים הריפוי הוא דווקא להקשיב לעצמנו וללב שלנו לפעמים השיעור הרוחני שלנו, הוא פשוט ללמוד להגיד לא.

 

3.     לסלוח זה הדבר המשחרר ביותר

כן כן, אני מדברת על הסליחה. הסליחה נתפסת בעינינו מגיל מאוד צעיר, למערכת של סחר חליפין. הסליחה היא תהליך. היא התהליך היפה ביותר שכל אדם עובר בחייו

הסליחה מצמיחה אותנו, ודרכה, אנחנו מגלים מי אנחנו באמת.

מה שלמדנו על הסליחה לעומת מה שהסליחה היא באמת, אלו דברים שונים לגמרי.

הסליחה היא לא משא ומתן, הסליחה היא לא 5 דרכים ל… או 10 דרכים להשיג …(כמו הפוסט הזה :)) הסליחה היא התהליך האינטימי ביותר שאנחנו עוברים עם עצמנו….ומשם, כן מגיעים לשלווה.

הכוונה שעומדת מאחורי הסליחה הרבה פעמים היא: "אני אסלח לך, כי אני טובה יותר / רוחנית יותר, ולכן, אתה בתמורה, תרד לי מהוריד".

יש במילה סליחה, כל כך הרבה אשמה, עד שעיוותנו את כל הכוונה האמתית שלה. הסליחה היא לא מילה. הסליחה היא לא מעשה שצריך לעשות כי אנחנו מוצלחים יותר או טובים יותר ממישהו. הסליחה היא בעצם תהליך שבו אנחנו ממשיכים לקלף את כל הצלקות והדברים שחווינו בחיים, ומוכנים לשחרר אותם באמת ולהביא אותם אל האור, כדי לרפא, לשחרר להבין. לשחרר אותם זה לוותר עליהם. אנחנו מוותרים על הצורך להחזיק בהם כמגננות ששומרות עלינו. הן לא שומרות עלינו, הן פשוט חוסמות אותנו מלהרגיש שוב את הלב שלנו פתוח.

סליחה

4.     כשאני מתמקדת בטעויות של העבר, אני לא יכולה לראות את האדם שמולי כפי שהוא באמת.

הדרך של האגו למנוע מאיתנו לרפא את מערכות היחסים שלנו ולשנות אותן, היא להתמקד רק בטעויות של האדם השני. כשאני מתרכזת בעבר, אני לא יכולה לקבל בשלמות את הרגע הזה, כשאני לא מקבלת בשלמות את הרגע הזה, אני גם חוששת מהעתיד, ואז קשה לי לראות את האדם שמולי כמו שהוא. אני מביאה את השיפוטים שלי מהעבר, ורואה רק אותם באדם הזה, אני יכולה לשחרר את הנקודה הזאת, לראות אותו מתחת לשיפוטים שלי, ולראות את התמימות שלו מתחת לדברים שהוא עשה או אמר. כך אני מאפשרת למערכת היחסים להשתנות. אנחנו לא מתעלמים מדברים שקרו, אנחנו מבקשים לראות אותם בדרך אחרת. הדבר החשוב ביותר שאני מזכירה לעצמי תמיד בזמן אמת, כשקורה משהו, הוא שנסיבות יש תמיד. השאלה היא איך אחווה את הנסיבות הפעם. האם אני אאפשר לנסיבות להשפיע עליי? לגרום לי לעצור? בכל פעם שאני מזהה שזה קורה, אני מתפללת לראות את המצב ואת המעורבים במצב בדרך אחרת, ולשחרר את ההשפעה של הנסיבות ממני. זה עוזר מאוד מאוד.

5.     המתנות שנתת, יתקבלו ברגע הנכון.

יש לנו תובנה, שיעור שלמדנו וישר אנחנו רוצים לתת אותו למישהו. הרבה פעמים הוא פשוט עדיין לא רוצה. ואנחנו, מרוב התלהבות רוצים לנער אותו ולהגיד לו, תתעורר! אנחנו זורעים את הזרע, משתפים מהמקום אישי שלנו, ואז אנחנו צריכים לשחרר. אנחנו לא יכולים לשלוט על מתי האדם שהענקנו לו את המתנה יפתח אותה. הוא יפתח אותה ברגע הנכון שלו. ככל שננסה לשלוט על זה, כך נרחיק אותו מהאפקט של המתנה להתקבל בשלמותה. התפקיד שלנו הוא לתת למי שאנחנו מרגישים מכוונים לתת, ואז להניח לזה להתקבל כמו שזה צריך להתקבל, בלי לשלוט, בלי לדאוג, בלי לחפור. גם אם זה ייקח מס' שבועות או אפילו שנים. לפעמים זה קשה, כי ההתלהבות שלנו ממה שגילינו וחווינו על עצמינו כל כך מורגשת, אבל לקבל את האנשים בחיים שלנו בדיוק במקום שהם נמצאים בו, יעזור לנו לקבל את עצמינו בדיוק במקום שאנחנו עכשיו ולנשום לתוכו בהקלה. כל דבר מגיע בדיוק ברגע הנכון.

כל מערכות היחסים שלנו, סופם להירפא ולהפוך ליחסים קדושים, אנחנו מכירים את עצמנו באמת, אך ורק דרך מערכות היחסים שלנו. אנחנו נזכרים במהות האמתית שלנו, דרך מערכות היחסים שלנו וכך אנחנו מזכירים לעצמנו מי אנחנו באמת.

לא לשכוח לכתוב:

אילו תובנות עלו לך ממערכות היחסים שחווית עד היום?
שתפו אותן כאן למטה בתגובות.

מזמינה אתכם לסדנת הסליחה העצמיתית שאני מעבירה בחול המועד סוכות. 

מפחד לאהבה על ידי הסליחה 

לכל הפרטים:

מפחד לאהבה - סדנת סליחה

Comments

  1. ציפי עומר

    היי נילי
    אני עשיתי שינויי דיי גדול בחיים שלי מהיום שהכרתי אותך ביוטיוב למרות הגרושים הלא קלים שלי מצאתי את המקום לסליחה וטוב לי במקום הזה ,אבל אכשהו יש לי קושי לפתח זוגיות וכל שאני מתפתחת בכל הנושא של ההדרכה הפנימית אני רואה הרבה מאוד דברים ברורים .

    • admin

      היי ציפי יקרה :)
      אני שמחה מאוד שאת מרגישה שינויים בחייך וברור שלא קל לחוות כזאת חוויה.
      אני בטוחה שזה יכנס לך בזמן הנכון ובמקום הנכון, תמשיכי בדרך שלך וזה הכי הכי חשוב, שהסליחה תופסת יותר מקום בחיים, הדברים תמיד נראים יותר ברורים ואז מתפנה מקום.

      נשיקות.

  2. אורטל

    היי נילי.
    קראתי את הפוסט ובהקשר לדבריך : ״מרוב התלהבות רוצים לנער אותו ולהגיד לו, תתעורר! אנחנו זורעים את הזרע, משתפים מהמקום אישי שלנו, ואז אנחנו צריכים לשחרר״. נזכרתי שלפני שנים, כשעשיתי את צעדי הראשונים במקום עבודה, בתחום היי טק, התאהבתי באחד העובדים. הוא היה הממונה מעין מורה שלימד אותי את שפת התכנות, שיטת העבודה נהלים וכדומה יום אחד בשיחת חולין דיברנו על זמרים ובשיחה זו ציטטתי מתוך שיר ישראלי מוכר: ״.. מה מחבר בסופו של דבר, שני אנשים יחד? צל חלומות, משקל העבר, מסע של בדידות ופחד״. שתיקה רועמת הכניסה את הבחור למחשבות עמוקות. כמה חודשים לאחר מכן, החברה התפרקה. כל אחד המשיך בדרכו בחיים. שבועות ושנים. אחר-כך חפרתי לעצמי בנשמה ושאלתי, למה!?

    • admin

      היי אורטל יקרה,
      איזה שיר יפה… :)
      לפעמים אנחנו פשוט באמת לא יודעים למה.
      בגלל שהרבה פעמים יש לנו רק פיסות מידע, קשה לנו לחבר את הכל יחד.
      אנחנו לא יודעים מה הדברים שנאמרו עשו לצד השני. מה הם הזכירו לו וכו…
      אנשים בחיינו מגיעים תמיד למטרת לימוד משותפת איתנו.
      כל צד לומד את המירב שהוא יכול ללמוד מאותה מערכת יחסים.
      הייתה מטרת לימוד למפגש שלכם, ול מה שהיה שם, וגם אחרי, המחשבות, התהיות, השאלות כנראה היה חלק מהדרך שלך להמשיך להתפתח ולהתחבר לעצמך מבפנים.
      תודה על כך ששיתפת.

Submit a Comment