Image Image Image Image Image Image Image Image Image

אודות נילי

לצמוח ממשבר ולהתחבר לעצמה הפנימית

אודות נילי

אם הגעת לכאן, רוב הסיכויים שהחיים שלך נחלקים ל 2.

החיים שלפני, והחיים שאחרי. כל אחד מאיתנו עבר את הרגע הזה, שהכל נראה אבוד, אדם יקר לנו נפטר, פוטרנו ממקום העבודה, מערכת יחסים נגמרה באופן פתאומי, עברנו תהליך משפטי ארוך, הבנו, שיש אנשים שתמיד יהיו בשבילנו, ויש כאלה שתמיד נהיה איתם ביחסים מאתגרים, חיפשנו משמעות אמתית לחיים, שאלנו את עצמינו, האם יכול להיות שזה הכל?

זה לא הכל. ויש הרבה מעבר. המסר שלי אלייך הוא שהחיים לא נועדו לגרום לנו לסבול. הם נועדו כדי לגרום לנו לאהוב.

וכאן, אני נכנסת לתמונה.

פגישה אישית לשחרור מחסומים

הכל התחיל בעצם ביום שנודע לי שאבא שלי שם קץ לחייו. באותם רגעים של הלם, בשעת לילה מאוחרת, הבנתי שהוא לא הולך להתקשר אליי ליום הולדת 26 שעמדתי לחגוג למחרת בבוקר. פתאום, כל הציפיות שהיו לי, לבלות עם המשפחה שלי, לשתות קפה עם חברות ולנסות את החצאית החדשה שאחותי קנתה לי במתנה, נראו לי כל כך רחוקים, כאילו כל התכנונים האלו נעלמו ולא יחזרו עוד לעולם. בשנייה אחת, כל החיים השתנו, ומאותה שנייה בעצם, הכל התחיל מחדש.

השנה הראשונה לאחר הפטירה של אבי הייתה בעצם התקופה הכי הכי קשה בחיים שלי. לא ידעתי מי אני כבר, אם לא החיוך של הבן שלי, אני לא יודעת איך הייתי שומרת על שפיות. רציתי רק לבכות, לא האמנתי שאבא שלי עשה דבר כזה, כאילו אחרי כל השנים שהערצתי אותו, הרגשתי שהוא אמר במעשה שלו – אני לא רוצה להיות כאן יותר, גם אם יש לי ילדים ונכדים, הדבר היחיד שאני רוצה זה פשוט להתנדף מפה. וזהו…בבוקר את קמה ויש לך אבא…בלילה את הולכת לישון ואין לך אבא…עד היום כשאני רואה מישהו ברחוב שמזכיר לי אותו, אני מקווה לשבריר שניה, שזה היה רק חלום ושהוא עדיין חי.

הקושי הגדול ביותר שלי היה לשחרר את אבא שלי, להבין שאני אהיה חייבת לקבל את זה שהוא יהיה איתי ממקום "אחר" ושתמיד הוא יהיה שם בשבילי.

עם כמה שזה כואב, אני יודעת שאם אבא שלי לא היה עושה את הצעד הטרגי הזה, לא הייתי מגיעה למקום שאני נמצאת בו היום, למדתי לקבל את מה שהוא עשה, למדתי להבין שזו הייתה הבחירה שלו ואני לא יכולה להגיד שאני עדיין מכבדת לחלוטין או משלימה עם הבחירה הזאת לגמרי, אבל אין ספק שלמדתי לקבל אותה ולחיות איתה בשלום, ולהודות לו, על כך שהוא השקיע בי את כל האהבה שהוא יכול היה לתת.

הבחירה שלו לימדה אותי שהחיים יכולים להיות ממש גן עדן או גיהנום, ובכל פעם שאתחבר לאלוהים – האנרגיה האינסופית של האהבה, אהיה בגן עדן, ובכל פעם שאראה את עצמי רק כגוף, רק כמשהו זמני, רק כמשהו שיכול לחוות תענוג או כאב, ולא כמשהו שלם, אבחר להיות בגיהינום. בדברים הגדולים כמו בדברים הקטנים.

מבחינתי אבא שלי העניק לי את המתנה הגדולה ביותר שיכלתי לקבל ממנו וזה להכיר מה זו בעצם הנוכחות האמיתית שלי, מעבר לזהות, מעבר לדימויים, מעבר לטוב ורע.

לפי הקורס בניסים, אלוהים לעולם לא יתערב לאף אחד בחוק הסיבה והתוצאה, אלא אם כן נבחר לשבור את המעגל של הדברים שחוזרים על עצמם שוב ושוב. מכירים את זה שהדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב בכל מיני תחומים תקועים בחיים? זה סימן שבאותו מקום מסתתר שיעור שנועד להצמיח אותנו, ועדיין בחרנו לא לראות אותו. התפקיד שלנו במצב הזה הוא פשוט לשבור את מעגל הקרמה שחוזר על עצמו.

לשבור את המעגל = להושיט יד לעזרה. ורק ברגע שהושטתי את היד לעזרה, המעגל נפתח. זה כאילו שבמשך שנים ניסיתי לעלות במדרגות גבוה לאן שהוא, אבל לא הגעתי לשום מקום, ורק כשהחלטתי להיכנע ולוותר, אפשרתי למשהו גדול יותר להוביל אותי. התחלתי ללמוד לימודי תקשור אצל מורה מדהימה בשם רותי אזולאי. לאחר מכן, התקדמתי בלימודים למסלול ריפוי אנרגטי, קורס הכשרה והכוונה לעידן החדש, והקורס בניסים.

בתחילת הדרך, ידעתי שבכדי להסיר מכשולים שמונעים ממני להתחבר להדרכה הפנימית שלי, אצטרך להתחבר באופן מודע יום יום להדרכה על ידי מדיטציה ותפילה, והחלק הקשה ביותר היה לוותר על הצורך להיאחז בתודעת קורבן ופשוט לשבת ולעשות מדיטציה, אך לאחר מס' שנים של תרגול יומיומי ועבודה פנימית עמוקה, הבחנתי שבכל יום שאני יושבת על הספה ועושה מדיטציה, כל ההתמודדות עם אתגרי היום יום שלי מקבלים פרספקטיבה אחרת לגמרי, וניסים מתרחשים באופן טבעי.

אני עובדת תמיד מהלב ואכפת לי תמיד ובראש ובראשונה מהאדם שעובד איתי, לכן כדי לעבוד איתי, האדם צריך להיות פתוח לשינוי ולהיות נכון לפתח כנות עצמית אמיתית בכדי לזהות את אפקט הצל שלו ולהאיר את אותם מקומות פנימיים שזקוקים לאהבה. כיוון שאני מאמינה, שהכוח הגדול ביותר שלנו, הוא באותנטיות שלנו ובכנות שלנו עם עצמנו.

נכון שאני אדם מאושר, אבל גם לי יש אתגרים בחיי, וגם אני מוצאת את עצמי מתוסכלת ממצבים כאלה או אחרים, שופטת, מבקרת ומתבאסת כשדברים לא קורים כפי שאני רוצה, אך עם הזמן למדתי לחזור הביתה הרבה יותר מהר על ידי התבוננות פנימית ולסלוח לעצמי על כל הפעמים ששכחתי לעשות זאת.

בשורה התחתונה –  לכולנו יש אותה מטרה בחיים אך היא מתלבשת בצורות שונות. המטרה היחידה של כולנו היא להיות האדם השמח ביותר שאנחנו מכירים.

ניל דונאלד וולש כתב בספרו המדהים – שיחות עם אלוהים: "אושר אינו נוצר מתנאים מסוימים – אך תנאים מסוימים נוצרים מהאושר"

וכאן אני נכנסת לתמונה…

 

 

 

sign_up_form_v2
profile_pic