Image Image Image Image Image Image Image Image Image

הילד הפנימי

25 מאי

By

No Comments

היית פעם בסערה כזאת?

25 במאי 2016 | By | No Comments

איך להתמודד במשבר

אתמול היה הגשם האחרון לעונה הזאת כנראה.

וכשהטיפות ירדו, חשבתי על הסערות הרגשיות שחוויתי בחיים שלי.

היית פעם בסערה כזאת?

כשהכל פתאום משתנה, מערכות יחסים מסתיימות או מאיימות להסתיים, אדם יקר לך נפטר והלב שלך מתפרק לחתיכות, פיטורין ממקום עבודה, תהליכים משפטיים מורכבים שבהם אנחנו מתמודדים עם חוסר וודאות וכעס כל כך עמוק על אנשים, תקופה של אבטלה…סערה שהיה נראה שהיא תימשך לנצח.

אני הייתי שם,

וזה לא מקום נעים להיות בו.

בואו נודה, העולם הוא לא המקום הכי ידידותי לחיות בו.

בכל יום יש עניינים.

למי אין? אני לא מכירה אף אחד שאין לו עניינים. אפילו למשה רבינו היו עניינים, היו לו עניינים של אמון, של אומץ, וגם רגעים שבהם אולי הוא הרגיש שהכל עובד נגדו. במיוחד כשפרעה אמר לו לא. ושלא נדבר בכלל על התמודדות עם דחייה. האמון שלו, היה תהליך של בניה.

יום אחד המציאות "מחליטה" עבורך שכל החיים שלך ישתנו. שום דבר לא חוזר להיות כשהיה, פתאום הדברים שנראו הכי גדולים הופכים לקטנים וחסרי משמעות. פתאום שיחות החולין של האנשים שסובבים אותך נשמעות לך כמו ערימה של שטויות. "על מה הם מדברים בכלל"? "אין להם מושג מה קורה בתוכי עכשיו".

העניינים שלנו, נראים לנו כמו סערות נצחיות.

מתי זה ייגמר? מה כבר עשיתי כל כך גרוע שזה מגיע לי?

פתאום אנחנו מגלים כל כך הרבה רגשות, שאפילו לא ידענו שקיימים בנו. חוסר אונים, פחד, הרצון לשרוד.

אנחנו כל כך לא אוהבים את מה שאנחנו עוברים תוך כדי הסערה, שאם אנחנו חושבים על זה, זה נראה כאילו הכל עובד נגדנו. זאת תחושה שאין לנו תמיכה.

אולי אנחנו אפילו מרגישים שזה עונש. הכל נגדנו, אנחנו נגד הכל… ואם נחשוב על זה יותר לעומק, אני יודעת שזה אולי נשמע קצת אחרת, אבל ההתנגדות הזאת הרבה פעמים, זאת התנגדות מאוד עתיקה שאנחנו סוחבים איתנו ומשליכים אותה על אלוהים / האהבה / הייקום.

ברגע שהפרדנו את עצמינו (במחשבה) מאלוהים / האהבה במחשבה, יצרנו אלוהים שיש לו תכונות אנושיות. מעניש, כועס, מאשים. ואז, כשאנחנו כועסים על המשבר ועל מי שמעורב בו, אנחנו הרבה פעמים מצפים, שהכוח הזה, יעניש, יאשים ויכעס או פשוט, "ינחית עלינו את המכה הבאה". זה ממש כאילו יצאנו להתקפה נגד עצמינו, וראינו את ההתקפה הזאת משתקפת אלינו מהעולם החיצוני. איך אנחנו רואים את ההתקפה הזאת? אנשים שלא מעריכים אותנו, אנשים שאנחנו כועסים עליהם, אנשים שאנחנו מתקשים לדבר איתם על הרגשות שלנו. אנחנו רואים את ההתקפה, בכל מערכת יחסים שיש לנו. ואז, אנחנו מתקיפים חזרה, במילים, במעשים, במחשבות שיש לנו, ואז בעצם, אנחנו מצפים באופן סמוי, שההתקפה הזאת תחזור אלינו. ולזה אני קוראת מעגל ההרס העצמי. המעגל הזה יכול להפסיק, רק על ידי כניעה.

פשוט להיכנע. ואני לא מתכוונת להיכנע ולא לעשות כלום ולוותר. אני מתכוונת להיכנע לאהבה, כדי שהיא תוכל לעשות את העבודה הגבוהה ביותר עבורינו.

אנחנו לא מגיעים לשלווה, כשאנחנו מנסים לחפש היגיון בסערה

אנחנו לא מגיעים לשלווה, כשאנחנו מאשימים את האנשים שנמצאים איתנו בסערה

אנחנו מגיעים לשלווה, כשאנחנו נכנעים לכוח גדול מאיתנו, שקיים בנו. אנחנו לא יכולים להשתמש בכוח הזה נגד אנשים. אנחנו יכולים להשתמש בכוח הזה, כדי לשנות תפיסה.

זה לא עונש. זאת מתנה.

כל סערה כזאת, מפנה כל כך הרבה דברים שאנחנו אוחזים בהם בתוכנו, אנחנו מפנים את השיפוטים שלנו, את הטינות שלנו, ואנחנו מפנים מקום לזהות את האני האמתי שלנו.

והאני הזה, הוא הדבר הנצחי באמת. הסערה הזאת היא סערה חולפת, אבל היא סערת התעוררות. זאת את נצחית. זה אתה הנצחי. אנחנו פוחדים, איך זה יהיה בסוף?

מה שיהיה בסוף, זה שהסיפור הזה, יהפוך מסיפור של קורבן, לסיפור של ריפוי. והסיפור של הריפוי שלך, יהפוך לסיפור של ריפוי לאנשים רבים.

ואני יכולה להגיד שלמדתי, שעצם הבחירה לראות את זה כך, זאת המתנה. מתנה שעוזרת לנו להיזכר מי אנחנו באמת.

הסערה הזאת, היא קריאת התעוררות למי שאנחנו באמת. מתחת למשבר הזה, תוך כדי המשבר הזה, ואחרי המשבר הזה.

התבונה של הייקום יודעת לסדר את הדברים מעצמה. כבר ברגע הראשון שזיהינו את המשבר, התבונה הזאת מזרימה תהליך של ריפוי ותיקון עצמי. אנחנו רק צריכים לבחור לתת לזה להגיע אלינו.

למה אנחנו חייבים לבחור באהבה ובריפוי?

לא כי זה לא יקרה אם לא נבחר, אלא כדי שנוכל לקצר את הזמן ולזהות את הנס כשהוא יתרחש. הנס הוא הרגע שבו אנחנו בוחרים לקחת את הסערה הזאת למקום אחר.

וזה המקום שבו אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש בחיים שלנו. נס הוא לא שליטה בתוצאות, נס זה שינוי תפיסה שמוביל אותנו לשמחה.

אז המסר שלי בפוסט הזה, בואו לא נפריע לתהליך להתרחש, ורק נבחר באהבה כדי שנוכל לזהות להיות מוכנים, כשהנס יגיע אלינו.

באהבה ענקית,

נילי


 

רגע לפני ההכנה לקיץ…

 טיפול לריפוי הילד הפנימי

בואו להתחבר ולרפא את הילד הפנימי שבכם.
הטיפול הדיגיטלי הזה נועד, לכל אותם מצבים בהם אנחנו מגיבים גם היום מתוך כאב.

בכל אחד מאיתנו יש עדיין את הילד / הילדה הפנימית בתוכו.

לילד הפנימי שלנו, יש זיכרונות שמלווים אותו,
מכל אותם מצבים שהוא הרגיש בושה, אשמה ופחד.

הרגשות האלה עדיין קיימים בתוכו. בין אם הם רדומים או ערים, הם עדיין מנהלים אותו.

הם מנהלים אותו כשהוא מרגיש תלות במערכות יחסים, פחד מלהינטש, בושה, רצון בלתי מוסבר לבכות וכו'…

ולכן, הם חוסמים את היכולת שלנו להתחבר ליצירתיות ולשמחה של הילד הפנימי שבתוכנו.

כשאנחנו משיבים אלינו את הילד הפנימי חזרה ומקשיבים לו באמת, אנחנו מגלים בתוכנו איכויות שלא ידענו על הקיום שלהם.

כי הילד הפנימי שלנו, רוצה אך ורק הקשבה וקבלה כדי להירפא ולהוציא את היצירתיות שלו החוצה.

הטיפול הזה מתאים לכל מי שרוצה להכיר רבדים עמוקים בתוכו ולשחרר מחסומים לאהבה, שמחה ומשמעות.

הטיפול מתאים גם למי שמתחיל את המסע בריפוי הילד הפנימי, ולמי שכבר התחבר לילד הפנימי, ורוצה לרפא לעומק את הקשר איתו.

הטיפול הדיגיטלי להורדה הוא במחיר מבצע.

זה ממש כמו לקבל את הטיפול, שוב ושוב, ללא הגבלה במחיר של פחות מטיפול אחד.

בונוס בתוך הטיפול:
טיפול למערכת הצ'אקרות: שיקום, איזון וריפוי הצ'אקרות שבגוף הפיזי שלנו, להשלמה התהליך של הטיפול לריפוי הילד הפנימי.

לכל הפרטים על הטיפול הדיגיטלי להורדה במחיר מבצע לוחצים כאן

 

29 דצמבר

By

No Comments

איך לגרום לאנשים להקשיב לך?

29 בדצמבר 2015 | By | No Comments

כמה פעמים ניהלת שיחה בינך לבין עוד מישהו ופשוט הרגשת שלא מקשיבים לך? שלא רואים אותך? שהחשיבות שלך בעיני האדם השני היא מזערית? שהוא או היא נכנסים למגננה רק בגלל מילה אחת שאמרת?

היום בסרטון, נלמד למה זה קורה ומה השורש של העניין הזה, ונקבל את 2 הדרכים לכך שיקשיבו באמת למה שיש לנו להגיד.

♥ לרכישת הטיפול הדיגיטלי לריפוי הילד הפנימי (במחיר מיוחד לתחילת השנה) שדיברתי עליו בסרטון, לוחצים כאן. המבצע מסתיים ממש בעוד מס' ימים. 

innerchildtherapyheader

תסריט:

היי לכולם, כאן נילי ממחשבות אוהבות. והיום אני רוצה בסרטון הזה לדבר על איך אנחנו יכולים להתמודד, כשאני מרגישים שלא מקשיבים לנו?

זאת יכולה להיות תחושה מאוד מורידה ומתסכלת שאנחנו מרגישים שיש לנו מה להגיד, מה להוציא החוצה, ואין באמת בעולם החיצוני, בסביבה הקרובה שלנו או היותר רחוקה שלנו, מישהו שיקשיב לנו ובאמת יבין אותנו.

בעצם זה יכול להיות במקום עבודה שלנו, שיש לנו מה להגיד, ואנחנו מרגישים שישמעו אותנו ולא יקשיבו לנו, שיתנו לנו ישר פתרון, במקום להכיל באיזה שהוא מרחב את מה שאנחנו באמת מרגישים.

ויש פה בעצם שתי נקודות חשובות שאנחנו יכולים לשים אליהם לב ופשוט לשנות את הגישה לבעיה הזאת. וככה בעצם לראות איך העולם החיצוני כן מקשיב לנו.

אז הדבר הראשון הוא, לפי הקורס בניסים, כל מה שאנחנו לא אוהבים, לא מרוצים ואנחנו לא מקבלים, אנחנו משליכים אותו החוצה, אנחנו יוצרים השלכה, ואת ההשלכה הזאת בעצם כדי לא לראות בתוכנו, אנחנו מעדיפים לראות בעולם החיצוני שלנו. אז שאנחנו בעצם אומרים, "הוא לא מקשיב לי", "היא לא מקשיבה לי", בעצם מה אנחנו אומרים במשפט הזה אם אנחנו עושים השלכה? אנחנו אומרים בעצם, "אני לא מקשיבה לי".

הנקודה הזאת היא יותר מקריטית אפילו כדי לגרום לאנשים להקשיב לנו, כי כל עוד אנחנו לא עושים את זה באמת, אנחנו נמשיך לראות את זה בחוץ. וזה הרבה יותר עמוק ממה שאנחנו חושבים. כי אם אנחנו בעצם לא באמת יושבים עם עצמנו ברמת היום יום אפילו, ופשוט מתבוננים על החיים שלנו ועל עצמנו מבפנים. בין אם זה אפילו 5 דקות לפני שאנחנו הולכים לישון. אנחנו לא מאפשרים לעולם החיצוני להכיל את מי שאנחנו באמת.

ומה זה אומר?

אם אני רוצה שהעולם החיצוני באמת יקשיב לי, ואני יושבת עם עצמי ומקשיבה באמת לעצמי, למה שאני מרגישה, למה שאני חושבת על עצמי, איך אני שופטת את עצמי, איך אני רואה את עצמי. למשל, אם אני רואה שמשהו חסר לי, נגיד וחסרה לי סבלנות ואני מתנהלת מהמקום הזה ביום יום, ואני רואה בעצם איך חוסר הסבלנות הזה גורם לי לחוסר שלווה, ואני לא יושבת עם עצמי ואני שואלת א עצמי למה אני מרגישה שאין לי סבלנות. מאיפה זה באמת מגיע ומה חוסר הסבלנות הזה בעצם מסתיר.

כי משהו כמו חוסר סבלנות, יכול להיות מילה מאוד מקושטת שבתוכה יש משהו שאני מונעת מעצמי לראות. יכול להיות שחוסר סבלנות יכול להסתיר בתוכו כעס על מישהו, שאני לא באמת מקשיבה לו. (לכעס). ואני בעצם מנסה למנוע מעצמי את התחושה של הכעס כי יכול להיות שאני מפחדת לכעוס, ביני לבין עצמי על אותו אדם, ואז בעצם ההימנעות הזאת, אני קוראת לה, "חוסר סבלנות" ואז חוסר הסבלנות הזאת יוצאת החוצה.

זה ממש כמו מן רכבת הרים, שאנחנו חייבים לחזור אחורה לראות, מה הייתה נקודת הפתיחה שלנו. מה הייתה נקודת הפתיחה, מה המקור לחוסר הסבלנות שלי, מה המקור לזה שאני מרגישה שלא מקשיבים לי, מה המקור לזה שאני מרגישה שאני כועסת, ולא לפחד להודות ביני לבין עצמי, על זה שיכול להיות שיש בי כעס. זה לא אומר שעכשיו אני צריכה ללכת ולהוציא את כל הכעס על הבן אדם הזה, התהליך הוא ביני לבין עצמי, אני צריכה להודות ביני לבין עצמי על מה שאני מרגישה מבפנים, וזאת מה שנקרא, "אומנות ההקשבה".

אומנות ההקשבה לעצמי, למה שאני באמת מרגישה מבפנים, בלי לשפוט את עצמי, בלי לעשות לעצמי גם יותר מידי הנחות, אלא פשוט לשבת, ולהיות כנה עם עצמי, כי כשאני כנה עם עצמי, אני בעצם גם את זה, רואה אחר כך כלפי חוץ. כשאני מקבלת את מה שאני מבפנים, גם אם זה לפעמים לא מתיישב טוב עם מה שהייתי רוצה עכשיו, וגם אם עכשיו אני מרגישה שתקופה מסוימת אני נמצאת בכעס. אז ביני לבין עצמי אני יכולה לשבת ולפתור את זה.

אני יכולה לשבת עם ההדרכה הפנימית שלי, ולקבל ממנה את המענה, לקבל ממנה את הפתרון, כי הפתרון שלה הוא תמיד אוהב. הפתרון שלה מכיל בתוכו גם סבלנות, גם הקשבה, גם בעצם התבוננות על הכעס ממקום אחר, והיכולת באמת לרפא אותו, בכדי לא להעצים אותו ולהשליך אותו החוצה.

אז יש לנו את המקום הזה שאנחנו הרבה פעמים נוטים לשכוח, שאנחנו לא לבד, ויש לנו הדרכה שעובדת אתנו על כל השיעורים הרוחניים שלנו בחיים. אז כשאנחנו בעצם מתחילים להקשיב לה, להקשיב לרגשות שלנו, למה באמת קורה בתוכנו, אנחנו עוזרים לתהליך של הריפוי להתרחש בתוכנו, ואז שאנחנו יוצאים שוב לשיעורים החוצה, אנחנו מרגישים את השינוי גם מבחוץ, כי אנחנו עשינו את העבודה מבפנים.

אז כשאני מרגישה שלא מקשיבים לי בעולם החיצוני אני נכנסת פנימה ואני שואלת את עצמי, "איפה אני לא מקשיבה לעצמי"? באיזה מקומות, לאיזה רגשות אני לא רוצה להקשיב, לאיזה תפיסות עולם אני לא רוצה להקשיב. מה אני נמנעת מלראות בתוכי שאולי אני אפילו קצת חוששת לראות?

הנקודה השנייה, שתעזור לנו להתמודד כשאנחנו רוצים שאנשים יקשיבו לנו, היא הילד הפנימי שלנו.

הילד הפנימי שלנו הוא הילד היצירתי שבתוכנו, זה שבעצם חי את החיים, שיש לו את כוח החיים בתוכו. יש לו את כל מערך הכלים שהוא צריך בשביל להצליח במהלך החיים שלו. והילד הפנימי שלנו הרבה פעמים חווה בתור ילד, כשאנחנו היינו ילדים, חוסר הקשבה. גם המבוגרים בחיים שלו, יכול להיות לא הקשיבו לו. יכול להיות שזה היה בגן, בבית ספר, עם ההורים, עם אחים ואחיות, עם חברים, זאת אומרת, חווינו חוסר הקשבה, וחוסר הכלה, והקשבה היא מילה שבצעם אם מסתכלים עליה לעומק, היא לא רק כשמקשיבים לי, הקשבה היא גם היכולת של מישהו לקבל אותנו.

שאני מקשיב לך, אני מקבל את זה שיש לך מה להגיד. אני לא חייב להסכים איתך, אבל אני מקבל את זה שאתה הוויה בפני עצמה, כמו שאני הוויה בפני עצמי, ושאנחנו יכולים להכיל אחד את השני, ולקבל אחד את השני, גם אם אנחנו לא מסכימים.

אז בעצם כשהילד שבנו שהוא לא חווה את המקום הזה של הקבלה וההקשבה, נוצר בתוכו בעצם איזה שהוא מקום שהיום אנחנו יכלים לקרוא לו, כעס, או אפילו מקום שהוא מרגיש, שהוא רוצה לרקוע ברגליים ולהגיד, "עד שאני לא מקבל את מה שאני רוצה, אני ממש לא מתכוון לוותר". וזה הילד שבנו שרוצה לקבל את מה שהוא רוצה. והדבר היחיד שהוא במאת באמת רוצה, גם אם היום זה נראה לנו כמו להצליח להתקבל למקום עבודה, או להצליח להתקדם בעסק, או להצליח לתקן את מערכת היחסים עם x, y  או z.

הילד בעצם רוצה רק שיקשיבו לו. ומי שבאמת יכול להקשיב לילד זה אנחנו. כשאנחנו מקשיבים לילד הפנימי שלנו, אנחנו בעצם עוזרים לנו בתהליך של לרפא את המקום הזה שהוא חווה אז. לרפא את המקום הזה שהוא הרגיש שלא הכילו אותו. לרפא את המקום הזה שהוא הרגיש שלא מקבלים אותו באמת, כמו שהוא.

ושהילד מרגיש שלא מקבלים אותו כמו שהוא, גם היום אנחנו יכולים לראות אנחנו יכלים לראות את זה על הילדים שלנו, מה שזה יוצר אצלם זו איזה שהיא התנגדות למה שיש לנו להגיד, ואפילו הייתי אומרת שזה סוגר את הלב, וכשהלב נסגר, לאט לאט אנחנו מתחילים לשפוט את העולם, לשפוט את האנשים בעולם שלנו, והרבה פעמים גם לשפוט אותם על דברים שהם לא באמת התכוונו לעשות או לפגוע או להגיד.

אז הילד הפנימי שלנו, זה עולם עשיר, שיש בו כל כך הרבה מתנות ואוצרות, שרק מחכים, שאנחנו נקרא להם. וזה בעצם איזה שהוא תהליך, שאנחנו מקשיבים לילד בתוכנו, אנחנו מתחילים לגלות את המתנות האלה.

מתנות של ילד פנימי יכולות להיות כמו רגישות נפלאה, והיכולת לראות מצבים מנקודת מבט אחרת, יכולת אומנותית, כישרונות שיש בנו ואפילו לא ידענו שהם קיימים או כישרונות שאנחנו רוצים לפתח ואנחנו מרגישים עצורים מבפנים, או היכולת לבטא את עצמנו באמת ולהוציא החוצה את מה  שאנחנו מרגישים, בדרך אותנטית שהיא באמת מחוברת למי שאנחנו מבלי לנסות להיות מישהו אחר או להרגיש אשמה על זה שאנחנו אומרים את האמת שלנו, ובאמת לראות בעולם החיצוני, איך האמת שלנו שהיא באה ממקום של חיבור אמיתי לעולם האינסופי שקיים בתוכנו, אז אנחנו גם רואים את זה בחוץ.

זה עולם של אהבה, זה עולם של קבלה עצמית, וקבלה של האנשים בחיים שלנו. עוד פעם, לא חייבים להסכים איתם, אבל לקבל את זה שהם הם, ואנחנו אנחנו. ואנחנו מגיעים מאותו מקום וגם בסופן של דבר חוזרים לאותו מקום, אז לקבל את זה שאנחנו זהים במהות שלנו, אנחנו לגמרי זהים אחד לשני, בכל מי שאנחנו מבפנים, רק שאנחנו הרמנו על הזהות הזאת, המון המון שיפוטים. המון כאבים, שוב, מהילד הפנימי שלנו. ובעצם זה כמו ערימה שיצרנו, שאנחנו חושבים יכול להיות היום שהיא גדולה וענקית, ויהיה לנו מאוד קשה, אבל לא. זה לא קשה, אבל זה תהליך שאנחנו לא מוותרים לעצמנו ואנחנו מקשיבים באמת למה שקורא בתוכנו, ומסכימים לקבל את מי שאנחנו באמת.

שאנחנו מסכימים באמת, אנחנו משדרים גם לצד השני בחיים שלנו, גם לאנשים שאנחנו איתם, לסביבה שלנו, שאנחנו גם מאפשרים להם לקבל את עצמם. וזה המקום בעצם שהזהות שלנו היא זהה לכל אדם אחר בחיים שלנו.

אז כשאנחנו רוצים באמת שיקשיבו לנו, אנחנו חייבים חייבים לקחת את עצמנו לעצמנו מה שנקרא, ולהקשיב למה שקורה בתוכנו באמת, ולכתוב את זה, לדבר על זה עם ההדרכה שלנו, עם חבר קרוב שלנו שאנחנו סומכים עליו, או עם מטפל שאנחנו סומכים עליו, ופשוט לקבל את עצמנו כפי שאנחנו באמת.


 

♥ לרכישת הטיפול הדיגיטלי לריפוי הילד הפנימי (במחיר מיוחד לתחילת השנה) שדיברתי עליו בסרטון, לוחצים כאן. המבצע מסתיים ממש בעוד מס' ימים. 

04 פברואר

By

No Comments

מה הייעוד שלי? ראיון עם להקת מרפסות

4 בפברואר 2015 | By | No Comments

את להקת מרפסות הכרתי בפעם הראשונה דרך שיר. השיר שלהם אמר לי בדיוק את מה שהרגשתי בתוכי באופן מדויק. לפעמים היקום פשוט מעניק לנו ריפוי דרך שירים, ומי שיוצר את השירים האלה, לא תמיד יודע שהיקום יפנה את השירים האלו לאותם אנשים שאמורים לשמוע אותו.

וככה עובד הייעוד שלנו. אנחנו רק צריכים לבקש שהיצירה שלנו, העסק שלנו, השירות שלנו, המילים שלנו, יגיעו בדיוק למי שהכוח הגדול שמניע את העולם רוצה שהם יגיעו.

מרפסות 

אז פגשתי את האנשים המדהימים האלה, צחי אלוש ורועי בר שדה ויחד ישבנו לשיחה אותנטית על איך בעצם מתבצע תהליך של יצירה וחיבור לייעוד. שיחה עמוקה עם המון תובנות וטיפים לכל מי שרוצה לשחרר מחסומים ולהתחבר למתנות האישיות שקיימות בו ורוצות לצאת החוצה לעולם.

 

הנה הקישורים על הנושאים שדיברנו עליהם בפרק:

כרטיסים להופעה בזאפה תל אביב ביום ב' 9.2.15: http://bit.ly/1FGDPAQ

המרפסות ב:  facebook –  instagram  –  youtube

טיפים מהפרק: 

#הרגעים החלשים של החיים אלו הרגעים ששווה לחיות בשבילם כי ברגע שאתה מטפס מהמקומות האלה, אז אתה מרגיש את החיים האמתיים.

#לא לנסות לעשות דברים בכוח, כשזה לא הולך אז להניח בצד ואז לנסות שוב, אם זה לא קורה יכול להיות מאוד שזה לא היה אמור לקרות עכשיו.

#שום דבר לא קורה סתם בדרך, כל מה שקורה יש לו תועלת עבור הייעוד שלנו.

07 ינואר

By

2 Comments

מדיטציה – מה עושים כשאין חשק לעשות מדיטציה?

7 בינואר 2015 | By | 2 Comments



מה לעשות כשאין חשק לעשות מדיטציה?

היום אני רוצה לדבר על הקטע הזה שאנחנו מרגישים שאין כוח וטעם לעשות מדיטציה.

כשאנחנו מתחילים להיכנס לאיזה שהוא מסלול או תרגול יומיומי של דרך מסוימת, שיטה מסוימת ולא משנה בעצם לאיזה דרך רוחנית או שיטה אנחנו מחוברים, ברוב השיטות או ברוב הדרכים מאוד מומלץ לעשות מדיטציה.

אבל בואו נודה, הרבה פעמים אין לנו חשק לעשות את זה. אני מודה :).  לפעמים קמים בלחץ להתחיל את היום, דברים קורים, נכנסת לנו שיחת טלפון והכל נראה מאוד חשוב, רק לא לעשות מדיטציה.

אבל למה זה חשוב לא לוותר על ההרגל הזה ומה בעצם אנחנו מפספסים כשאנחנו מוותרים עליו?

אז ברגע שאנחנו מתחילים בדרך שלנו, בדרך של הצמיחה האישית שלנו, כמו בכל דרך יש עליות וירידות. כשהכל טוב אנחנו נוטים לשכוח כמה קשה היה לנו בעבר ואנחנו מתחילים לעשות לעצמינו הנחות. "לא צריך, הכול כבר בסדר, לא כדאי"…ואז פתאום מגיע איזה שהוא בום ואנחנו אומרים לעצמנו, "חבל שלא עשיתי קודם, חבל שהייתה לי הזדמנות, ההדרכה שלי נתנה לי סימן, הייתי צריכה לעשות"…

#לא לשפוט את עצמינו

אז קודם כל, אין טעם לשפוט את עצמינו, זה לא הכיוון, זו לא המטרה. המטרה היא בעצם להרגיל את עצמינו כמו שאנחנו קמים בבוקר לצחצח שיניים, להתחיל לעשות מדיטציה. להתחיל לעשות משהו עבור עצמינו. משהו שיוביל את עצמינו להתחיל את היום, את השעה, או את הערב באופן שבו אנחנו מחוברים להוויה האמתית שלנו.

#להיות מחויבים רק לאור

ברגע שהחלטנו שאנחנו מחויבים לאור ואנחנו לא מחויבים יותר לחשכה הפנימית הזאת, לבלגן ולעולם של החוסר והאגו, אנחנו בעצם מתחייבים לאור. ברגע שאנחנו מתחייבים לאור אנחנו צריכים לתחזק אותו ברמה כזאת שכל הזמן אנחנו נהיה מודעים אליו.

האור כל הזמן קיים בתוכינו, ההדרכה הפנימית שלנו כל הזמן איתנו. האנרגיה של האהבה כל הזמן אתנו, אבל אנחנו הרבה פעמים בוחרים באופן לא מודע להתנתק מהמקום הזה ועוד פעם ללכת למקומות שהאגו מנסה להוביל אותנו אליהם. למקומות חשוכים, להרפתקאות שכבר מיצינו אותם ונמאס לנו מהם. ועדיין אנחנו מוצאים את עצמינו חוזרים לדפוסים ישנים שאנחנו יודעים שלא משרתים אותנו יותר.

ברגע שאנחנו מחוברים לאור, אנחנו מחויבים להטעין את עצמינו באור, ולתת לאור להוביל אותנו ולא לחשכה.

מדיטציה זאת אחת מהדרכים שאנחנו יכולים להשתמש בהם, אחד מהכלים הכי זמינים, היא לא עולה לנו כסף, והיא תמיד שם עבורנו. פשוט להתחיל לעשות אותה, כל יום, מבלי לוותר לעצמינו.

אני יכולה להגיד מהניסיון האישי שלי שבתקופות שהייתי מוותרת לעצמי ולא עושה מדיטציה, אז הייתי בסוף היום סחוטה נפשית, רגשית ופיזית. בתקופה שהתחלתי לתרגל את שיעורי הקורס בניסים שבהם יש בעצם 365 מדיטציות, מדיטציה אחת בכל יום, אז בשנה הראשונה זה היה מאוד מאתגר, והרבה פעמים לא היה לי חשק להתמיד ולפעמים בחרתי פשוט להניח לזה ולא להמשיך או לתרגל שיעור אחד במשך מס' ימים עד שהייתי מרגישה סוג של פתיחות בלב והקלה.

אך בשנה השנייה והשלישית וברגע שהחלטתי שאני מתחייבת לעשות את זה יום יום, אני לא יכולה להגיד שלא היו לי אתגרים, או עליות וירידות, אבל הדרך הייתה הרבה יותר פתוחה. דברים הרבה יותר זרמו. רגשות היו ממצים את עצמם. הייתי נותנת במה לרגשות הרבה יותר מהר וגם אם זה לא היה מהר זה היה מרגיש הרבה יותר בנוח, הרבה יותר בסדר.

המטרה של לעשות את המדיטציה בכל יום היא שנוכל להקשיב לקול הפנימי האוהב שלנו, להטעין את עצמינו באור שיהיה שם כל היום עבורנו. לנשום, להירגע ופשוט להתחבר להדרכה הפנימית שלנו. להתחיל לבקש פתרונות רוחניים, פתרונות יצירתיים, לקבל תובנות על איך להתמודד במצבים מסוימים.

זה לאו דווקא חייב להיעשות בתחילת היום, אפשר גם באמצע היום. בכל דקה אפילו.

#להתמקד באיכות ולא בכמות

מדיטציה לא חייבת להימשך שעות על גבי שעות, היא יכולה אפילו להימשך גם דקה. אחד הדברים ה"מתוחכמים" ביותר שהאגו עושה הוא להלחיץ אותנו בזמן, מזכיר לנו כל הזמן את המשימות שיש לנו לעשות היום, והוא מוביל אותנו לחוות את הזמן בדיוק בצורה ההפוכה שלשמו הוא נועד. הזמן נועד לעזור לנו להירפא ולהבין דברים, כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להאט את עצמנו, הזמן מתרחב. כשאנחנו מלחיצים את עצמינו, הזמן מתכווץ. לכן, הכמות לא משנה כאן, מה שמשנה מאוד זאת האיכות. מה אני בוחרת להביא לדקה הזאת שאני בוחרת להתחבר להוויה האמתית שלי? להדרכה הפנימית שלי? לאלוהים שבתוכי? לכוח הזה שמניע את העולם? לא מהמקום של האגו אלא מהמקום של באמת להביא את עצמי למקומות טובים יותר.

אז כדי למצוא את הפתרונות היצירתיים האלה וכדי להתמודד במערכות יחסים ברמה הרבה יותר מתקדמת וגבוהה, בכדי להצליח לבטא את עצמינו יותר טוב, ולהרגיש טוב עם עצמינו מבפנים וגם להקרין את זה החוצה, אנחנו יכולים להתחייב לעשות מדיטציה על בסיס יומי.

#מה אני בוחרת להביא איתי לרגע הזה?

כשנביט בעוד חודש או שנה קדימה, נוכל לראות שההתמדה בעצם הצילה אותנו בכמה וכמה מצבים. עצם זה שלא וויתרנו לעצמינו. הדרך הכי טובה לדעתי להסתכל על זה היא לא להתייחס לכמות, אלא להתייחס לאיכות ולמה אנחנו בוחרים להביא אתנו למדיטציה. בין אם זה דקה, בין אם זה חמש דקות, בין אם זה ארבעים דקות. זה לא משנה. מה שמשנה הוא מה אני בוחרת להביא אתי לאותו רגע מקודש.

ותמיד לזכור שהאגו מנסה להראות לנו כמויות בזמן שההדרכה הפנימית שלנו מובילה אותנו לראות איכויות. ברגע שאנחנו בוחרים להתחבר להדרכה הפנימית שלנו, אנחנו בוחרים להתחבר לעצמה הפנימית שלנו. כי ההדרכה הזו היא העצמה הפנימית שלנו, ההדרכה שלנו היא מקום של כוח אותנטי ואמתי, כוח של נתינה, כוח של אהבה ולא כוח מניפולטיבי שמנסה לגרום לדברים לקרות בכוח או למצבים להשתנות ולדברים לקרות כדי שאנחנו נהיה שמחים או ננסה לשלוט על תוצאה מסוימת. זה לא הכיוון.

acim-day50

 

הכיוון הוא להתחבר לאני האמתי שלנו שהוא בעצם אוגר בתוכו אהבה, שלווה פנימית, שמחה, אור, יצירתיות, ואלו כל הדברים בעצם שמובילים אותנו ליצור את המציאות שלנו ברמה אחרת לגמרי. ברמה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא נלחמים יותר במציאות. כיוון שאין במי להילחם. אין צורך להילחם. המלחמה מתרחשת בתוכי אבל אני גם יכולה לבחור אחרת. הכול בסדר, כל מה שקורה עכשיו הוא מה שצריך לקרות. אנחנו לומדים מהרגע הזה מה שאנחנו אמורים ללמוד ממנו.

אז לא לוותר לעצמנו, לעשות ולשבת, ולכתוב את התובנות שלנו אחרי המדיטציה או בסוף היום ושתפו אותי בתובנות שעולות לכם והכי הכי חשוב שיהיה המון בהצלחה :)

30 דצמבר

By

No Comments

זוגיות – 4 דרכים לריפוי מערכות יחסים ויצירת ניסים

30 בדצמבר 2014 | By | No Comments

בתכנית זו, אלינור ברגר, שהיא עו"ד לעינייני משפחה ואני מדברות על שיטת 4 הל' שאני הכי אוהבת לעבוד איתה בכל מה שקשור להתבוננות פנימית וצמיחה ממשברים, בדרך שעוזרת לאנשים לשחרר את כל המחסומים שמונעים מהם להתחבר לעצמה הפנימית שלהם ולהתמודד עם שינויים בלתי צפויים בחיים.

בתכנית ניתן להאזין לשילוב של טיפים רוחניים ופרקטיים להתמודדות בזמן משבר אישי, זוגיות במשבר, הליכים משפטיים בענייני משפחה,  גישור והרגשות השליליים שמתמודדים איתם בזמנים שבהם אנחנו מרגישים שמשהו חייב להשתנות.

ההארות האהובות עליי מהתכנית:

המטרה של כל מערכות היחסים שלנו, היא לגלות את עצמנו באדם שעומד מולנו.

המטרה של כל מערכות היחסים שלנו היא להפוך ממיוחדות לקדושות.

הילד הפנימי שבנו הוא כמו המנגינה שקיימת בתוכנו ורוצה להתפרץ החוצה

לינקים מהתכנית של היום:

עמוד הפייסבוק של אלינור

טיפול האודיו החדש שיצרתי לריפוי הילד הפנימי

radio_show_with_elinor_episode

 

11 אוקטובר

By

No Comments

את האור

11 באוקטובר 2014 | By | No Comments

acim-day33

לפי כחודשיים, השתתפתי במדיטציה גלובלית שהועברה בשידור אינטרנטי חי מניו יורק ושערך אותה דיפאק צ'ופרה. במהלך המדיטציה המודרכת, עלתה לבמה הזמרת אינדיה אריה, זמרת שכותבת שירים ישר מהנשמה שלה ומפיצה אותם לעולם.

וכך מתוך המדיטציה עצמה, מהמילים הראשונות שאינדיאה התחילה לשיר, "אני אור", התחילו לזלוג דמעות, שלא הפסיקו לרדת במשך כל המדיטציה. השיר הזה בעצם, נוגע בדיוק במקומות שבהן ההדרכה הפנימית שלנו, עוזרת לנו להאיר את עצמנו מבפנים, והכי חשוב להיזכר מה אנחנו לא, ומי אנחנו כן, ומה באנו לעשות ולהיות כאן, במסע החיים הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו, שבסופו של דבר מחבר את כל המסעות יחד, לאחד.

תרגמתי את המילים של השיר מאנגלית:

אינדיה אריה / אני אור

אני אור

אני אור

אני אור

אני אור

אני לא הדברים שהמשפחה שלי עשתה

אני לא הקולות שבראש שלי

אני לא החתיכות של השברים שבפנים

אני אור

אני אור

אני לא הטעויות שעשיתי

או כל דבר אחר שגרם לי לכאב

אני לא החתיכות של החלום שהשארתי מאחור

אני אור

אני אור

אני לא הצבע של העיניים שלי

אני לא העור מבחוץ

אני לא הגיל שלי

אני לא הגזע שלי

הנשמה שלי בתוכי

היא כולה אור

כולה אור

כולה אור

כולה אור

אני אור

אני אור

אני אלוהות מוגדרת

אני האלוהים שבפנים

אני כוכב

חתיכה מהכל

אני

אני אור