Image Image Image Image Image Image Image Image Image

טיפול אנרגטי

21 פברואר

By

No Comments

כשמערכת יחסים חשובה מתפרקת – נסה זאת

21 בפברואר 2019 | By | No Comments

כשהכל מתפורר

אם נבין שכל מה שאנחנו רואים בחוץ

שייך קודם כל אלינו

נוכל להיחלץ מכל הסבל שאנחנו חווים.

במיוחד במערכות יחסים.

כל הריפוי נמצא בתוכינו.

כל מערכת יחסים יכולה להוביל אותנו או לגן עדן

או לגיהנום, הפנימיים שלנו.

האגו אומר שאם מישהו יעשה משהו אחרת, ינהג אחרת, יגיב אחרת, נהיה מאושרים.

אבל נהיה מאושרים רק כשנסכים לתקשורת ישירה עם הרגשות שלנו, עם המחשבות שלנו,

רגשות ומחשבות שסחבנו מזמנים עתיקים.

מהינקות, הילדות, מתקופת ההתבגרות ומכל רגע שבו אנחנו חיים ומשחזרים עכשיו כאבים מהעבר.

כופים את העבר על הרגע הזה. "מכריחים" אותו להיווצר שוב ושוב.

זה רק נראה לנו שכל העולם נמצא בחוץ,

אבל ככה אנחנו מפספסים משהו חשוב.

אנחנו מפספסים את ההזדמנות להכיר את עצמינו באמת

ולראות את עצמינו בלי הסיפור האישי שלנו.

ובלי הסיפור על איך אנחנו בנויים

ואיך אנחנו מגיבים

ואיך החיים הכריחו אותנו להיות…

ואיך כשלא נחמדים אלינו אנחנו יותר לא נחמדים

רק ממקום של הגנה ורצון לשמור על הסיפור שלנו.

הסיפור שלנו תמיד נראה הכי מיוחד, והכי קשה, לעומת הסיפור של האנשים האחרים.

האגו אוהב סיפורים, והוא אוהב שהכל נפתר בקלות, בלי להתמודד עם רגשות, בלי להכיר במחשבות.

בלי להשקיע בעצמינו באמת, בלי להעשיר את העולם הפנימי שלנו.

מבחינתו להאשים ולראות את מה שאין, זה כל העניין.

השלכה, זה משהו שנמצא בתוכי, סיפור פנימי שאני לא אוהבת ולא מרוצה ממנו. והסיפור הזה מכסה על כאב. ואת הכאב הזה אנחנו זורקים החוצה ואומרים, "זה לא שייך אליי", "זה לא אצלי", "זה שם בחוץ"…

יש לי איזה סיפור, עניין עם הדבר הזה שאני רואה בחוץ. איך אני יכולה לדעת מה העניין המדויק?

נסתכל על האנשים שמרגיזים אותנו ונוכל לראות בבירור. כמו ענן שכיסה את המחשבות שלנו ומתפוגג לאט לאט.  מה העניין שלנו סביב האדם הזה? ואיפה הסיפור סביב העניין הזה נמצא בתוכי? מה קורה שם שמבקש ריפוי?  שינוי? מה נדרש ממני בתוכי כדי לשחרר את עצמי ואת אותו האדם מההשלכה? איזה שינוי תפישה?

באהבה ענקית

נילי

נ.ב –

אם יש מערכת יחסים בחיים שלכם שאותה אתם רוצים לפתור על ידי התבוננות מעמיקה פנימה יחד איתי במפגשים אישיים בקליניקה, ולעשות שינוי מבפנים כלפי חוץ, כתבו לי בדף יצירת הקשר כאן. 

03 ינואר

By

No Comments

מי אנחנו בלי הסיפור?

3 בינואר 2019 | By | No Comments

בתוך כל אחד ואחד מאיתנו יש קדושה נצחית. קדושה אינסופית. זה הגרעין שלנו. זאת האמת אודותינו. אנחנו קדושים. מושלמים. ילדים מושלמים של אלוהים. בתוך כל אחד מאיתנו יש מקום שבו שוכן הקול הפנימי של אלוהים. הקול הפנימי שיודע מי אנחנו באמת. הקול של אלוהים האוהב, קול האהבה עצמה.

אבל…

משהו בתוכינו מסוגל לחשוב שזאת לא האמת עלינו. אמנם המחשבה הזאת עלינו נראית לנו מאוד אמיתית, אבל האמת היא שהיא לא אמיתית והיא לעולם לא תהיה אמיתית. כיוון שאת מה שברא אלוהים, לעולם לא ניתן לשנות. וכולנו רעיונות אינסופיים של אהבה אינסופית בשכל האלוהים. מחשבות לעולם לא עוזבות את מקורן. ועדיין, בכל זאת, בחיי היום יום, המשהו הזה נראה כל כך מציאותי, וכל כך נכון, שאנחנו מאמינים לו. מאמינים לסיפורים שלו עלינו.

לא מספיק טובים…

אנחנו מאמינים שאנחנו לא מספיק טובים, מאמינים שמעולם לא היינו מספיק טובים, ושבחיים לא נהיה. משהו בתוכינו רודף אחרי אשליה של שלמות, בזמן שהשלמות עצמה נמצאת בתוך כל אחד מאיתנו. משהו בתוכינו רוצה שנחשוב שאנחנו בחיים לא נצליח להגיע לנקודה שבה נרגיש שלמים. שתמיד יהיה חייב לקרות עוד משהו. שמשהו יהיה חייב להשתנות. ולרוב, הוא יהיה חייב להשתנות בחוץ, ולא בתוכינו. והמשהו הזה, הוא בעצם הבסיס להתנגדות לאלוהים.

התנגדות לקבל את עצמינו באמת…

התנגדות להאמין שאנחנו באים ממנו ממקום שבו אין שום התניה. חלק מאיתנו מאמין שבאנו ממנו עם התניה מסוימת. עסקת חבילה של נתינה וקבלה, שנהיה חייבים להרוויח את האהבה שלו. אנחנו מאוד מפחדים להאמין לקדושה שקיימת בתוכינו, כיוון שלהאמין שיש קדושה אינסופית בתוכינו זה בעצם כמו להביא חידלון לסיפורי האגו. סיפורי המסכנות. סיפורי הקיפוח, סיפורי הקורבן. איפה יהיו כל הסיפורים האלו אם נספר לעצמינו את האמת על אודותינו? לאן הם ילכו? הם ייכחדו ולנו לא תהיה ברירה אלא לקבל את זה שאנחנו מושלמים. עם מה יהיה לנו להתעסק? אולי אנחנו מפחדים סוף סוף לנוח? אולי אנחנו מפחדים לוותר על הסיפורים?

מי אנחנו בלי הסיפור?

כי בלי סיפורים אין עם מה להתעסק, כי הסיפורים מתמקדים בעבר, בעולם הזמן. כי הסיפורים מלאים בדאגות לגבי העתיד. כי הסיפורים מלאים בתפקידים. באמונות שלנו לגבי עצמינו. ובלי סיפור, אין תפקיד, ובלי תפקיד מה יש לנו לעשות כאן? ובלי סיפורים אין זמן. יש מודעות אחד לנקודה אחת בזמן והיא כאן ועכשיו. אז אולי נספר לעצמינו סיפור אחר? אולי דרך הסיפור שסיפרנו לעצמינו נסכים לפוגג את האשליות? אולי לא נכחיש את הסיפור שסיפרנו אבל נאפשר לעצמינו לא להאמין לו? לא להאמין לכוח שהסיפור מטיל עלינו? אולי נתנתק מהמחשבה שאנחנו הסיפור עצמו? ונתבונן על עצמינו כמי שמספרים את הסיפור?

אלוהים

בואו לעשות עבודה פנימית במפגשים האישיים – בתל אביב

  • האם אתם מרגישים שהאנרגיה שלכם מתבזבזת?
  • האם האשמות וחרטות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלכם?
  • האם אתם מרגישים שדפוסים מהעבר מנהלים אתכם?
  • אנשים מסוימים לוחצים לכם על הכפתורים בכל פעם שאתם מדברים איתם או חושבים עליהם?
  • האם אתם מוצאים את עצמכם כועסים או מאוכזבים מההתנהלות של אנשים בחיים שלכם?

אם כן, אני ממש מזמינה אותך בשמחה למפגשים האישיים שאני עורכת בקליניקה בתל אביב.

ליד הקליניקה יש חניון שניתן לחנות בו עד שעתיים חינם. במפגשים אנחנו עורכים שיחות עומק שנוגעות בדיוק בנושאים שאליהם אנחנו רוצים להביא ריפוי ומשמעות חדשה.

לכל הפרטים על המפגשים האישיים ולשאלות נוספות לוחצים כאן

מחשבות אוהבות קליניקה

29 דצמבר

By

No Comments

למסור את החיים לאלוהים

29 בדצמבר 2018 | By | No Comments

בואו נדמיין לרגע שאנחנו כאן כשלוחות של אלוהים
הולכים ממקום למקום כדי לתת משהו.
כי אלוהים רק נותן
מה הוא היה רוצה שנביא?
מה הוא היה רוצה שכל אחד יביא מעצמו?

אם הוא שם כל אחד במקום שבו הוא שם אותו?
אם הוא שם אותך במשפחה שלך, הוא שם אותך כדי לבטא את עצמו דרכך במשפחה שלך.
אם הוא שם אותך במקום העבודה שלך, הוא שם אותך שם כדי לבטא את ההוויה שלו דרכך, במקום העבודה שלך. מה שהופך את מקום העבודה שלך למקום עבודה משותף שלך עם אלוהים. אתה לא לבד.
אם הוא שם אותך במערכות היחסים שלך, הוא שם אותך בהן כדי לבטא את הנשגב ביותר שבך.

אלוהים מעביר רק אהבה
וכל השאר, פשוט לא מאלוהים.

כל השאר הן אמונות שיוצאות נגד האהבה הזאת, כדי לא לקבל אותה, וכדי לא לתת אותה. כי הנתינה חוזרת אלינו, וכשאנחנו מתנגדים לקבל, אנחנו מתנגדים לתת.

אנחנו הכלים שמעבירים את האהבה שלו דרכינו.
כשאנחנו מסכימים לקבל את האהבה כדי לתת אותה,
אנחנו מקבלים עוד אהבה.
אנחנו הופכים את כל החיים שלנו
אנחנו מגלים שאנחנו בוראים
וכשאלוהים אוהב, הוא בורא.

מחשבות אוהבות

אלוהים רק אוהב, ולכן אלוהים רק בורא.
הבריאה של אלוהים, היא ביטוי אינסופי של אהבה.

וזה קורה לנו הרבה, כשאנחנו רואים משהו נפלא שקורה.
וכשהזמן עוצר מלכת, כשאנחנו מביטים על היופי של הבריאה,
ומבינים שזה לא מה שאנחנו רואים, אלא איך שאנחנו רואים.

כשאנחנו משתיקים את כל הקולות החיצוניים ורק מתבוננים.
כשאנחנו רואים חסד, ניצוץ בעיניים של אדם שעומד מולנו
פרח שפורח, צחוק של ילד שלא תלוי בכלום.

כשאנחנו יודעים שיש כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים ומוכנים לבוא בידיים ריקות כדי לקבל.
בלי דעות, בלי שפיטות.

אנחנו מסכימים להביא את המתנות שאלוהים נתן לנו להביא.
השירות הגבוה ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור העולם, הוא להסכים לקבל=לתת את האהבה שאלוהים רוצה להעביר דרכינו.

בואו לעשות עבודה פנימית במפגשים האישיים – בתל אביב

  • האם אתם מרגישים שהאנרגיה שלכם מתבזבזת?
  • האם האשמות וחרטות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלכם?
  • האם אתם מרגישים שדפוסים מהעבר מנהלים אתכם?
  • אנשים מסוימים לוחצים לכם על הכפתורים בכל פעם שאתם מדברים איתם או חושבים עליהם?
  • האם אתם מוצאים את עצמכם כועסים או מאוכזבים מההתנהלות של אנשים בחיים שלכם?

אם כן, אני ממש מזמינה אותך בשמחה למפגשים האישיים שאני עורכת בקליניקה בתל אביב.

ליד הקליניקה יש חניון שניתן לחנות בו עד שעתיים חינם. במפגשים אנחנו עורכים שיחות עומק שנוגעות בדיוק בנושאים שאליהם אנחנו רוצים להביא ריפוי ומשמעות חדשה.

לכל הפרטים על המפגשים האישיים ולשאלות נוספות לוחצים כאן

מפגשים אישיים

26 דצמבר

By

No Comments

לכל מצב יש את הפתרון הגבוה ביותר שנועד עבורו

26 בדצמבר 2018 | By | No Comments

 

"השכינה משתמשת בהגיון באותה קלות ובאותה הצלחה שהאגו עושה זאת, אלא שמסקנותיה אינן שגעוניות. הן הולכות בדיוק בכיוון ההפוך ,ומצביעות כלפי השמיים באותה בהירות שהאגו מצביע לעבר החשיכה והמוות".

בכל מצב שאנחנו חווים, אנחנו מזוהים עם חלק בתוכינו שחושב שהוא נפרד מאלוהים. החלק הזה מרגיש הרבה פעמים חשוף, פגיע, מפוחד, מתגונן, מוכן להתקיף וכו…החלק הזה הוא החלק שבו אנחנו מרגישים תמיד צודקים, מתאכזבים, או נעלבים… ההזדהות עם החלק הזה בתוכינו נראית לנו מאוד מציאותית. ההזדהות עם החלק הזה, היא ההזדהות עם האגו.

האגו מצביע תמיד למטה. רוצה לקחת אותנו למטה ויחד איתנו את כולם. את כל החברים, את כל המשפחה. כי אם הוא סובל, כולם צריכים לסבול איתו ביחד. האגו אוהב לנתח מצבים כדי להישאר ברמת הניתוח, להתבוסס בעבר, לחוות כאב שוב ושוב. הוא מכור לכאב ונהנה לחזור אליו שוב ושוב. הוא מזהה את החלק הזה בתוכו, ומשליך אותו על אנשים אחרים, ואז, הוא מזהה את החלק הזה בתוכם. אם אני מתגוננת, אזדהה עם החלק הזה בתוכי, ואראה אותו באנשים אחרים שאיתם אני בויכוח או קונפליקט. אני אראה את החלק הזה או כהתגוננות, או כהתקפה עליי. אני ארגיש אי נוחות עם ההתגוננות או ההתקפה שלהם.

השכינה, תיקח כל מצב או מערכת יחסים שאנחנו חווים ונסכים למסור לה, ותצביע רק למקום אחד, לשמיים. השמיים הם מודעות, לכך שהכל מאוחד, וכולם מאוחדים. השמיים הם בחירה מאוד פשוטה. זה ממש כמו לחיות את החיים, לחיות את היום יום, ולהסכים להיזכר שאנחנו הרבה מעבר למה שאנחנו רואים ותופסים כאן, ומהמקום הזה לחיות. האגו אוהב מורכבות. בתהליך הבחירה הזה, נבחר הרבה פעמים בשכינה, והרבה פעמים באגו. ואין לנו שום סיבה להרגיש לא טוב עם עצמינו אם בחרנו באגו, כי אז זה אומר, שאנחנו שוב בוחרים בו.

ולכן, בכל רגע, אפשר לבחור מחדש בשכינה. אף פעם לא מאוחר ולכל מצב יש פתרון גבוה יותר שנועד עבורו.

"השמיים אינם מקום ואף לא מצב. הם פשוט המודעות לאחדות מושלמת, והידיעה שלא קיים כלום מלבדה. לא כלום מחוצה לאחדות הזאת, ולא שום דבר אחר בפנים".

השמיים הם המודעות לכך שהכל מאוחד. כל מה שמופיע בארץ, נראה לנו הרבה פעמים כטירוף, רוע, אשמה, תחרותיות, אי צדק ומלחמה. כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני שלנו, מגיע מתפיסה של היעדר אהבה. השמיים הם האהבה, פני האדמה נראים לנו כמקום שיש בו היעדר אהבה. מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני, מה שאנחנו רואים בחיים שלנו, במצבים השונים שבהם אנחנו מרגישים סבל, אכזבה, אובדן, כאב, כעס, טינה וכו… הוא ביטוי של אמונה שגויה שאנו מופרדים. האמונה הזו מושלכת החוצה ונראית לנו מוחשית ומציאותית מאוד. ובגלל זה, אני אוהבת להביט אל השמיים בכל יום, אפילו לכמה רגעים, ולהיזכר. יש הרבה רגעים ביום יום שבהם אנחנו יכולים להיזכר מי אנחנו באמת. לקחת נשימה, ולבחור מחדש.

 מחשבות אוהבות

בואו למפגש אישי 1:1 בקליניקה בתל אביב

בכדי לרפא פצע, צריך להתבונן על השורש שיצר אותו. המטרה שלי במפגשים האישיים, היא ליצור מרחב בטוח שבו יהיה ניתן לרפא את הפצעים ולהביא אותם אל האור.

מה מפגשי הטיפול מאפשרים לך?

  • להתחבר למורה הפנימית שלך
  • להתבונן על דפוסים, מחשבות ורגשות שקיימים בתוכינו וגורמים לנו להרגיש שמשהו תמיד חסר בחיינו.
  • לראות את הפתולוגיה המשפחתית וכל להבין מאיפה נובעת הבעיה? כלומר, מה למדנו על אהבה? איך למדנו שמקבלים אהבה? ובאילו תנאים? מה הסיפורים שסבבו סביב קבלת אהבה ואישור?
  • נבחן יחד מהן ההתנגדויות הפנימיות שלא מאפשרות לשינוי להתרחש
  • נלמד מתוך הקורס בניסים, הטקסט, חוברת העבודה לתלמידים והמדריך למורים, על פחד ואהבה, על האגו והשכינה.
  • נלמד על הכוח של הסליחה והמתנות שהיא מביאה. שחרור מוחלט מסבל, תלות, ריפוי ניסים של מערכות יחסים מהשורש.
  • נלמד יחד לשאול שאלות שיעזרו לך להתבונן על כל מצב בדרך אחרת.
  • לשחרר את עצמך ממחשבות קרבן, תלות, התמכרות לכאב וערך עצמי נמוך.
  • להיות מרחב בטוח עבורך. הכל נשאר כאן, זה מקום בשבילך להיפתח לעצמך ולהתחזק.
  • לפעמים יעלה בלבול, לפעמים שאלות, וזה טוב! זה תמיד משאיר אותנו בתקשורת עם המורה הפנימית שלנו.

לכל הפרטים על המפגשים האישיים לוחצים כאן

מחשבות אוהבות מפגשים אישיים

18 יולי

By

No Comments

אין מה לתקן

18 ביולי 2017 | By | No Comments

אני מסתובבת בזמן האחרון עם תובנה שמביאה לי הקלה גדולה.
אנחנו לא צריכים לנסות לתקן את עצמנו.

כשאנחנו חושבים על לתקן משהו שקשור אלינו, אנחנו מתמקדים בתוצאה שאנחנו רואים מול העיניים. התוצאה הזאת לא מוצאת חן בעינינו, ולכן אנחנו רוצים לשנות ולתקן אותה. אם אנחנו מתמקדים בהתנהגות שגרמה לנו להגיע לתוצאה הזאת, אנחנו חושבים עליה כדבר גדול ונורא שעשינו, ממש כמו הרגשה של "חטא", וברגע שאנחנו רואים אותה כחטא, אנחנו מחזקים את רגשות האשמה שיש לנו.

אז איך משנים התנהגות בלי רגשות אשמה?

(לדוגמא, אימוץ הרגל חדש שבו אנחנו נשברים ואז מרגישים אשמה, או הרגשה של "לא אכפת לי")… רק מעצימות את המעגל הזה. התמקדות בטעות, העצמת האשמה, התמקדות בטעות, העצמת האשמה. ואנחנו ממש בתוך הלופ הזה.

התיקון היחיד שאפשר לעשות הוא לקחת צעד אחורה, ולהיכנס למרחב של המחשבות שלנו. כך אנחנו עולים קצת מעל המעגל הזה. וכך אנחנו יכולים לראות, איך המחשבות על מה שאנחנו רואים נוצרו מלכתחילה.

איך הם נוצרו?

הם הסיפורים שסיפרנו לעצמינו על עצמינו מגיל קטן. הדברים שלמדנו על אהבה, על החיים, תוך כדי התבוננות על האנשים שהקיפו אותנו. בנינו על הסיפור שלנו, דפוסים שגורמים לנו היום, להישאר במקום קטן ומצומצם. (אגב, גם דפוס של ביטחון עצמי מופרז או יהירות מגיע ממקום מצומצם). למה הסיפורים האלה נוצרו? כי מתחת לסיפורים שלנו, יש עדשות שרואות עולם של אשמה ופחד. מי אשם? אני, הוא, הם, אנחנו ? גם הסיפור של האשמה, הוא סיפור שסיפרנו לעצמינו. ולכן, אין מה לתקן, אלא את המחשבות של האשמה שאנחנו סוחבים אתנו.

קורס בניסים
התיקון מתרחש מעצמו, ככל שאנחנו בנכונות להתבונן על האשמה ועל הסיפור. יש בתוכנו כוח גדול שמתקן מעצמו, ממש מתקן ומשקם. ככל שאנחנו בנכונות לפנות לכוח הפנימי הזה, ולסלוח כדי לפנות את הדרך, הדברים מתחילים להשתנות בתוכנו. ואז, יש תחושה של הקלה. החוויה כאן היא החשובה. כיוון שאי אפשר לחוות תאוריה, צריך לתרגל ולהתמיד כדי לחוות אותה.

יש לנו שיעורים, ותהליכי למידה, וככל שיש בנו יותר נכונות ללמוד ולדעת את עצמינו, כך הדברים משתנים, בהתאם.

לא משנה מה הנסיבות, אנחנו יכולים לבחור לא להיות הקורבן שלהן.
אנחנו משחררים את עצמנו מהכוח שיש לנסיבות החיצוניות עלינו, עצם זה שאנחנו לא מאפשרים יותר לרעל שלהן להיכנס אלינו. זאת רק החלטה. אני לא רוצה יותר את הרעל הזה בחיים שלי.

החלק שלי הוא:

לעזור לך לפרק את החבילה הרגשית שלך,
ולהתבונן עליה מחדש, לארוז אותה בדרך שהכל יישב נכון מבפנים,
שתרגישי משוחררת, מודעת ואנרגטית.

אנחנו נתבונן, יד ביד, על המקומות החשוכים, כיוון שמשם,
אני אעזור לך לקום ולהאיר את העולם שלך.
אני יודעת איך לעשות את זה, כי גם אני הייתי שם.

בסדנת הליווי האישי, נעבוד יחד ב 3 מפגשים על: 
-דימוי גוף
-מערכות יחסים
-הערכה עצמית.

-איך להפסיק להיאבק בדימוי הגוף ולאהוב את עצמך ללא שום תנאי?
-איך לרפא מערכת יחסים שאת מרגישה בה במלחמה פנימית?
-את מרגישה שיש לך הרבה דברים בחיים, ולמרות זאת, את יודעת שחייב להיות משהו אחר, גדול יותר ומשמעותי יותר? את מרגישה ככה כי זה באמת נכון.

מה עושים עם זה?

כל הפרטים על סדנת הליווי האישי כאן.

קיץ של ניסים

 

באהבה ענקית,

נילי

20 אוקטובר

By

No Comments

גופי האור – להתחבר לכוח החיים שבך

20 באוקטובר 2016 | By | No Comments

גופי האור

גופי האור

מכירים את זה שאנחנו מרגישים כל כך מתוסכלים וחסרי אונים במצב מסוים? ואז אנחנו מתפללים, עושים מדיטציה, עושים את העבודה הפנימית שאנחנו יודעים שתעזור לנו? דברים מסתדרים, ואז, אנחנו שוכחים. ושוב חוזרים אחורה.

כשאנחנו מתמקדים בגוף שלנו ובעולם הפיזי שאנחנו רואים, אנחנו מאמינים שאנחנו הגוף שלנו בלבד, ואז, אנחנו נוטים ממש להרגיש מותשים, כי אנחנו יורדים למקום אנרגטי נמוך.

אבל עדיין, יש בתוכינו מדריכה פנימית שנותנת לנו תזכורות, שמגיע לנו הרבה יותר. אז אנחנו מסתכלים על הבעיה, ומתחילים להתבונן מאיפה היא הגיעה? מה המקור שלה? ולפתור אותה משם, וכשדברים משתפרים, אנחנו חוזרים שוב להתמקד בגוף ובעולם הפיזי בלבד, והדברים מסתבכים לנו שוב. ספקות עולים בקשר לחיים שלנו ולמהות שלנו כאן , ואנחנו הופכים להיות חסרי סבלנות ושוב, מותשים.

המעגל הזה, יכול להיפסק כשאנחנו מחליטים לראות את האמת אודותינו, ולהישאר איתה. להישאר איתה כאן ועכשיו. קשה לנו לזכור את זה כשהדברים מתחילים להשתפר. נהיה לנו נוח מידי וכאילו משהו מערפל את הרצון שלנו להתחבר שוב למהות האמתית שלנו. זה סוג של נוחות מדומה. והנוחות המדומה הזאת בעצם, מביאה אותנו למצב, שאנחנו מתחילים להתרוקן אנרגטית. אפילו כאילו שדדו לנו את כל האנרגיה. שיחות בעבודה הופכות להיות סתמיות, אנחנו מרגישים שאנחנו קורבן של נסיבות החיים שלנו, אין לנו כוח להביא את עצמינו במערכות יחסים, אנחנו פשוט עייפים מהחיים.

מה אנחנו יכולים לעשות?

להשאיר במודעות שלנו כל הזמן את התזכורת, מי אנחנו באמת. לתחזק את הקשר עם ההדרכות שלנו, ממש על בסיס יומיומי. גם כדי לאמן את השרירים הרוחניים שלנו, וגם כדי להגדיל את הנוכחות של האהבה בחיים שלנו. כשהנוכחות של האהבה גדלה, אנחנו מרגישים אותה. אנחנו מרגישים הרבה הרבה יותר טוב. יש לנו כוח, יש לנו מטרה נעלה שלשמה אנחנו חיים. האהבה מובילה אותנו אז, למחשבות ולרגשות ולפעולות שמגיעות ממנה. אנחנו לא נותנים לחיים להכתיב לנו איך להיות, ולדברים שאנחנו רואים בחוץ להוריד אותנו. אנחנו מתחברים עם החיים. והחיים הם האהבה, הם אלוהים.

השבוע, אחרי שהרגשתי את המותשות הזאת, הקשבתי שוב לשיעור הזה מהקורס שאני לומדת אצל המורה שלי רותי אזולאי. קורס ההכשרה לעידן החדש. השיעור הזה בעצם, מדבר על גופי האור שלנו ועל הקשר שלנו איתם. כל שיעור מורכב מתקשור, וטיפול המתייחס לאותו הנושא המתוקשר. לכל אחד מאיתנו יש מספר גופי אור, והגופים האלה בעצם עוזרים לנו להיות מוזנים כל הזמן באהבה. כשאנחנו מתחברים לגופי האור באופן מודע, אנחנו מתחילים להרגיש את כל היתרונות של החיבור הנפלא הזה. אני מצרפת לכאן, את התקשור מהשיעור על גופי האור, שמסביר בעצם מה המהות שלהם, ואיך הם נועדו לתמוך בנו ולעזור לנו. אחרי שהקשבתי לתקשור ולטיפול, הרגשתי שוב איך המצבר האנרגטי שלי נטען, והאנרגיה הזו מלווה אותי ללא הפסקה.

מצרפת לכאן קטע מתוך תקשור על גופי האור קורס ההכשרה לעידן החדש:

"גופי האור – המטרה שלהם היא לתמוך בכם רגשית ואנרגטית, הם מחוברים ישירות לצ'אקרות ולהילה שלכם. לכל צ'אקרה בגוף הפיזי מחובר גוף אור משלו, אותו גוף אור הוא בצבע הצ'אקרה ובהתאם לאותו רובד בהילה החיבור הוא ישיר, ההילה והצ'אקרות ניזונות מאותם גופי אור. גופי האור מעבדים ומתמירים את אשר עובר עליכם במשך היום-יום כל אותם כעסים, רגשות, אמוציות, כל זה מעובד שם ומותמר וחוזר אליכם כהבנות ורגש גבוה, אך מכיוון שעם השנים לאורך דורות התרחקתם מהחלקים הרוחניים שלכם והתחברתם לפיזי הקשר בניכם לבין אותם גופים הלך וקטן, הלך והצטמצם.  היום אתם מחוברים אל אותם גופים חיבור מינורי.
הגופים אמורים לתמוך בכם לשרת ולהקל עליכם את החיים על כדור-הארץ. יודעים אנו שקשה לכם בגוף הפיזי, קשה לנשמה לשהות בגוף הזה לכן אותם גופים הם בעצם אותם חלקים של אותה נפש. אלו חלקים מוארים אשר נמצאים שם כדי לתמוך בנפש, בגוף הפיזי, הדבר לא נעשה היום לצערכם אם הייתם מחוברים בצורה מלאה לאותם גופים החיים שלכם היו נראים אחרת, הייתם פחות דרמטיים, היו לכם פחות עכבות, פחות מעצורים ומחסומים בחיים שלכם והייתם עובדים פחות מההיגיון הייתם עובדים יותר מהאינטואיציה, הראייה המטאפיזית שלכם הייתה הרבה יותר מחודדת, מקומכם היה טוב יותר, אותם גופים נמצאים סביבכם ומקושרים אליכם בחוט של אור, באנרגיה דרך צינור של אור שעובר ביניכם ומגיע אליהם ישירות מהצ'אקרה דרך ההילה אל גופי האור הם נמצאים בקצה ההילה בקצה של כל צ'אקרה, (זוכרים אתם שכל צ'אקרה מתחילה בקצה ההילה) שם נמצאים גופי האור שלכם, והיה ותנסו להסתכל מעבר להילה שלכם אתם תראו את זה כנקודות צבע, כבועות צבע. אם הזרימה הייתה מלאה הייתם רואים בועות גדולות יותר, ככל שהבועות קטנות יותר זה מעיד על כך שהזרימה האנרגטית מועטה, אין מה שמפתח את גופי האור ובהתאם לכך גם אתם לא מתפתחים ברמה הרגשית.
אנחנו מדברים על גופי האור השייכים אך ורק לצ'אקרות הפיזיות גופי האור שמחוברים אל הצ'אקרות העליונות שלכם הצ'אקרות הרוחניות, הזרימה שם שונה העבודה שנעשית שם שונה.
אתם אמורים לעבוד בסנכרון מלא עם הנשמה שלכם והגוף הפיזי, אתם לא עושים את זה בצורה טובה לכן הגוף שלכם חולה וקשה לו כאשר תהיו מחוברים בצורה מלאה גם רוב הפחדים שלכם ייעלמו רוב החרדות שלכם ייעלמו הצורך בשליטה ילך ויפחת, הזרימה וההבנות הגבוהות יגיעו אליכם בצורה חלקה יותר, החיבור לרגש גבוה גם כן. אותם גופים אינם נפרדים מכם אל תדחו אותם, אל תדחו אותם כפי שעשיתם עד היום הם תמיד היו שם ותמיד נמצאים שם לשרת אתכם ולתמוך בכם השתמשו לטובה במה שהבריאה דאגה לצייד אתכם.
כאשר תהיו מחוברים לגופי האור שלכם תחושו את הסיוע והתמיכה שלהם וגם התחושה  שאינכם לבד בעולם תלך ותגבר ובהתאם גם האמונה שלכם בעצמכם ובבריאה, כדי שהחיבור ילך ויתחזק כדי תבינו את המטרה של אותם גופים ככל שתהיו במצב של חיבור וסינכרון עם אותם גופים אתם תלמדו להעריך את השירות שלהם וההילה שלכם תזרח בהתאם, והצ'אקרות יהיו פתוחות ומאוזנות יותר".
כל הזכויות שמורות לרותי אזולאי ©