Image Image Image Image Image Image Image Image Image

כללי

23 מאי

By

No Comments

לשאול מה שלומך? ולהתכוון לזה באמת

23 במאי 2018 | By | No Comments

פעם שהייתי בת 17, קראתי בספר שדיבר על דרכים להצליח בחיים, (לא זוכרת את שמו), שכדי להצליח בדברים שאנחנו רוצים להשיג, צריך להתעניין באנשים. לשאול אותם, מה שלומם? אני זוכרת שהיה כתוב משהו כמו: בפעם הבאה שתפגוש מישהו, תשאל אותו, "מה שלומך"?  "איך אתה מרגיש"? ובאמת תתעניין. ואז כנערה חשבתי, שכדי לשאול את השאלות האלה, צריך למצוא מישהו להתעניין בו.

החלטתי לנסות את זה ושאלתי איזו שהיא קרובת משפחה רחוקה, "מה שלומך"? והאמת, שאני אפילו לא זוכרת מה היא ענתה לי. למה אני לא זוכרת? רק בגלל שזה לא באמת עניין אותי. עניין אותי מה יחשבו עליי, איך אני נתפסת, איך אני נראית בעיני הסביבה, ולאו דווקא איך הם מרגישים. כמובן שחוץ מהאנשים הכי קרובים אליי שתמיד עניין אותי איך הם מרגישים. שאלתי את זה והרגשתי מזויפת. כאילו אני עושה משהו אסור, שכתוב בספר כדי "להשיג" משהו ממישהו. בתוך תוכי הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר. מה רציתי להשיג? שוב, תשומת לב, מחמאות, אישורים. אבל כל עוד זה הגיע ממקום של להסתכל רק החוצה, ולא לראות את המניע האמיתי מבפנים, זה הרגיש מאולץ, לא אמיתי וריק מתוכן. משהו היה כבוי בתוכי, ואפילו לא ידעתי.

רק שנים אחר כך ותוך כדי תהליך, הבנתי שכדי להתעניין במישהו באמת, קודם כל אני צריכה להתעניין בעצמי. רק כשאתעניין בעצמי, בעולמות האינסופיים והעשירים שנמצאים שם, אוכל להבין מה זה להתעניין במישהו אחר. והאמת, שבכלל לא היה שום מאמץ בלהתחיל להתעניין באנשים, כי ככל שהתעניינתי בעצמי, ולא ממקום של ריכוז עצמי, אלא ממקום של ריפוי וצמיחה והתבוננות פנימה בכל יום ויום, התחלתי להתעניין באנשים אחרים, ולהתעניין באמת. וזה מדהים. כי ככל שאנחנו מתעניינים בעצמינו, אנחנו רואים אנשים אחרים באמת.

ואז ההתעניינות, תשומת הלב, השמחה בלדעת מה באמת קורה איתם, ומה הם עוברים? ואיך הם רואים דברים שקורים בחיים שלהם? והתהליך של הריפוי והצמיחה שלהם, הופכים לנקודה הכי מבורכת. הם הופכים למפגשים שבהם שני אנשים רואים אחד את השני לא כנפרדים יותר. יש נקודה בחיים שדברים מתרככים, וגם כשיש משברים, וריבים, ורגעים ממש ממש קשים, ככל שמתרגלים אהבה, אז חוזרים הביתה הרבה יותר מהר.

קורס בניסים

הקורס בניסים אומר, "כשאתה פוגש מישהו זכור שזהו מפגש קדוש. כפי שתראה אותו כך תראה את עצמך. כפי שתתייחס אליו כך תתייחס לעצמך. כפי שתחשבו עליו כך תחשוב על עצמך. את הדבר הזה אל תשכח לעולם, כי בו תמצא את עצמך או תאבד את עצמך". ואני חוזרת בלב על המילים, אל תשכח לעולם, כי כשאתה פוגש מישהו, אתה פוגש את עצמך.

וככה ממש, כל התהליך הזה, של לנסות להצליח בדברים שאנחנו רוצים תוך כדי שאנחנו מסתכלים החוצה, ממש עוזר לנו לראות מה אנחנו מאמינים שחסר בתוכינו,  הזיהוי הזה כל כך מקסים ועצמתי בעיני. וכל ההגדרות האלה שאנחנו פוגשים בתוכינו על הצלחה, ומה זאת הצלחה, ומה זה כישלון, ומה זה מטרות, ומה זה בכלל אני? כי ברגע שאנחנו מבינים מה הרגשנו שחסר בתוכינו, אנחנו יכולים לרפא, ולתת מקום לשינוי תפיסה עמוק להתרחש, ואין דבר שיותר מרחיב את הלב, ממפגשים שבהם אנחנו מתעניינים באנשים בחיים שלנו. מתעניינים באמת, רואים אותם באמת, רואים אותנו באמת.

לתיאום מפגשים אישיים ולכל הפרטים לוחצים כאן 

 מחשבות אוהבות מפגשים אישיים

13 פברואר

By

4 Comments

מוגן: האם שינויים חייבים להיות ארוכים?

13 בפברואר 2017 | By | 4 Comments

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

11 דצמבר

By

No Comments

כל הכעסים בעולם שלי – הם שלי

11 בדצמבר 2016 | By | No Comments

כל הכעסים בעולם שלי הם שלי.
אני יכולה לבחור לאחוז בהם, או לשחרר אותם.
כשאני אוחזת בכעס, אני אוחזת באנרגיה
שמגיעה איתי לכל מצב.

האנרגיה הזאת יוצרת צורה שנראית לי
מציאותית מאוד במערכות היחסים שלי ובחיים שלי.
היא משודרת החוצה בכל מיני צורות.

לדוגמא נזקקות. נזקקות תמיד מתבססת על כעס
כלפי מישהו שאנחנו מאמינים שמנע מאתנו אהבה.

כשאדם מסוים מונע מאיתנו אהבה, זה מעורר
בנו את הנקודות הכי רגישות. הכאב הזה גורם
לנו להאמין שמשהו חסר בנו.

מכירה את זה שאת יודעת שאת משדרת
נזקקות אבל לא יודעת למה? הכעס יודע
להסוות את עצמו ממש טוב מתחת לנזקקות,
ומהכעס נוצר המקום הכואב שמפחד לאבד משהו,
או מישהו, וכתוצאה מכך יוצר תלות במערכות יחסים.

המעגל הזה של אמונה שמשהו חסר בי, כעס,
נזקקות, הוא מעגל שמתרחש בתוכינו,
בתפיסה העצמית שלנו.

כל הכעסים בעולם שלך הם שלך.
את יכולה לבחור אם לאחוז בהם חזק, או לשחרר אותם.

20 אוקטובר

By

No Comments

גופי האור – להתחבר לכוח החיים שבך

20 באוקטובר 2016 | By | No Comments

גופי האור

גופי האור

מכירים את זה שאנחנו מרגישים כל כך מתוסכלים וחסרי אונים במצב מסוים? ואז אנחנו מתפללים, עושים מדיטציה, עושים את העבודה הפנימית שאנחנו יודעים שתעזור לנו? דברים מסתדרים, ואז, אנחנו שוכחים. ושוב חוזרים אחורה.

כשאנחנו מתמקדים בגוף שלנו ובעולם הפיזי שאנחנו רואים, אנחנו מאמינים שאנחנו הגוף שלנו בלבד, ואז, אנחנו נוטים ממש להרגיש מותשים, כי אנחנו יורדים למקום אנרגטי נמוך.

אבל עדיין, יש בתוכינו מדריכה פנימית שנותנת לנו תזכורות, שמגיע לנו הרבה יותר. אז אנחנו מסתכלים על הבעיה, ומתחילים להתבונן מאיפה היא הגיעה? מה המקור שלה? ולפתור אותה משם, וכשדברים משתפרים, אנחנו חוזרים שוב להתמקד בגוף ובעולם הפיזי בלבד, והדברים מסתבכים לנו שוב. ספקות עולים בקשר לחיים שלנו ולמהות שלנו כאן , ואנחנו הופכים להיות חסרי סבלנות ושוב, מותשים.

המעגל הזה, יכול להיפסק כשאנחנו מחליטים לראות את האמת אודותינו, ולהישאר איתה. להישאר איתה כאן ועכשיו. קשה לנו לזכור את זה כשהדברים מתחילים להשתפר. נהיה לנו נוח מידי וכאילו משהו מערפל את הרצון שלנו להתחבר שוב למהות האמתית שלנו. זה סוג של נוחות מדומה. והנוחות המדומה הזאת בעצם, מביאה אותנו למצב, שאנחנו מתחילים להתרוקן אנרגטית. אפילו כאילו שדדו לנו את כל האנרגיה. שיחות בעבודה הופכות להיות סתמיות, אנחנו מרגישים שאנחנו קורבן של נסיבות החיים שלנו, אין לנו כוח להביא את עצמינו במערכות יחסים, אנחנו פשוט עייפים מהחיים.

מה אנחנו יכולים לעשות?

להשאיר במודעות שלנו כל הזמן את התזכורת, מי אנחנו באמת. לתחזק את הקשר עם ההדרכות שלנו, ממש על בסיס יומיומי. גם כדי לאמן את השרירים הרוחניים שלנו, וגם כדי להגדיל את הנוכחות של האהבה בחיים שלנו. כשהנוכחות של האהבה גדלה, אנחנו מרגישים אותה. אנחנו מרגישים הרבה הרבה יותר טוב. יש לנו כוח, יש לנו מטרה נעלה שלשמה אנחנו חיים. האהבה מובילה אותנו אז, למחשבות ולרגשות ולפעולות שמגיעות ממנה. אנחנו לא נותנים לחיים להכתיב לנו איך להיות, ולדברים שאנחנו רואים בחוץ להוריד אותנו. אנחנו מתחברים עם החיים. והחיים הם האהבה, הם אלוהים.

השבוע, אחרי שהרגשתי את המותשות הזאת, הקשבתי שוב לשיעור הזה מהקורס שאני לומדת אצל המורה שלי רותי אזולאי. קורס ההכשרה לעידן החדש. השיעור הזה בעצם, מדבר על גופי האור שלנו ועל הקשר שלנו איתם. כל שיעור מורכב מתקשור, וטיפול המתייחס לאותו הנושא המתוקשר. לכל אחד מאיתנו יש מספר גופי אור, והגופים האלה בעצם עוזרים לנו להיות מוזנים כל הזמן באהבה. כשאנחנו מתחברים לגופי האור באופן מודע, אנחנו מתחילים להרגיש את כל היתרונות של החיבור הנפלא הזה. אני מצרפת לכאן, את התקשור מהשיעור על גופי האור, שמסביר בעצם מה המהות שלהם, ואיך הם נועדו לתמוך בנו ולעזור לנו. אחרי שהקשבתי לתקשור ולטיפול, הרגשתי שוב איך המצבר האנרגטי שלי נטען, והאנרגיה הזו מלווה אותי ללא הפסקה.

מצרפת לכאן קטע מתוך תקשור על גופי האור קורס ההכשרה לעידן החדש:

"גופי האור – המטרה שלהם היא לתמוך בכם רגשית ואנרגטית, הם מחוברים ישירות לצ'אקרות ולהילה שלכם. לכל צ'אקרה בגוף הפיזי מחובר גוף אור משלו, אותו גוף אור הוא בצבע הצ'אקרה ובהתאם לאותו רובד בהילה החיבור הוא ישיר, ההילה והצ'אקרות ניזונות מאותם גופי אור. גופי האור מעבדים ומתמירים את אשר עובר עליכם במשך היום-יום כל אותם כעסים, רגשות, אמוציות, כל זה מעובד שם ומותמר וחוזר אליכם כהבנות ורגש גבוה, אך מכיוון שעם השנים לאורך דורות התרחקתם מהחלקים הרוחניים שלכם והתחברתם לפיזי הקשר בניכם לבין אותם גופים הלך וקטן, הלך והצטמצם.  היום אתם מחוברים אל אותם גופים חיבור מינורי.
הגופים אמורים לתמוך בכם לשרת ולהקל עליכם את החיים על כדור-הארץ. יודעים אנו שקשה לכם בגוף הפיזי, קשה לנשמה לשהות בגוף הזה לכן אותם גופים הם בעצם אותם חלקים של אותה נפש. אלו חלקים מוארים אשר נמצאים שם כדי לתמוך בנפש, בגוף הפיזי, הדבר לא נעשה היום לצערכם אם הייתם מחוברים בצורה מלאה לאותם גופים החיים שלכם היו נראים אחרת, הייתם פחות דרמטיים, היו לכם פחות עכבות, פחות מעצורים ומחסומים בחיים שלכם והייתם עובדים פחות מההיגיון הייתם עובדים יותר מהאינטואיציה, הראייה המטאפיזית שלכם הייתה הרבה יותר מחודדת, מקומכם היה טוב יותר, אותם גופים נמצאים סביבכם ומקושרים אליכם בחוט של אור, באנרגיה דרך צינור של אור שעובר ביניכם ומגיע אליהם ישירות מהצ'אקרה דרך ההילה אל גופי האור הם נמצאים בקצה ההילה בקצה של כל צ'אקרה, (זוכרים אתם שכל צ'אקרה מתחילה בקצה ההילה) שם נמצאים גופי האור שלכם, והיה ותנסו להסתכל מעבר להילה שלכם אתם תראו את זה כנקודות צבע, כבועות צבע. אם הזרימה הייתה מלאה הייתם רואים בועות גדולות יותר, ככל שהבועות קטנות יותר זה מעיד על כך שהזרימה האנרגטית מועטה, אין מה שמפתח את גופי האור ובהתאם לכך גם אתם לא מתפתחים ברמה הרגשית.
אנחנו מדברים על גופי האור השייכים אך ורק לצ'אקרות הפיזיות גופי האור שמחוברים אל הצ'אקרות העליונות שלכם הצ'אקרות הרוחניות, הזרימה שם שונה העבודה שנעשית שם שונה.
אתם אמורים לעבוד בסנכרון מלא עם הנשמה שלכם והגוף הפיזי, אתם לא עושים את זה בצורה טובה לכן הגוף שלכם חולה וקשה לו כאשר תהיו מחוברים בצורה מלאה גם רוב הפחדים שלכם ייעלמו רוב החרדות שלכם ייעלמו הצורך בשליטה ילך ויפחת, הזרימה וההבנות הגבוהות יגיעו אליכם בצורה חלקה יותר, החיבור לרגש גבוה גם כן. אותם גופים אינם נפרדים מכם אל תדחו אותם, אל תדחו אותם כפי שעשיתם עד היום הם תמיד היו שם ותמיד נמצאים שם לשרת אתכם ולתמוך בכם השתמשו לטובה במה שהבריאה דאגה לצייד אתכם.
כאשר תהיו מחוברים לגופי האור שלכם תחושו את הסיוע והתמיכה שלהם וגם התחושה  שאינכם לבד בעולם תלך ותגבר ובהתאם גם האמונה שלכם בעצמכם ובבריאה, כדי שהחיבור ילך ויתחזק כדי תבינו את המטרה של אותם גופים ככל שתהיו במצב של חיבור וסינכרון עם אותם גופים אתם תלמדו להעריך את השירות שלהם וההילה שלכם תזרח בהתאם, והצ'אקרות יהיו פתוחות ומאוזנות יותר".
כל הזכויות שמורות לרותי אזולאי ©

06 אוקטובר

By

No Comments

פירוש חלומות – איך לפרש חלום רע?

6 באוקטובר 2016 | By | No Comments

איך לפרש חלום רע

מה עושים כשאנחנו מתעוררים מחלום רע?

אני שומעת שזה קורה לנו הרבה, לפעמים אנחנו חולמים חלום רע אפילו באמצע הלילה, או קמים בבוקר, וישר  נזכרים בחלום הזה, ורוצים למצוא מה הפירוש של החלום שלנו במנוע החיפוש.

אבל שם, הרבה פעמים אנחנו לא מוצאים את התשובה שחיפשנו. מה חיפשנו? שקט. משהו שירגיע אותנו ויגיד לנו שהכל בסדר. חלומות הם אחד הכלים הכי מדהימים שקיימים בנו, וכשאנחנו לומדים להשתמש איתם נכון, הכל טוב.

ובגלל זה, היום בסרטון, אני אומרת שאין דבר כזה חלום רע.

כן, כן.

אני חוזרת.

אין דבר כזה חלום רע.

למה?

כי יש רק את המשמעות והפרשנות האישית שלנו לחלום.

הפרשנו שלנו, מגיעה תמיד מהזיכרונות שלנו. בין אם זיכרונות ממסע החיים שלנו, או זיכרונות שטבועים בדי. אן. איי הרוחני שלנו, ממקומות אחרים, ותקופות אחרות.

החלום הוא הכלי שלנו, לשקף מה קורה בתוכנו. מה מתעורר בנו עכשיו וקורא לנו לריפוי?

ההדרכה הפנימית שלנו, היא כמו פיה שלוחשת לנו דרך החלום, על מה אנחנו עובדים עכשיו, ומה החלום בא להראות לנו על עצמנו.

וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בסדנא של פירוש החלומות שלי, להתעורר דרך החלום.

אנחנו מבינים, שאין חלום רע, אלא רק הפרשנות האישית שלנו לחלום.

אנחנו שמים את המדבקה טוב או רע. על כל דבר בחיים שלנו, גם בזמן העירות, וגם בזמן השינה. טוב או רע, אלא שני הקצוות שאנחנו תמיד חושבים דרכם, ורואים את החיים שלנו, דרך הפילטר הזה.

אם אנחנו חולמים שרדפה אחרינו מפלצת, או שנקלענו לעימות, או שנתקענו במדבר ואנחנו לא יכולים לחזור הביתה, אנחנו מפרשים את זה כחלום רע, ואז אנחנו מרגישים תסכול וחוסר אונים.

הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו היום, זה לשאול:

איך הרגשת בחלום?

איך הרגשת כשהתעוררת מהחלום?

ולמה אני שואלת את זה?

אם אני חוזרת לחלום שרדפה אחרינו חיה וניסינו לברוח ולהציל את החיים שלנו, מה הייתה ההרגשה שלך בחלום הזה?

הילחם או ברח?

לחץ? מתח? פחד מלמות? הרגשה שאת חייבת להיות דרוכה כי משהו רע יכול לקרות בכל רגע?

זיהוי הרגש, הוא אחד הדברים הכי חשובים בחלום, כיוון שכמו שהרגשנו בחלום הזה, החלום מנסה להראות לנו אזור בחיים שלנו, שאנחנו מרגישים לגביו בדיוק אותו הדבר. החלום הוא השתקפות של מה שאנחנו מרגישים בנושא הזה, והסימבולים, מתארים סיטואציות ודמויות, שאנחנו פוגשים ביום יום שלנו, בקשר לאותה סיטואציה.

בסדנא של להתעורר דרך החלום, אנחנו ממש נכנסים לנושא של זיהוי הרגש, ומסתכלים תכלס, איך זה באמת מתחבר לחיים שלי? מה ההדרכה הפנימית שלי מראה לי כאן, ואיזה יופי שיש לי את היכולת האינטואיטיבית הזאת טבועה בתוכי, להשתמש עם כל המידע החשוב הזה מהחלום, בכל המקומות שבהם אני רוצה להביא יותר שחרור, פחות מתח, פחות לחץ, פחות חוסר וודאות.

אז אני מאחלת לכולם חלומות נהדרים! חלומות מצמיחים וחלומות אוהבים.

הנושא הזה של חלומות, הוא אחד הנושאים הכי מדוברים שיש, והיכולת לראות חלומות בדרך אחרת, היא הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמינו, ועבור העולם.

שתפו את הסרטון בפייסבוק, דרך כפתורי השיתוף שנמצאים כאן.

נשיקות, נילי

27 ספטמבר

By

No Comments

מוגן: שיעור מוקלט במתנה מהקורס בניסים

27 בספטמבר 2016 | By | No Comments

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

30 מאי

By

2 Comments

איך לשחרר את מה שחוסם אותך?

30 במאי 2016 | By | 2 Comments

 

איך לשחרר חסימות

בשבוע שעבר, הייתי בערב קבוצתי שהנחתה אפרת שר שלום, שהיא המורה שאצלה אני לומדת את הכשרת המורים של הקורס בניסים.

ישבתי והקשבתי לכל מילה, כיוון שסיכמתי את השיעור. זה משהו שאני תמיד אוהבת לעשות כדי לא לפספס אף פרט חשוב ולהתחבר באופן מלא לאנרגיה של השיעור, ופתאום שמעתי משפט שממש עצר את הזמן מבחינתי, כי הוא היה כל כך משמעותי בשבילי וכל כך הרגיש לי נכון.

אפרת אמרה, שהמטרה שלנו להתבונן על העבר, היא לא בכדי להיזכר בו בערגה, וגם לא כדי להיזכר כמה סבלנו בו, המטרה שלנו היא לזכור את אלו שהלכו לפנינו, המורים שלנו שהשאירו אחריהם צעדים של אהבה.

זה הזכיר לי איך אנחנו שוכחים את העצמה הפנימית שלנו, ומורידים את עצמינו למטה. זה הזכיר לי איך כולנו מלמדים, לא משנה מה המקצוע שלנו, ואנחנו תמיד מלמדים או פחד או אהבה. מה נבחר ללמד?

הכל תלוי בנו. המילים שלה ממש הזכירו לי כמה בפשטות, אנחנו יכולים להרים את התפיסות שלנו גבוה ולהתחבר להדרכה הפנימית שלנו.

צפו בסרטון כדי לקבל הדרכה על איך לשחרר את מה שחוסם אותנו על ידי הדרך שבה אנחנו בוחרים ללמד, וכתבו לי בתגובות, מה העיסוק שלכם ואיך אתם יכולים ללמד אהבה במקום שבו אתם עובדים?

נשיקות,

נילי

 

 

 

20 מרץ

By

No Comments

תחזית שבועית בקלפי אושו 20 למרץ 2016

20 במרץ 2016 | By | No Comments

קלפי אושו

שבוע טוב! :)
היי לכל הקהילה המדהימה של מחשבות אוהבות.
ערכתי הבוקר פתיחת קלפי אושו עבורכם, וצילמתי את זה כסרטון, שתוכלו להיעזר בו בכל מה שאתם פוגשים השבוע.

פגישות עבודה חשובות? דאגות בקשר לקריירה או מציאת עבודה?

דייטים? מערכות יחסים רומנטיות? דברים שאולי מדאיגים אותך בנוגע לדימוי גוף, אהבה עצמית, בריאות? ענייני כסף או הגדלת שפע?

על כל אלה ועוד, קלפי זן אושו טארוט, עוזרים לנו לשפוך אור ולקבל הכוונה מאוד נרחבת ועמוקה אך עם זאת פשוטה וקלה ליישום, כי אני יודעת שכולנו עסוקים אבל רוצים לעשות שינוי עמוק, כדי שנוכל גם לשנות תפישה, וגם ליישם את הדברים בפועל ובשטח.

שתפו את הסרטון עם כל מי שמרגיש לכם נכון.

נילי

24 ינואר

By

4 Comments

מתי יבוא האחד? (חלק א')

24 בינואר 2016 | By | 4 Comments

זוגיותהכל מתחיל בכוונה.

ככל שהכוונה שלנו יותר ברורה ובהירה, ככה יהיה לנו קל יותר, להכניס לחיים שלנו את מה שאנחנו רוצים. האחד זה לאו דווקא אומר הזוגיות האחת, זה גם יכול להיות העבודה שאנחנו הכי רוצים, האדם שאנחנו הכי רוצים להיות איתו, החזון שלנו לעסק שלנו, כל אחד והמטרה שהכי הכי חשובה לו. הכוונה שלנו היא למשוך לחיים שלנו אנשים שיהדהדו איתנו על אותו תדר. הכוונה היא שיהיו לנו הרבה דברים במשותף. שבמשותף, נרצה להיות מאושרים, לגרום אושר אחד לשני, ולהגשים מערכת יחסים שבה שני הצדדים מביאים למערכת היחסים הזאת ברכה ואהבה, ועובדים יחד על השיעורים שיש למערכת היחסים הזאת להציע. אנחנו צריכים למצוא את הכוונה שלנו, ואז להיות חזקים מספיק לשחרר אותה ולתת לה את החופש להיכנס לחיים שלנו בזמן הנכון, ברגע הנכון, במקום הנכון.

אז איך אנחנו יכולים למשוך אלינו את האנשים הנכונים לנו?

האנשים שמתאימים לשיעורים שאנחנו אמורים ללמוד, יימשכו אלינו באופן אוטומטי. כל אדם שמגיע לחיים שלנו, מגיע בכוונה. אז מה אנחנו בעצם צריכים לעשות? רק לשנות את הראייה שלנו. הראייה שלנו שמערכת יחסים אחת משמעותית יותר ממערכת יחסים אחרת, או רומנטית יותר מאחרת, היא ראייה שמנסה להעצים ולהעמיק פירוד במערכות יחסים אחרות, ולעשות ממערכת יחסים אחת, מיוחדת. וכשאנחנו מנסים לעשות מערכת יחסים מיוחדת, אנחנו חווים יותר עליות וירידות. למה? כי אנחנו מעניקים לה הרבה יותר משמעות וכוח לנהל אותנו, ממערכות יחסים אחרות. נכון שנשקיע יותר במערכת יחסים עם אדם שחשוב לנו מאוד. מערכת יחסים עם ילד, בן זוג או חבר טוב לא תהיה כמו מערכת יחסים עם אדם שאנחנו בקושי רואים, אך הכוונה שלי היא לראות את כל האנשים שנמצאים בחיים שלנו, באופן שווה. כך בכל זאת, כל מערכות היחסים שלנו הופכות לשוות. מבלי קשר לכמה אנחנו רואים או חווים את האחרות.

אנחנו לא חייבים להיסחף לתוך מערכת יחסים שלא עושה לנו טוב, אבל אנחנו כן חייבים (לעצמינו) לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות. (יגיעו בחלק ב') ולתת להדרכה הפנימית שלנו לכוון אותנו להתבונן פנימה מבלי לפחד ולראות את התשובות שמגיעות מבפנים.

מהם הדברים שהכי חוסמים אותנו כשאנחנו רוצים לאפשר למערת יחסים להיכנס לחיים שלנו?

הקורס בניסים אומר שהתפקיד שלנו הוא לא למצוא את האהבה שאנחנו מחפשים אי שם מחוץ לעצמנו, התפקיד שלנו הוא למצוא את המחסומים לאהבה, שהצבנו בתוכנו. האהבה היא ירושה ששייכת לנו באופן טבעי. אנחנו יכולים להתנגד לקבל את הירושה הזאת, והאגו שלנו מתנגד בכל רגע ורגע, לקבל אהבה אמתית וליצור אהבה משלו דרך אנשים ומצבים.

הנה רק חלק מהמחסומים שאליהם האגו מנסה לסחוף אותנו:

לחץ (הוא תמיד משודר החוצה, אין מה לעשות) הלחץ משדר את המילים, מתי זה יקרה, איך זה יקרה, למה זה לא קורה? זה ממש כאילו המסיכה שמנסה להסתיר את הלחץ לא עובדת יותר. מתחת לכל לחץ, יש שיפוט. הכוח שלנו נמצא בלקבל את הרגשות שלנו, לעבד את מה שקורה בתוכנו, להביא את עצמנו להקלה, והנינוחות שמגיעה כתוצאה מההקלה, היא הדבר המדהים ביותר שמשודר מאיתנו.

כעס (כעסים מודחקים שעדיין לא פתרנו או כעסים שאנחנו בוחרים להשאיר בחיים שלנו)

התעסקות תמידית בעבר (מה היה, מי היה, מה היא אמרה, איך היא העזה לפגוע בי ככה, מה הוא עשה, כמה זה היה רע, איך לא מתנהגים ככה וכו')

להשוות את עצמנו לאחרים שיש להם זוגיות שנתפסת בעינינו כטובה (האנרגיה הזאת משדרת נזקקות, כעס ושיפוט, הרבה ממה שיוצר גם לחץ להגיע לתוצאות, והיא מרחיקה מאיתנו את מה שאנחנו רוצים)

חוסר אמון (להקשיב לרעיונות השגויים של האגו על כמה העולם הוא מקום לא הוגן, איך אי אפשר לבטוח באף אחד וכו'…)

חוסר סבלנות (שגם הוא מגיע מחוסר אמון ומלחץ) – יש בקורס בניסים משפט, שאומר שרק סבלנות אין סופית, מולידה תוצאות מידיות.

איך למצוא זוגיות

התעסקות תמידית בעתיד – לפעמים, מרוב שאנחנו רוצים משהו, אנחנו כל כך מתלהבים, שכבר בפגישה הראשונה, אנחנו מדמיינים איך ייראו השנים הבאות שלנו יחד. ואז, רמת הציפיות שלנו עולה ועולה, עד שאנחנו חווים את האכזבה הראשונה, ומרגישים שהחלום שבנינו התנפץ.

כל הנקודות האלו הם פחד, פחד שהדברים שאנחנו הכי רוצים בחיים, לא יקרו.

המשימה שלנו לפוסט הזה היא: 

  1. למצוא איפה המחסום שלנו? ולהתחיל להתבונן עליו.
  2. מה המחסום הזה יוצר בחיים שלי? אם זה כעס, על מי הכעס? על מה הכעס? מה השיפוט שנמצא בתוך הכעס?
  3. אם זה חוסר סבלנות, מה יושב מתחת לחוסר הסבלנות הזה? האם זה פחד שהדברים לא יקרו?
  4. האם אנחנו רוצים שדברים יקרו כדי לרצות (מהמילה ריצוי) מישהו אחר?
  5. האם זה לחץ או רצון להוכיח למישהו שאנחנו יכולים להשיג את מה שאנחנו רוצים?
  6. לכתוב לי כאן מתחת לפוסט את מה שעלה לכם, אני אתן לכם הכוונה מה השיעור או המסר מתחת למחסום הזה.

היום נתבונן על העניינים האלה שלנו, בלי לשפוט את עצמנו. חשוב שנזהה מה קורה בתוכנו כדי שנוכל לשחרר את מה שחוסם אותנו ולראות שהדברים לא מפחידים כמו שהם נראים. כשאנחנו מתבוננים על זה, אנחנו הרבה פעמים מבינים שפחדנו מדברים שהם לא באמת מפחידים או ממשיים.

כתבו לי כאן מתחת לפוסט בתגובות, מה גיליתם על המחסום שלכם? האם זה משהו שהוריד לכם אסימון?

16 אוגוסט

By

4 Comments

רוחניות – מה לעשות כשמאבדים אמון?

16 באוגוסט 2015 | By | 4 Comments

כמה פעמים חווינו נפילה בדרך הרוחנית שלנו?

יכול להיות שאנחנו מחפשים את הדרך שלנו, יכול להיות שכבר מצאנו, אבל בשני המקרים יש משהו אחד שהוא בלתי נמנע, ואלו הרגעים שאנחנו מאבדים את האמון.

אין דרך נכונה או לא נכונה, אבל בכל דרך שהיא אנחנו חווים עליות וירידות.

אחרי כל נפילה אנחנו יודעים שאנחנו גם קמים.

היו לנו רגעים של אמון מלא, ופתאום משהו קרה, בהתחלה לא ממש נכנענו לחוסר האמון, אבל הקול הפנימי הזה שמנסה להראות לנו שהמציאות היא דראק אמר לנו, "אמרתי לך".

יכול להיות שמישהו אמר לנו משהו שפגע בנו, או שאנחנו תוך כדי שיחה עם מישהו מרגישים, שלא משנה כמה עבודה עשינו, אנחנו לא מרגישים את החוזק  הפנימי הזה שהרגשנו לפני הנפילה. אנחנו מרגישים שאין ערך למה שכבר עברנו, והמשהו הזה הזכיר לנו פתאום שיש עוד כל כך הרבה עבודה, ושאם יש כל כך הרבה עבודה, אין בכלל עוד למה להתאמץ, ושאם אין עוד בכלל למה להתאמץ אין תקווה, ושאם אין תקווה אין משמעות לכלום, ואם אין משמעות לכלום, ומשם, הדרך לשום מקום מובטחת.

#אז מה עושים?

זה חלק מהדרך שלנו, זה חלק מהתהליך שלנו, זה מה שעוזר לנו להמשיך ולגדול בדרך. אם הכל היה מושלם, תכלס, מה היה לנו לעשות פה? המצב כפי שאנחנו רואים אותו עכשיו, בעיניים הפיזיות שלנו, הוא לא ככה, הוא לא מושלם. אבל מנקודת המבט של האני השלם שלנו, הכל באמת מושלם, המשימה שלנו היא לגלות את המושלמות שלנו ואת האחדות שלנו עם השלם הזה.

#מה דורש ריפוי מבפנים?

את זה אנחנו נדע ברגע הבא כשנרגיש – עצב, כעס, חוסר אונים, רצון לבכות, רצון להטיח האשמות במישהו, רצון לשלוט על איזה שהיא תוצאה או מצב, שנאה עצמית.

בכל פעם שאנחנו מרגישים את זה, זה לא אומר שאנחנו צריכים לתת לרגשות האלה להוביל אותנו, אלא להיפך, אנחנו אמורים לעבוד עם המקומות האלה כדי לרפא אותם.

ריפוי הוא הדרך שאנחנו עושים בשביל מפחד לאהבה.

איזה מחשבות רצות לנו בראש כשאנחנו חווים את הרגשות האלה?

לפעמים, אנחנו מפחדים לראות.

גדלנו על תפיסה שלהיות רוחני זה להיות אדם רגוע. כל עוד אנחנו נמצאים בכדור הארץ ומקומות של דואליות, טוב ורע, צדק ואי צדק, אנחנו מתמודדים עם דברים שקורים לנו מבפנים ואנחנו לא תמיד מוכנים לראות אותם. לראות אותם זה לקחת עליהם אחריות ולשנות אותם.

#ולמה זה הדבר הכי הכי מדהים וטוב ומעולה שיכול לקרות לך?

כי אז, אנחנו יכולים לשים לב, שמבלי שראינו בכלל, אנחנו מתנהלים מהמקומות הכואבים האלה.  אנחנו מתנהלים מהמקומות שאנחנו לא אוהבים בעצמינו. ממקומות של נזקקות, של רצון לאישורים, של חוסר בטחון, של רצון לשלוט, מפחד להישאר לבד. אז מה עדיף לנו בעצם? להתנהל מהמקומות האלה ולא לדעת מזה, או לראות את זה ולהבין איך שרשרת האירועים מתרחשת בחיים שלנו מהרגע של המחשבה עד לרגע של התוצאה שאנחנו רואים?

 

#אז מה לעשות בפעם הבאה כשמישהו לוחץ לנו על הכפתורים שמפעילים אותנו?

1. לשנות את הדרך שבה אני רואה אותו. ממישהו שאני רוצה להתקיף חזרה בין אם במחשבה או בין אם במילים, לשאול את עצמי, מה האדם הזה מראה לי כרגע על עצמי?

2. לבקש מההדרכה הפנימית שלנו להוביל אותנו למחשבה הזאת שתראה לנו מאיזה מקום אנחנו מתנהלים בהקשר למערכת היחסים הזאת?

אהבתם את הפוסט הזה?

שתפו אותו עם מישהו שיכול להיעזר בו. (חברים, קרוב משפחה, מישהו שחווה עכשיו תקופה של שינוי והוא רוצה לקבל הכוונה מנקודת מבט גבוהה על המצב).