Image Image Image Image Image Image Image Image Image

מערכות יחסים

04 יוני

By

No Comments

האור שמתחת לכעס

4 ביוני 2018 | By | No Comments

מעולם לא ידעתי שיש דבר כזה תקשור, עד שאבא שלי נפטר. זה היה ממש כמה חודשים אחרי שהוא עבר למצב אחר. החלטתי ללכת ולנסות לדבר איתו על המצב העגום הזה שחווינו במשפחה. הייתי עדיין במקום הזה של לא להבין עד הסוף שהוא כבר לא פה, מן מצב כזה שחווים באובדן שהכל עדיין רועד מתחת לרגליים. מקום שמצד אחד זורמים כי הכל נראה חסר משמעות, וצרות של אחרים נראות פתאום טיפשית וקטנות, ומצד שני, מקום שרוצה תשובות. מקום שמתעקש ויודע שחייבת להיות איזה שהיא דרך לפתור את הקשיים בחיים האלה. המפגש עם נאור המתקשר, היה אחד הרגעים הכי חשובים שלי בחיים האלה על כדור הארץ. מהמפגש הזה נולד כל מה שאני מביאה לחיים שלי היום בכל יום ויום. התבוננות, הסכמה לוותר על הקורבן שחשבתי שאני, הסכמה לפגוש את הפחדים שלי, והכל לאט לאט, צעד צעד ובקצב שאני מרגישה שהכי נכון לי.

לשחרר את הכעס ולראות מה יש מתחתיו

היו בפגישה הזאת עם המתקשר כל כך הרבה דברים, היו שם כל כך הרבה תובנות, היו שם כל כך הרבה דברים שאבא שלי אמר לי, אבל היום אני חושבת רק על דבר אחד שמלווה אותי כבר כמה ימים בהקשר לנושא אחר בכלל. זה פשוט עלה לי שוב, כי פגשתי את זה ממקום אחר. נאור אמר לי אז באותה פגישה לפני שנים, "שחררי את הכעס שיש לך, ואת תראי את האור". והמשפט הזה עורר בי המון תהיות.

איך אני יכולה לשחרר את הכעס? איך אני יכולה לשחרר כעס על עולם שמלא במרמה, פשע, ועוד לוותר על הכבוד האחרון של אבא שלי? אני לא יכולה לעשות את זה לא רק לי, אלא גם לא לאבא שלי, ולא למשפחה שלי.  אבל עברו הרבה ימים מאז, וביום שהסכמתי לשקול לוותר טיפ טיפה על הכעס, לא ראיתי אור. ראיתי וחוויתי רק עצב. העצב הסתתר מתחת לכעס שנים. הוא הסתתר שם הרבה הרבה לפני העזיבה של אבא שלי. העצב הזה בעצם שיקף ממש את מערכת היחסים שהרגשתי שכל כך רציתי שתהיה לי איתו. וכשנתתי לעצב הזה לעלות, הוא פשוט סחף אותי למקום שלא ידעתי איך להכיל אותו, אבל פשוט נתתי לו לעלות בלי לפחד יותר. אז עצב, אז אהיה עצובה, אז מה? אף אחד לא ימות מלהיות קצת עצוב. העצב הזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי אז. העצב הזה גרם לי להיזכר בכל נקודה ונקודה בקשר שלי עם אבא שלי, בכל נקודה ונקודה שהרגשתי שאני הבת שלו, ושהוא אבא שלי, ובכל נקודה שהרגשתי את החוסר שלו, וככל הנראה גם הוא את החוסר שלי. העצב הזה היה על דברים שאמרתי ועל דברים שלא אמרתי, וגם בשבילו, על דברים שהוא אמר, ודברים שאני מאמינה שהוא רצה לומר. עצב כזה שאפשר להיות איתו, כי אין כלפיו יותר התנגדות.

acim-day69

נקודת ההתחלה

אז נקודת ההתחלה של הכעס הייתה מקום שרצה לכסות את העצב, כדי לא להתמודד איתו. והגילוי הזה של העצב, עזר לי בהחלט לראות אור גדול. כי מערכות יחסים נמשכות גם אחרי שאנשים כבר לא נמצאים לידינו, והריפוי אפשרי תמיד, בכל רגע של בחירה. ושום דבר לא חייב להיות מושלם, לפחות לא באותו רגע שמתמודדים עם הרגשות האלה, ועם ההבנות שעולות. והיום אני מבינה שהמצב הזה שרציתי שהכל יהיה מושלם, זה בכדי להימנע מלהרגיש את העצב, ואיזה יופי שבסוף דווקא הכניסה אליו הביאה כל כך הרבה אור.

מפגשים אישיים על בסיס הקורס בניסים – לכל הפרטים

קורס בניסים

12 מאי

By

No Comments

כשציפיות לא מתממשות אפשר לשאול…

12 במאי 2018 | By | No Comments

לכולנו יש ציפיות, זה משהו שמחזיק אותנו, זה משהו שמחייה אותנו, זה משהו שגורם לנו להתרגש לקראת הדברים שעומדים להגיע.
אבל מה קורה כשאנחנו מצפים שמשהו או מישהו ישתנה וזה לא קורה? הקורס בניסים אומר שכעס מתעורר מתי שאני מאמין שהותקפתי, שתקיפת הנגד שלי מוצדקת, ושבשום אופן אינני אחראי על כך. מסקנה לא שפויה שמגיעה מהנחה לא שפויה. מה המסקנה הלא שפויה? שמישהו ראוי לתקיפה יותר מאשר לאהבה. כשמישהו לא ממלא מה שציפינו ממנו, מתעורר בנו כעס, אכזבה, כאב…

ואז אנחנו מתחילים לתקוף אותו במחשבה, לשפוט אותו, לומר כמה הוא לא בסדר, כמה הוא לא היה צריך להתנהג ככה וכו'… אבל גם כאן, הציפייה הייתה ברוב המקרים לאכזבה, הייתה אנרגיה של זה לא יקרה, זה לא מגיע לי, שאפילו לאו דווקא קשורה לאותו אדם, אלא לעניין שיש לנו סביב הנושא שציפינו ממנו למשהו. כבר לפני כן היה שם כאב, הכאב הזה פשוט בא לידי ביטוי דרך אותו אדם שציפינו ממנו למה שציפינו.

אם נחשוב על זה לעומק, כל דבר הוא ציפייה. יש בתוכינו ציפיות חיוביות מאנשים, ויש בתוכינו ציפיות שליליות מאנשים. הכל תלוי מה החלטנו לקחת מכל התנסות שחווינו. אם פירשנו אותה כשלילית, בדרך כלל נצפה למשהו שלילי שיקרה שוב ושוב ושוב. עד שנחליט לשים לזה סוף, ולראות דברים מנקודת מבט אחרת.

איך אנחנו יכולים לדעת למה אנחנו מצפים? פשוט מתבוננים על זה. מה הציפיות שלנו מהחיים? ואני מדברת דווקא על הציפיות השליליות. איך יודעים מה הן? פשוט מסתכלים על השיפוטים שלנו, ולפי זה נדע ממש בקלות. ציפייה ושיפוט קשורות אחת לשניה מאוד.

אם אני שופטת אדם מסוים שאני מאמינה שפגע בי, נגיד הוא אמר שהוא יתקשר והוא לא התקשר, או הוא הבטיח משהו והוא לא קיים, כמו לקוח שקבע פגישה וביטל ברגע האחרון, או בני זוג שלא רואים את הצרכים האחד של השני, יש שם ציפייה שלא התממשה, אבל הציפייה הייתה שלילית מלכתחילה, כי מסביב לאותו נושא, מסביב לאותו סיפור, יש לנו כאב. כשציפייה לא מתממשת, זה מדויק מאוד ומכוון אותנו להתבונן על מערכת האמונות שלנו שקשורות לאותו הנושא.

מחשבות אוהבות

אנחנו יכולים לאפשר לכל אדם ומצב למלא את התפקיד שלו בחיים שלנו מבלי לנסות לשלוט על הדברים, את התפקיד שהוא מרגיש שהוא רוצה למלא בעצמו ומבלי שנכריח אותו לעשות זאת. גם אם אנחנו לא מכריחים אותו לעשות משהו במילים, באנרגיה מרגישים את זה. כשזה נפסק לגמרי, כשאני מוותרת על הצורך להחזיק בציפיות ובוטחת בתכנית הגדולה יותר, משהו אחר קורה ומבלי שאנחנו מנסים או דוחפים בכוח, דברים מתחילים לקרות ולהסתדר.

הצטרפו אליי למפגשים אישיים – להתחיל את הקיץ באנרגיות חיוביות

מחשבות אוהבות מפגשים אישיים

29 מרץ

By

No Comments

חופש זה עניין פנימי

29 במרץ 2018 | By | No Comments

 

אומרים שאם משהו חוזר על עצמו שוב ושוב בחיים שלך, כנראה שיש כאן שיעור שצריך ללמוד אותו. כזה היה אחד מהשיעורים שלי אחרי שאבא שלי נפטר. שיעור שנמשך שנים על גבי שנים. בשבילי זה היה כמו נצח. ובמהלך השנים האלה כל כך הרבה קרה. כל כך הרבה עליות וירידות, כל כך הרבה אכזבות וכאב לב, כל כך הרבה רצון רק להתאבל ורק להיאחז בדברים הפשוטים של החיים, רק להתפלל שיגיעו ימים אחרים, ימים שאפשר לדבר על מתכונים או לעבוד בעבודה כיפית, בלי לחשוש מה יהיה מחר? איך אקח עוד פעם חופש כדי לטפל בעיניינים האלה? למה החיים כל כך לא הוגנים וכו'…

ועל זה, אני רוצה להתעכב קצת. על חתיכה אחת קטנה מתוך הפאזל הזה שהיה נראה לי באותם שנים כמו הדבר הכי מסובך להרכבה או להבנה, כיוון שהלמידה שלי שם הייתה לא להעניק כוח לדברים חיצוניים להחליט עבורי מה להיות, מי להיות, ואיך להיות, מהסיבה הפשוטה שאין דברים חיצוניים. ועצם ההסכמה להבין שאין דברים חיצוניים, גורמת לנו להבין שצריך למצוא את העצמה בתוכינו פנימה. העניין היה שעוצמה הייתה תמיד נראית לי כמו כוח שיש באמת בעולם, אבל לא לי.

חשבתי נגיד על אישה עוצמתית כעל אישה עם עיניים טובות, כזאת שגם מסוגלת להעמיד אנשים במקום כשהם לא בסדר, ושאף אחד לא יעז לפגוע בה, ומצד שני גם לאהוב ולהסתדר עם כולם. לפני שחשבתי על עצמה ככה, חשבתי עליה ועלה לי המון כעס. כעסתי על העצמה, כעסתי כי לא ידעתי מי היא ואיך אני יכולה להרגיש אותה בתוכי. ראיתי אותה בצורה מעוותת, בצורה של כוח ושל מלחמה וכאב גדול. אף פעם לא הרגשתי עצמתית כילדה, אולי רק בעולם חלומות פרטי שיצרתי. ולכן, ההתמודדות במציאות כפי שראיתי אותה אז, הייתה קשה. כי המציאות היא הפרשנות המדויקת לתפישות ולמחשבות שלנו של מי ומה שאנחנו באותו רגע, באותו המצב.

כי כשמתמודדים בשטח, הרבה יותר קשה. נכון שהליווי הרוחני תמיד (אבל תמיד) עוזר, אבל כשמאמנים את השריר, זה עדיין קשה להיאחז במשהו מוצק ויציב בלי לפחד שעדיין משהו ישתנה. ובבסיס היה כל כך הרבה פחד, שכל רוח קטנה שהגיע העיפה את כל המוטיבציה והאמון שבניתי.. הרגשתי שאני נמצאת בכלא, ולקח לי המון זמן להבין, שהמפתח נמצא אצלי. הכל היה ועודנו פנימי. הכלא או החופש, האובדן או החיים, הכל נמצא בפנים. המפתח לדלת נמצא בפנים. רק אנחנו מחליטים אם לנעול את עצמינו ולהביא למישהו את המפתח ולאמר לו, "אני כאן, עד שאחליט אחרת. עד שאחליט שאני רוצה לצאת". והאמת שכל מצב כזה יכול להיראות ככה.

איזה כוח אנחנו נותנים לאנשים ומצבים?

למי אנחנו נותנים את המפתח?

לאיזה דמויות בסיפור של החיים שלנו נתנו את המפתח שלנו לשחרור שלנו?

הדמויות הרעות?

הנערצות?

הטובות?

אהבה

בדרך כלל מדובר פה במישהו שאנחנו רוצים או מייחלים שהיה עושה דברים אחרת. מישהו שאנחנו ממש ממש מאוכזבים מההתנהגות שלו, מישהו שנגע לנו בנקודות הכי רגישות שלנו ואפילו הביא אותנו למצב שהרגשנו על סף שיגעון. מישהו שגרם לנו להבין שחייבת להיות דרך אחרת להתמודד עם החיים שלנו. ואז, כשאנחנו מרגישים את הסף הזה, את הרצון הכל כך עז הזה למצוא את הדרך האחרת, דברים קורים. דברים משתנים. הם משתנים רק מהסיבה שבחרנו להתבונן על הקירות שבנינו סביבנו ועל כל הדברים שמנענו מעצמינו עצם השהייה שם .

באילו מקומות אנחנו לא מרגישים חופש? דווקא שם, השיעור שלנו הוא להבין מה באמת עובר עלינו. את מי אנחנו שופטים? למה אנחנו שופטים? איזה ציפיות לא ממומשות יש לנו שם? אילו כעסים יש לנו על עצמינו? כל המכשולים האלה מונעים מאיתנו להרגיש את השלום זורם בחופשיות בעורקים שלנו. כל המחשבות האלה יוצרות בתוכינו כלא פנימי. כלא שהוא לא ממשי כמובן. איזה אבן אנחנו מנסים להציב כל הזמן בינינו לבין מתנת השחרור שלנו?

גם האבן הזו, היא לא ממשית. בין ציפייה לאכזבה, מה אנחנו מרגישים? מה הפחד הבאמת גדול או שנראה לנו גדול שיושב שם? אני תמיד פחדתי להפסיד בהתמודדות הזאת שהייתה לי. הרגשתי שהפסד זה היה הדבר הגרוע ביותר בעולם. הפסד בעצם יאמר לי, שלא משנה מה אעשה בחיים האלה נועדתי להיכשל דווקא במשימה שהייתה לי הכי חשובה. משימת צדק, משהו שידעתי שאני חייבת להצליח בו והרגשתי שהחיים שלי ושל המשפחה שלי תלויים בהצלחה או בכישלון של המשימה הזאת.

אז מנעתי מעצמי שמחה רק כדי להיאחז ולהצדיק כאב.

אז מנעתי מעצמי חופש רק כדי להצדיק את הקורבנות והמסכנות שהרגשתי באותם הרגעים, באותן השנים.

אז מנעתי מעצמי את המפתח לשחרור שלי רק כי הרגשתי שאני צריכה ואני חייבת לאחוז בכבוד של אבא שלי, באהבה שהרגשתי כלפיו ובאהבה שהאמנתי שהוא הרגיש כלפיי.

וזאת הייתה התנסות. חוויה מבורכת של גילוי אהבה. לדבר בשיח פנימי על הדברים הכי חשובים ולהתבונן, ולהבין,  מה באמת חשוב בחיים האלה ומה פחות. ועדיין, אני בטוחה שאני מעניקה הרבה מפתחות להרבה מצבים ואני מחכה. מחכה להסכים להשתחרר מתפישות שגויות. והדרך מבורכת, ואני הכי שמחה עליה.

 

26 יולי

By

No Comments

אנרגיה מדברת חזק יותר ממילים

26 ביולי 2017 | By | No Comments

 

אנרגיה

אנרגיה מדברת חזק יותר ממילים.

הרבה פעמים אנחנו אומרים מילים שאנחנו לא מתכוונים אליהן, בזמן שהלב משדר משהו אחר. אנחנו יכולים לחשוב על טקסטים שלמים שאנחנו רוצים לומר, דברים שאנחנו רוצים לעשות, משימות שאנחנו צריכים לסיים.

אבל מה שיקבע את הערך של מה שנעשה, הוא איך נעשה אותו בזמן שנעשה אותו. לכאן בדיוק נכנסת האנרגיה שלנו.

בהוויה האמתית שלנו אנחנו אנרגיה טהורה. אל האנרגיה הזו יש לנו חיבור תמידי. היא כמו נהר של אור שזורם ללא הפסקה, הווה בכל מקום, נוכחת ללא סוף וללא התחלה. לכל אחד יש את החיבור התמידי הזה, ולא רק ליחידי סגולה. כולם יחידי סגולה. ההיזכרות בחיבור, וההתכווננות אליו, היא כל הסיפור.

אז ככל שנהיה נכונים יותר להתחבר לאנרגיה הזו, ונבין שמדובר באנרגיה ששייכת לכולם, היא לא יכולה להיות מניפולטיבית, או שולטת, היא יכולה להיות רק אוהבת, נוכל לפתוח את אותו אזור בלב ובראש שמתחבר לאנרגיה הזו, ולתת לדברים להיות הם עצמם.

עצם ההתנתקות שלנו מהתוצאה שלהם, והאפשור לתת לדברים להיות, תוך כדי התעמקות בעולם הפנימי שלנו, עוזרת לנו ממש לפרום את כל החוטים שחוסמים אותנו. ממש כמו שרשראות שנמצאות הרבה זמן בקופסת תכשיטים, ומרוב שהן התערבבו אחת עם השנייה, הן יצרו קשרים, חסמים, ובכדי להסיר את החסמים האלה, אנחנו צריכים לעשות עבודה מאוד מאוד עדינה.

להתבונן, מאיפה הקשר הראשון התחיל? לנסות לפרק עוד קצת מפה, עוד קצת משם, ללכת לקשרים שנמצאים באמצע, לראות את התסכולים שלנו, לראות איפה אנחנו כבר מאבדים סבלנות, לנשום, לחזור לקשר הראשון, וככה אנחנו ממש מפרקים חסימות אנרגטיות שאנחנו יצרנו ממש ממש בתוכנו. האנרגיה שלנו, ככל שהיא חלקה יותר, דברים נפתחים הרבה יותר.

כשאנחנו באים ממקום של כאב ומחסור, אנחנו רואים את זה בחוץ. ולא משנה כמה נעבוד על המילים שלנו, וכמה ניראה יפים ומתוקתקים, זה פשוט לא יעבוד. כי האנרגיה חסומה. כשאנחנו באים ממקום פתוח שמבין שיש בתוכנו את הקשרים, אבל אנחנו מוכנים לעבוד עליהם ולקחת עליהם אחריות, כבר האנרגיה מתחילה להשתחרר, ואנחנו מרגישים הקלה.

זה ממש כמו תהליך של חיים שלמים. גדילה, צמיחה, התבוננות, חקירה. מי אני? מה באתי לעשות כאן? לפרום את הקשרים כדי לאפשר לאנרגיה לזרום בחופשיות ולהיזכר בחיבור האמתי שלי. מילים שנאמרות ממקום אמיתי, גם אם הוא כואב, ולא מנסות לייפות את עצמן, אלא נאמרות ישר מתוך הלב, מתוך המקום הכואב, יכולות לרפא כל כך הרבה חסימות, קשרים.

לכן, לא צריך לנסות לדבר בכוח, אלא רק לתת לאנרגיה הזו שזורמת מתוכינו מקום. זה ללכת צעד צעד לתוך מקום אישי, פנימי, שקשור בעוד ועוד קשרים, בעוד ועוד אנשים, בעוד ועוד מפגשים שהיו לנו כאן ועכשיו, וגם פעם מזמן. כשאנחנו נותנים לאנרגיה הזו מקום תוך כדי התבוננות על החסימות שלנו, אנחנו נותנים לה לדבר. כי הכיוון הוא כבר כיוון אחר. אנחנו לא הולכים להסתבך עוד ועוד, אנחנו הולכים למקום של פרימה ושחרור, ואז האנרגיה הדחוסה משתחררת. וכך אפשר פשוט לתת לה את המקום שלה בתוכנו ולהכיר בה. לדעת שהיא שלנו.

אז איך אנחנו יכולים לעשות את זה בפועל?

1.     הנכונות שלנו להתחבר למקום הזה, מאפשרת לנו להתבונן על עוד ועוד אזורים ודפוסים שבהם אנחנו מרגישים חסומים מבפנים. הנכונות שלנו להתחבר לאנרגיה הזאת גדלה על ידי תפילה, על ידי שקט, התכווננות.

 

2.     בזמן שאנחנו בעשייה של משהו, ננסה להתבונן על האנרגיה באותו הרגע. האם היא נמוכה? מה היא משדרת החוצה? איזה מילים היא אומרת מתחת למילים שאנחנו אומרים?

 

3.     לנשום עמוק. בכל פעם שאנחנו נזכרים באנרגיה שלנו, נוכל לנשום עמוק, ואז לתת לה לנבוע מתוכינו.

באיזה מקומות אתם מרגישים שאתם חסומים מבפנים? באילו אזורים פנימיים אתם מרגישים שהדברים לא עובדים יותר כפי שרציתם וציפיתם?

אשמח שתכתבו לי כאן, ואכתוב לכם חזרה.

     מחשבות אוהבות

18 יולי

By

No Comments

אין מה לתקן

18 ביולי 2017 | By | No Comments

אני מסתובבת בזמן האחרון עם תובנה שמביאה לי הקלה גדולה.
אנחנו לא צריכים לנסות לתקן את עצמנו.

כשאנחנו חושבים על לתקן משהו שקשור אלינו, אנחנו מתמקדים בתוצאה שאנחנו רואים מול העיניים. התוצאה הזאת לא מוצאת חן בעינינו, ולכן אנחנו רוצים לשנות ולתקן אותה. אם אנחנו מתמקדים בהתנהגות שגרמה לנו להגיע לתוצאה הזאת, אנחנו חושבים עליה כדבר גדול ונורא שעשינו, ממש כמו הרגשה של "חטא", וברגע שאנחנו רואים אותה כחטא, אנחנו מחזקים את רגשות האשמה שיש לנו.

אז איך משנים התנהגות בלי רגשות אשמה?

(לדוגמא, אימוץ הרגל חדש שבו אנחנו נשברים ואז מרגישים אשמה, או הרגשה של "לא אכפת לי")… רק מעצימות את המעגל הזה. התמקדות בטעות, העצמת האשמה, התמקדות בטעות, העצמת האשמה. ואנחנו ממש בתוך הלופ הזה.

התיקון היחיד שאפשר לעשות הוא לקחת צעד אחורה, ולהיכנס למרחב של המחשבות שלנו. כך אנחנו עולים קצת מעל המעגל הזה. וכך אנחנו יכולים לראות, איך המחשבות על מה שאנחנו רואים נוצרו מלכתחילה.

איך הם נוצרו?

הם הסיפורים שסיפרנו לעצמינו על עצמינו מגיל קטן. הדברים שלמדנו על אהבה, על החיים, תוך כדי התבוננות על האנשים שהקיפו אותנו. בנינו על הסיפור שלנו, דפוסים שגורמים לנו היום, להישאר במקום קטן ומצומצם. (אגב, גם דפוס של ביטחון עצמי מופרז או יהירות מגיע ממקום מצומצם). למה הסיפורים האלה נוצרו? כי מתחת לסיפורים שלנו, יש עדשות שרואות עולם של אשמה ופחד. מי אשם? אני, הוא, הם, אנחנו ? גם הסיפור של האשמה, הוא סיפור שסיפרנו לעצמינו. ולכן, אין מה לתקן, אלא את המחשבות של האשמה שאנחנו סוחבים אתנו.

קורס בניסים
התיקון מתרחש מעצמו, ככל שאנחנו בנכונות להתבונן על האשמה ועל הסיפור. יש בתוכנו כוח גדול שמתקן מעצמו, ממש מתקן ומשקם. ככל שאנחנו בנכונות לפנות לכוח הפנימי הזה, ולסלוח כדי לפנות את הדרך, הדברים מתחילים להשתנות בתוכנו. ואז, יש תחושה של הקלה. החוויה כאן היא החשובה. כיוון שאי אפשר לחוות תאוריה, צריך לתרגל ולהתמיד כדי לחוות אותה.

יש לנו שיעורים, ותהליכי למידה, וככל שיש בנו יותר נכונות ללמוד ולדעת את עצמינו, כך הדברים משתנים, בהתאם.

לא משנה מה הנסיבות, אנחנו יכולים לבחור לא להיות הקורבן שלהן.
אנחנו משחררים את עצמנו מהכוח שיש לנסיבות החיצוניות עלינו, עצם זה שאנחנו לא מאפשרים יותר לרעל שלהן להיכנס אלינו. זאת רק החלטה. אני לא רוצה יותר את הרעל הזה בחיים שלי.

החלק שלי הוא:

לעזור לך לפרק את החבילה הרגשית שלך,
ולהתבונן עליה מחדש, לארוז אותה בדרך שהכל יישב נכון מבפנים,
שתרגישי משוחררת, מודעת ואנרגטית.

אנחנו נתבונן, יד ביד, על המקומות החשוכים, כיוון שמשם,
אני אעזור לך לקום ולהאיר את העולם שלך.
אני יודעת איך לעשות את זה, כי גם אני הייתי שם.

בסדנת הליווי האישי, נעבוד יחד ב 3 מפגשים על: 
-דימוי גוף
-מערכות יחסים
-הערכה עצמית.

-איך להפסיק להיאבק בדימוי הגוף ולאהוב את עצמך ללא שום תנאי?
-איך לרפא מערכת יחסים שאת מרגישה בה במלחמה פנימית?
-את מרגישה שיש לך הרבה דברים בחיים, ולמרות זאת, את יודעת שחייב להיות משהו אחר, גדול יותר ומשמעותי יותר? את מרגישה ככה כי זה באמת נכון.

מה עושים עם זה?

כל הפרטים על סדנת הליווי האישי כאן.

קיץ של ניסים

 

באהבה ענקית,

נילי

08 יולי

By

2 Comments

לאהוב בלי סיבה…

8 ביולי 2017 | By | 2 Comments

"כל הדברים הם שיעורים שאלוהים רוצה שאלמד". (קורס בניסים שיעור 193)

תל אביב

כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני שלנו, הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו. הנסיבות שאנחנו רואים הן התוצאות. המקור של התוצאות האלה נמצא במישור של המחשבות. כלומר, אם אני לא מרוצה ממשהו, ואני אנסה לשנות אותו מתוך התוצאה, אני לא אצליח לשנות אותו, כיוון שלא משם תבוא הגאולה שלי. אני צריכה לקחת צעד אחורה, ולהיכנס למרחב אחר. המרחב של הסיבות, שמשפיע על התוצאות.

זה נראה לנו שהתוצאות הרבה פעמים מגיעות אחרי המחשבות. אבל זה רק בגלל שאנחנו חיים בעולם של זמן ומרחב, שנראה שיש השהייה בין המחשבה לבין התוצאה שלה. המחשבה הווה את עצמה תמיד, היא תמיד מתרחשת כאן ועכשיו, וזו הסיבה שאנחנו תמיד יכולים לחשוב מחדש, לבחור מחדש כיוון של מחשבות שמחוברות למקור שלנו, האהבה שבנו, לעומת המחשבות שמבוססות על פחד, ותפיסות שגויות של מי שאנחנו בעולם הזה.

השאלה החשובה ביותר:

הדבר הכי חשוב שנשאל את עצמינו תמיד, זה מי אני ומה אני עושה כאן?

מי אני? ילד מושלם של אלוהים.

מה אני עושה כאן? באתי לזכור מי אני ולהזכיר.

איך? על ידי כך שארפא את הלב שלי, והריפוי שאחווה אני יעזור גם לריפוי של אנשים אחרים. הם לא חייבים להיות אנשים שאני מכיר. הם לא חייבים לדעת שזה דווקא ממני או אני, כי אלו גם מחשבות שמגיעות מהאגו שרוצה תמיד שיכירו בו, יהללו אותו ויגידו לו כמה הוא מדהים ומיוחד.

על פי הקורס בניסים, אף אחד לא מיוחד וכולנו מיוחדים. לכל אחד יש את המתנות שהוא קיבל מאלוהים, וכל אחד יכול להשתמש עם המתנות שהוא קיבל כדי לבצע את המשימה שלו. המשימות שלנו הן משימות באהבה, אנחנו מתחברים למשימות שלנו כשאנחנו חווים קושי. קושי במערכות יחסים, בעבודה, בעסק, עם בני הזוג, עם העובדים שלנו או הילדים שלנו. זה לא משנה, בכל מערכת יחסים, יש לנו את האתגרים שלנו, והמשימה שלנו היא תמיד להתבונן על המחשבות של האגו שלנו.

איך האגו שלי מתנהל עכשיו? מה הוא רוצה להשיג? האם הוא רוצה תשומת לב? האם אני מגיבה עכשיו מהמקום הפצוע שלי מהילדות? האם אני באמת מאמינה שמגיע לי מה שאני מבקש? האם אני מנסה להשיג בכוח משהו? האם אני מנסה להעניש את עצמי? את האדם שאיתו קשה לי?

אלו שאלות של התבוננות. התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו. התבוננות עוזרת לנו להגיע למישור של הסיבות, ולעשות שם עבודה פנימית. העבודה הפנימית הזאת משחררת את התוצאות שאנחנו רואים, ועוזרת לנו לשנות תפיסה.

התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו.

ואז כל קושי הופך לשיעור באהבה. במרחב הזה אנחנו יכולים גם להתפלל, לשנות את התפיסה שלנו לגבי עצמינו ולגבי אותו אדם או קושי, והתפילה שלנו תמיד נענית והופכת להבנה, וככה אנחנו מאירים מקומות חשוכים בתוכנו. מקומות ששנים חיכו להכרה והבנה. הבנה והכלה. כשאנחנו מכילים ומכירים במה שאנחנו מרגישים וחושבים, אנחנו מאפשרים לדרמה לרדת קצת, ולאנרגיות להשתחרר, ולאפשר לתוצאה הטובה ביותר עבורנו ועבור אותו אדם להתהוות ולהופיע במסך שלנו.

כל ריפוי הופך לנס

כשאנחנו מרפאים את המקומות האלה בתוכנו, אנחנו מרפאים בלי שנדע אפילו, אנשים אחרים. אנחנו פשוט מאפשרים להם לרפא פצעים שלהם, וכך אנחנו משפיעים על כל כך הרבה אנשים בלי שאפילו נדע. אבל בתוך תוכנו אנחנו יודעים, שכולנו מגיעים מאותו מקום, כולנו יודעים שהמקור שלנו הוא מקור אחד. ואז ניסים מתרחשים בחיים שלנו ובחיים של אחרים. אנחנו אוהבים בלי סיבה, כי אנחנו הסיבה. אנחנו פשוט שכחנו את הכוח שיש לחשיבה שלנו, ואני לא מדברת על חשיבה ניו אייג'ית שהכל טוב וכו'. הכוונה שלי היא שיש בנו יכולת לחשוב יחד עם האהבה, יחד עם אלוהים, ואנחנו מנסים לעוות את החשיבה הזאת ואז אנחנו מונעים מניסים להתרחש באופן טבעי. כשאנחנו מכירים בכוח השכל שלנו, ומתאמנים על התבוננות, אנחנו מחזירים את השכל שלנו בחזרה למקור, ושם, במקום הזה, במישור של הסיבות, אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש. בכל אזור שבו אנחנו מרגישים הגבלה, מחסור, כאב. בדיוק לשם, אנחנו צריכים להביא את המקור שלנו.

ועכשיו שאלה אליכם: 

ספרו לי, באיזה ,תחום אתם מרגישים שדרוש שינוי מחשבה? שינוי תפיסה? מה הקושי באזור הזה בחייכם?

(כיתבו לי כאן בתיבת התגובות)

באהבה ענקית,

נילי

25 יוני

By

No Comments

למה אנחנו לא זוכרים חלומות?

25 ביוני 2017 | By | No Comments

למה אנחנו לא זוכרים את החלומות שלנו?

החלומות שאנחנו חולמים בלילה, משקפים לנו מצבים שקורים בעולם הפנימי שלנו.

בכל חלום, יש מסרים ותובנות עבורנו. לכן, אנחנו יכולים להתחיל לפרש לעצמנו את החלומות, ולהיכנס לעולם עשיר ומלא שקיים בתוך כל אחד ואחד מאיתנו.

בדרך כלל, כשאנחנו קמים בבוקר, אנחנו מתחילים ישר את הסידורים של היום החדש. אנחנו מתחילים לבדוק מיילים, מה חדש באינסטגרם ובפייסבוק, מתלבשים ורצים החוצה.

כל החלומות בינתיים נדחקים לצד, ובעצם כאילו קיבלנו המון מידע שיכול לעזור לנו לקחת את החיים שלנו הרבה צעדים קדימה, אבל התעלמנו מהמידע הזה, כי למדנו שזה לא טבעי לנו לקבל תובנות באופן פשוט. אנחנו רצים קדימה, בזמן שאנחנו יכולים להאט את הקצב, ולהשיג ככה הרבה יותר. (נראה מוזר נכון)? גם לי לוקח הרבה זמן להתרגל לרעיון הזה, וכשאני משחררת התנגדויות כלפיו, הכל זורם הרבה יותר בקלות.
כל העולם של פירוש חלומות הוא כמו מנוע google פנימי. לכל אחד יש את עולם הסמלים האישי שלו.
כל חלום הוא כמו סיפור. לכל חלום יש התחלה, אמצע וסוף.
לכל חלום יש דימויים, ובכל דימוי יש מסר עבורנו.
אז אני מזמינה אתכם לתת הרבה הרבה מקום לחלומות שלכם, כדי להתחבר לייעוד שלכם ולפגוש את התשובות שמחכות לכם מבפנים.

השאלה שלי אליכם: 

יש לכם חלומות שחוזרים על עצמם?

יש לכם חלום שאתם רוצים לקבל כיוון איך להתחיל לפרש אותו?

כתבו לי כאן בתיבת התגובות. :)

18 יוני

By

14 Comments

התובנה הגדולה ל "למה זה קורה לי"?

18 ביוני 2017 | By | 14 Comments

התמודדות עם משברים

יש רגעים בחיים, שהכל פתאום מתפרק.

זה אף פעם לא נראה לנו הרגע המתאים.

זה אף פעם לא מסתדר עם מה שתכננו.

רגעים שבהם אולי שאלת את עצמך, "למה זה קורה לי"?

מערכות יחסים מסתיימות, מישהו אהוב נפטר והלב מתפרק, מישהו עוזב אותנו ונשאר חלל ענקי.

אני הייתי שם,

וזה לא מקום נעים להיות בו.

לכל אחד יש עניינים אישיים שנראים כאילו הם מפריעים לחיים להתנהל כמו ש"צריך".

זה ממש נראה כאילו היקום נגדנו, אבל בפועל, שום דבר שקורה לא קורה סתם. הכל מדויק עבור הדרך שלנו. היקום לא פועל נגדנו. היקום פועל אך ורק בעדינו.

היקום לא פועל נגדך, הוא פועל באופן מדויק בעדך.

הסערות האלה שמגיעות לחיים שלנו וסוחפות אותנו למקומות אחרים, הם סערות שנועדו להעיר אותנו ולגרום לנו להתעורר למהות האמתית שלנו.

המשבר שלך הוא לא עונש. המשבר שלך הוא הכנה. הכנה למי שנועדת להיות.

משבר עוזר לנו להתבונן על דברים מנקודת מבט הרבה יותר כנועה ופחות מתחכמת. הוא עוזר לנו לשים בצד את כל הדברים שגורמים לנו לאבד את הכוח שלנו, ופתאום, אנחנו מוצאים את עצמינו באופן טבעי מתעסקים במה שכן חשוב, ופחות במה שלא חשוב.

משבר עוזר לנו להגיע להרבה רגעים של וואו. להרבה אסימונים שנופלים. משבר עוזר לנו להתפרק ולבכות, לפתוח את הלב שלנו, להיות הרבה פחות ציניים ויותר רכים. רכים עם עצמינו. רכים בתגובות שלנו לאנשים בחיים שלנו. פתאום הגיע סערה ועזרה לנו להסתכל על האנשים שלנו בצורה אחרת. זאת התפתחות! זה המקום שלנו לראות את כל המחשבות שיש לנו על עצמינו ולשאול, מי אני? מה אני לומד מהמצב הזה? מה אני אמור לראות כאן? איפה אני רואה פחד במקום אהבה? איך אני שופט ואת מי? איך אני מתמקד בחשיכה ולא באור?

אני זוכרת קרוב שפעם עבר משבר נוראי לכל הדעות. המשבר הזה גרם לי לראות אותו בעיניים אחרות. הוא היה פגיע. הוא היה רך יותר. הוא התייחס הרבה יותר בעדינות לסובבים אותו. ופתאום, מאדם נוקשה, הוא נראה כל כך רך. וזה עזר לי לפתוח את הלב לדברים שבכלל לא היו קשורים רק אליו. הלב הפתוח שלו, פגש את הלב הפתוח של שאר בני המשפחה. הפתיחות שלו, עזרה לכולם להיפתח גם לעצמם.

משבר הוא הדרך לראות דברים אחרת.

משבר הוא לא עונש, משבר בא להראות לי דברים על עצמי.

משבר הוא לא מכה שנוחתת עליי, משבר הוא הזדמנות לגלות את המתנות שקיבלתי ולהסיט הצידה את כל מה שמונע ממני מלראות אותם והכי חשוב – לקבל אותם ולהכיר בהם.

משבר בא לשקף לי, מה אני חושבת על עצמי?

משבר בא להראות לי, איזה היבטים פנימיים יש לי שנמצאים בחוסר שלום אחד עם השני?

כי מצד אחד יש היבט בתוכי שרוצה לעשות הכל כמו שלמדתי שצריך, ומצד שני, יש היבט בתוכי שרוצה למרוד וללכת נגד המוסכמות. אז בחוץ, אני אראה סערה. הסערה הזאת עוזרת לי לעשות שלום פנימי, בין כל החלקים שלי, והסערה הזאת מכינה אותי לקבל דברים שאני רוצה בהם.

היקום בעדך. הוא לא נגדך. היקום לא שונא אותך. היקום אוהב אותך, הוא מרים אותך גבוה ולמעלה, ועוזר לך להתעמק עוד ועוד בתוכך. היקום עוזר לך לפגוש את האלוהי שבתוכך ובתוך כל אדם.

ועכשיו אלייך:

האם התחברת למה שכתוב בבלוג? אם כן, למה? וגם אם לא ומה שכתוב עורר בך התנגדות, אשמח לשמוע הכל. (בתיבת התגובות למטה כאן).

המשך שבוע מדהים!

נילי

נ.ב –

בסוף השבוע העליתי פוסט חדש על האודישן הראשון שלי לערוץ 10 לתכנית זמן מיסטיקה, וסיפרתי בפוסט גם על לירון מור האלופה שהוציאה סדרת סירטוני וידאו חינמית שמלמדת על שיווק דיגיטלי. ביום ראשון הקרוב 19.11 לירון עומדת לקיים שיעור חי באינטרנט (וובינר) לסיכום ההדרכות שהוציאה בשבועיים האחרונים
ושם היא תחשוף לראשונה את הנוסחה המלאה להפוך סרטוני וידאו לכלי שעובד עבורך באופן אוטומטי 24/7 ומכל מקום בעולם.

אני ממליצה בחום להירשם לשידור החי הזה, ובתור אחת שעברה את הקורס של לירון מור לשיווק בוידאו, אני יכולה להגיד לך שוידאו זה אחד הכלים שעזרו לי להעביר את המסרים של מחשבות אוהבות לאלפי אנשים ברחבי הארץ והעולם.

להרשמה לוובינר של לירון מור לוחצים כאן 

להרשמה לוובינר לוחצים כאן

להרשמה לוובינר לוחצים כאן

 

17 מאי

By

No Comments

איך להזיז את החומה במערכות יחסים?

17 במאי 2017 | By | No Comments

איך להזיז את החומה במערכות יחסים?
בפוסט האחרון, דיברנו על איך לשנות את המחשבות השגויות של האגו, על עצמינו ועל אחרים במערכות יחסים?

ואמרתי, שבערב הריפוי למערכות יחסים, נדבר על ההשתקפויות שלנו. אם אני אומרת שהאדם השני פחדן, שקרן וכו', האם זה אומר שגם אני כזאת?

היום, אני רוצה לדבר איתך על החומה שמוצבת בין אנשים במערכות יחסים.

נכון יש את הרגע הזה שאנחנו הכי אוהבים?
ואז, כמה רגעים אחרי אנחנו ממש לא אוהבים?

מישהו שאנחנו בדרך כלל מגדירים כאדם אהוב, יכול פתאום להגיד לנו משהו, או לעשות משהו שמערער לנו את כל המערכות.

ואז אנחנו אומרים, איך אהבה יכולה להיות כל כך לא יציבה?
אז זהו, שהאהבה שהרגלנו את עצמינו לחשוב שהיא אמתית, היא לא האהבה האמתית.

יש תרגיל בקורס בניסים שאומר:

"אין אהבה מלבד אהבת האלוהים".

כשאנחנו מחוברים לאהבה הזאת, היא לא משתנה. וגם אם היא משתנה, אנחנו נזכרים מאוד מהר, שהאהבה האמתית של אלוהים, לעולם לא מתערערת.

למה?

כי האהבה הזאת היא האהבה שהיא המקור להכל.
היא לא מסתכלת על התנהגות
היא לא מסתכלת מאיפה באנו
כמה כסף יש לנו
מי הם ההורים שלנו
איך למדנו בבית ספר.

היא מסתכלת על המהות האמתית שלנו, שהיא אהבה בלבד.
כשאנחנו חווים ריפוי במערכות יחסים, אנחנו מתחילים לזהות את הפער בין מחשבה שמציבה "חומה", לבין מחשבה אוהבת.

בין מחשבה של האגו שמתמקדת על טעות
לבין מחשבת אהבה שמתמקדת על האותנטיות של האדם
ומשם בעצם, אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש במערכות יחסים.

משהו משתנה
כי אנחנו השתנינו
**ולא רק שהחומה הוסרה
אנחנו מגלים שהיא לא הייתה שם מלכתחילה.

ההרשמה לערב ריפוי מערכות יחסים נסגרת בתחילת השבוע.

אז כדאי להזדרז ולהירשם עוד עכשיו.

הערב מתקיים ביום ה' הבא.

25.5, בין השעות 18:00 – 21:00 בחולון (שכונת נאות רחל )

להרשמה ולהבטחת מקומך בערב ריפוי מערכות יחסים – לוחצים כאן

מערכות יחסים

17 מאי

By

No Comments

אז זה אומר שגם אני כזאת?

17 במאי 2017 | By | No Comments

שלום חברים!

מה מסתתר מתחת להשתקפויות שלנו במערכות יחסים?
כל מה שאני רואה באדם השני, הוא השתקפות שלי.
זה אחד מהעקרונות שאני הכי עובדת איתם גם עם המטופלים שלי, וגם בחיי האישיים.
אני יודעת מה עובר לך עכשיו בראש….
"רגע רגע נילי, אז את רוצה להגיד לי שכל פעם שאני חושבת על _________ (השלימו את החסר)
ואומרת לעצמי איזה טעויות הוא עשה, כמה הוא חסר אחריות, פחדן, שקרן ן __________ (השלימו את החסר) אז אני אומרת את זה לעצמי"?

מתחת לשיפוטים ולאמונות האלו,
מסתתרות האמונות של האגו לגבי עצמינו.
לדוגמא, אם אני חווה פחד נטישה במערכות יחסים,
זה גורם לי להרחיק את עצמי מהאדם השני, או להתקרב אליו יותר מדי,
וכל זה, רק כדי להגן על פחד הנטישה שלי.

בערב לריפוי מערכות יחסים אתן לך כלים להתבונן על:

מה מסתתר מתחת לפחד הנטישה שלי? (לדוגמא).
כשאני מסכימה להסתכל בלי לחשוש, אני מאפשרת לעצמי חופש פנימי.
כשאני בוחרת להתבונן ללא פחד על האגו שלי בזמן פעולה, אני מתחילה לראותאיך האמונות השגויות שלו משתנות.

כניסה לערב עולה 100 ש"ח בלבד
או 150 ש"ח (בערב עצמו)

להרשמה לערב ריפוי מערכות יחסים לוחצים כאן