Image Image Image Image Image Image Image Image Image

משברים

08 יולי

By

2 Comments

לאהוב בלי סיבה…

8 ביולי 2017 | By | 2 Comments

"כל הדברים הם שיעורים שאלוהים רוצה שאלמד". (קורס בניסים שיעור 193)

תל אביב

כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני שלנו, הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו. הנסיבות שאנחנו רואים הן התוצאות. המקור של התוצאות האלה נמצא במישור של המחשבות. כלומר, אם אני לא מרוצה ממשהו, ואני אנסה לשנות אותו מתוך התוצאה, אני לא אצליח לשנות אותו, כיוון שלא משם תבוא הגאולה שלי. אני צריכה לקחת צעד אחורה, ולהיכנס למרחב אחר. המרחב של הסיבות, שמשפיע על התוצאות.

זה נראה לנו שהתוצאות הרבה פעמים מגיעות אחרי המחשבות. אבל זה רק בגלל שאנחנו חיים בעולם של זמן ומרחב, שנראה שיש השהייה בין המחשבה לבין התוצאה שלה. המחשבה הווה את עצמה תמיד, היא תמיד מתרחשת כאן ועכשיו, וזו הסיבה שאנחנו תמיד יכולים לחשוב מחדש, לבחור מחדש כיוון של מחשבות שמחוברות למקור שלנו, האהבה שבנו, לעומת המחשבות שמבוססות על פחד, ותפיסות שגויות של מי שאנחנו בעולם הזה.

השאלה החשובה ביותר:

הדבר הכי חשוב שנשאל את עצמינו תמיד, זה מי אני ומה אני עושה כאן?

מי אני? ילד מושלם של אלוהים.

מה אני עושה כאן? באתי לזכור מי אני ולהזכיר.

איך? על ידי כך שארפא את הלב שלי, והריפוי שאחווה אני יעזור גם לריפוי של אנשים אחרים. הם לא חייבים להיות אנשים שאני מכיר. הם לא חייבים לדעת שזה דווקא ממני או אני, כי אלו גם מחשבות שמגיעות מהאגו שרוצה תמיד שיכירו בו, יהללו אותו ויגידו לו כמה הוא מדהים ומיוחד.

על פי הקורס בניסים, אף אחד לא מיוחד וכולנו מיוחדים. לכל אחד יש את המתנות שהוא קיבל מאלוהים, וכל אחד יכול להשתמש עם המתנות שהוא קיבל כדי לבצע את המשימה שלו. המשימות שלנו הן משימות באהבה, אנחנו מתחברים למשימות שלנו כשאנחנו חווים קושי. קושי במערכות יחסים, בעבודה, בעסק, עם בני הזוג, עם העובדים שלנו או הילדים שלנו. זה לא משנה, בכל מערכת יחסים, יש לנו את האתגרים שלנו, והמשימה שלנו היא תמיד להתבונן על המחשבות של האגו שלנו.

איך האגו שלי מתנהל עכשיו? מה הוא רוצה להשיג? האם הוא רוצה תשומת לב? האם אני מגיבה עכשיו מהמקום הפצוע שלי מהילדות? האם אני באמת מאמינה שמגיע לי מה שאני מבקש? האם אני מנסה להשיג בכוח משהו? האם אני מנסה להעניש את עצמי? את האדם שאיתו קשה לי?

אלו שאלות של התבוננות. התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו. התבוננות עוזרת לנו להגיע למישור של הסיבות, ולעשות שם עבודה פנימית. העבודה הפנימית הזאת משחררת את התוצאות שאנחנו רואים, ועוזרת לנו לשנות תפיסה.

התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו.

ואז כל קושי הופך לשיעור באהבה. במרחב הזה אנחנו יכולים גם להתפלל, לשנות את התפיסה שלנו לגבי עצמינו ולגבי אותו אדם או קושי, והתפילה שלנו תמיד נענית והופכת להבנה, וככה אנחנו מאירים מקומות חשוכים בתוכנו. מקומות ששנים חיכו להכרה והבנה. הבנה והכלה. כשאנחנו מכילים ומכירים במה שאנחנו מרגישים וחושבים, אנחנו מאפשרים לדרמה לרדת קצת, ולאנרגיות להשתחרר, ולאפשר לתוצאה הטובה ביותר עבורנו ועבור אותו אדם להתהוות ולהופיע במסך שלנו.

כל ריפוי הופך לנס

כשאנחנו מרפאים את המקומות האלה בתוכנו, אנחנו מרפאים בלי שנדע אפילו, אנשים אחרים. אנחנו פשוט מאפשרים להם לרפא פצעים שלהם, וכך אנחנו משפיעים על כל כך הרבה אנשים בלי שאפילו נדע. אבל בתוך תוכנו אנחנו יודעים, שכולנו מגיעים מאותו מקום, כולנו יודעים שהמקור שלנו הוא מקור אחד. ואז ניסים מתרחשים בחיים שלנו ובחיים של אחרים. אנחנו אוהבים בלי סיבה, כי אנחנו הסיבה. אנחנו פשוט שכחנו את הכוח שיש לחשיבה שלנו, ואני לא מדברת על חשיבה ניו אייג'ית שהכל טוב וכו'. הכוונה שלי היא שיש בנו יכולת לחשוב יחד עם האהבה, יחד עם אלוהים, ואנחנו מנסים לעוות את החשיבה הזאת ואז אנחנו מונעים מניסים להתרחש באופן טבעי. כשאנחנו מכירים בכוח השכל שלנו, ומתאמנים על התבוננות, אנחנו מחזירים את השכל שלנו בחזרה למקור, ושם, במקום הזה, במישור של הסיבות, אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש. בכל אזור שבו אנחנו מרגישים הגבלה, מחסור, כאב. בדיוק לשם, אנחנו צריכים להביא את המקור שלנו.

ועכשיו שאלה אליכם: 

ספרו לי, באיזה ,תחום אתם מרגישים שדרוש שינוי מחשבה? שינוי תפיסה? מה הקושי באזור הזה בחייכם?

(כיתבו לי כאן בתיבת התגובות)

באהבה ענקית,

נילי

18 יוני

By

12 Comments

התובנה הגדולה ל "למה זה קורה לי"?

18 ביוני 2017 | By | 12 Comments

התמודדות עם משברים

יש רגעים בחיים, שהכל פתאום מתפרק.

זה אף פעם לא נראה לנו הרגע המתאים.

זה אף פעם לא מסתדר עם מה שתכננו.

רגעים שבהם אולי שאלת את עצמך, "למה זה קורה לי"?

מערכות יחסים מסתיימות, מישהו אהוב נפטר והלב מתפרק, מישהו עוזב אותנו ונשאר חלל ענקי.

אני הייתי שם,

וזה לא מקום נעים להיות בו.

לכל אחד יש עניינים אישיים שנראים כאילו הם מפריעים לחיים להתנהל כמו ש"צריך".

זה ממש נראה כאילו היקום נגדנו, אבל בפועל, שום דבר שקורה לא קורה סתם. הכל מדויק עבור הדרך שלנו. היקום לא פועל נגדנו. היקום פועל אך ורק בעדינו.

היקום לא פועל נגדך, הוא פועל באופן מדויק בעדך.

הסערות האלה שמגיעות לחיים שלנו וסוחפות אותנו למקומות אחרים, הם סערות שנועדו להעיר אותנו ולגרום לנו להתעורר למהות האמתית שלנו.

המשבר שלך הוא לא עונש. המשבר שלך הוא הכנה. הכנה למי שנועדת להיות.

משבר עוזר לנו להתבונן על דברים מנקודת מבט הרבה יותר כנועה ופחות מתחכמת. הוא עוזר לנו לשים בצד את כל הדברים שגורמים לנו לאבד את הכוח שלנו, ופתאום, אנחנו מוצאים את עצמינו באופן טבעי מתעסקים במה שכן חשוב, ופחות במה שלא חשוב.

משבר עוזר לנו להגיע להרבה רגעים של וואו. להרבה אסימונים שנופלים. משבר עוזר לנו להתפרק ולבכות, לפתוח את הלב שלנו, להיות הרבה פחות ציניים ויותר רכים. רכים עם עצמינו. רכים בתגובות שלנו לאנשים בחיים שלנו. פתאום הגיע סערה ועזרה לנו להסתכל על האנשים שלנו בצורה אחרת. זאת התפתחות! זה המקום שלנו לראות את כל המחשבות שיש לנו על עצמינו ולשאול, מי אני? מה אני לומד מהמצב הזה? מה אני אמור לראות כאן? איפה אני רואה פחד במקום אהבה? איך אני שופט ואת מי? איך אני מתמקד בחשיכה ולא באור?

אני זוכרת קרוב שפעם עבר משבר נוראי לכל הדעות. המשבר הזה גרם לי לראות אותו בעיניים אחרות. הוא היה פגיע. הוא היה רך יותר. הוא התייחס הרבה יותר בעדינות לסובבים אותו. ופתאום, מאדם נוקשה, הוא נראה כל כך רך. וזה עזר לי לפתוח את הלב לדברים שבכלל לא היו קשורים רק אליו. הלב הפתוח שלו, פגש את הלב הפתוח של שאר בני המשפחה. הפתיחות שלו, עזרה לכולם להיפתח גם לעצמם.

משבר הוא הדרך לראות דברים אחרת.

משבר הוא לא עונש, משבר בא להראות לי דברים על עצמי.

משבר הוא לא מכה שנוחתת עליי, משבר הוא הזדמנות לגלות את המתנות שקיבלתי ולהסיט הצידה את כל מה שמונע ממני מלראות אותם והכי חשוב – לקבל אותם ולהכיר בהם.

משבר בא לשקף לי, מה אני חושבת על עצמי?

משבר בא להראות לי, איזה היבטים פנימיים יש לי שנמצאים בחוסר שלום אחד עם השני?

כי מצד אחד יש היבט בתוכי שרוצה לעשות הכל כמו שלמדתי שצריך, ומצד שני, יש היבט בתוכי שרוצה למרוד וללכת נגד המוסכמות. אז בחוץ, אני אראה סערה. הסערה הזאת עוזרת לי לעשות שלום פנימי, בין כל החלקים שלי, והסערה הזאת מכינה אותי לקבל דברים שאני רוצה בהם.

היקום בעדך. הוא לא נגדך. היקום לא שונא אותך. היקום אוהב אותך, הוא מרים אותך גבוה ולמעלה, ועוזר לך להתעמק עוד ועוד בתוכך. היקום עוזר לך לפגוש את האלוהי שבתוכך ובתוך כל אדם.

ועכשיו אלייך:

האם התחברת למה שכתוב בבלוג? אם כן, למה? וגם אם לא ומה שכתוב עורר בך התנגדות, אשמח לשמוע הכל. (בתיבת התגובות למטה כאן).

המשך שבוע מדהים!

נילי

נ.ב –

בסוף השבוע העליתי פוסט חדש על האודישן הראשון שלי לערוץ 10 לתכנית זמן מיסטיקה, וסיפרתי בפוסט גם על לירון מור האלופה שהוציאה סדרת סירטוני וידאו חינמית שמלמדת על שיווק דיגיטלי. ביום ראשון הקרוב 19.11 לירון עומדת לקיים שיעור חי באינטרנט (וובינר) לסיכום ההדרכות שהוציאה בשבועיים האחרונים
ושם היא תחשוף לראשונה את הנוסחה המלאה להפוך סרטוני וידאו לכלי שעובד עבורך באופן אוטומטי 24/7 ומכל מקום בעולם.

אני ממליצה בחום להירשם לשידור החי הזה, ובתור אחת שעברה את הקורס של לירון מור לשיווק בוידאו, אני יכולה להגיד לך שוידאו זה אחד הכלים שעזרו לי להעביר את המסרים של מחשבות אוהבות לאלפי אנשים ברחבי הארץ והעולם.

להרשמה לוובינר של לירון מור לוחצים כאן 

להרשמה לוובינר לוחצים כאן

להרשמה לוובינר לוחצים כאן

 

30 אפריל

By

6 Comments

להתיידד עם האבדן

30 באפריל 2017 | By | 6 Comments

כשחווים תהליך של אבדן, הרבה פעמים קל מאוד לנסות להכחיש רגשות שאנחנו לא מסוגלים עדיין להתמודד איתם. התמודדות עם אובדן, זה תהליך של גילוי עצמי. יש הרבה דברים שלא ידענו על עצמנו לפני האבדן והאבדן בעצם עזר לנו לגלות אותם.

להאיר עם פנס ולזהות

הדברים האלה יכולים להיות אמונות על עצמינו, אמונות על חוסר ערך וקבלה עצמית, שהיו קיימות בתוכנו, אבל לא באמת הסכמנו לראות אותם.  והאבדן בלית ברירה גרם לנו להתעסק בהם. האם זה טוב? בטוח שכן, כיון שרק שאנחנו מזהים את האמונות האלה, הרבה יותר קל לנו לשחרר אותם. דברים צריכים תמיד לצוף למעלה, כדי שנוכל לזהות אותם ולדעת שהם קוראים מתוכנו להתבוננות עמוקה שתוביל לריפוי.

אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר לעשות כדי לעזור לעצמינו, הוא לא להכחיש את זה שכואב לנו, להיפך. לאשר את זה בפני עצמנו, להודות בכך שאנחנו חווים אובדן. לאשר את זה מבלי לפחד שזה יגרום לנו לכאוב יותר. האגו הרבה פעמים לא רוצה שנאשר את התחושה הזאת כדי שלא נביא את עצמנו לידי מצב של הכרה במה שקורה בתוכנו כאן ועכשיו, אלא רק נכאב על העבר ונחשוש מהעתיד. הרעיון הוא לא להתבוסס ברגשות של הכאב אלא לזהות ולהסכים לאשר שהם קיימים בתוכנו כדי לעזור לאפשר לעצמנו לשנות תפישה.

התמודדות עם אבדן

להושיט יד לכוח גדול מאתנו 

הקורס בניסים אומר שהשכינה, ההדרכה, האהבה קיימים כאן ועכשיו, כאן ועכשיו אפשר להושיט יד לעזרה להדרכה הפנימית שלנו, והיא תמצא את הדרך להגיע אלינו בשפה שאנחנו מבינים. גם האנשים היקרים לנו שחלפו מן העולם, יודעים בדיוק מה עובר עלינו, והם מסמנים לנו שהכל בסדר איתם, ושהם תמיד תמיד איתנו. ההדרכה הפנימית יודעת את השפה שבה אנחנו מדברים ביום יום, איזה ספר יכול ליפול עלינו מהמדף או איזה שיר יכול לעורר בנו רגש עמוק. היא מתאימה את עצמה לעולם הסמלים שלנו ותמיד לוחשת לנו בעדינות, "אני כאן איתך תמיד"…

איך בעצם מתחברים להדרכה הפנימית שלנו?

בבלוג שלי, מחשבות אוהבות, יש ספר הדרכה במתנה, שעוזר לנו להתחבר להדרכה הפנימית ולתקשר אתה. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לכוונן את הרגישות הפנימית שלנו באופן מדויק כדי לקבל ממנה הדרכה. להיות נכונים, להתכוונן ולהיכנע לאמונה שהיא יודעת בדיוק מה אנחנו חווים והיא תמיד שם. אנחנו אלה שצריכים להיפתח אליה.

ההדרכה תמיד נמצאת  שם,  אבל כשאנחנו תקועים בביצה של מחשבות שליליות,  אמונות מגבילות וכעסים, אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לראות, להאזין, לפתוח את עצמינו לנקודת מבט אחרת.  אצלי למשל בתחילת הדרך, רק  הבחירה המודעת שלי להבין שחייבת להיות דרך ממלאה יותר לחיות את החיים גרמה לי להיפתח קצת יותר, לבקש עזרה מההדרכה ולהתחיל להקשיב, לכתוב ולקבל את המסרים והתובנות. וזה היה תוך כדי התמודדות מאוד קשה עם האובדן של אבא שלי, מה שטלטל את המשפחה שלנו וגרם לשינויים רבים והתמודדויות בחיים לא חשבתי שאצטרך או אוכל לעבור.

כשאנחנו מגיעים למצבים שבדרך כלל קשה לנו מאוד להתמודד בהם ושאנחנו מרגישים שחייבת להיות דרך אחרת, אנחנו מאפשרים בעצם להדרכה "להפיל" עלינו את הספרים הנכונים לנו, להפגיש אותנו עם אנשים שאתם אנחנו לומדים ומלמדים אהבה,  אנחנו מאפשרים לקול הפנימי האוהב פתאום לצאת החוצה, לחייך יותר, להסתכל על השמיים מתוך ידיעה שהיקום תומך בדרך שלנו ושאנחנו לא לבד.

דו שיח בין הכאב וההדרכה הפנימית 

יום הזיכרון

היום אני כותבת כאן דו שיח בין העולם שרוצה ומעודד אותנו להמשיך הלאה, לבין הכאב שלא רוצה לקום:

קומי, תתעוררי, יש עולם שלם בחוץ שמחכה לך.

אני לא רוצה

אין לי סיבה לקום

אין לי סיבה אחת טובה להמשיך הלאה

כואב לי

אני עצובה

איך זה קרה ככה פתאום

איך כל החיים שלי השתנו

למה דווקא אני?

מה כבר עשיתי בחיים שלי שזה הגיע לי?

קומי, תתעוררי, לא עשית כלום, יש חיים שלמים, חיים רק פעם אחת, לא נורא, הוא רואה אותך מלמעלה.

לא רוצה לקום,

אין לי הוכחות שאף אחד רואה אותי מלמעלה, הכל שטויות

נכון שחלמתי עליו, אבל עדיין זה לא כמו בעולם האמיתי, זה לא שהוא בא וחיבק אותי באמת.

אני לא אקום מכאן עד שלא יהיה צדק וסדר בעולם.

אני אעשה כאן את הסדר

אבל אני לא יכולה, אין לי את הכוח לעשות את זה.

אני מרגישה חסרת כוח לגמרי, ורק עכשיו אני מבינה שתמיד הרגשתי כך, אבל אף פעם לא שמתי לב באמת.

מה שאני יודעת זה שעכשיו כואב לי, ולא קיים שום דבר שיכול לעזור לי. אני רוצה להיות שם בכאב הזה, זה עוזר לי לא לשחרר ולהיזכר בו, זה כאילו ככה לפחות הוא עדיין קיים באיזה שהוא מובן.

קומי, תתעוררי, יש עולם שלם בחוץ שמחכה לאור שלך.

אני צריכה זמן לרפא את הרגשות האלה, אני לא מסוגלת עכשיו. אני רוצה עזרה.

להיפתח אל ההדרכה זה לבקש עזרה.

איך לפנות להדרכה הפנימית ולהיעזר בה לתקשורת עם אהובים שנפטרו? 

כתבו מכתב להדרכה הפנימית שלכם. כתבו לה את כל מה שאתם חווים, על כל הרגשות שעולים לכם באותו רגע. על הכעס, על האכזבה, על הצער והכאב. הודו ברגשות האלה ואז בקשו מההדרכה לעזור לכם לרפא את הרגשות האלה בדרך הנכונה לכם. אתם יכולים לבקש תקווה, אתם יכולים לבקש ממנה לגלות את החוזקות שלכם, או כל מה שמרגיש לכם נכון. לאחר מכן שבו במשך 15 דקות (אפשר לכוון בטלפון אבל בלי להתעסק עם הטלפון תוך כדי כי זה מפריע להיכנס לשקט ולהיות קשובים ), מבלי לענות לטלפונים או ווטס אפ, ממש בשקט שלכם, בקשו מההדרכה שלכם שתראה לכם את היקרים לכם, באור מרפא, ושתזין אתכם באנרגיה של אהבה.

הנה הקישור למדריך המתנה – לראות אהבה במקום פחד. 

29 ינואר

By

No Comments

איך להתמודד עם אנשים שקשה לנו איתם?

29 בינואר 2017 | By | No Comments

היום בפינה החדשה של נילי תעזרי לי (הפינה שבה אתם שולחים לי שאלות ואני עונה עליהם בלייב),

קיבלתי שאלה ממנויה מקסימה ששואלת על היחסים שלה עם אמא שלה.

עניתי לה כמובן, ועניתי לכל מי שמתקשה להתמודד עם אנשים מסוימים במערכות יחסים.

איך, איך, איך להתמודד עם האנשים שהכי קשה לנו איתם?

בין אם הם לידנו, ובין אם אנחנו רק חושבים עליהם מרחוק?

על כל זה דיברתי בשידור הזה.

מקווה שתיהנו ושהשידור הזה יתן לכם את השירות הטוב ביותר במערכות היחסים שלכם.

באהבה ענקית,

נילי

לינק להרשמה לשיעור המתנה מהקורס בניסים – להרשמה בחינם לוחצים כאן 

והפעם, האם שינוי חייב להיות ארוך מאוד, או שאפשר לשנות גם בתהליך קצר וממוקד? 

להרשמה בחינם

 

25 דצמבר

By

2 Comments

חנוכה – לפנות מקום לניסים

25 בדצמבר 2016 | By | 2 Comments

כשאני לא בשלווה, אני יודעת שאני רק צריכה לעשות שינוי בחשיבה.
חוסר בשלווה, מראה לי שאני רואה משהו לא נכון, שומעת משהו לא נכון, לכן אני חווה אותו במימד הפיזי ככאוס, או אפילו גיהנום.
 

ברגעים האלו, כפי שאני רואה את זה, יש 2 אפשרויות.

 1. אפשר לנסות לשנות את התמונה מהתמונה עצמה, ללכת אל התמונה, לנסות לעצב אותה, לשנות אותה ואת הדמויות המופיעות בה.
2. לקחת צעד אחורה, וללכת לחלק האחורי של התמונה, שם נמצא המקור של מה שאנחנו בוחרים לראות. ומשם, אפשר לשנות. מה אנחנו רוצים לשנות? את נקודת המבט שלנו. 
 
כשאנחנו פונים לאלוהים / להדרכה שלנו / לאהבה לשינוי תפיסה, יש כוחות אינסופיים שבאים לעזור לנו.
לכולנו יש את הכאבים שלנו, כאב פיזי, כאב רגשי, אבל כשאנחנו בוחרים לזכור באחדות עם אלוהים, אנחנו בוחרים לזכור מי אנחנו באמת. איך מזהים איזה מחשבה צריך לשנות?

לוותר על מחשבות תקיפה

 מחשבות אוהבות
את מחשבות התקיפה שלנו. מחשבת תקיפה, היא כל מחשבה שלא מותאמת לאני האמתי שלנו. מחשבה של פירוד למשל, היא מחשבת תקיפה. מחשבה של אני לא מספיק טובה, אני משעממת, הוא לא מספיק טוב…וכו'.
הקורס בניסים אומר, שמתי שאנחנו חושבים בלי אלוהים, אנחנו לא חושבים כלל. זה ממש כמו להיות בתוך אשליה ולחשוב, שהיא אמתית, ושכל המחשבות שם הן אמתיות.
איך אנחנו יודעים מתי המחשבות האלה לא אמתיות? פשוט מאוד, הן מובילות אותנו לגיהינום הפנימי שלנו. כשאנחנו בוחרים במחשבה אוהבת על עצמנו ועל אחרים, אנחנו בוחרים בניסים. חנוכה, הוא הזמן המקודש שבו ניסים מתרחשים. לכל אחד מאיתנו יש את הכוח הזה, כוח גדול ממנו שקיים בו אך לא שלו, והכוח הזה, יכול לעזור לנו להחזיר את החשיבה שלנו בחזרה למצב הטבעי שלה, שהוא אהבה.
אנחנו מסתכלים על מחשבות התקיפה שלנו, האם הם עלינו? האם הם על מישהו ספציפי? מה אנחנו חושבים, איך אנחנו אוחזים בכוח בחוסר אהבה? האם לשנות תפיסה זה אומר שחייבים לאהוב אותם?
 
המון שאלות, שהמטרה שלהן היא לחזור למקום של השלווה בתוכנו. ללא התבוננות, אנחנו מכחישים דברים שאנחנו חווים במבפנים. לכן, זה כל כך חשוב להתבונן בכנות הגדולה ביותר, ולהסכים לראות, שזה לא כל כך מפחיד לשנות חשיבה, זה לא גורם לנו לאבד משהו מעבר לדפוסים שגם ככה מגבילים אותנו.
 
כל התהליכים מתבצעים בתוכינו, ואז אנחנו מתנהגים אחרת, מגיבים אחרת, וכשאנחנו רוצים לדבר על הדברים שמפריעים, אנחנו מקבלים אומץ לעשות את זה, עם הרבה פחות דרמה, ועם הרבה יותר הקשבה.
 
נכון, זה נשמע מאוד מפחיד לחשוב שכל מי שפגע בנו ראוי לאותה אהבה כמו האנשים היקרים לנו ביותר. ושוב, גם כאן, אנחנו מסתכלים על אהבה בעיניים הלא נכונות. למדנו הרבה דברים על אהבה, אבל לא למדנו על אהבה ללא תנאים. ושוב, זה לא אומר שלא צריך להגן על עצמינו, לאכול מאוזן או לקחת תרופות.

האם אני חייב / חייבת לאהוב את כולם?

מדובר פה על משהו הרבה יותר עמוק, מדובר פה על הסכמה להתבונן, לקחת רגע צעד אחורה, ולא לשפוט. הכי קל לנו לשפוט, הכי קל לי לשפוט. השפיטה כולה נובעת מהסתכלות על המעשים שהגוף עושה, וכל מה שקשור לגוף, תמיד מתקשר לחשיבה של האגו, שמבוססת על אשמה. יש דרך לראות אחרת, וזו הדרך לאפשר לניסים להתרחש. לא מדובר על מעשים, כמו שמדובר על מחשבות. כל המחשבות שלנו מובילות לאיך שאנחנו מגיבים.
בכל פעם שאנחנו בוחרים לחשוב על אחדות, על קריאה לאלוהים, להדרכה שלנו, אנחנו בעצם בוחרים להתעורר, לקבל אור, ולהבין, מי אנחנו באמת, את האמת אודותינו. ככל שאנחנו מבינים מי אנחנו, אנחנו מבינים מי האנשים בחיים שלנו.
כל מה שלמדנו על אהבה, היא שברוב המקרים היא בלתי אפשרית, ואם היא אפשרית, אנחנו חוששים לאבד אותה. הדברים שלמדנו על עצמינו, ועל העולם, מגיעים ממערכת חשיבה שמבוססת על נפרדות. כל התפקיד שלנו כולו, הוא להחזיר את מערכת החשיבה הטבעית שלנו, המבוססת על אחדות עם אלוהים.
לכן, בכל אזור שבו אנחנו מרגישים חוסר, אשמה, עצב, דיכאון, חוסר הגשמה, כעס עצמי, כעס על אנשים, מחלה, משברים במערכות יחסים, אנחנו יכולים לקרוא לאלוהים, להתפלל המון, להתפלל מהלב, ויש לנו בכל רגע הזדמנות לעשות את זה. לקחת בידיים שלנו את ההזמנה שמחכה רק לנו, וכך, אנחנו מפנים מקום לניסים.

לבחור בניסים 

אז בחג הזה, אפשר לקחת צעד אחורה,
להתבונן על מחשבות התקיפה שלנו
לבחור מחדש
לסלוח
לבחור בנס
לבחור שוב לוותר על מחשבות התקיפה
לבחור שוב ושוב בנס שאומר, שאנחנו צריכים
להחזיר את מערכת החשיבה שלנו למצב הטבעי שלה.
ולראות איך הוא מגיע.

אלבום המדיטציות לניסים ומחשבות אוהבות 

מדיטציות

24 יולי

By

No Comments

קנאה – איך להתמודד איתה?

24 ביולי 2016 | By | No Comments

קנאה - איך להתמודד?

קנאה

הרגש הזה שעולה לנו כשאנחנו מאמינים שלמישהו אחר יש מה שחסר לנו.

והאשמה שמלווה לקנאה שאומרת, שלאנשים רוחניים לא מתאים לקנא. זה ממש כאילו אנחנו קצת מתביישים בכך שאנחנו מקנאים. מתביישים בקנאה הזאת, כי אז בעצם אנחנו אומרים לעצמנו שלא מספיק שאנחנו חושבים שמשהו חסר לנו, אנחנו גם אוחזים ברגש הזה שאנחנו יודעים שיש מסביבו כל כך הרבה אשמה. כמה פעמים אמרו לנו בילדות, אל תקנא, אבל אף פעם לא באמת לימדו אותנו להתמודד עם קנאה?

מה הקנאה גורמת לנו לעשות?

לאיזה מקומות היא מובילה אותנו? או יותר נכון, לאיזה מקומות אנחנו נותנים לה להוביל אותנו? לכעס פנימי. למה? כי הקנאה בעצם משקפת לנו את הפוטנציאל שאנחנו לא מממשים, כיוון שמשהו עוצר אותנו. משהו גורם לנו להמשיך לחשוב שאנחנו לא מספיק. אצלנו זה לא אפשרי, לא באנו עם הקבלות המתאימות, והכעס הזה כשהוא מושלך החוצה, נקרא בסופו של דבר, "קנאה".

אנחנו בני אדם ואנחנו מופלאים כפי שאנחנו. עם כל קשת הרגשות שלנו. וקנאה היא רגש שמנדנד לנו הרבה פעמים ואפילו גורם לנו לעשות פעולות ממקום שמנסה להוכיח לאחרים שאנחנו יכולים.

גם כשאנחנו מרגישים הקלה ושיפור משמעותי בחיים ובתחום הרוחני בכלל, קנאה היא עדיין חלק מהשיעורים שאנחנו למדים בדרך שלנו. זה הרגל. זאת אמונה שמגיעה ממקום שמרגיש שאף פעם הוא לא מספיק טוב. לא משנה כמה אנחנו כבר במקום אחר, או כמה אנחנו מודעים, שלווים, אוהבים…

רק לזהות את הקנאה

כשאנחנו מזהים את הקנאה, ומתבוננים עליה בעיניים פשוטות, כפי שהיא, הרבה יותר קל לנו להרגיש שלמים ואהובים מבפנים, כמו שאנחנו. ואז בעצם, האפקט הדרמטי של הקנאה יורד. אנחנו יכולים להתנהל עם הקנאה בדרך אחרת לגמרי. אנחנו יכולים אפילו לקחת אותה יד ביד, להשתעשע איתה, לחבק אותה, ואז לראות איך היא לא מורידה אותנו למטה בדרמטיות.

קנאה בתקופה של משבר

בתקופה של המשבר הגדול ביותר שחוויתי אחרי שאבא שלי נפטר, הקנאה שלי הייתה כלפי חיים רגילים. "חיים פשוטים", ממש כמו בשיר של עידן רייכל. כל מה שרציתי היה ליהנות מהדברים הקטנים מבלי להתעסק ולטבוע בדרמות הגדולות שהתלוו לפטירה שלו. רציתי מאוד לנסות מתכונים חדשים, ליהנות מהטבע, לדבר על דברים מעבר למה שחוויתי באותה תקופה. הקנאה הייתה הרצון הלא ממומש לעתיד שקט, או יותר נכון להווה שקט. אבל הקנאה, תמיד מתמקדת בעתיד הלא ממומש או בעבר הכואב. אני זוכרת שכשחברות שלי היו מדברות על בעיות של התמודדות בעבודה, הרגשתי איך הלב שלי רוצה גם את הבעיות האלה, שהיו נראות לי מאוד קלות להתמודדות. אבל כגודל ההתמודדות הנוכחית שלנו, כך גודל המתנות שאנחנו מקבלים מהן. הייתי פונה לאלוהים, ומתפללת ממקום מאוד כואב, לחיות חיים פשוטים ושלווים.

אם מסתכלים על קנאה בדרך קצת אחרת, היא יכולה לתת לנו דלק להגשים את הפוטנציאל שלנו. האגו רוצה הכל ורוצה עכשיו. כשאנחנו יודעים שצריך לחכות וצריך להיות מרווח זמן בין המקום שאנחנו נמצאים בו למקום שאנחנו רוצים להיות בו, זה מטריף אותו.

לפי הקורס בניסים, כשאנחנו מאמינים בנפרדות מאלוהים, תמיד למישהו אחר יהיה משהו שאנחנו מרגישים שחסר לנו. כיוון שברגע שיש לנו מחשבה של פירוד, אנחנו חווים את הפירוד הזה מול כל אדם, מול כל דבר. חשיבה של פירוד, יוצרת מראית עין של מחסור. לו יש – לי אין. אני צריכה את מה שיש לו כדי להרגיש שלמה, וזה מה שהקורס קורא לו, היחסים המיוחדים. לאדם השני יש את מה שאני מאמינה שחסר בי.

יש מספיק לכולם

כשאנחנו רואים שפע אצל מישהו אחר, אנחנו מרגישים אוטומטית שאין מספיק בשבילנו, וגם אם יש, יקח לזה הרבה זמן להגיע אלינו. אבל אפשר לפרש את הקנאה מחדש כך: כשאנחנו מזהים שפע שיש מסביבנו, זה מראה לנו שאנחנו מזהים שפע בתוכנו.

התפקיד שלנו במצב הזה, הוא להיות סופר כנים עם עצמנו, מבלי להרגיש שזה לא בסדר או אשמה על כך ולשאול את עצמנו:

במי אני מקנא?

מה אני מרגישה שיש לו / לה שלי אין?

מה אני מרגיש שחסר בי?

איך התחושה של החוסר שלי מושלכת עליה / עליו?

האם אני מוכן / מוכנה להכיר ברגש הזה בתוכי?

 

כיתבו לי בתגובות: 

מה התסכול הגדול ביותר שחווית בנוגע לקנאה?

מה מרגיש לך הכי קשה בעבודה של ריפוי הרגש הזה?

אני מחכה לראות את התגובה שלך ועונה לך כאן.

נילי

בואו לעשות מדיטציה למחשבות אוהבות

meditation banner for home page

25 מאי

By

No Comments

היית פעם בסערה כזאת?

25 במאי 2016 | By | No Comments

איך להתמודד במשבר

אתמול היה הגשם האחרון לעונה הזאת כנראה.

וכשהטיפות ירדו, חשבתי על הסערות הרגשיות שחוויתי בחיים שלי.

היית פעם בסערה כזאת?

כשהכל פתאום משתנה, מערכות יחסים מסתיימות או מאיימות להסתיים, אדם יקר לך נפטר והלב שלך מתפרק לחתיכות, פיטורין ממקום עבודה, תהליכים משפטיים מורכבים שבהם אנחנו מתמודדים עם חוסר וודאות וכעס כל כך עמוק על אנשים, תקופה של אבטלה…סערה שהיה נראה שהיא תימשך לנצח.

אני הייתי שם,

וזה לא מקום נעים להיות בו.

בואו נודה, העולם הוא לא המקום הכי ידידותי לחיות בו.

בכל יום יש עניינים.

למי אין? אני לא מכירה אף אחד שאין לו עניינים. אפילו למשה רבינו היו עניינים, היו לו עניינים של אמון, של אומץ, וגם רגעים שבהם אולי הוא הרגיש שהכל עובד נגדו. במיוחד כשפרעה אמר לו לא. ושלא נדבר בכלל על התמודדות עם דחייה. האמון שלו, היה תהליך של בניה.

יום אחד המציאות "מחליטה" עבורך שכל החיים שלך ישתנו. שום דבר לא חוזר להיות כשהיה, פתאום הדברים שנראו הכי גדולים הופכים לקטנים וחסרי משמעות. פתאום שיחות החולין של האנשים שסובבים אותך נשמעות לך כמו ערימה של שטויות. "על מה הם מדברים בכלל"? "אין להם מושג מה קורה בתוכי עכשיו".

העניינים שלנו, נראים לנו כמו סערות נצחיות.

מתי זה ייגמר? מה כבר עשיתי כל כך גרוע שזה מגיע לי?

פתאום אנחנו מגלים כל כך הרבה רגשות, שאפילו לא ידענו שקיימים בנו. חוסר אונים, פחד, הרצון לשרוד.

אנחנו כל כך לא אוהבים את מה שאנחנו עוברים תוך כדי הסערה, שאם אנחנו חושבים על זה, זה נראה כאילו הכל עובד נגדנו. זאת תחושה שאין לנו תמיכה.

אולי אנחנו אפילו מרגישים שזה עונש. הכל נגדנו, אנחנו נגד הכל… ואם נחשוב על זה יותר לעומק, אני יודעת שזה אולי נשמע קצת אחרת, אבל ההתנגדות הזאת הרבה פעמים, זאת התנגדות מאוד עתיקה שאנחנו סוחבים איתנו ומשליכים אותה על אלוהים / האהבה / הייקום.

ברגע שהפרדנו את עצמינו (במחשבה) מאלוהים / האהבה במחשבה, יצרנו אלוהים שיש לו תכונות אנושיות. מעניש, כועס, מאשים. ואז, כשאנחנו כועסים על המשבר ועל מי שמעורב בו, אנחנו הרבה פעמים מצפים, שהכוח הזה, יעניש, יאשים ויכעס או פשוט, "ינחית עלינו את המכה הבאה". זה ממש כאילו יצאנו להתקפה נגד עצמינו, וראינו את ההתקפה הזאת משתקפת אלינו מהעולם החיצוני. איך אנחנו רואים את ההתקפה הזאת? אנשים שלא מעריכים אותנו, אנשים שאנחנו כועסים עליהם, אנשים שאנחנו מתקשים לדבר איתם על הרגשות שלנו. אנחנו רואים את ההתקפה, בכל מערכת יחסים שיש לנו. ואז, אנחנו מתקיפים חזרה, במילים, במעשים, במחשבות שיש לנו, ואז בעצם, אנחנו מצפים באופן סמוי, שההתקפה הזאת תחזור אלינו. ולזה אני קוראת מעגל ההרס העצמי. המעגל הזה יכול להפסיק, רק על ידי כניעה.

פשוט להיכנע. ואני לא מתכוונת להיכנע ולא לעשות כלום ולוותר. אני מתכוונת להיכנע לאהבה, כדי שהיא תוכל לעשות את העבודה הגבוהה ביותר עבורינו.

אנחנו לא מגיעים לשלווה, כשאנחנו מנסים לחפש היגיון בסערה

אנחנו לא מגיעים לשלווה, כשאנחנו מאשימים את האנשים שנמצאים איתנו בסערה

אנחנו מגיעים לשלווה, כשאנחנו נכנעים לכוח גדול מאיתנו, שקיים בנו. אנחנו לא יכולים להשתמש בכוח הזה נגד אנשים. אנחנו יכולים להשתמש בכוח הזה, כדי לשנות תפיסה.

זה לא עונש. זאת מתנה.

כל סערה כזאת, מפנה כל כך הרבה דברים שאנחנו אוחזים בהם בתוכנו, אנחנו מפנים את השיפוטים שלנו, את הטינות שלנו, ואנחנו מפנים מקום לזהות את האני האמתי שלנו.

והאני הזה, הוא הדבר הנצחי באמת. הסערה הזאת היא סערה חולפת, אבל היא סערת התעוררות. זאת את נצחית. זה אתה הנצחי. אנחנו פוחדים, איך זה יהיה בסוף?

מה שיהיה בסוף, זה שהסיפור הזה, יהפוך מסיפור של קורבן, לסיפור של ריפוי. והסיפור של הריפוי שלך, יהפוך לסיפור של ריפוי לאנשים רבים.

ואני יכולה להגיד שלמדתי, שעצם הבחירה לראות את זה כך, זאת המתנה. מתנה שעוזרת לנו להיזכר מי אנחנו באמת.

הסערה הזאת, היא קריאת התעוררות למי שאנחנו באמת. מתחת למשבר הזה, תוך כדי המשבר הזה, ואחרי המשבר הזה.

התבונה של הייקום יודעת לסדר את הדברים מעצמה. כבר ברגע הראשון שזיהינו את המשבר, התבונה הזאת מזרימה תהליך של ריפוי ותיקון עצמי. אנחנו רק צריכים לבחור לתת לזה להגיע אלינו.

למה אנחנו חייבים לבחור באהבה ובריפוי?

לא כי זה לא יקרה אם לא נבחר, אלא כדי שנוכל לקצר את הזמן ולזהות את הנס כשהוא יתרחש. הנס הוא הרגע שבו אנחנו בוחרים לקחת את הסערה הזאת למקום אחר.

וזה המקום שבו אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש בחיים שלנו. נס הוא לא שליטה בתוצאות, נס זה שינוי תפיסה שמוביל אותנו לשמחה.

אז המסר שלי בפוסט הזה, בואו לא נפריע לתהליך להתרחש, ורק נבחר באהבה כדי שנוכל לזהות להיות מוכנים, כשהנס יגיע אלינו.

באהבה ענקית,

נילי


 

רגע לפני ההכנה לקיץ…

 טיפול לריפוי הילד הפנימי

בואו להתחבר ולרפא את הילד הפנימי שבכם.
הטיפול הדיגיטלי הזה נועד, לכל אותם מצבים בהם אנחנו מגיבים גם היום מתוך כאב.

בכל אחד מאיתנו יש עדיין את הילד / הילדה הפנימית בתוכו.

לילד הפנימי שלנו, יש זיכרונות שמלווים אותו,
מכל אותם מצבים שהוא הרגיש בושה, אשמה ופחד.

הרגשות האלה עדיין קיימים בתוכו. בין אם הם רדומים או ערים, הם עדיין מנהלים אותו.

הם מנהלים אותו כשהוא מרגיש תלות במערכות יחסים, פחד מלהינטש, בושה, רצון בלתי מוסבר לבכות וכו'…

ולכן, הם חוסמים את היכולת שלנו להתחבר ליצירתיות ולשמחה של הילד הפנימי שבתוכנו.

כשאנחנו משיבים אלינו את הילד הפנימי חזרה ומקשיבים לו באמת, אנחנו מגלים בתוכנו איכויות שלא ידענו על הקיום שלהם.

כי הילד הפנימי שלנו, רוצה אך ורק הקשבה וקבלה כדי להירפא ולהוציא את היצירתיות שלו החוצה.

הטיפול הזה מתאים לכל מי שרוצה להכיר רבדים עמוקים בתוכו ולשחרר מחסומים לאהבה, שמחה ומשמעות.

הטיפול מתאים גם למי שמתחיל את המסע בריפוי הילד הפנימי, ולמי שכבר התחבר לילד הפנימי, ורוצה לרפא לעומק את הקשר איתו.

הטיפול הדיגיטלי להורדה הוא במחיר מבצע.

זה ממש כמו לקבל את הטיפול, שוב ושוב, ללא הגבלה במחיר של פחות מטיפול אחד.

בונוס בתוך הטיפול:
טיפול למערכת הצ'אקרות: שיקום, איזון וריפוי הצ'אקרות שבגוף הפיזי שלנו, להשלמה התהליך של הטיפול לריפוי הילד הפנימי.

לכל הפרטים על הטיפול הדיגיטלי להורדה במחיר מבצע לוחצים כאן

 

29 מרץ

By

No Comments

15 נובמבר

By

No Comments

איך להפוך קנאה להצלחה?

15 בנובמבר 2015 | By | No Comments

קנאה

קנאה

הרגש הזה שאנחנו מזהים שלמישהו אחר יש משהו שלנו אין.

ויותר מכך, זאת האמונה שלאנשים רוחניים לא מתאים לקנא.

זה לא נראה טוב מבפנים…

אבל כן, מה לעשות שבן אדם הוא דבר מופלא בעל קשת של רגשות. וקנאה היא רגש שמנדנד לנו ולוקח אותנו למוטיבציה שמגיעה ממקום שמנסה להוכיח לאחרים, להשוות את עצמנו לאחרים ולהרגיש רע עם עצמנו.

גם לאנשים שמרגישים שיפור ענקי בחיים ובתחום הרוחני בכלל, קנאה היא עדיין חלק בלתי נפרד מהחיים. זה הרגל בסיסי שמגיע ממקום שמרגיש שאף פעם הוא לא מספיק טוב. לא משנה כמה התפתחנו או כמה אנחנו מצליחים, שלווים, מדהימים…

כשאנחנו מרגישים שלמים ואהובים מבפנים, כמו שאנחנו, האפקט הדרמטי של הקנאה יורד. אנחנו יכולים להתנהל עם הקנאה בדרך אחרת לגמרי.

אה, ושכחתי לציין את הדבר החשוב ביותר שקשור לקנאה ולמערכת היחסים שלנו איתה. אנחנו מתביישים בכך שאנחנו מקנאים. אבל מה הקנאה גורמת לנו לעשות? להיות בכעס פנימי. הקנאה בעצם משקפת לנו את הפוטנציאל שלנו שאנחנו רוצים לממש אבל משהו עוצר אותנו. משהו גורם לנו להמשיך לחשוב שאנחנו לא מספיק. אצלנו זה לא אפשרי, לא באנו עם הקבלות המתאימות.

בתקופה של המשבר הגדול ביותר שלי, הקנאה שלי הייתה כלפי חיים רגילים. כל מה שרציתי היה להנות מהדברים הקטנים מבלי להתעסק ולטבוע בדרמות הגדולות. קנאה תמיד מתמקדת בעתיד הלא ממומש או בעבר הכואב.

אבל למעשה, הקנאה, אם מסתכלים עליה בדרך קצת אחרת, יכולה לתת לנו דלק להגשים את הפוטנציאל שלנו. האגו רוצה הכל ורוצה עכשיו. כשאנחנו יודעים שצריך לחכות וצריך להיות מרווח זמן בין המקום שאנחנו נמצאים בו למקום שאנחנו רוצים להיות בו, זה מטריף אותו.

לפי הקורס בניסים, כשאנחנו מחוברים למערכת חשיבה של פירוד, תמיד למישהו אחר יהיה משהו שאנחנו מרגישים שחסר לנו. חשיבה של מחסור יוצרת פירוד, לו יש – לי אין. אני צריכה את מה שיש לו כדי להרגיש שלמה.

פעם, היינו מקנאים בדברים הרגילים, בדברים חומריים. בגדי מעצבים, נעליים, כלים, רהיטים, משקל,  הרגש המורכב יותר של הקנאה היה כמובן במערכות יחסים… היום, בעידן של המדיה החברתית, הקנאה מראה לנו חיים שמבוססים על מספרים. לייקים, עוקבים, מספר מנויים. פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב…וככל שאנחנו מתנגדים יותר לרגש הזה בתוכנו, ככה הוא גדל, וככל שהוא גדל, אנחנו מרגישים את הצורך התמידי להשוות את עצמנו לאחרים ולהרגיש רע עם עצמנו.

כשאנחנו רואים שפע אצל מישהו אחר, אנחנו מרגישים אוטומטית שאין מספיק בשבילנו, וגם אם יש, יקח לזה הרבה זמן להגיע אלינו. אבל אפשר לפרש את הקנאה מחדש כך: כשאנחנו מזהים שפע שיש מסביבנו, זה מראה לנו שאנחנו מזהים שפע בתוכנו.

התפקיד שלנו במצב הזה, הוא להיות סופר כנים עם עצמנו, מבלי להרגיש שזה לא בסדר או אשמה על כך.

acim-day69

  • מה גורם לי לקנא?
  • במי אני מקנא?
  • מה אני מרגישה שיש לו / לה שלי אין?
  • איך אני מתמודדת עם הקנאה הזאת?
  • האם אני מכירה ברגש הזה בתוכי?
  • האם אני מדחיקה אותו? האם אני מתעסקת בו יותר מידי?
  • איך מנתבים את הקנאה למקום אחר שיועיל לנו?

להסכים לקבל.

כדי להסכים לקבל את מה שאנחנו רוצים, אנחנו יכולים דבר ראשון להכיר בכך שיש להם את מה שהם רוצים, ובכך לעורר את המוטיבציה בתוכנו לקבל את עצמנו, ולפעול מתוך השראה.

מחשבות גבוהות לגבי עצמנו יוצרות רמת אנרגיה גבוהה, ורמת אנרגיה גבוהה יוצרת פעולה מתוך השראה.

לתת לרגשות שלנו להתקיים בתוכנו, ולתת להם לחלוף, מבלי לנסות להאיץ בדברים ולפעול ממקום שרוצה אישור, או להוכיח למישהו משהו. לתת להדרכה הפנימית להוביל אותנו פנימה. לאפשר לדברים להירפא בתוכנו מבלי לנסות להשיג, להתאמץ וכו'…

בפעם הבאה שתרגישו קנאה, תזכרו שאין לכם צורך במה שיש לאדם השני, כי כל מה שאתם רוצים כבר קיים בתוככם. האור שקיים בך, הוא ההשתקפות של האור שקיים בי. ההצלחה שאני מזהה בך, היא ההצלחה שקיימת בי. השלווה שבך, היא השתקפות של השלווה שבי.

23 ספטמבר

By

No Comments

למה חוסר וודאות דווקא כן טוב לחייך?

23 בספטמבר 2015 | By | No Comments

Uncertainty_gift

מי קיבל פעם קריאת התעוררות ולא נענה לה?

ולמה אני מתכוונת? זוכרים את כל הפעמים שקרה משבר בחיים שלנו? איך הגבנו? נכון שברגע הראשון אחרי ההלם הראשוני חשבנו שזה סוף העולם? אני יודעת שאני כן.

אבל…

במסר של היום, אני רוצה להזכיר לך דבר אחד. בחשיכה הגדולה ביותר שלך, נמצא האור החזק והמבורך ביותר. אחת הברכות שיש לנו באופן מולד, היא לזכור מי אנחנו באמת. הדבר הכי חשוב בחיים שלנו הוא שהכול יהיה בסדר, ושיהיה בסדר עכשיו. ולפעמים, הרבה פעמים כדי שהכול באמת יהיה בסדר ולא כמו שאנחנו חושבים שצריך להיות בסדר כלומר שדברים יקרו בדרך שלנו, היקום מראה לנו דרכים חדשות לגדול ולצמוח.

מה זה למשל עבורי שהכול יהיה בסדר?

זה להיות בשלום עם חוסר וודאות, זה לדעת שלעיתים, לא משנה מה תהיה התוצאה, יש משהו שבטוח יוביל אותי לתוצאה הגבוהה ביותר עבורי, זה לדעת שכל הדפוסים שאני רוצה לשנות ועדיין לא שיניתי, ניתנים לשינוי ולדעת שיש סיבה מאחורי כל דפוס שמגביל אותי. אחרי שאנחנו מפנימים את השיעור, אנחנו מרגישים התרחבות מסוימת, שלווה, ידיעה פנימית של כוח גדול מאתנו שקיים בתוכנו שמסדר את כל העניינים החשובים בחיים שלנו, וזה מבחינת הנשמה, מה שנקרא בסדר. למרות שבאותם רגעים של קושי, המצב הקשה לא מותיר לנו ברירה אלא להיכנס פנימה לעולם הפנימי שלנו ולגלות מה באמת קורה שם…

הכל לטובה

ואז כשהימים חולפים, אנחנו לא חושבים על כך בדרך כלל, יום עובר ועוד יום, אנחנו סוחבים אתנו מטען רציני של כעס ואכזבה מאנשים בחיינו, קשה לנו באמת לרצות לסלוח, הרבה פעמים אנחנו חושבים שסלחנו, אבל האגו שלנו דואג להזכיר לנו בכל פעם מחדש את הפגיעות והרגשות השליליים מהעבר, והעבר מושלך שוב ושוב על עתיד שממחזר את עצמו – ואז אנחנו מרגישים תקועים.

wake up call עבורך

ואז, יכול להיות שאנחנו מקבלים עוד wake up call מהיקום, ושוב, אנחנו מפרשים את זה כמשהו רע. אבל יכול להיות, שגם מדובר בעוד משהו, שרוצה שנתעורר למי שאנחנו באמת. אז האם באמת יכול להיות מצב של תקיעות? אם כל הזמן היקום פועל לטובתינו הגבוהה ביותר, והוא נותן לנו פתרונות אז האם יש באמת קושי? רק אם אני רואה אותו ככזה.

אני זוכרת שבאחד התכניות של זמן מיסטיקה שהשתתפתי בהן, עלה לשידור מאזין שהיה בתקופה כלכלית מאוד קשה כתוצאה משותפות לא טובה. השאלה שלו הייתה עם חזון קדימה, "מה הייעוד שלי"? ואני חשבתי לעצמי, כמה טוב שהוא חווה את מה שהוא חווה, כדי להתעורר למי שהוא באמת ולהתחיל לשאול את השאלות האלה.

איזה דבר שנראה לי עכשיו קשה בחיים שלי קשור לדפוס שאני אוחזת בו ומגביל אותי? לדוגמא, אם יש לי מחשבות תמידיות של חוסר כסף, אני חווה בעיה כספית, איזה דפוס אני יכולה לשנות ובאמת לעבוד עליו? לא על מנת לשפר את עצמי, אלא על מנת לשפר את הדרך שבה אני חווה את החיים שלי. אולי אני צריכה לראות מאיפה "אספתי" את הדפוס הזה? אולי אני צריכה לראות אם יש מישהו שקשור לאמונה הזאת ואני צריכה לסלוח לו? אולי זה על סמך טעויות שעשיתי אני בעבר ואני פוחדת שוב לטעות?

אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו השאלה, איזה דפוס אני מרגישה שהכי מגביל אותי עכשיו בקושי שאני חווה? יכולה לעזור.

ועכשיו אלייך:

אם עלית על משהו או משהו עלה לך לגבי דפוס שגילית שמגביל אותך בקושי שאת חווה עכשיו עליו כאן בתיבת התגובות.

יכול להיות מאוד שיש מישהי או מישהו שיכולים להיעזר בתובנות שהגעת אליהן.

ככל שאנחנו משתפים יותר את הייקום ברעיונות שלנו, אנחנו נותנים שירות טוב יותר אחד לשני ואף פעם אי אפשר לדעת איך זה יכול לעזור לעוד מישהו שנמצא בדרך. כל שיתוף עוזר ומועיל למישהו אחר וגם לך וחוץ מזה, זה תמיד מעשיר לראות עוד נקודות מבט, רגשות והשתקפויות אחד של השני.