Image Image Image Image Image Image Image Image Image

קורס בניסים

23 מאי

By

No Comments

לשאול מה שלומך? ולהתכוון לזה באמת

23 במאי 2018 | By | No Comments

פעם שהייתי בת 17, קראתי בספר שדיבר על דרכים להצליח בחיים, (לא זוכרת את שמו), שכדי להצליח בדברים שאנחנו רוצים להשיג, צריך להתעניין באנשים. לשאול אותם, מה שלומם? אני זוכרת שהיה כתוב משהו כמו: בפעם הבאה שתפגוש מישהו, תשאל אותו, "מה שלומך"?  "איך אתה מרגיש"? ובאמת תתעניין. ואז כנערה חשבתי, שכדי לשאול את השאלות האלה, צריך למצוא מישהו להתעניין בו.

החלטתי לנסות את זה ושאלתי איזו שהיא קרובת משפחה רחוקה, "מה שלומך"? והאמת, שאני אפילו לא זוכרת מה היא ענתה לי. למה אני לא זוכרת? רק בגלל שזה לא באמת עניין אותי. עניין אותי מה יחשבו עליי, איך אני נתפסת, איך אני נראית בעיני הסביבה, ולאו דווקא איך הם מרגישים. כמובן שחוץ מהאנשים הכי קרובים אליי שתמיד עניין אותי איך הם מרגישים. שאלתי את זה והרגשתי מזויפת. כאילו אני עושה משהו אסור, שכתוב בספר כדי "להשיג" משהו ממישהו. בתוך תוכי הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר. מה רציתי להשיג? שוב, תשומת לב, מחמאות, אישורים. אבל כל עוד זה הגיע ממקום של להסתכל רק החוצה, ולא לראות את המניע האמיתי מבפנים, זה הרגיש מאולץ, לא אמיתי וריק מתוכן. משהו היה כבוי בתוכי, ואפילו לא ידעתי.

רק שנים אחר כך ותוך כדי תהליך, הבנתי שכדי להתעניין במישהו באמת, קודם כל אני צריכה להתעניין בעצמי. רק כשאתעניין בעצמי, בעולמות האינסופיים והעשירים שנמצאים שם, אוכל להבין מה זה להתעניין במישהו אחר. והאמת, שבכלל לא היה שום מאמץ בלהתחיל להתעניין באנשים, כי ככל שהתעניינתי בעצמי, ולא ממקום של ריכוז עצמי, אלא ממקום של ריפוי וצמיחה והתבוננות פנימה בכל יום ויום, התחלתי להתעניין באנשים אחרים, ולהתעניין באמת. וזה מדהים. כי ככל שאנחנו מתעניינים בעצמינו, אנחנו רואים אנשים אחרים באמת.

ואז ההתעניינות, תשומת הלב, השמחה בלדעת מה באמת קורה איתם, ומה הם עוברים? ואיך הם רואים דברים שקורים בחיים שלהם? והתהליך של הריפוי והצמיחה שלהם, הופכים לנקודה הכי מבורכת. הם הופכים למפגשים שבהם שני אנשים רואים אחד את השני לא כנפרדים יותר. יש נקודה בחיים שדברים מתרככים, וגם כשיש משברים, וריבים, ורגעים ממש ממש קשים, ככל שמתרגלים אהבה, אז חוזרים הביתה הרבה יותר מהר.

קורס בניסים

הקורס בניסים אומר, "כשאתה פוגש מישהו זכור שזהו מפגש קדוש. כפי שתראה אותו כך תראה את עצמך. כפי שתתייחס אליו כך תתייחס לעצמך. כפי שתחשבו עליו כך תחשוב על עצמך. את הדבר הזה אל תשכח לעולם, כי בו תמצא את עצמך או תאבד את עצמך". ואני חוזרת בלב על המילים, אל תשכח לעולם, כי כשאתה פוגש מישהו, אתה פוגש את עצמך.

וככה ממש, כל התהליך הזה, של לנסות להצליח בדברים שאנחנו רוצים תוך כדי שאנחנו מסתכלים החוצה, ממש עוזר לנו לראות מה אנחנו מאמינים שחסר בתוכינו,  הזיהוי הזה כל כך מקסים ועצמתי בעיני. וכל ההגדרות האלה שאנחנו פוגשים בתוכינו על הצלחה, ומה זאת הצלחה, ומה זה כישלון, ומה זה מטרות, ומה זה בכלל אני? כי ברגע שאנחנו מבינים מה הרגשנו שחסר בתוכינו, אנחנו יכולים לרפא, ולתת מקום לשינוי תפיסה עמוק להתרחש, ואין דבר שיותר מרחיב את הלב, ממפגשים שבהם אנחנו מתעניינים באנשים בחיים שלנו. מתעניינים באמת, רואים אותם באמת, רואים אותנו באמת.

לתיאום מפגשים אישיים ולכל הפרטים לוחצים כאן 

 מחשבות אוהבות מפגשים אישיים

12 מאי

By

No Comments

כשציפיות לא מתממשות אפשר לשאול…

12 במאי 2018 | By | No Comments

לכולנו יש ציפיות, זה משהו שמחזיק אותנו, זה משהו שמחייה אותנו, זה משהו שגורם לנו להתרגש לקראת הדברים שעומדים להגיע.
אבל מה קורה כשאנחנו מצפים שמשהו או מישהו ישתנה וזה לא קורה? הקורס בניסים אומר שכעס מתעורר מתי שאני מאמין שהותקפתי, שתקיפת הנגד שלי מוצדקת, ושבשום אופן אינני אחראי על כך. מסקנה לא שפויה שמגיעה מהנחה לא שפויה. מה המסקנה הלא שפויה? שמישהו ראוי לתקיפה יותר מאשר לאהבה. כשמישהו לא ממלא מה שציפינו ממנו, מתעורר בנו כעס, אכזבה, כאב…

ואז אנחנו מתחילים לתקוף אותו במחשבה, לשפוט אותו, לומר כמה הוא לא בסדר, כמה הוא לא היה צריך להתנהג ככה וכו'… אבל גם כאן, הציפייה הייתה ברוב המקרים לאכזבה, הייתה אנרגיה של זה לא יקרה, זה לא מגיע לי, שאפילו לאו דווקא קשורה לאותו אדם, אלא לעניין שיש לנו סביב הנושא שציפינו ממנו למשהו. כבר לפני כן היה שם כאב, הכאב הזה פשוט בא לידי ביטוי דרך אותו אדם שציפינו ממנו למה שציפינו.

אם נחשוב על זה לעומק, כל דבר הוא ציפייה. יש בתוכינו ציפיות חיוביות מאנשים, ויש בתוכינו ציפיות שליליות מאנשים. הכל תלוי מה החלטנו לקחת מכל התנסות שחווינו. אם פירשנו אותה כשלילית, בדרך כלל נצפה למשהו שלילי שיקרה שוב ושוב ושוב. עד שנחליט לשים לזה סוף, ולראות דברים מנקודת מבט אחרת.

איך אנחנו יכולים לדעת למה אנחנו מצפים? פשוט מתבוננים על זה. מה הציפיות שלנו מהחיים? ואני מדברת דווקא על הציפיות השליליות. איך יודעים מה הן? פשוט מסתכלים על השיפוטים שלנו, ולפי זה נדע ממש בקלות. ציפייה ושיפוט קשורות אחת לשניה מאוד.

אם אני שופטת אדם מסוים שאני מאמינה שפגע בי, נגיד הוא אמר שהוא יתקשר והוא לא התקשר, או הוא הבטיח משהו והוא לא קיים, כמו לקוח שקבע פגישה וביטל ברגע האחרון, או בני זוג שלא רואים את הצרכים האחד של השני, יש שם ציפייה שלא התממשה, אבל הציפייה הייתה שלילית מלכתחילה, כי מסביב לאותו נושא, מסביב לאותו סיפור, יש לנו כאב. כשציפייה לא מתממשת, זה מדויק מאוד ומכוון אותנו להתבונן על מערכת האמונות שלנו שקשורות לאותו הנושא.

מחשבות אוהבות

אנחנו יכולים לאפשר לכל אדם ומצב למלא את התפקיד שלו בחיים שלנו מבלי לנסות לשלוט על הדברים, את התפקיד שהוא מרגיש שהוא רוצה למלא בעצמו ומבלי שנכריח אותו לעשות זאת. גם אם אנחנו לא מכריחים אותו לעשות משהו במילים, באנרגיה מרגישים את זה. כשזה נפסק לגמרי, כשאני מוותרת על הצורך להחזיק בציפיות ובוטחת בתכנית הגדולה יותר, משהו אחר קורה ומבלי שאנחנו מנסים או דוחפים בכוח, דברים מתחילים לקרות ולהסתדר.

הצטרפו אליי למפגשים אישיים – להתחיל את הקיץ באנרגיות חיוביות

מחשבות אוהבות מפגשים אישיים

08 ינואר

By

2 Comments

שבריריות היא כוח

8 בינואר 2018 | By | 2 Comments

לפעמים ברגעים של שקט, שאנחנו עם עצמינו ועם המחשבות שלנו, אנחנו מרגישים כמה הכוח שלנו מוגבל. לא בגלל שאנחנו לא טובים. לא בגלל שמשהו חסר לנו. לא בגלל משהו שעשינו מתי שהוא בחיים שלנו. לא בגלל שמישהו אחר הוא עם כוח גדול משלנו. אלא רק בגלל שאנחנו מחוברים למערכת חשיבה שלא טבעית לנו. היא נראית טבעית, היא נראית כברירה היחידה "לשרוד" בעולם הזה, והיא נראית מאוד "מוצדקת" בגלל כל הקשיים שאנחנו עוברים בכל ויום ויום, אבל היא לא.

לא טבעי שנראה טבעי

לא טבעי לנו להיות בתחרות, אבל זה מה שלמדנו. לא טבעי לנו לתלות אושר במשהו חיצוני לנו, כי עמוק בתוכינו אנחנו יודעים שהכוח הזה של האושר נמצא בתוכינו. אנחנו יודעים עמוק בתוכנו, שאין שום תועלת בלנסות להיתלות ולהיאחז באנשים שיתנו לנו את מה שאנחנו מחפשים בהם. ביטחון שייתן לנו שלווה ואושר מבחוץ. לא טבעי לנו להיות רחוקים ואטומים אחד לשני, אבל זה מה שלמדנו שמגן עלינו.

לא טבעי לנו לסגור את הלב, אבל זה מה שלמדנו שעדיף מלהיות פגיעים. לא טבעי לנו לשנוא את עצמינו, לא טבעי לנו לשפוט אנשים אחרים ולהחליט מתי הם היו בסדר ומתי לא, אבל אנחנו שופטים בכל רגע ורגע כי אנחנו מאמינים שאנחנו יודעים ומכירים את כל התמונה, את כל החתיכות של הפאזל. עצם זה שאנחנו  מתעכבים כל כך הרבה זמן על ההחלטות הלא טבעיות האלה, שנים, עידנים, אנחנו הולכים במעגלים. זה היה ככה מאז ומתמיד. מהזכרונות הכי ראשונים בילדות. דברים שראיתי מסביבי, כבר בגן. מי ישחק איתי? למי יש את הברביות הכי טובות? ואם אהיה לבד ואף אחד לא יציע לי? מי יתן לי את מה שאני מבקשת? ואז בבית ספר, למה המורה כועסת עכשיו? ובחטיבה, למה הילדה הזאת צוחקת עליי עכשיו, ומה אני עושה עם כל השנאה הזאת? אני באמת לא יודעת, ומרגישה שלא עשיתי כלום לאף אחד, אבל אני מקבלת רק רע. בכל מעגל חיים אנחנו פוגשים את עצמינו הרבה פעמים, עם הידיים בצדדים. חסרי אונים.

הפירוד הדמיוני

ואז, זיכרון אחר זיכרון, מקרה אחר מקרה, אנחנו יוצרים לנו כוח אחר, כוח שהוא לא אמתי, אבל בגלל שכל כך התרגלנו להאמין בכוח הזה, שכחנו מה הכוח האמתי שלנו. ההתחלה הייתה בבחירה הראשונית להיות נפרדים במחשבה מאלוהים. דבר שלא באמת התרחש מעולם ולא יוכל להתרחש לעולם. הניתוק הזה במחשבה, יצר פירוד. פירוד דמיוני בינינו לבין אלוהים, פירוד דמיוני בינינו לבין עצמינו.

הקורס בניסים אומר, "אם אתה בוטח בכוחך שלך, יש לך כל הסיבות להיות חושש לבאות, חרד ונפחד. למה אתה יכול לצפות מראש ובמה אתה יכול לשלוט? מה יכול לתת לך את היכולת להיות מודע לכל ההיבטים של בעיה כלשהי ולפתור אותם בדרך שרק טוב יצמח מן העניין? מה יש בך שיתן את יכולת ההבחנה בפתרון הנכון, ואת הערובה שהוא יוגשם? כשלעצמך אינך יכול לעשות אף לא אחד מן הדברים האלה. להאמין שאתה יכול משמעו לתת אמון בדבר בלתי אמין, ולהצדיק פחד, חרדה, דכאון, כעס וצער. מיהו אשר יתן את אמונו בחולשה ויחוש בטחון? ולעומת זאת, מיהו אשר ייתן את אמונו בכוח ויחוש חולשה"? "אלוהים הוא הכוח שבו אני בוטח". אבל אלוהים לא נמצא בחוץ, הוא נמצא בתוך כל אחד ואחד ואין שום דרך שבה ניתן להיפרד ממנו.

הכרה בחוסר השליטה שלנו בכל מצב, יכולה לגרום לנו לחשוש שנאבד את הכוח שיצרנו. אנחנו מאמינים שזה באמת הכוח האמתי שלנו, וקשה לנו מאוד לוותר על מה שהוא נותן לנו. אבל ההכרה בחוסר השליטה שלנו, יכולה לפתוח פתח להכיר בכך שאנחנו שבריריים, וזאת הברכה הגדולה ביותר.

הכרה בשבריריות היא כוח 

הכרה בשבריריות שלנו, היא הכי הכרחית. אחרת אין הזדמנות לכוח האמתי להתגלות בתוכינו. אבל זה לא נגמר שם. המטרה של ההכרה בשבריריות, היא בשביל להיחלץ ממנה ולא בשביל לטבוע בה. אין לנו יכולת לשלוט באף אחד ובמה הוא יעשה. להכיר בזה זה קשה, אבל גם משחרר. כי יש לנו יכולת להגיע לשביל שמוביל אותנו לכוח האמתי שלנו. למסור את כל הבעיות שלנו לאלוהים, זה להתחבר לכוח שלו, שהוא הכוח האמיתי שלנו. מתי זה קורה? ברגע של בחירה. איך זה מתהווה? על ידי עבודה. אימון, חזרה למערכת החשיבה הטבעית שלנו, צעד אחר צעד.

קורס בניסים

איך אפשר לשנות?

כששואלים אותי איך אפשר לשנות משהו? איך אפשר להגיע למקום שאני כבר רוצה להיות בו? הדרך להיחלץ מהחשיכה הזאת היא רק להכיר בה, ולראות שהיא לא ממשית. להכיר בחשיכה הפנימית שלנו, זה להכיר במחשבות שלנו. כל מחשבה שמגיעה ממערכת החשיבה של האגו, היא מחשבת תקיפה או שפיטה. אני תוקפת ושופטת את עצמי, אני תוקפת ושוטפת אחרים.

אני סולחת ומשחררת את עצמי מהתוצאות של המחשבות האלה. אין להן כבר השפעה עליי. חשוב כל כך להכיר במחשבות האלה, ולראות את הכעסים שלנו. עצם ההכרה שלנו במה שאנחנו חושבים בלי להרגיש רע עם זה, בלי אשמה, נותן לנו אפשרות להגיע מעבר למחשבות האלה, ולהתחבר למחשבות שיש לנו ביחד עם אלוהים. אלו המחשבות הממשיות. המחשבות האלה, נותנות לנו את השלווה שתמיד חיפשנו בחוץ ולא מצאנו.

על מי אנחנו כועסים מהילדות? לאיזה מההורים שלנו יש לנו עדיין טינות? מה אמרו לנו שגרם לנו להרגיש שאנחנו לא כשירים? לא מספיקים להיות כאן בדיוק כפי שאנחנו ? האגו אוהב לנתח מצבים, לטבוע לתוכם, לטבוע בשביל להישאר ולבכות. להיחלץ מהמערבולת שיצרנו בתוכינו, זה אפשרי, על ידי הכוח שנמצא וקיים בנו. אי אפשר לעשות עם הכוח הזה מניפולציות. אפשר רק להכיר בו, לרפא איתו, להכיר בגדולה שלו, ולבכות מעצם הנוכחות שלו וכמה שהיא נפלאה. לפעמים בשקט שלנו, שאנחנו רק עם עצמינו, אנחנו מרגישים במן הבזק. זיכרון מהעבר, משהו שליווה אותנו תמיד, אבל בגלל כל הרעשים, לא נתנו לו מקום להישמע. הוא רוצה להישמע, הוא חיכה בסבלנות ואהבה כל כך הרבה זמן. הוא מעל הזמן, אבל נמצא בתוך הזמן.

האהבה שבתוכך קוראת לך להכיר בה כדי לקבל אותה. וזה הדבר היחיד שהיא מבקשת. אין שום דבר שהיא מבקשת בתמורה. כי היא רק נותנת.

 

23 דצמבר

By

No Comments

רוצה לסלוח בלי לסלוח

23 בדצמבר 2017 | By | No Comments

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהיא ניסתה לשכנע אותי לסלוח להם.
"את יודעת איך את תרגישי שחרור אחרי שתסלחי? אין אין, אני כבר לא כועסת, זה כאילו שאת עושה את זה בשבילך, את משוחררת".

לא רוצה לסלוח

אבל אני לא רוצה לסלוח. אני יודעת שזה נכון. אבל אני באמת מרגישה שאני לא מסוגלת לעשות את זה. זה מפחיד מידי, לא ברור ויש לי הרגשה שלסלוח זה אומר לקבל אותם. להשלים. וזה נראה לי צבוע ולא אמתי עבורי עכשיו. אם אני באמת אקח את ההחלטה הזאת ואסלח, זה כאילו פטרתי אותם מהמעשים שהם עשו לנו. אני לא רוצה. אני לא מוכנה לזה עדיין. ודווקא חוסר המוכנות הזה, וההודאה בחוסר המוכנות הזאת, זה מה שבאמת עזר לי לסלוח. או יותר נכון כמעט לסלוח, כי מן הסתם יש לי עוד עבודה לעשות בנושא הזה.

מה שאני יודעת בוודאות, זה שבעקבות השיחה הזאת, החלטתי לסלוח לאנשים אחרים במצבים אחרים. גם אם הם היו נראים גרועים יותר. וגם אם זה קרה שנים אחרי. השיחה הזאת עזרה לי להכיר את המהות האמתית של הסליחה ואת הנכונות שלי וגם את חוסר הנכונות שלי לסלוח. יש מילים שאנחנו אף פעם לא שוכחים. כמו בטלנובלה, שפתאום אנחנו חוזרים אחורה, ונזכרים בקול ובתמונה ובאותם רגעים שחווינו שם. וזה עוזר לנו לבחור מחדש בין שפיות, לאי שפיות.

העננה שנעלמה כתוצאה מהסליחה

הרגשתי בסופו של דבר, אחרי המטען שהורדתי מעצמי, אחרי כל ההתבוננות והנכונות והתרגול, והכי חשוב, ההסכמה, שלא היה בכלל על מה לסלוח. זה כאילו שעננה שחורה שליוותה אותי במשך שנים, נעלמה, אבל בעצם היא גם מעולם לא הייתה מלכתחילה. בגלל זה, הקורס בניסים קורא למחשבות התקיפה שלנו, מחשבות אשליה.

הן לא ממשיות. הן נראות ממשיות כי אנחנו מעניקים להן את הכוח הזה של הממשות. אבל בפועל, בשורה התחתונה הן לא. הן כמו צל שמלווה אותנו ואנחנו כורעים תחת העומס. אני מאמינה שהסליחה היא תהליך. ורק הנכונות הקטנה ביותר, אחוז אחד שמוכן לסלוח, יביא איתו את השאר מצד השכינה, שלפי הקורס בניסים, היא גם ההדרכה הפנימית שלנו לריפוי. אנחנו רק צריכים להסכים.

וזה התהליך. הסכמה אחת בכל פעם.

סליחה

הסכמה.

בשקט עם עצמי, אני אומרת לשכינה שאני מסכימה לסלוח, ואני רוצה שהיא תראה לי, איך? איך עושים את זה? איך סולחים? אי אפשר להאיץ בתהליך הזה, כיוון שהאגו תמיד יתנגד וינסה למנוע מאיתנו לסלוח. אבל אפשר לתת לו להתהוות בכך שנהיה נכונים לסלוח בכל פעם קצת ועוד קצת, ואז זה כמו למצוא צדפה על החוף, בזמן שהגלים מסתירים עוד אלפי צדפות, ואז הגל שוטף אותנו, וכל הצדפות כבר נמצאות איתנו ביחד.

וזה מה שנקרא, לקצר את הזמן. עד שנבין שלסלוח זה לא אומר לוותר על משהו או להפסיד משהו. אלא זה אומר כן לוותר על מחשבה מוטעית. שמישהו או משהו מחוץ לעצמנו יכול באמת לפגוע בנו.
לוותר על מחשבה אחת שלילית ומרעילה בכל פעם.

מחשבה אחת פחות

סליחה אחת יותר.

והכל בזכות המלאכית שדיברתי איתה באותו היום ובדיוק באותו הרגע הקדוש.

30 יולי

By

No Comments

היצמדות – לראות דברים באופן שונה

30 ביולי 2017 | By | No Comments

מעל לכל אני רוצה לראות דברים באופן שונה (קורס בניסים – שיעור 28)

קורס בניסים

היצמדות.
מה אנחנו מדביקים לכל סיטואציה שאנחנו חווים?
העולם שאנחנו רואים משקף את התפישות הפנימיות שלנו.
אנחנו מסתכלים פנימה, מחליטים איזה עולם אנחנו רוצים לראות,
ואז אנחנו רואים עדויות חיצוניות למה שבחרנו מבפנים.

אנחנו נצמדים לעדויות האלה ומגנים עליהן
כדי שלא נאפשר לשום דבר אחר להתערב
או לערער את התוצאה שבחרנו לראות.

היצמדות, מגבילה את הראייה שלנו. יש לנו ראייה
פיזית, שאיתה אנחנו משתמשים כדי לראות את מה
שבחרנו. ויש לנו ראייה מעבר, מעל, ראייה שלא מתעלמת
ממה שבחרנו, אבל גם יודעת שיש דרך לראות מעבר למה שבחרנו.

העקשנות והדבקות שבה אנחנו בוחרים כדי לראות
דרך עקרון החסר, יכולה לשנות כיוון. אפשר להשתמש
באותה עקשנות ולמסור אותה להדרכה הפנימית שלנו.
ואז, גם ההיצמדות משתנה. זה כמו להתעורר מחלום
אחרי שנים של שינה, ולומר, תמיד ידעתי שזה היה רק חלום,
אבל הייתי צריך לעבור מסע ולהתעורר כדי להבחין בכך.

כשאנחנו אומרים, מעל לכל אני רוצה לראות דברים
באופן שונה, העדיפות היא תמיד להגיע כמה שיותר גבוה,
וכמה שיותר פנימה.

האם אני בוחר לראות את העולם על פי העקרונות
של חוסר ודחייה? האם אבחר אחרת? במה אבחר היום?

אולי אבחר בי ואשחרר אנשים אחרים מציפיות שהם לא יכולים לממש עבורי?

הכל פתוח.
אפשר לבחור ממש עכשיו.

באהבה ענקית,

נילי

18 יולי

By

No Comments

אין מה לתקן

18 ביולי 2017 | By | No Comments

אני מסתובבת בזמן האחרון עם תובנה שמביאה לי הקלה גדולה.
אנחנו לא צריכים לנסות לתקן את עצמנו.

כשאנחנו חושבים על לתקן משהו שקשור אלינו, אנחנו מתמקדים בתוצאה שאנחנו רואים מול העיניים. התוצאה הזאת לא מוצאת חן בעינינו, ולכן אנחנו רוצים לשנות ולתקן אותה. אם אנחנו מתמקדים בהתנהגות שגרמה לנו להגיע לתוצאה הזאת, אנחנו חושבים עליה כדבר גדול ונורא שעשינו, ממש כמו הרגשה של "חטא", וברגע שאנחנו רואים אותה כחטא, אנחנו מחזקים את רגשות האשמה שיש לנו.

אז איך משנים התנהגות בלי רגשות אשמה?

(לדוגמא, אימוץ הרגל חדש שבו אנחנו נשברים ואז מרגישים אשמה, או הרגשה של "לא אכפת לי")… רק מעצימות את המעגל הזה. התמקדות בטעות, העצמת האשמה, התמקדות בטעות, העצמת האשמה. ואנחנו ממש בתוך הלופ הזה.

התיקון היחיד שאפשר לעשות הוא לקחת צעד אחורה, ולהיכנס למרחב של המחשבות שלנו. כך אנחנו עולים קצת מעל המעגל הזה. וכך אנחנו יכולים לראות, איך המחשבות על מה שאנחנו רואים נוצרו מלכתחילה.

איך הם נוצרו?

הם הסיפורים שסיפרנו לעצמינו על עצמינו מגיל קטן. הדברים שלמדנו על אהבה, על החיים, תוך כדי התבוננות על האנשים שהקיפו אותנו. בנינו על הסיפור שלנו, דפוסים שגורמים לנו היום, להישאר במקום קטן ומצומצם. (אגב, גם דפוס של ביטחון עצמי מופרז או יהירות מגיע ממקום מצומצם). למה הסיפורים האלה נוצרו? כי מתחת לסיפורים שלנו, יש עדשות שרואות עולם של אשמה ופחד. מי אשם? אני, הוא, הם, אנחנו ? גם הסיפור של האשמה, הוא סיפור שסיפרנו לעצמינו. ולכן, אין מה לתקן, אלא את המחשבות של האשמה שאנחנו סוחבים אתנו.

קורס בניסים
התיקון מתרחש מעצמו, ככל שאנחנו בנכונות להתבונן על האשמה ועל הסיפור. יש בתוכנו כוח גדול שמתקן מעצמו, ממש מתקן ומשקם. ככל שאנחנו בנכונות לפנות לכוח הפנימי הזה, ולסלוח כדי לפנות את הדרך, הדברים מתחילים להשתנות בתוכנו. ואז, יש תחושה של הקלה. החוויה כאן היא החשובה. כיוון שאי אפשר לחוות תאוריה, צריך לתרגל ולהתמיד כדי לחוות אותה.

יש לנו שיעורים, ותהליכי למידה, וככל שיש בנו יותר נכונות ללמוד ולדעת את עצמינו, כך הדברים משתנים, בהתאם.

לא משנה מה הנסיבות, אנחנו יכולים לבחור לא להיות הקורבן שלהן.
אנחנו משחררים את עצמנו מהכוח שיש לנסיבות החיצוניות עלינו, עצם זה שאנחנו לא מאפשרים יותר לרעל שלהן להיכנס אלינו. זאת רק החלטה. אני לא רוצה יותר את הרעל הזה בחיים שלי.

החלק שלי הוא:

לעזור לך לפרק את החבילה הרגשית שלך,
ולהתבונן עליה מחדש, לארוז אותה בדרך שהכל יישב נכון מבפנים,
שתרגישי משוחררת, מודעת ואנרגטית.

אנחנו נתבונן, יד ביד, על המקומות החשוכים, כיוון שמשם,
אני אעזור לך לקום ולהאיר את העולם שלך.
אני יודעת איך לעשות את זה, כי גם אני הייתי שם.

בסדנת הליווי האישי, נעבוד יחד ב 3 מפגשים על: 
-דימוי גוף
-מערכות יחסים
-הערכה עצמית.

-איך להפסיק להיאבק בדימוי הגוף ולאהוב את עצמך ללא שום תנאי?
-איך לרפא מערכת יחסים שאת מרגישה בה במלחמה פנימית?
-את מרגישה שיש לך הרבה דברים בחיים, ולמרות זאת, את יודעת שחייב להיות משהו אחר, גדול יותר ומשמעותי יותר? את מרגישה ככה כי זה באמת נכון.

מה עושים עם זה?

כל הפרטים על סדנת הליווי האישי כאן.

קיץ של ניסים

 

באהבה ענקית,

נילי

08 יולי

By

2 Comments

לאהוב בלי סיבה…

8 ביולי 2017 | By | 2 Comments

"כל הדברים הם שיעורים שאלוהים רוצה שאלמד". (קורס בניסים שיעור 193)

תל אביב

כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני שלנו, הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו. הנסיבות שאנחנו רואים הן התוצאות. המקור של התוצאות האלה נמצא במישור של המחשבות. כלומר, אם אני לא מרוצה ממשהו, ואני אנסה לשנות אותו מתוך התוצאה, אני לא אצליח לשנות אותו, כיוון שלא משם תבוא הגאולה שלי. אני צריכה לקחת צעד אחורה, ולהיכנס למרחב אחר. המרחב של הסיבות, שמשפיע על התוצאות.

זה נראה לנו שהתוצאות הרבה פעמים מגיעות אחרי המחשבות. אבל זה רק בגלל שאנחנו חיים בעולם של זמן ומרחב, שנראה שיש השהייה בין המחשבה לבין התוצאה שלה. המחשבה הווה את עצמה תמיד, היא תמיד מתרחשת כאן ועכשיו, וזו הסיבה שאנחנו תמיד יכולים לחשוב מחדש, לבחור מחדש כיוון של מחשבות שמחוברות למקור שלנו, האהבה שבנו, לעומת המחשבות שמבוססות על פחד, ותפיסות שגויות של מי שאנחנו בעולם הזה.

השאלה החשובה ביותר:

הדבר הכי חשוב שנשאל את עצמינו תמיד, זה מי אני ומה אני עושה כאן?

מי אני? ילד מושלם של אלוהים.

מה אני עושה כאן? באתי לזכור מי אני ולהזכיר.

איך? על ידי כך שארפא את הלב שלי, והריפוי שאחווה אני יעזור גם לריפוי של אנשים אחרים. הם לא חייבים להיות אנשים שאני מכיר. הם לא חייבים לדעת שזה דווקא ממני או אני, כי אלו גם מחשבות שמגיעות מהאגו שרוצה תמיד שיכירו בו, יהללו אותו ויגידו לו כמה הוא מדהים ומיוחד.

על פי הקורס בניסים, אף אחד לא מיוחד וכולנו מיוחדים. לכל אחד יש את המתנות שהוא קיבל מאלוהים, וכל אחד יכול להשתמש עם המתנות שהוא קיבל כדי לבצע את המשימה שלו. המשימות שלנו הן משימות באהבה, אנחנו מתחברים למשימות שלנו כשאנחנו חווים קושי. קושי במערכות יחסים, בעבודה, בעסק, עם בני הזוג, עם העובדים שלנו או הילדים שלנו. זה לא משנה, בכל מערכת יחסים, יש לנו את האתגרים שלנו, והמשימה שלנו היא תמיד להתבונן על המחשבות של האגו שלנו.

איך האגו שלי מתנהל עכשיו? מה הוא רוצה להשיג? האם הוא רוצה תשומת לב? האם אני מגיבה עכשיו מהמקום הפצוע שלי מהילדות? האם אני באמת מאמינה שמגיע לי מה שאני מבקש? האם אני מנסה להשיג בכוח משהו? האם אני מנסה להעניש את עצמי? את האדם שאיתו קשה לי?

אלו שאלות של התבוננות. התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו. התבוננות עוזרת לנו להגיע למישור של הסיבות, ולעשות שם עבודה פנימית. העבודה הפנימית הזאת משחררת את התוצאות שאנחנו רואים, ועוזרת לנו לשנות תפיסה.

התבוננות עוזרת לנו לפזר עננים שמסתירים מאיתנו את הגדולה שלנו.

ואז כל קושי הופך לשיעור באהבה. במרחב הזה אנחנו יכולים גם להתפלל, לשנות את התפיסה שלנו לגבי עצמינו ולגבי אותו אדם או קושי, והתפילה שלנו תמיד נענית והופכת להבנה, וככה אנחנו מאירים מקומות חשוכים בתוכנו. מקומות ששנים חיכו להכרה והבנה. הבנה והכלה. כשאנחנו מכילים ומכירים במה שאנחנו מרגישים וחושבים, אנחנו מאפשרים לדרמה לרדת קצת, ולאנרגיות להשתחרר, ולאפשר לתוצאה הטובה ביותר עבורנו ועבור אותו אדם להתהוות ולהופיע במסך שלנו.

כל ריפוי הופך לנס

כשאנחנו מרפאים את המקומות האלה בתוכנו, אנחנו מרפאים בלי שנדע אפילו, אנשים אחרים. אנחנו פשוט מאפשרים להם לרפא פצעים שלהם, וכך אנחנו משפיעים על כל כך הרבה אנשים בלי שאפילו נדע. אבל בתוך תוכנו אנחנו יודעים, שכולנו מגיעים מאותו מקום, כולנו יודעים שהמקור שלנו הוא מקור אחד. ואז ניסים מתרחשים בחיים שלנו ובחיים של אחרים. אנחנו אוהבים בלי סיבה, כי אנחנו הסיבה. אנחנו פשוט שכחנו את הכוח שיש לחשיבה שלנו, ואני לא מדברת על חשיבה ניו אייג'ית שהכל טוב וכו'. הכוונה שלי היא שיש בנו יכולת לחשוב יחד עם האהבה, יחד עם אלוהים, ואנחנו מנסים לעוות את החשיבה הזאת ואז אנחנו מונעים מניסים להתרחש באופן טבעי. כשאנחנו מכירים בכוח השכל שלנו, ומתאמנים על התבוננות, אנחנו מחזירים את השכל שלנו בחזרה למקור, ושם, במקום הזה, במישור של הסיבות, אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש. בכל אזור שבו אנחנו מרגישים הגבלה, מחסור, כאב. בדיוק לשם, אנחנו צריכים להביא את המקור שלנו.

ועכשיו שאלה אליכם: 

ספרו לי, באיזה ,תחום אתם מרגישים שדרוש שינוי מחשבה? שינוי תפיסה? מה הקושי באזור הזה בחייכם?

(כיתבו לי כאן בתיבת התגובות)

באהבה ענקית,

נילי

17 מאי

By

No Comments

איך להזיז את החומה במערכות יחסים?

17 במאי 2017 | By | No Comments

איך להזיז את החומה במערכות יחסים?
בפוסט האחרון, דיברנו על איך לשנות את המחשבות השגויות של האגו, על עצמינו ועל אחרים במערכות יחסים?

ואמרתי, שבערב הריפוי למערכות יחסים, נדבר על ההשתקפויות שלנו. אם אני אומרת שהאדם השני פחדן, שקרן וכו', האם זה אומר שגם אני כזאת?

היום, אני רוצה לדבר איתך על החומה שמוצבת בין אנשים במערכות יחסים.

נכון יש את הרגע הזה שאנחנו הכי אוהבים?
ואז, כמה רגעים אחרי אנחנו ממש לא אוהבים?

מישהו שאנחנו בדרך כלל מגדירים כאדם אהוב, יכול פתאום להגיד לנו משהו, או לעשות משהו שמערער לנו את כל המערכות.

ואז אנחנו אומרים, איך אהבה יכולה להיות כל כך לא יציבה?
אז זהו, שהאהבה שהרגלנו את עצמינו לחשוב שהיא אמתית, היא לא האהבה האמתית.

יש תרגיל בקורס בניסים שאומר:

"אין אהבה מלבד אהבת האלוהים".

כשאנחנו מחוברים לאהבה הזאת, היא לא משתנה. וגם אם היא משתנה, אנחנו נזכרים מאוד מהר, שהאהבה האמתית של אלוהים, לעולם לא מתערערת.

למה?

כי האהבה הזאת היא האהבה שהיא המקור להכל.
היא לא מסתכלת על התנהגות
היא לא מסתכלת מאיפה באנו
כמה כסף יש לנו
מי הם ההורים שלנו
איך למדנו בבית ספר.

היא מסתכלת על המהות האמתית שלנו, שהיא אהבה בלבד.
כשאנחנו חווים ריפוי במערכות יחסים, אנחנו מתחילים לזהות את הפער בין מחשבה שמציבה "חומה", לבין מחשבה אוהבת.

בין מחשבה של האגו שמתמקדת על טעות
לבין מחשבת אהבה שמתמקדת על האותנטיות של האדם
ומשם בעצם, אנחנו מאפשרים לניסים להתרחש במערכות יחסים.

משהו משתנה
כי אנחנו השתנינו
**ולא רק שהחומה הוסרה
אנחנו מגלים שהיא לא הייתה שם מלכתחילה.

ההרשמה לערב ריפוי מערכות יחסים נסגרת בתחילת השבוע.

אז כדאי להזדרז ולהירשם עוד עכשיו.

הערב מתקיים ביום ה' הבא.

25.5, בין השעות 18:00 – 21:00 בחולון (שכונת נאות רחל )

להרשמה ולהבטחת מקומך בערב ריפוי מערכות יחסים – לוחצים כאן

מערכות יחסים

17 מאי

By

No Comments

אז זה אומר שגם אני כזאת?

17 במאי 2017 | By | No Comments

שלום חברים!

מה מסתתר מתחת להשתקפויות שלנו במערכות יחסים?
כל מה שאני רואה באדם השני, הוא השתקפות שלי.
זה אחד מהעקרונות שאני הכי עובדת איתם גם עם המטופלים שלי, וגם בחיי האישיים.
אני יודעת מה עובר לך עכשיו בראש….
"רגע רגע נילי, אז את רוצה להגיד לי שכל פעם שאני חושבת על _________ (השלימו את החסר)
ואומרת לעצמי איזה טעויות הוא עשה, כמה הוא חסר אחריות, פחדן, שקרן ן __________ (השלימו את החסר) אז אני אומרת את זה לעצמי"?

מתחת לשיפוטים ולאמונות האלו,
מסתתרות האמונות של האגו לגבי עצמינו.
לדוגמא, אם אני חווה פחד נטישה במערכות יחסים,
זה גורם לי להרחיק את עצמי מהאדם השני, או להתקרב אליו יותר מדי,
וכל זה, רק כדי להגן על פחד הנטישה שלי.

בערב לריפוי מערכות יחסים אתן לך כלים להתבונן על:

מה מסתתר מתחת לפחד הנטישה שלי? (לדוגמא).
כשאני מסכימה להסתכל בלי לחשוש, אני מאפשרת לעצמי חופש פנימי.
כשאני בוחרת להתבונן ללא פחד על האגו שלי בזמן פעולה, אני מתחילה לראותאיך האמונות השגויות שלו משתנות.

כניסה לערב עולה 100 ש"ח בלבד
או 150 ש"ח (בערב עצמו)

להרשמה לערב ריפוי מערכות יחסים לוחצים כאן

05 מאי

By

No Comments

תפילה לריפוי מערכות יחסים

5 במאי 2017 | By | No Comments

האם אתם במערכת יחסים שזקוקה לריפוי?

האנשים בחיים שלנו משקפים לנו כמו מראה את האמונות והמחשבות שיש לנו על עצמינו. התפילה הזאת, תעזור לנו לשחרר את המחשבות והשיפוטים שיש לנו על אותו אדם.

כל השיפוטים שלנו נוצרו מאמונות ואכזבות שהמקור שלהן בעבר שלנו. אנחנו משליכים אותם , כמו על מסך בסרט, ואז פוגשים את המחשבות שלנו, בהתנהגות של האנשים כלפינו במערכות היחסים שלנו.

אנחנו מאשימים אותם, אבל בעצם עמוק בתוכינו, אלו דברים שאנחנו אומרים לעצמינו, על עצמינו.

ככל שניהיה בנכונות לראות את השיפוטים שלנו על עצמינו, נוכל לשחרר את אותו אדם מהלחץ האנרגטי שאנחנו מפעילים עליו, ונאפשר גם לו מרווח נשימה, מרחב בטוח להיות ולהרגיש בנינוחות עם עצמם, וגם לנו.

ראו אותם כמסוגלים להיות מי שהם באמת, מתחת לשיפוט שלנו עליהם. כל מה שצריך, זו רק נכונות קטנה, לבטל את התפישות השגויות שיש לנו עליהם.

הם הרי הגיעו על מנת להראות לנו את עצמינו.

מדיטציות

תפילה לריפוי מערכות יחסים.

אלוהים היקר, אני מוסרת לך את מערכת היחסים שלי עם _____________

אני יודעת שכדי לרפא את מערכת היחסים הזאת, אצטרך להסכים לראות את _________

כפי שהוא באמת. מתחת לכל השיפוטים שלי עליו

מתחת לכל מחשבות התקיפה שלי עליו

מתחת לכל האישיות שלו

יש את המהות האמתית שלו

ואת המהות הזאת אני רוצה לראות.

 

אלוהים היקר, אני רוצה לראות את האמת

אנא, הראה לי את _____________ כפי שהוא באמת.

אני מאחלת ל _______________  שיהיה מאושר,

שתמיד ידע שהוא ילד אהוב ויקר של אלוהים

אני מאחלת לו את האושר שאני מאחלת לעצמי.

(נשימה עמוקה)

אני מוכנה לראות את ______________ בדרך אחרת

(נשיפה )

אני משחררת…

(נשימה עמוקה)

אני מוכנה לראות את __________________ באופן אחר

(נשיפה)

אני משחררת…

 

אני מתפללת אלוהים, שהיחסים שלי עם _____________

ירופאו מהשורש

ירופאו מהיסוד…

ושנראה רק את האור אחד בשני

שנחשוב אחד על השני רק מחשבות אוהבות.

 

אני מתפללת לשחרר את כל מה שאני חושבת ש _________

צריך לעשות על מנת שאהיה מאושרת.

אני משחררת את ____________ מאחריות לאושר שלי,

אני מוסרת את האושר שלי רק לך,

ואני יודעת שאמצא את האושר שלי בתוכי,

הידיעה הזאת מרגיעה אותי ומשחררת אותי מכבלים ומשלשלאות.

הידיעה שהאושר שלי נמצא בתוכי, משחררת אותי מכל סבל ואובדן.

ואני יודעת שהאחריות לאושר שלי קיימת רק בי.

 

אני מתפללת ש ____________ ימצא את האושר

הזה בתוכו ושיחד נרפא את הקשר בינינו,

ושהריפוי של הקשר שלנו, ירחיב את כל מעגלי האהבה והריפוי בעולם.

אמן

(אם אתם מכירים מישהו שיכול להיעזר בתפילה, תשלחו לו את הקישור).

אירועים קרובים:

ב – 25.5 אני עורכת ערב לריפוי מערכות יחסים.
הערב יהיה במתכונת של סדנה, שבה נתבונן עמוק פנימה על מערכות יחסים בחיים שלנו. נפגוש את עצמינו, נתבונן על המקומות שבהם אנחנו מרגישים חסרי כוח, נתבונן על מקומות שבהם אנחנו פועלים מתוך תלות או רצון לקבל אהבה, ונתחיל לשפוך אור על המקומות האלה, ולרפא אותם כדי לפעול מתוך תחושה של שלווה וקבלה.

אז שמרו ביומן כבר את התאריך ועדכון עם כל הפרטים יעלה בקרוב.

הכניסו את המייל והשם שלכם כדי לקבל את הפרטים על הסדנה.