Image Image Image Image Image Image Image Image Image

רוגע

11 פברואר

By

6 Comments

זוגיות – איך לזמן את הזוגיות הנכונה לך?

11 בפברואר 2016 | By | 6 Comments

חלק מהעבודה שלנו כאנשים מודעים, היא לאפשר לניסים להתרחש בחיים שלנו.
איך עושים את זה?

אנחנו יכולים להסתובב שנים עם כאב, פצעים מהעבר, רגשות מודחקים, אבל הקורס בניסים אומר לנו, שהנס הוא אך ורק ביטול.

הנס הוא תיקון של מחשבה שגויה שחשבנו על עצמנו.

שינוי מחשבה שמשנה את התפיסה שלנו
הנס הוא הסכמה שלנו להשליך את המגננות שלנו ואת מחשבות התקיפה שלנו על עצמינו.

הנס הוא ביטול הפחד
הנס הוא הסכמה לוותר על הכאב
הנס הוא הסכמה לוותר על מה שנראה לנו כאובדן
הנס הוא הסכמה לוותר על אשמה
הנס הוא הסכמה לוותר על שיפוט
ואז, מה שקורה כשאנחנו רק מסכימים,
האהבה מתגלה מעצמה,
היא אינה עושה דבר
היא לא מתאמצת
היא לא מנסה לשלוט
היא פשוט מתגלה במודעות שלנו
ואז השמחה שטבועה בנו באופן טבעי, יכולה להתגלות.

איך זה קשור ליום האהבה וליחסים רומנטיים?

מגרש המשחקים הכי אהוב על האגו, הוא ביחסים הרומנטיים שלנו, בין אם אנחנו בזוגיות, או בין אם אנחנו רווקים.

הוא אוהב להשוות את עצמו לזוגות אחרים, הוא אוהב לתת לנו להרגיש אשמה על מה שהשגנו או לא השגנו, הוא פשוט נמצא שם תמיד ברקע, מוכן להגיד לנו את הדברים שכל כך התרגלנו לשמוע. את לא טובה מספיק, אתה בחיים לא תשיג את מה שאתה רוצה וכו'…

אז מה עושים כשאנחנו בכל זאת מרגישים כעס?

אנחנו לא אמורים לצבוע אותו בצבעי פסטל יפים.
אנחנו כן יכולים למסור אותו להדרכה הפנימית שלנו
והיא תעזור לנו לרפא אותו

אנחנו לא מכחישים את מחשבות התקיפה שלנו
כיוון שאז בעצם אנחנו מגבירים את האשמה שיש לנו בכלל מחשבות שהן לא אוהבות
אנחנו פשוט מודים בינינו לבין עצמנו, שבחרנו לחשוב בחשיבה שהיא נעדרת אהבה
ואנחנו מוכנים לוותר על המחשבות האלה, שרק מורידות אותנו.

אנחנו מוכנים לתקן את המחשבה שאומרת שהאהבה שאנחנו מחפשים תבוא אי שם מבחוץ, ולחזור לחשיבה מאוחדת עם אלוהים.

לכן, כדי למשוך אלינו את הזוגיות הנכונה לנו, והכוונה היא הזוגיות שתגרום לנו להרגיש שאנחנו נותנים ולא רק מנסים לקבל, אנחנו צריכים להעלות את עצמנו קצת יותר למעלה, ולראות דברים מנקודת מבט קצת שונה. לעשות את התיקון המחשבתי הזה, וזה דורש מאיתנו לענות על 2 שאלות.

  1. איך אני רוצה להרגיש בזוגיות?
  2. איך אנחנו יכולים להיות יותר אנחנו, מבלי להרגיש שאנחנו צריכים לשים עלינו מגננות או מסיכות?

ועל כך, אני מדברת בסרטון.

לאחר שקראת את הפוסט וצפית בוידאו כתבו לי כאן בתיבת התגובות:

  1. כתבו לי איך אתם רוצים להרגיש במערכת היחסים שלכם?
  2. מה מונע מכם להיות יותר אתם במערכת היחסים שלכם?

 

איך למשוך את הזוגיות הנכונה לך?

איך למשוך את הזוגיות הנכונה לך?

24 יולי

By

3 Comments

איך לזהות כל חסימה?

24 ביולי 2015 | By | 3 Comments

ח

השבוע לא יצא לי לכתוב בבלוג , בגלל ההכנות להרצאה, אבל לא שכחתי אותך.

בכל התקופה האחרונה, חשבתי הרבה על ההתנהלות שלנו עם חסימות. הרבה מאתנו יודעים שהן קיימות, הרבה מאתנו רוצים להפסיק לסחוב אותן, אבל הרבה פעמים גם אם אנחנו יודעים מהי החסימה, אין לנו את הכוח להתחיל בתהליך.

עם השנים למדתי, שיש דברים שאנחנו מוכנים למסור לריפוי מהרב יותר, כי קל לנו לזרום איתם, ואנחנו פחות מפחדים מהתוצאה.

ויש דברים שממש קשו לנו להניח להם להיות כפי שהם, כי אנחנו מפחדים מהתוצאה.

#אז איך בעצם אנחנו יכולים להזות את החסימה וגם להתחיל לפעול על מנת לשחרר אותה?

התשובה היא לשאול את עצמי – עם מי אני ברוגז? (במחשבה).

עם מי אני עדיין ברוגז? (סורי על הפשטות, אבל היא תמיד הכי משחררת).

-האם אני ברוגז עם הילדים מהבית ספר?

-האם אני ברוגז עם אחד ההורים שלי? (גם אם היום אנחנו מדברים והכל בסדר).

-האם אני ברוגז עם האקס שלי?

רק לזהות את האדם שאתו אנחנו ברוגז.

ולמה?

כי אנחנו לא באמת ברוגז עם אותו אדם.

אנחנו ברוגז עם ההרגשה שהאדם הזה עורר בנו.

ואני אחזור על זה שוב.

אני לא באמת ברוגז עם האדם הזה, אלא רק עם ההרגשה שהאדם הזה עורר בי.

אם הילדים מבית הספר גרמו לי להרגיש דחויה, אני ברגוז עם הרגשת הדחייה שבתוכי.

אם אחד ההורים גרם לי להרגיש לא מספיק טובה, אני ברגוז עם ההרגשה של לא מספיק טובה בתוכי.

ובגלל הסיבה הזאת, ה"שולם" כבר לא קשור בכלל אל אותו אדם שעורר בי את הרגש.

השולם קשור אך ורק אליי ואל ההרגשה שבתוכי.

התפקיד שלנו בתור אנשים שכן, לרוב רגישים, יהיה להשלים. לא להתנגד להרגשה הזאת, היא בסך הכל רוצה שנשים לב אליה, נזין אותה בקצת אהבה.

אז אם מי אתם הולכים להשלים? עם איזה רגש? אני רוצה לשמוע מכם (כאן בתחתית הפוסט)

**שתפו את הפוסט עם אדם שאתם מרגישים שיכול להיעזר בו.

באהבה ענקית,

נילי

05 מרץ

By

One Comment

פירוש חלומות – איך מפרשים חלום מבולגן?

5 במרץ 2015 | By | One Comment

לכולנו יש מידי פעם חלומות מבולגנים. החלומות האלה שבהם הכל קורה יחד ושום דבר לא נראה קשור אחד לשני. לא מבחינת הדמויות בחלום, המקומות והדברים שקורים.

אבל לכל פרט ופרט בחלום יש משמעות.

הדבר הכי אפקטיבי שיעשה לנו סדר בחלום כזה הוא פשוט לחלק אותו לחלקים.

כל החלום הוא כמו סיפור לכל דבר, שיש בו התחלה, אמצע וסוף.

לכן את החלום הזה אפשר לחלק ל 3 חלקים.

ואז יהיה לנו יותר קל לשים לב לכל פרט ופרט ולקשר בין הדברים.

פירוש חלומות

בחלק הראשון אשים לב לסצינה שמתחרשת, אשים לב לכל הפרטים האפשריים, איפה אני? את מי אני רואה? האם אני מחזיקה משהו? מה אני לובשת? האם יש משהו בולט מאוד שזכור לי מהחלק הזה?

לדוגמא, אם חלמתי בחלק הראשון של החלום שאני יורדת במדרגות עם עגלת תינוק ונעלי עקב, אז אשאל את עצמי:

א. הירידה במדרגות: האם יש תחום מסוים בחיים שלי שבו אני מרגישה בירידה? או שאולי בתקופה שבה חלמתי את החלום ביקשתי לנקות דברים מתת המודע שלי?

ב. ירידה במדרגות יכולה לסמל בעולם האישי שלי גם ירידה לתת מודע ולדי.אן.איי לצורך ניקיון בזמן השינה, או ירידה אנרגטית שאני חווה בתחום מסוים בחיים שלי.

ג. האם נעלי עקב זה משהו שאני נוהגת ללבוש? מה זה אומר לי נעלי עקב? אולי אני רוצה לנעול נעלי עקב אבל זה לא נוח לי וזה לא אני? האם אני מנסה לעשות בחיים שלי משהו שלא באמת נוח לי או לא באמת אני? מה זה הדבר הזה? (לפרט כמה שיותר).

ד.  האם אכן ילדתי תינוק? אם כן, אז יכול להיות שאני מרגישה שמאז שילדתי אני חווה ירידה אנרגטית ומאמצת לי דפוסים שלא שייכים לי (נעלי העקב לצורך העניין). אם לא ילדתי תינוק, אז התינוק בעצם מסמל לי פרויקט שהוצאתי מכוח המחשבה לאור. משהו שיצרתי ושהוא נולד. זה יכול להיות מוצר שקשור לעסק שלי, פרויקט בעבודה, כל דבר שהוצאתי לאור.

אני רושמת לעצמי כל פרט ופרט, מה זה אומר לי, איפה הסמלים האלה משקפים דברים שקורים בתוכי? ואז בעצם עוברת לחלק 2 של החלום ולחלק 3 ומתחילה לראות איך החלקים בחלום מתקשרים אחד לשני.

בסופו של דבר הכול מתחבר, ומה שלא, חוזר אלינו בדרך אחרת בחלום אחר, כך שאנחנו לא יוצאים מופסדים משום חלום :)

 מזמינה אותך לסדנא חדשה ב 10.3 לפירוש חלומות בחולון:

אם התעוררת בבוקר מחלום משמעותי והפירוש מהאינטרנט לא ישב לך נכון על "הלב", בואי תלמדי להיכנס לעולם הפנימי שלך ולעשות שם חיפוש לתשובות הנכונות. 

לקבלת כל הפרטים – לוחצים כאן

פירוש חלומות

10 פברואר

By

No Comments

איפה את בחירה חופשית שלי?

10 בפברואר 2015 | By | No Comments

מאז שהתחלתי את הדרך הרוחנית שלי התחבטתי בשאלה הזאת. איך יכולה להיות בחירה חופשית אם הכול פשוט קורה כמו שהוא קורה? איך יכולה להיות בחירה חופשי אם הכל נראה גורלי? ואיפה כל הבולשיט הזה של בחירה חופשית נפגש עם יצירת מציאות?

כולנו כבר יודעים שיצירת מציאות הרבה יותר מורכבת מלדמיין שהכסף, התפקיד או הסטטוס שרצינו מגיע. זה לא רק מורכב ממה שאני רוצה. יש פה מרכיב שהוא הרבה יותר חשוב וזה מה שהנשמה שלי יודעת שאני צריכה.

וכאן נמצא הקונפליקט התמידי בין גורל (מה שכביכול נקבע מראש) ויצירת מציאות (הבחירה החופשית שלי).

לדוגמא, אני יכולה לרצות לעבוד בתפקיד מסוים בחברת ענק בזמן שהנשמה שלי יודעת שההזדמנות הטובה ביותר ללמידה ושמחה תהיה בחברה קטנה.

שנים הייתי עסוקה בלהאשים את העולם על השליליות שחוויתי, עד שברגעים מסוימים של התבוננות על מצבים בחיי הבנתי שאני זאת שמציבה את החומות. אני זאת שעושה את עצמי מבואסת, אני זאת שמורידה את עצמי למטה ורק נקודת הבהירות הזאת גרמה לי לרצות להפסיק לעשות את זה לעצמי.

אז היה פה משחק משותף של גורל עם  נסיבות חיצוניות שנראות קבועות ולא משתנות אבל רק הרצון שלי להפסיק את דרך החשיבה הזאת עזר לי בסופו של דבר.

#רחוקה מעצמי

הבעיה שבה הכל מתחיל והכל נגמר היא רק הריחוק שלנו מעצמינו. אנחנו רחוקים כל כך מהעולם הפנימי שלנו שכל מה שנותר הוא להאשים את העולם החיצוני שלנו. להאשים את הנסיבות שלנו בחוסר המלאות שלנו. הפחד מלקחת אחריות על מה שבאמת קורה בתוכנו מושך תמיד את האצבע המאשימה כלפי חוץ. אין אשמה. לא חיצונית ולא פנימית.

#המפה הפנימית שלי

אני מאמינה שלכל אחד מאתנו יש מפה פנימית שנולדנו אתה, ואת המפה הזאת בחרנו לפני שנולדנו, המפה הזאת היא תכנית של משימות באהבה עצמית ואת מה שאנחנו אמורים לחוות כדי לגדול ולחזור למצב הטבעי שלנו שהוא לחיות חיים של אהבה שלמה וטהורה.

ולמה? לפי הקורס בניסים כל העולם הוא אשליה שיצרנו מאותו רגע שנוצר הפירוד מהאני השלם שלנו. ומאותו רגע של פירוד, יש חלל שלם וגדול שאותו אנחנו מזינים באשמה. האשליה הזו נקראת גם הפחד, וכל המחשבות הלא אוהבות שלנו כלפי עצמינו וכלפי העולם מגיעות ממערכת החשיבה הזאת של הפירוד. המצב של האני השלם שלנו נקרא אהבה, ומאותו רגע של פירוד, האהבה שלא יודעת מה זה פירוד נמצאת אוטומטית עדיין בתוכנו ולפי הקורס, הפירוד הזה בעצם מעולם לא קרה.

#לפוגג את האשליה

התפקיד שלנו הוא פשוט לפוגג את האשליה הזו ולהיזכר מי אנחנו באמת.  יש דברים שאפשר ללמוד מהם רק כשחווים אותם והנשמה רוצה ללמוד כדי להרחיב את עצמה וכדי להיזכר במה שנצחי בעולם של זמן.

הקול הפנימי העדין של ההדרכה תמיד מזכיר לנו שיש את הדרך הזו חזרה לאהבה, הוא ממש כמו הפנס שמראה לנו את הדרך במפה, אבל האגו שהוא הקול הפנימי של הפחד תמיד מנסה להישמע חזק יותר גורם לנו לחשוב, "זה לא אמתי"… התורה הבסיסית של האגו היא, "יגעת ולא מצאת"…

מה שאנחנו בוחרים לעשות עם המפה הזאת זה רק שלנו. יכול להיות שיש תקופות שממש מרגיש לנו ללכת לפי המפה הפנימית ויש תקופות שלא, ואולי זה גם בכלל חלק מהמפה? יש דברים שתמיד יישארו מסתוריים בעיני ואולי זה כל היופי אבל כשאנחנו בוחרים ללכת בעקבות המפה אנחנו מחפשים את האהבה במקום שבה היא נמצאת ובמצב כזה אי אפשר להיכשל.

acim-day55

כל אדם שיש לנו אתו מערכת יחסים, גם המפגש הכי קצר, הכול נעשה על ידי תכנית האהבה שיודעת ששני אנשים ייפגשו בנקודת זמן בחייהם ושמהמפגש הזה תיווצר עבור שניהם הזדמנות טובה ללמידה.

מה שאותם אנשים ייבחרו לעשות עם זה, זה רק שלהם. ולא מדובר כאן דווקא על מערכות יחסים רומנטיות, מדובר על כל מערכת יחסים ללא יוצא מן הכלל. הורים, ילדים, אחים, חברים, אנשים שאנחנו עולים איתם במעלית וכו'….איזה כיף זה לדעת שכל מערכת יחסים כזאת הופכת ממשהו שקורה למשהו שיש בו באמת משמעות.

#אל תנסי לשנות אף אחד

השיעור הכי גדול פה הוא פשוט להפסיק לחכות שמישהו או משהו ישתנה ולהתחיל לשנות את נקודת המבט שלי. זה מאוד קשה. אבל זה מצליח. זה אפשרי. זה לא אומר שאני לא רוצה עד היום שעוד אנשים ישתנו, אני מאוד רוצה, אבל אני לומדת בכל יום עוד קצת ועוד קצת. לא מדובר על לנסות לייפות את הטעויות שהאדם השני עשה, זה להבין שיש בתוכי עולם שלם, בעולם הזה יש מקומות שעדיין פצועים והם קוראים לאהבה.

אני יכולה לבחור אם לרפא אותם או להשאיר אותם ככה, זאת הבחירה החופשית לפי איך שאני רואה אותה.

בשלב מסוים בדרך כל נשמה רגישה שלוקחת על עצמה משימה באהבה עצמית יודעת שמה שצריך באמת להיעשות הוא שינוי נקודת מבט על הנסיבות החיצוניות ופניה פנימה לעבודה פנימית.

אז השאלות שלדעתי אפשר לשאול את עצמינו ממש בכל יום השבוע הן:

באיזה חלק בחיי אני מרגישה שהדברים פשוט קורים לי?

באיזה חלק בחיים שלי אני מרגישה יש קונפליקט בין מה שנראה לי גורל ומה שאני מרגישה שאני רוצה?

ועכשיו אלייך: ספרי לי אילו איכויות או תכונות את מרגישה שהנשמה שלך גילתה בתוכה בעקבות אתגרים שחווית בחייך? אשמח מאוד לקרוא את השיתופים שלך.

 

27 ינואר

By

9 Comments

איך להתמודד במצבים שאין לך שליטה עליהם?

27 בינואר 2015 | By | 9 Comments

מה לעשות כשאני מרגישה שניסיתי כול מה שיכולתי אבל שום דבר לא עובד?

מי מאיתנו לא חווה בעבר או חווה עכשיו תקופות בחיים שהכל פשוט היה מסתורי, חסר בהירות, מבלבל, והיה נראה כאילו אנחנו עומדים לאבד משהו יקר? אחד הדברים שאני רוצה להעביר לך היום הוא שגם אם לעולם לא תדעי מה צופן לך העתיד,  את יכולה להיות בטוחה שהוא הולך להיות סופר מבורך. איך אני יודעת את זה ולמה אני אומרת את זה בכזה בטחון? כי אם את קוראת עכשיו את הבלוג הזה, סימן שאת דואגת להזין את הקשר שלך עם הנצחיות שבך.

acim-day54

לפעמים זה מרגיש כאילו החיים נושאים אותנו ממקום למקום. כאילו אין שום מקום בטוח שבו אפשר להירגע לרגע, לעצור את הכל ופשוט לנשום. אבל כל המחשבה הזאת על הגבלה, על חוסר שקט, על חוסר רוגע, נמצאת רק בראש שלנו. כאילו משהו בתוכנו מרחיק אותנו מלעשות פעילויות קטנות ויומיומיות שיכולות לתרום בצורה משמעותית לרוגע להתהוות בחיים שלנו.

כאילו יש בתוכנו את הרצון להתבוסס עוד קצת בבוץ, עוד קצת בקושי. אבל זה לא בדיוק כך. זה יותר עניין של בחירה ופחות של עובדה. כשאני חושבת על זה לעומק, זה כאילו השקעתי במשך 26 שנים מהחיים שלי בהיבט מסוים בתוכי וחשבתי שרק הוא נכון ורק הוא קיים.

היבט כזה יכול להיות לדוג' תחושה של קורבן. וברגע שהבנתי שזה לא טוב לי שאני תופסת את עצמי כקורבן, הורדתי קצת מההשקעה שלי בהיבט הזה. אחר כך שמתי לב ששוב משהו קרה שעורר בי את הקורבנות, אז חזרתי להשקיע בו והשקעתי  אפילו יותר כי רציתי להתבוסס עוד קצת ועוד קצת למרות שבתוך תוכי הנשמה שלי לחשה לי, "היי נהדרת שלי, את יודעת שאת לא באמת קורבן"…

אבל פחדתי שאני מפספסת פה הזדמנות טובה להתבוסס עוד קצת, למרות שיכול להיות מאוד שאאבד שוב חלק נכבד משלוות הנפש שלי. ואז אחרי עוד 4 שנים שהרגשתי כבר שהכל התרסק, נכנעתי ואמרתי, איך לא ראיתי את זה קורה? איך השקעתי 30 שנים מהחיים שלי באשליה הזאת?

הרגע הזה שאני מרגישה שאיבדתי משהו, אבל אני מוכנה להבין שלא יכולתי לאבד משהו שמעולם לא היה שלי באמת, הוא הרגע שהאני הגבוה שלי, ניסה להוביל אותי אליו במשך כל השנים האלו.

אז מה עושים כשאין לנו שליטה על מה שקורה? כשאנחנו רוצים שמשהו יקרה, כשאנחנו רוצים כבר להיות במקום מסוים, בין אם זה מקום פיזי כמו עבודה חדשה או דירה חדשה, או מצב רגשי או בתחושה של בטחון וידיעה?

#מוותרים על מחשבות הקורבן.

אין צורך לעשות דרמה ממחשבות הקורבן. האגו אוהב להאדיר דברים ולעשות אותם מיוחדים. הוא אוהב שאנחנו מגדילים את אפקט ה wow –  סביב מחשבות קורבניות. כאילו שאנחנו מזינים ומתדלקים אותן וההתמקדות בהן גורמת לנו להוריד תקוות ולהאמין שרק ההיבט הקורבני שלי הוא הנכון.

עלינו לוותר על המחשבה הזאת כדי לשחרר אותה ללא אשמה. לוותר על המחשבה הזאת זה לא להתכחש לה או להילחם איתה.

מנקודת מבט רוחנית, כל מה שאנחנו נלחמים נגדו לא נעלם אלא מתחזק. אבל מה שאנחנו מוותרים עליו לא מקבל את ההזנה הזו יותר ולכן הוא מתפוגג.

#במה אני רוצה להשקיע?

במה אני משקיעה? באיזה היבט של עצמי אני נתפסת? והאם ההיבט הזה הוא מי שאני?

בקורס בניסים יש תרגיל שאומר, מחשבות התקיפה שלי תוקפות את אי פגיעותי. כלומר המחשבות השליליות שרצות לי בראש יכולות להיות, "אני לא מספיק טובה, הדברים כפי שהם קורים עכשיו לא טובים, אני בודדה, לא אוהבים אותי"…והמחשבות האלה מנסות לתקוף את האני השלם שהוא אהבה עצמית טהורה ללא שום התניה. האני המופרד, זה שמרגיש אשמה, זה שחושב כל הזמן את מחשבות התקיפה מנסה לתקוף משהו שלא ניתן בכלל לתקוף אותו.  כיוון שבנצח אי אפשר לפגוע. אפשר לחשוב שכן, אבל התקיפה חוזרת בחזרה אל החלק המופרד.

אני יכולה לנסות להוכיח לעצמי שמה שאני חושבת על מה שלא קורה עכשיו בחיים שלי הוא הדבר היחיד שקיים, להתמקד בו ולהגדיל אותו וכך גם המציאות שאני אראה תתאים למה שאני בוחרת לראות. רק אני בוחרת אם להשקיע במה שלא קורה, או להכיר תודה על מה שכן קורה.

אז כדי לצאת מתקיעות כזאת, אפשר לשאול את האהבה, ההדרכה הפנימית שלנו:

מה את רוצה שאראה שאני לא רואה במצב הזה? על איזו אשליה אני מתעקשת לא לוותר?

ואז פשוט תבקשי להקשיב בשקט האישי שלך, מה הנשמה שלך מנסה ללחוש לך? אולי היא רוצה שתשחררי קצת בכי? אולי היא רוצה שתרקדי? אולי היא רוצה שתציירי את הרגשות שלך?

תרגיל: תשאלי את ההדרכה הפנימית שלך למה התחושות האלו כל כך חזקות, תבקשי ממנה הדרכה, תבקשי ממנה ריפוי. היא תמיד תיתן לך את הצעד הבא. היא תמיד תזין אותך בעוד אהבה. את רק צריכה להיכנס לשקט ולהיות בנכונות להקשיב. היא תמיד תמיד עוזרת לך להגיע לאני השלם שלך. גם בתקופות מבלבלות, גם כשהכול מסתורי וחסר בהירות.

ועכשיו אלייך: ספרי לי איזה תובנות קיבלת כתוצאה מהתרגיל הזה? אני ממש אשמח לשמוע ממך ועל החוויות שלך מהדרך.

 

 

30 דצמבר

By

No Comments

זוגיות – 4 דרכים לריפוי מערכות יחסים ויצירת ניסים

30 בדצמבר 2014 | By | No Comments

בתכנית זו, אלינור ברגר, שהיא עו"ד לעינייני משפחה ואני מדברות על שיטת 4 הל' שאני הכי אוהבת לעבוד איתה בכל מה שקשור להתבוננות פנימית וצמיחה ממשברים, בדרך שעוזרת לאנשים לשחרר את כל המחסומים שמונעים מהם להתחבר לעצמה הפנימית שלהם ולהתמודד עם שינויים בלתי צפויים בחיים.

בתכנית ניתן להאזין לשילוב של טיפים רוחניים ופרקטיים להתמודדות בזמן משבר אישי, זוגיות במשבר, הליכים משפטיים בענייני משפחה,  גישור והרגשות השליליים שמתמודדים איתם בזמנים שבהם אנחנו מרגישים שמשהו חייב להשתנות.

ההארות האהובות עליי מהתכנית:

המטרה של כל מערכות היחסים שלנו, היא לגלות את עצמנו באדם שעומד מולנו.

המטרה של כל מערכות היחסים שלנו היא להפוך ממיוחדות לקדושות.

הילד הפנימי שבנו הוא כמו המנגינה שקיימת בתוכנו ורוצה להתפרץ החוצה

לינקים מהתכנית של היום:

עמוד הפייסבוק של אלינור

טיפול האודיו החדש שיצרתי לריפוי הילד הפנימי

radio_show_with_elinor_episode

 

16 דצמבר

By

8 Comments

איך להתמודד עם דחייה?

16 בדצמבר 2014 | By | 8 Comments

rejectionblog1

"אלה שאמורים להיפגש ייפגשו, מפני שיחד יש בהם היכולת להגיע ליחסים קדושים".

אף אחד לא אוהב להרגיש דחוי. התחושה הזאת של החץ בלב, שמישהו לא רוצה להיות איתך, או לדבר איתך מלווה כמעט כל אחד מאתנו, בכל יום, בכל העולם.

אבל היום אני בוחרת לקחת  את הנושא הזה של דחייה, ולעשות לו סוג של מהפך, או יותר נכון התבוננות פנימית שתוביל אותי לראות דחייה, מנקודת מבט אחרת.

דחייה יכולה להופיע בחיינו במגוון מצבים שנראים לנו קטנים או גדולים: מישהו מסנן אותנו בטלפון, בני הזוג שלנו מתעלמים מדברים שחשובים לנו, אהוב עזב אותנו ולאחר מכן התחיל לצאת עם מישהי אחרת…לא עונים למיילים שלנו, חברים הופכים להיות קרים אלינו ואנחנו פשוט לא מבינים למה, ומתחילים לשאול את עצמנו שאלות, אולי זה בגלל מה שאמרתי אז, אולי זה בגלל שלא עניתי על הציפיות של כך וכך…

ההשתקפות של הדחייה

כל דחייה שאנחנו חווים בעולם החיצוני, היא דחייה שאנחנו חווים בעולם הפנימי. כלומר, ברגע שאנחנו מזהים, שמישהו מבחוץ גורם לנו להרגיש דחויים, מדובר בדחייה שיש לנו כלפי עצמנו בהיבט מסוים בחיים שלנו.

ולכן, הדחייה לא באמת קשורה אליהם, אלא היא קשורה אלינו.

לפי הקורס בניסים, אנחנו נותנים לכל דבר את כל המשמעות שיש לו עבורנו, כלומר, יכול להיות שבגיל מאוד מוקדם, מישהו צחק עלינו, העליב אותנו או פגע בנו בגן או בבית הספר, ואנחנו לקחנו את הזיכרון הזה, הטמענו אותו בתוכנו, ומאותה נקודה החיינו את הזיכרון הזה שוב ושוב, במגוון מצבים בחיינו.

אבל ברגע שבחרנו באופן מודע להתחיל תהליך של שינוי ומודעות, הזכרון הזה, יהיה חייב להתגלות בפנינו באופן מודע, כדי שנוכל לשים לב אליו, להתבונן בו, להבין את המשמעות שנתנו לו ולסלוח. להבין שדברים שחווינו מאז, חזרו על עצמם, כדי שנוכל לשים לב, לרפא ולשחרר כדי להפוך חלק לשלם.

השיעור של הדחייה

ברגע שבחרנו להבין את השיעור של הדחייה, לא קיים כוח בעולם שיגרום לנו לא ללמוד את השיעור הזה. גם אם הוא ימשיך לחזור על עצמו, גם אם התחושה תגבר, גם אם נחשוב שנכשלנו,

ההדרכה הפנימית שלנו תמיד תוביל אותנו להשלים את השיעור בהתאם ליכולת ההכלה שיש לנו ברגע הזה.

התפקיד שלנו בתיוג שהענקנו לדחייה, הוא להפוך את הדחייה ממשהו שחוזר על עצמו שוב ושוב, למשהו שאנחנו מבינים את השיעור שבו ואת מה שהוא בוחר ללמד אותנו על עצמינו.

הכוח להחליט איזה משמעות יש לכל דבר בשבילנו, לא נמצא אצל האדם שממנו הרגשנו דחויים, הוא נמצא אצלנו.

האשליה של הדחייה

במציאות השלמה, אף אחד לא דחה אותך באמת, זה הזיכרון שחוזר על עצמו שוב ושוב, ומושלך מהמקרן הפנימי שלנו על אנשים שנמצאים שם עבורך, כדי לתת לך מתנה.

זה לא אומר שבמציאות היומיומית זה לא היה כואב לא לקבל מייל בחזרה או לא לקבל ברכה בחזרה, אפילו שממש ממש השקעת בלכתוב מכל הלב, זה אכן היה כואב, אבל הכאב הזה היה משהו שקשור ברעיון פנימי שיש לנו על עצמנו. רעיון שחזר על עצמו כדי להראות לנו היבט שקורא לאהבה מתוכנו.

היבט שאומר על עצמו – "אני לא מספיק טוב", "אני נכשלת שוב ושוב", "אם הייתי אומרת או עושה כך וכך, בטוח הם היו מקבלים אותי",  ויש את, "אף אחד לא אוהב אותי באמת". ההיבט הזה של, "אני לא מספיק טוב", שהגיע מאותה נקודה בחיים שבה הרגשנו בפעם הראשונה דחויים, קורא לריפוי ואהבה בנקודת הזמן הזו בחיים. בעולם של הזמן, הוא קרא לריפוי מאותו רגע שהוא הגיע, אך בעולם הנצח, יש ואפשר לרפא אותו עכשיו,

כי עכשיו זה הרגע היחיד שקיים.

יכול להיות שלא נרגיש הכי מקובלים, יפים ומוארים באותו הרגע, אבל נוכל להתחיל לחוות את הדחייה בדרך אחרת. בדרך שתלמד אותנו על עצמנו, בדרך שבה נתחיל להיזכר מי אנחנו באמת. ברגע שנמצא את עצמנו בוחרים שוב ושוב באהבה במקום בפחד.

באותו רגע שבו נבחר לשים בצד את מה עשו לנו, או מה לא עשו לנו, ונתחיל לראות איפה הדחייה נמצאת בתוכנו, ואיזה אמונה פיתחנו בהתאם לתחושה הזו, נוכל להיכנע לתוך התחושה הזאת של להרגיש דחוי.

איך לשחרר את הדחייה?

איך זה להרגיש דחוי? מבלי להתנגד לכאב, או לדמעות שיזלגו, פשוט לתת לתחושה לעלות, להרגיש אותה מבלי להילחם אתה או לנסות לייפות אותה, והכי חשוב, מבלי לשפוט את עצמנו. לאט לאט, אם ניתן לדחייה פשוט "להיות" מבלי להתנגד לה, ניתן יהיה לראות שהדחייה, היא לא אנחנו.

וגם אם יעלה שוב הכעס או הכאב כשניזכר בדברים שקרו, או שנחוש שוב את אותה הדחייה, ניזכר שכיום, אנחנו נותנים לדחייה משמעות חדשה, ואנחנו בוחרים לרפא אותה. ואז לאט לאט, דברים שהפריעו לנו מאותם אנשים כבר לא יפריעו לנו יותר, בשלב מסוים בחיים, ככל שנתמסר לשיעור הזה, נמצא שהלב שלנו מתרחב יותר בהקשר לסיפורים האלה, ושלא כבד לנו כבר כמו פעם.

ההצהרה החיובית של היום: #כל דחייה עצמית הופכת היום לאהבה עצמית

09 דצמבר

By

No Comments

כלי 1# שממנו מקבלים את הדברים הטובים ביותר

9 בדצמבר 2014 | By | No Comments

 

gratitude_nilly_day 41

 

אחד מהכלים הכי הכי חזקים לשינוי כל מצב קיים הוא להודות על מה שיש עכשיו.

3 דברים סופר חשובים שהתודה נותנת לנו:

1. התודה מחזירה אותנו למרכז של עצמנו (לאני האמתי והאוהב שלנו) כשאנחנו מרגישים שאנחנו הולכים לאיבוד. היא מחברת אותנו לכוח גדול שקיים בנו ודואג להוביל אותנו לקבל את התוצאה הטובה ביותר עבורנו בכל מצב.

2. כשאנחנו מודים על מה שיש לנו עכשיו, אנחנו יוצרים עוד אנרגיה גבוהה שמשפיע על הצעדים הבאים שלנו. כלומר, החיים שלנו נוצרים בכל רגע ורגע מחדש בהתאם למה שאנחנו מודים עליו עכשיו.

3. כשאנחנו מודים על מה שיש לנו עכשיו, אנחנו מתחילים לזהות את ההתנגדות של האגו לכל העניין הזה של תודה. האגו לא מוכן להודות על משהו מבלי להרגיש שעדיין חסר לו עוד משהו. הוא חייב לחפש בעיה חדשה להיאחז בה. הקול שלו יישמע משהו כמו,

"רציני את חושבת שהתודה הזאת תביא לך משהו"?

כשאנחנו מזהים בפעם הבאה שמשהו עדיין חסר לנו, אנחנו זוכים באפשרות לבחור מחדש במחשבה חדשה.

אז התרגיל השבועי שלנו יהיה בעצם לעשות לעצמנו רשימה של:

3 דברים מהותיים שאנחנו מודים עליהם.
3 דברים שקיימים בחיים שלנו ועוזרים לנו להיות אנשים טובים יותר
3 דברים שקרו לנו במהלך החיים שלנו ועזרו לנו לקלף שכבות ולמצוא את העצמה הפנימית שלנו.

שבוע מלא בדברים טובים